פסוק א:אהבתי כי ישמע ה' את קולי. כך אמר דוד לאחר שנפטר שאול והוא מלך, שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי חסד ולך קוני אני מתאוה כי חלצת נפשי ממות:
פסוק א:אהבתי כי ישמע ה'. תאבתי שישמע ה' את קולי (סא"א):
פסוק ב:ובימי אקרא. בימי צרתי אקראנו ובימי גאולתי אשבחנו:
פסוק ג:חבלי מות. חבורות אויבינו המבקשים להמיתני:
פסוק ג:חבלי מות. חבלי שאול כלם ל' חבורות הם כמו (שמואל א י׳:ה׳) חבל נביאים:
פסוק ג:ומצרי שאול. גבולי שאול:
פסוק ט:בארצות החיים. ארץ ישראל שגרשוני אויבי ורודפי ממנה בימי שאול ועל כרחם חזרתי:
פסוק י:האמנתי כי אדבר. האמנתי את דברי ציבא שאמר על מפיבושת כשאדבר (שם ב' ט"ז) הנה לך כל אשר למפיבושת אז אני עניתי מאד דברתי קשה ונעניתי לך:
פסוק יא:אני אמרתי בחפזי. לנוס מפני אבשלום:
פסוק יא:כל האדם כוזב. ובוגד באוהב בו כי ראיתי את בני בוגד בי ומבקש את נפשי וכל ישראל גומלים לי רעה תחת טובה לפיכך האמנתי לציבא ואמרתי אף מפיבושת כוזב ובוגד בי כל לשון כזב אינו אלא ל' חסרון מבטח שבטחו עליו פילנ"צא בלע"ז, כמו (ישעיה כ"ח) אשר לא יכזבו מימיו, ויש פותרין אותו אני אמרתי בחפזי בסלע המחלקות שהיו שאול ואנשיו עוטרין עלי ואל אנשי לתפשני ושם נאמר ויהי דוד נחפז ללכת (שמואל א כ״ג:כ״ו) כל אדם כוזב, אף שמואל הנביא שהוא נאמן לנביא אף הוא כוזב שמשחני למלך (מצאתי):
פסוק יג:כוס ישועות אשא. אביא הנסכים על התודות שנדרתי כמו שאמר לך אזבח זבח תודה ועל אותו הכוס בשמך אקרא על הישועה זו, שכן אין הלוי אומר שירה אלא על היין:
פסוק יד:נגדה נא לכל עמו. נגד כל עמו:
פסוק טו:יקר בעיני ה'. הראני הקב"ה שדבר קשה וכבד הוא בעיניו להמית את חסידיו:
פסוק טו:המותה. המות כמ' הביתה החוצה (בראשי' ל"ט):
פסוק טז:עבדך בן אמתך. אינו דומה תרבות עבד הלקוח מן השוק לילוד משפחה שבבית:
פסוק טז:פתחת למוסרי. התרתה מעל צוארי מוסרות ומוטות:
פסוק יז:זבח תודה. זבחי הודייה על הנסים שעשית לי:
פסוק יח:נדרי. קרבנות שנדרתי:
פסוק יט:בתוככי. כמו בתוכך: