א לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃ ב ה֘וֹדִ֤ינוּ לְּךָ֨ ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֗ים ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ ג כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט׃ ד נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה׃ ה אָמַ֣רְתִּי לַֽ֭הוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃ ו אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק׃ ז כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים׃ ח כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים׃ ט כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהוָ֡ה וְיַ֤יִן חָמַ֨ר ׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃ י וַ֭אֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֝זַמְּרָ֗ה לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ יא וְכָל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
אַל תַּשְׁחֵת. אֶת יִשְׂרָאֵל (שו״ט עה:א):
פסוק ב:
הוֹדִינוּ לְךָ אֱלֹהִים. עַל הַטּוֹבָה הוֹדִינוּ אַף עַל הָרָעָה, וְקָרוֹב בְּפִינוּ שִׁמְךָ תָּמִיד (ברכות נד.):
פסוק ב:
סִפְּרוּ. דּוֹרוֹתֵינוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ תָּמִיד:
פסוק ג:
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד. כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ יוֹם טוֹב, אֵין אָנוּ עֲסוּקִים בְּנִבּוּל פֶּה וְקַלּוּת רֹאשׁ:
פסוק ג:
אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט. אָנוּ נוֹתְנִין אֶל לִבֵּנוּ לְהַלֶּלְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ מֵעֵין הַמְּאֹרָע לַיּוֹם:
פסוק ד:
נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ וְגוֹ׳. בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, כְּשֶׁהָיוּ נְמוֹגִים הָאָרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ מִתְּנַאי שֶׁהִתְנֵיתָ עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (שבת פח.): אִם לֹא יְקַבְּלוּ וְכוּ׳ תַּחְזְרוּ לְתֹהוּ וָבֹהוּ:
פסוק ד:
תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ. כְּשֶׁאָמַרְתִּי: ״נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע״ (שמות כד:ז):
פסוק ה:
לַהוֹלְלִים. לָרְשָׁעִים הַמְעַרְבְּבִים אֶת יִשְׂרָאֵל:
פסוק ז:
כִּי לֹא מִמּוֹצָא. הַשֶּׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבוֹ, וְלֹא מִן הַמִּדְבָּרוֹת שֶׁאַתֶּם מְפָרְשִׂים בְּשַׁיָּרָא לְהַרְבּוֹת מָמוֹן, לֹא בְכָל אֵלֶּה לְהָרִים קֶרֶן:
פסוק ח:
כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט. עַל כָּל הָרָעָה שֶׁעֲשִׂיתֶם:
פסוק ח:
זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. הַגְּבוֹהִים יַשְׁפִּיל וְהַנְּמוּכִים יָרִים (תנחומא, מטות ט):
פסוק ט:
כִּי כוֹס. הַתַּרְעֵלָה בְּיָדוֹ:
פסוק ט:
וְיַיִן חָמַר. חָזָק, וִינוֹ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ט:
מָלֵא מֶסֶךְ. הַכּוֹס מָלֵא מֶזֶג, לִמְזֹג וּלְהַשְׁקוֹת אֶת כָּל הַגּוֹיִם:
פסוק ט:
וַיַּגֵּר מִזֶּה. מִזֶּה הַכּוֹס יָפִיץ וְיִקְלַח אֶת מִשְׁתֵּיהֶם, לְשׁוֹן ״כְּמַיִם מֻגָּרִים״ (מיכה א:ד):
פסוק י:
וַאֲנִי אַגִּיד לְעוֹלָם. מֵאָז וָהָלְאָה, אֶת נִקְמָתוֹ וּגְבוּרָתוֹ:
פסוק יא:
וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים. שֶׁל עֲמָלֶק:
פסוק יא:
אֲגַדֵּעַ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כה:יד) ״וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל יְגַדְּעוּ קֶרֶן עֲמָלֵק וְגוֹ׳״, וְאָז תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק שֶׁל עוֹלָם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: