א יְהוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃ ב נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵֽעוֹלָ֣ם אָֽתָּה׃ ג נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת ׀ יְֽהוָ֗ה נָשְׂא֣וּ נְהָר֣וֹת קוֹלָ֑ם יִשְׂא֖וּ נְהָר֣וֹת דָּכְיָֽם׃ ד מִקֹּל֨וֹת ׀ מַ֤יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֣ים מִשְׁבְּרֵי־יָ֑ם אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם יְהוָֽה׃ ה עֵֽדֹתֶ֨יךָ ׀ נֶאֶמְנ֬וּ מְאֹ֗ד לְבֵיתְךָ֥ נַאֲוָה־קֹ֑דֶשׁ יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק א:
ה'. כל אלה המזמורים עד לדוד מזמור הם עתידים על ימות המשיח וכאשר השלים בזה המזמור כי אז יכירו כל העולם כי הוא מלך על הכל ולא יתגאו בני אדם לפניו כמו שאמר נבוכדנצר אעלה על במותי עב אדמה לעליון ושאר מלכים ואז יכירו הכל כי לא ילבש מלכות גאות כי אם האל לבדו ולו לבדו המלוכה ואז ותאזר עוז:
פסוק א:
ותכון תבל בל תמוט. כי לא יהיו שם עוד מרגיזי הארץ כי לא תהיה עוד מלחמה:
פסוק ב:
נכון. אז יכירו כי נכון כסא מלכותך:
פסוק ב:
מאז ומעולם אתה. כלומר קודם העולם ואתה בראת העולם:
פסוק ג:
נהרות. הוא משל על גוג ומגוג ועל המלכים כשיתקבצו להלחם על ירושלים כנהרות חזקים שנותנים קולם כדרכם כן הם יתנו קולם והמון רבים: ופירוש דכים. ענין שבר כמו תגלנה עצמות דכית:
פסוק ד:
מקולות. כי ישאו קולם יותר מקולות מים רבים אדירים:
פסוק ד:
משברי ים. ויותר אדירים ממשברי ים:
פסוק ד:
אדיר במרום ה'. ואם יהיו אדירים ה' במרום אדיר הוא עליהם ויפילם וישפילם:
פסוק ה:
עדתיך. הם הדברים הכתובים על ידי נביאיך המעידים על מלכותך יתקיימו אז מאד: ואמר מאד. כלומר שלא יהיה לשום אדם ספק בלבו אז בה:
פסוק ה:
לביתך נאוה. האל"ף מונעת בחטף פתח והשאר נחה בהם האל"ף: אמר לביתך. יהיה יפה ונאה קדש לאורך ימים שלא יחרב עוד:
פסוק ה:
ה'. הוא לשון קריאה ויש לפרש נאוה תאוה וחשק כלומר שכל אדם יתאוה ויחשק לביתך שהוא קדש לאורך ימים: