פסוק ד:וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ. כְּשֶׁיְּסַלֵּף בַּלָּשׁוֹן, סוֹפָהּ לְהָבִיא עָלָיו שֶׁבֶר הַבָּא בְּרוּחַ קָדִים, הַמּוּכָנָה לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה״ (שמות יד:כא), ״בְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם״ (ירמיה יח:יז), ״בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ״ (תהלים מח:ח):
פסוק ו:בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּנָה דָּוִד הַצַּדִּיק חֹסֶן רַב וּמִגְדַּל עֹז לְיִשְׂרָאֵל:
פסוק ו:וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת. וּבַהֲבָאַת הַצֶּלֶם שֶׁהֵבִיא מְנַשֶּׁה (דברי הימים ב לג:ז) בָּהּ נֶעְכְּרָה (דברים רבה ב:כ):
פסוק ז:שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת. יַכְתִּירוּ דַעַת, כְּמוֹ ״זֵר זָהָב״ (שמות כה:יא):
פסוק ז:לֹא כֵן. אֵינוֹ אֱמֶת:
פסוק ח:זֶבַח רְשָׁעִים. תּוֹעֵבָה בָּלָק וּבִלְעָם (במדבר כב-כד):
פסוק ח:וּתְפִלַּת יְשָׁרִים. זֶה מֹשֶׁה :
פסוק י:מוּסָר רָע לְעוֹזֵב אֹרַח. יִסּוּרִים קָשִׁים מוּכָנִים לְעוֹבֵר אֹרַח שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק יא:שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד ה׳. גָּלוּי לְפָנָיו כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ:
פסוק יא:אַף כִּי. קַל וָחֹמֶר הוּא:
פסוק יג:לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים. אִם תְּשַׂמַּח לִבּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֶכְתְּךָ בִּדְרָכָיו, וְיֵיטִיב לְךָ פָּנָיו לַעֲשׂוֹת כָּל רְצוֹנְךָ. וְאִם תְּעַצְּבֵהוּ, יַרְאֶה לְךָ רוּחַ נְכֵאָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (בראשית ו:ו-ז) ״וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וַיֹּאמֶר ה׳ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם וְגוֹמֵר״. רוּחַ נְכֵאָה טלנ״ט, רוּחַ שֶׁל זַעַף:
פסוק טו:כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים. וַאֲפִלּוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל (סנהדרין ק:): שִׁנּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חֳלִי מֵעַיִם:
פסוק טו:וְטוֹב לֵב. מִי שֶׁלִּבּוֹ טוֹב בְּעָשְׁרוֹ:
פסוק טו:מִשְׁתֶּה תָמִיד. כָּל שְׁנוֹתָיו דּוֹמוֹת לוֹ יְמֵי מִשְׁתֶּה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁיְּהֵא אָדָם שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (אבות ד:א). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ בְּחֵלֶק (סנהדרין ק:-קא.):
פסוק טז:טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה׳ מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ. קוֹל בְּנֵי אָדָם צוֹעֲקִים, שֶׁנַּעֲשָׂה הָאוֹצָר מִגֶּזֶל וְחָמָס. כְּמוֹ ״וּרְאוּ מְהוּמוֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ״ (עמוס ג:ט):
פסוק יז:מִשּׁוֹר אָבוּס. שֶׁאוֹבְסִין לוֹ הַמַּאֲכָל בְּפִיו עַל כָּרְחוֹ כְּדֵי לְפַטְּמוֹ, וְכֵן ״בַּרְבֻּרִים אֲבוּסִים״ (מלכים א ד:כג). וְיֵשׁ לְמוֹשְׁלוֹ כְּנֶגֶד קֹמֶץ מְעַט שֶׁל עָנִי שֶׁחָבִיב מִשּׁוֹר חַטָּאת שֶׁל רָשָׁע. דָּבָר אַחֵר: טוֹב אֲרֻחַת יָרָק לָתֵת לֶעָנִי, וְאַהֲבָה שָׁם לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים יָפוֹת מִשּׁוֹר אָבוּס לְהַאֲכִילוֹ בָּשָׂר שָׁמֵן וְיַרְאֵנוּ פָּנִים זוֹעֲפוֹת:
פסוק יח:אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן. אָדָם שֶׁאֵין מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ לְהַאֲרִיךְ חֲמָתוֹ, יְגָרֶה מָדוֹן:
פסוק יח:וְאֶרֶךְ אַפַּיִם. שֶׁאֵינוֹ מְמַהֵר לְהִנָּקֵם וְלָרִיב:
פסוק יח:יַשְׁקִיט רִיב. שֶׁהוּא כָּלֶה וְשָׁקַט מֵעָלָיו (ס״א: מֵאֵלָיו):
פסוק יט:דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשׂוּכַת חָדֶק. דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ הַדְּרָכִים גְּדוּרִים לְפָנָיו בְּגֶדֶר חֲדָקִים:
פסוק יט:מְשׂוּכַת. גָּדֵר, כְּמוֹ ״הָסֵר מְשׂוּכָתוֹ״ (ישעיה ה:ה). חֵדֶק – קוֹצִים:
פסוק יט:וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלוּלָה. כְּבוּשָׁה וּמוּפְנָה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא, כי תשא א): דַּרְכּוֹ שֶׁל עֵשָׂו כְּקוֹץ זֶה הַנִּסְבָּךְ בְּגִזַּת צֶמֶר, אִם תִּטְּלֵהוּ מִכָּאן, הוּא מִתְעָרֶה בְּכָאן; כָּךְ אֵין אָדָם יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי עֲלִילוֹתָיו בְּלֹא מָמוֹן:
פסוק כ:בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ. גּוֹרֵם לְאִמּוֹ שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָהּ:
פסוק כא:אִוֶּלֶת. שִׂמְחָה הִיא לַחֲסַר לֵב:
פסוק כב:הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד. בְּלֹא עֵצָה לֹא תָקוּם מַחֲשָׁבָה:
פסוק כג:שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו. כְּמַשְׁמָעוֹ: עַל יְדֵי מַעֲנֶה רַךְ וְדִבּוּר נַחַת, הַבְּרִיּוֹת אוֹהֲבִים אוֹתוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל בַּעֲלֵי גִּירְסָא (סנהדרין קא.): אִם מוֹצְאִים בְּפִיהֶם מַעֲנֶה, אָז תִּתְקַיֵּם בָּם וְיִשְׂמְחוּ:
פסוק כג:וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב. שׁוֹאֲלִים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח וּבְהִלְכוֹת הֶחָג בִּזְמַנּוֹ (פסחים ו.):
פסוק כד:אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל. כְּמוֹ ״שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ״ (ישעיהו ו:ב), כְּלוֹמַר: לִפְנֵי הֶחָכָם קְשׁוּטָה וּמוּכָנָה אֹרַח חַיִּים:
פסוק כז:עוֹכֵר בֵּיתוֹ. שֶׁהוּא בּוֹצֵעַ בָּצַע:
פסוק כז:וְשׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה. מֵאַחַר שֶׁהוּא שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַגָּזֵל:
פסוק כח:לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת. יַחְשֹׁב וְיָבִין מַה יַּעֲנֶה, קֹדֶם שֶׁיָּשִׁיב דָּבָר:
פסוק ל:מְאוֹר עֵינַיִם. בַּתּוֹרָה:
פסוק ל:יְשַׂמַּח לֵב. שֶׁשּׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ דָּבָר וְיוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ: דָּבָר שֶׁהוּא תַּאֲוָה לְמַרְאוֹת עֵינַיִם, יְשַׂמַּח הַלֵּב וּמְצַחְצֵחַ תּוּגַת הַלֵּב, כְּגוֹן גַּן יָרָק וּנְהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים:
פסוק לג:וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה. הָעֲנָוָה גּוֹרֶמֶת שֶׁהַכָּבוֹד בָּא: