פסוק ב:יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו. עֲמָלֵק וְכַיּוֹצֵא בּוֹ (בראשית רבה סה,יח):
פסוק ג:כְּהִנְדֹּף. כְּהִתְנַדֵּף; כַּאֲשֶׁר יִתְנַדֵּף הֶעָשָׁן, כֵּן תִּנְדְּפֵם:
פסוק ג:מִפְּנֵי אֱלֹהִים. מִפְּנֵי הָאָרוֹן בִּימֵי מֹשֶׁה, ״וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה׳ וְגוֹ׳״ (במדבר י:לו):
פסוק ד:וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה. וְזֶהוּ הַמָּשׂוֹשׂ, וְכֵן יֹאמְרוּ: שִׁירוּ לֵאלֹהִים וְגוֹ׳:
פסוק ה:סֹלּוּ. לְשׁוֹן שֶׁבַח, וְכֵן ״לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם״ (איוב כח:טז), ״הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז״ (איכה ד:ב):
פסוק ה:בְּיָהּ שְׁמוֹ. בְּשֵׁם יָ״הּ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן יִרְאָה, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן: ״דְּחִילָא״ ״עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ״ (תהלים קיח:יד), וְכֵן ״כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ״ (שמות יז:טז) בְּתַרְגּוּם, וְכֵן ״כִּי בְיָהּ ה׳״ (ישעיה כו:ד) ״אֲרֵי בְּכֵן תִּתְפָּרְקוּן בְּמֵימְרָא דְּחִילָא ה׳ וְתַקִּיף עָלְמָא״. אוֹמֵר הַמְשׁוֹרֵר: שַׁבְּחוּ לְפָנָיו וְגוּרוּ מִפָּנָיו וְעִלְזוּ, וְזֶהוּ דֻּגְמַת הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר ״וְגִילוּ בִּרְעָדָה״ (תהלים ב:יא):
פסוק ו:אֲבִי יְתוֹמִים. זֶהוּ הַשֶּׁבַח שֶׁתְּשַׁבְּחוּ לְפָנָיו, כָּל הָעִנְיָן עַד סוֹף כָּל הַמִּזְמוֹר:
פסוק ו:אֲבִי יְתוֹמִים. שֶׁנַּעֲשָׂה אָב לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם יְתוֹמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב״ (איכה ה:ג):
פסוק ו:וְדַיַּן אַלְמָנוֹת. שֶׁעָשָׂה מִשְׁפָּטָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ״הָיְתָה כְּאַלְמָנָה״ (איכה א:א):
פסוק ז:מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין, כִּנְּסָם יַחַד אִישׁ אִישׁ מִנִּדְחוֹ וְהוֹשִׁיבָם בַּיִת שָׁלֵם וּכְנֵסִיָּה שְׁלֵימָה (איכה רבה פתיחתא כט):
פסוק ז:מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּחֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהוֹלְכֵי דְרָכִים, לֹא חַמָּה וְלֹא צִנָּה (ספרי דברים קכד):
פסוק ז:אַךְ סוֹרְרִים. מִצְרַיִם:
פסוק ז:שָׁכְנוּ צְחִיחָה. וְנִשְׁאֲרָה אַרְצָם צִיָּה וּצְמֵאָה (מצאתי):
פסוק ח:בְּצַעְדְּךָ. כְּשֶׁצָּעַדְתָּ בְּצַעַדְךָ, בְּצַעַד שֶׁלְּךָ:
פסוק ח:סֶלָה. שָׁם הֶרְאֵיתַנִי זֶה דַּרְכְּךָ לְעוֹלָם: לְכָל צָרָה – גְּאֻלָּה:
פסוק ט:זֶה סִינַי. גַּם הוּא רָעַשׁ מִפְּנֵי ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק י:גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף. עוֹד זֹאת עָשִׂיתָ לָנוּ: אִם הֻצְרַכְנוּ לִגְשָׁמִים, הֲנִיפוֹתָ וְהִטַּלְתָּ עָלֵינוּ תָּמִיד גִּשְׁמֵי נְדָבָה וּבְרָכָה:
פסוק י:נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ. כְּשֶׁהָיְתָה נַחֲלַת אַרְצְךָ נִלְאָה וּצְמֵאָה לְמָטָר, אַתָּה כוֹנַנְתָּ אוֹתָהּ. (מצאתי) נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה הַקְּרוּיָה נַחֲלָתְךָ וְהִיא נִלְאָה, כְּלוֹמַר: פְּעָמִים שֶׁהִיא כָּךְ:
פסוק יא:חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ. עֲדָתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ, כְּמוֹ ״וַיֵּאָסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַחַיָּה״ (שמואל ב כג:יא). דָּבָר אַחֵר: חַיָּתְךָ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קְרוּיָה בְּהֶמְתּוֹ וְחַיָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק יא:תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הֲסִבּוֹתָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, לְפִי שֶׁעָמְדוּ כְּנַעֲנִיִּים וְגָדְעוּ אֶת הָאִילָנוֹת; וּבְתוֹךְ כָּךְ שֶׁעִכְּבוּ בַמִּדְבָּר, עָמְדוּ וְתִקְּנוּ הַכֹּל (מכילתא בשלח ויהי פתיחתא):
פסוק יב:אֲדֹנָי יִתֵּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת וְגוֹ׳. אֹמֶר מַאֲמָר; עוֹד הוּא יִשְׁאַג בְּקוֹל לְהַשְׁמִיעַ צִבְאוֹת הַגּוֹיִם הָרַבִּים, וּמַהוּ הָאֹמֶר?
פסוק יג:מַלְכֵי צְבָאוֹת הַגּוֹיִם יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן. יִתְנַדּוּ וְיֻשְׁלְכוּ מִתּוֹךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא נְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק אֶת שְׁלָלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ וְגוֹמֵר״ (ישעיהו כג:יח):
פסוק יד:אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם וְגוֹ׳. כָּל זֶה הָאֹמֶר יֹאמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם שְׁכַבְתֶּם בֵּין תְּחוּמֵיכֶם וְהִתְעַנַּגְתֶּם בְּתַעֲנוּגִים, זֹאת יוֹנָתִי, כְּנֵסִיָּתִי, כְּנָפֶיהָ נֶחְפָּה בַכֶּסֶף. וּמַהוּ הַכֶּסֶף וְהֶחָרוּץ? בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי וְגוֹ׳ כְּשֶׁפֵּרַשׂ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם תּוֹרָתוֹ, אֲשֶׁר הַמְּלָכִים נִשְׁלָגִים וּמִתְלַבְּנִים בָּהּ בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת וְחֹשֶׁךְ, אָז נֶחְפּוּ כְנָפֶיהָ (כַּנְפֵי יוֹנָָָָה) בְּכַסְפָּהּ וְחֶמְדָּתָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת. כַּנְפֵי יוֹנָה. פְּלוּמָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק יד:וְאֶבְרוֹתֶיהָ. כְּנָפֶיהָ שֶׁעוֹפֶפֶת בָּהֶן:
פסוק יד:בִּירַקְרַק חָרוּץ. פָּתַר דּוּנָשׁ בֶּן לַבְרַט: הֶחָרוּץ הוּא זָהָב, וְלָכָךְ נְתָנוֹ הַמְשׁוֹרֵר אֵצֶל הַכֶּסֶף, וִירַקְרַק הֶחָרוּץ הוּא הַזָּהָב אֲשֶׁר יוּבָא מֵאֶרֶץ הַחֲוִילָה וּמֵאֶרֶץ כּוּשׁ, זָהָב טוֹב מְאֹד מְאֹד (בראשית ב:יא-יג; איוב כח:יט). לֹא הוּא יָרוֹק וְלֹא הוּא אָדוֹם, וְלָכָךְ קְרָאוֹ יְרַקְרַק; כְּמוֹ ״לָבָן אֲדַמְדָּם״ (ויקרא יג:מב) – שֶׁאֵינוֹ לֹא לָבָן וְלֹא אָדוֹם. לְכָךְ נִכְפַּל: יְרַקְרַק, אֲדַמְדָּם:
פסוק טו:בְּפָרֵשׂ. לְשׁוֹן ״וּפָרְשׂוּ אֶת הַשִּׂמְלָה״ (דברים כב:יז), בּוֹרְרִין אֶת הַדָּבָר כְּשִׂמְלָה חֲדָשָׁה (כתובות מו.):
פסוק טו:מְלָכִים. אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ח:טו) ״בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ״:
פסוק טז:הַר אֱלֹהִים הַר בָּשָׁן. וְהֵיכָן פֵּרְשָׁהּ? בְּהַר סִינַי, שֶׁהוּא הַר אֱלֹהִים סָמוּךְ לַבָּשָׁן בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:
פסוק טז:הַר גַּבְנֻנִּים. הַר הַמְיֻחָד שֶׁבֶּהָרִים:
פסוק טז:גִּבְנֻנִּים. לְשׁוֹן הָרִים, עַל שֵׁם גָּבְהָם, כְּמוֹ ״וַתִּבְנִי לָךְ גָּב״ (יחזקאל טז:כד). כָּל דָּבָר גָּבוֹהַּ קָרוּי גַּב:
פסוק יז:לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים. כָּל זֶה מוּסָב עַל ה׳ יִתֵּן אֹמֶר. עוֹד יֹאמַר לָהֶם לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים, לָמָּה תְּאָרְבוּן אַתֶּם הַהָרִים גַּבְנֻנִּים הַגְּבוֹהִים לְהַשְׁחִית אֶת הָהָר אֲשֶׁר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ לִשְׁרוֹת עָלָיו שְׁכִינָה, הוּא הַר הַבַּיִת? אַף הוּא לָנֶצַח יִשְׁכֹּן שָׁם, קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם. מִשֶּׁנִּבְחַר לְשִׁבְתּוֹ, לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם אַחֵר. רָאִיתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן: רָצַד הוּא מַאֲרָב בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי, אֲבָל מְנַחֵם פֵּרֵשׁ תְּרַצְּדוּן כְּמוֹ תְּרַקְּדוּן, אַף אוֹתוֹ לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַשִּׁיטָה הַזֹּאת:
פסוק יח:רֶכֶב אֱלֹהִים וְגוֹ׳. עוֹד זֶה מוּסָב עַל ה׳ יִתֵּן אֹמֶר לְהַזְכִּיר חִבַּת עַמּוֹ: אַף כְּשֶׁנִּגְלָה רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם שֶׁל אַלְפַּיִם שִׁנְאָנִים. שְׁנוּנִים, מַלְאָכִים חַדִּים, וַה׳ הָיָה בֵּינֵיהֶם בְּסִינַי בַּקֹּדֶשׁ, אַף שָׁם:
פסוק יט:עָלִיתָ. אַתָּה נָגִיד עַמּוֹ מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם לַמָּרוֹם, שָׁבִיתָ שֶׁבִי אֶת הַתּוֹרָה, וְלָקַחְתָּ מַתָּנוֹת מִן הָעֶלְיוֹנִים וּלְתִתָּם לִבְנֵי אָדָם:
פסוק יט:וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים. אַף עוֹד גָּרַמְתָּ שֶׁשָּׁכַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּשְׁכָּן בְּתוֹךְ עַם שֶׁהָיוּ סוֹרְרִים וּמַמְרִים וּמַקְצִיפִים אוֹתוֹ:
פסוק כ:בָּרוּךְ אֲדֹנָי וְגוֹ׳. זֶה מִן הַשִּׁיר הָאָמוּר לְמַעְלָה, שִׁירוּ לֵאלֹהִים:
פסוק כ:יַעֲמָס לָנוּ. יִתֵּן לָנוּ יְשׁוּעָה רַבָּה מִכָּל עֹמֶס כְּכָל אֲשֶׁר נוּכַל שְׂאֵת, (מצאתי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ כָּל הַיָּמִים כֵּן נוֹהֵג בָּנוּ לְכָל צָרָה יְשׁוּעָה):
פסוק כא:הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת. אֵל מוֹשִׁיעַ הוּא לָנוּ, וּלְפָנָיו יֵשׁ הַרְבֵּה תּוֹצָאוֹת מִינֵי מָוֶת. תּוֹצָאוֹת דְּרָכִים אֶל הַמָּוֶת, אַךְ לֹא עָלֵינוּ הוּא נוֹתְנָם, אֲבָל יִמְחַץ בָּהֶם רֹאשׁ אוֹיְבָיו:
פסוק כב:קָדְקֹד שֵׂעָר. קָדְקֳדוֹ שֶׁל עֵשָׂו שֶׁהוּא אִישׁ שָׂעִיר (בראשית כז:יא), הַמִּתְהַלֵּךְ תָּמִיד בַּאֲשָׁמָיו (וְאֵינוֹ חוֹזֵר מֵרָעָתוֹ):
פסוק כג:אָמַר ה׳ מִבָּשָׁן אָשִׁיב. כִּי כֵן הִבְטִיחַ, לְהָשִׁיב אוֹתָנוּ מִתּוֹךְ אַבִּירֵי בָשָׁן וּמֵאִיֵּי הַיָּם (ישעיה יא:יא):
פסוק כד:לְמַעַן תִּמְחַץ. רַגְלֵינוּ בְּדָם. כְּשֶׁיִּמְחַץ אֶת רֹאשׁ הָאוֹיֵב, תְּהֵא רַגְלֵינוּ בּוֹקַעַת בְּדָמָם. תִּמְחַץ לְשׁוֹן בּוֹקֵעַ בְּתוֹךְ הַדָּם, כְּמוֹ ״מָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ״ (שופטים ה:כו) כְּמוֹ בָּקְעָה. וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא: וְהָיוּ עוֹלֵי רְגָלִים בּוֹקְעִים עַד אַרְכֻּבּוֹתֵיהֶם בְּדָם. דָּבָר אַחֵר: תִּמְחַץ שֵׁם כְּלִי שֶׁשּׁוֹאֲבִין בּוֹ יַיִן מִן הַבּוֹר מַחַץ שְׁמוֹ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים (עבודה זרה עד:):
פסוק כד:מֵאוֹיְבִים. מִדַּם הָאוֹיְבִים:
פסוק כד:מִנֵּהוּ. תִּהְיֶה פַּרְנָסָתוֹ, כְּדְאָמְרִינַן: מַאי מַשְׁמַע דְּ״מָן״ לִישְׁנָא דִּמְזוֹנֵי הוּא? דִּכְתִיב (דניאל א:י) ״אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְגוֹמֵר״ (סוכה לט:):
פסוק כה:רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים. כְּלוֹמַר: לְאֵלּוּ נָאֶה לְךָ לְהוֹשִׁיעַ, שֶׁכְּשֶׁרָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ בִּקְדֻשָּׁתְךָ בַּיָּם, קִדְּמוּ שָׁרִים לְשׁוֹרֵר לְפָנֶיךָ שִׁירַת הַיָּם (שמות טו:א), וְאַחֲרֵיהֶם בָּאוּ הַנּוֹגְנִים, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים:
פסוק כו:בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. בְּתוֹךְ מִרְיָם וְנַעֲרוֹתֶיהָ אֲשֶׁר לָקְחָה הַתֹּף בְּיָדָהּ (שמות טו:כ) וְאָמְרוּ בְּשִׁבְחָם:
פסוק כז:בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. אַף עוּבָּרִים מִמְּעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה:
פסוק כח:שָׁם בִּנְיָמִין. הַצָּעִיר נַעֲשָׂה רוֹדֶה עֲלֵיהֶם:
פסוק כח:רֹדֵם. כְּמוֹ רוֹדָם בְּקָמָ״ץ, מִשָּׁם זָכָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ, לְפִי שֶׁיָּרַד תְּחִלָּה לַיָּם. וְכֵן אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְשָׁאוּל: ״הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה״ (שמואל א טו:יז), וְתִרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: ״שִׁבְטָא דְבִנְיָמִין עֲבַר בְּיַמָּא בְּרֵישׁ כָּל שְׁאָר שִׁבְטַיָּא״:
פסוק כח:שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם. מִתְקַנְּאִים בָּהֶם וְזוֹרְקִין בָּהֶם אֲבָנִים, וְכֵן שָׂרֵי זְבוּלוּן וְנַפְתָּלִי. וְכֵן אָמַר לוֹ: צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ (ס״א אינו). דָּבָר אַחֵר: (רִגְמָתָם – רִקְמָתָם, לְבוּשָׁן בִּגְדֵי וְכוּ׳) רִקְמָתָם לְשׁוֹן אַרְגָּמָן, כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק כט:עוּזָּה אֱלֹהִים וְגוֹ׳. עַכְשָׁיו חוֹזֵר הַמְשׁוֹרֵר לִתְפִלָּתוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל יָקוּם אֱלֹהִים וְיָפוּצוּ אוֹיְבָיו :עוּזָּה אֱלֹהִים וְהִתְגַּבֵּר, אֲשֶׁר כָּל אֵלֶּה פָּעַלְתָּ לָּנוּ:
פסוק ל:מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם. וּמִמַּה שֶּׁיִּרְאוּ הַמְּלָכִים כְּבוֹד הֵיכָלְךָ אֲשֶׁר עַל יְרוּשָׁלַיִם, יוֹבִילוּ לְךָ דּוֹרוֹן וְשָׁי:
פסוק לא:גְּעַר חַיַּת קָנֶה. זֶה עֲמָלֵק שֶׁנִּמְשַׁל כְּחַיַּת יַעַר הַדָּר בֵּין הַקָּנִים (תהלים פ:יד):
פסוק לא:עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים. עַם שֶׁשָּׁמְנוּ וְעָשְׁתוּ כְּפָרִים אַבִּירִים בְּתוֹךְ שְׁאָר הָאֻמּוֹת, שֶׁאֵינָם אֶלָּא כַּעֲגָלִים לְנֶגְדָּם:
פסוק לא:מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף. אֵינָם מִתְרַצִּים לְכָל אָדָם, אֶלָּא אִם כֵּן מְרַצֶּה לָהֶם מָעוֹת (פסחים קיח:):
פסוק לא:בִּזַּר עַמִּים. פִּזְּרוּ אֶת הַשְּׁבָטִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: ״אַף חֹבֵב עַמִּים״ (דברים לג:ג). וְתָמִיד קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּן, חֲפֵצִים לְהִלָּחֵם בָּנוּ:
פסוק לב:יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים. וְאָז, כְּשֶׁתַּחֲרִיב אֶת עֲמָלֵק וְיָקוּם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, יָבִיאוּ לְךָ דּוֹרוֹנוֹת מִמִּצְרַיִם וּמִכּוּשׁ. וּמְנַחֵם פָּתַר חַשְׁמַנִּים שֵׁם מְדִינָה יוֹשְׁבֵי חַשְׁמוֹנָה (במדבר לג:כט), וְהַפּוֹתְרִים פּוֹתְרִין אוֹתוֹ לְשׁוֹן דּוֹרוֹן:
פסוק לג:שִׁירוּ לֵאלֹהִים. שֶׁהֶרְאָם גָּדְלוֹ וְגָאַל אֶת עַמּוֹ:
פסוק לד:הֵן יִתֵּן. הֵן נוֹתֵן:
פסוק לו:נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ. מִמַּה שֶׁהֶחֱרַבְתּוֹ אַתָּה יָראוּי, אִם לְמִקְדָּשׁוֹ לֹא נָשָׂא פָנִים קַל וָחוֹמֶר לָרְשָׁעִים. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֶלָּא מִמְּקֻדָּשֶׁיךָ, שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דִּין בַּצַּדִּיקִים מִתְיָרֵא וּמִתְעַלֶּה וּמִתְקַלֵּס, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״ (ויקרא י:ג) ״וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי״ (שמות כט:מג) בְּמִיתַת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן (זבחים קטו:). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ כָּל הַמִּזְמוֹר עַד בָּרוּךְ ה׳ יוֹם יוֹם עַל מַתַּן תּוֹרָה וְגֶשֶׁם נְדָבוֹת בְּמַתַּן תּוֹרָה וְחַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ. וַאֲנִי אֵין לִבִּי מִתְיַשֵּׁב לְאֻמָּן לְשׁוֹן יָשְׁבוּ בָהּ בִּלְשׁוֹן נִתְיַשְּׁבוּ בַּתּוֹרָה, וְהָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אֵין מִתְיַשֵּׁב לְדָרְשׁוֹ עַל הַר סִינַי שֶׁהֲרֵי לֹא לְשִׁבְתּוֹ חֲמָדוֹ וְלֹא לִשְׁכֹּן בּוֹ לָנֶצַח, וְכָאן כְּתִיב יִשְׁכֹּן לָנֶצַח וְכֵן מַלְכֵי צְבָאוֹת פֵּרְשׁוּ כְּמוֹ מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת וְאֵין זֶה לְשׁוֹן הַמִּקְרָא: