פסוק ב:(מענה צופר:)
לֹא יֵעָנֶה. מֵאֲחֵרִים, מִפְּנֵי רֹב דְּבָרָיו:
פסוק ג:בַּדֶּיךָ. שֶׁאַתָּה בּוֹדֶה מִלִּבְּךָ:
פסוק ג:מְתִים יַחֲרִישׁוּ. בְּנֵי אָדָם:
פסוק ד:וַתֹּאמֶר. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: זַךְ לִקְחִי וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ:
פסוק ו:תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה. וְתֵדַע, כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה יֵשׁ לַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא קִיַּמְתָּ:
פסוק ו:כִּי יַשֶּׁה. כְּמוֹ ״כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ״ (דברים כד:י), (כְּלוֹמַר) הַרְבֵּה יֵשׁ לוֹ עוֹד חוֹב עָלֶיךָ בְּדִבְרֵי עֲוֹנֶיךָ:
פסוק ז:הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא. שֶׁאַתָּה סָבוּר שֶׁקִּיַּמְתָּ הַכֹּל?
פסוק ח:גָּבְהֵי שָׁמַיִם. דָּבָר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ כְּגָבְהֵי שָׁמַיִם, מַה תִּפְעַל עַתָּה? וַעֲמֻקָּה הִיא הַחָכְמָה מִשְּׁאוֹל:
פסוק ט:מִדָּה. מִדּוּד שֶׁלָּהּ (ס״א מִדָּה שֶׁלָּהּ), וְכָאן הִזְכִּיר מִדּוּד בְּלָשׁוֹן זָכָר (שֶׁלֹּא אָמַר מִדָּתָהּ):
פסוק י:אִם יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר. בְּיִסּוּרִין אֶת מִי שֶׁיִּרְצֶה:
פסוק י:וְיַקְהִיל. כָּל פַּמַלְיָאוֹת שֶׁלּוֹ, לְוַכֵּחַ עַל שֶׁהִסְגִּיר:
פסוק י:וּמִי. בָּהֶן יְשִׁיבֶנּוּ בִּדְבָרִים, לִמְצֹא עָוֶל בְּפָעֳלוֹ? וְאִם מִפְּנֵי שֶׁהַנִּדּוֹן שָׁלֵו וְשָׁקֵט יָמִים רַבִּים, כֵּן דַּרְכּוֹ:
פסוק יא:כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן. שֶׁהֵם עוֹשִׂים יָמִים וְשָׁנִים, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁלֹּא יִתְבּוֹנֵן (יִתְבּוֹנְנוּ), כִּי מַאֲרִיךְ אַפּוֹ:
פסוק יב:וְאִישׁ נָבוּב. חָלוּל, בְּלֹא לֵב, אֲשֶׁר לֹא הֵבִין דַּרְכּוֹ:
פסוק יב:יִלָּבֵב. יִקְנֶה לוֹ לֵב, לָשׁוּב לְבוֹרְאוֹ וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. אוֹ אָדָם אֲשֶׁר הָיָה כְּעַיִר פֶּרֶא ״לִמֻּד מִדְבָּר״ (ירמיה ב:כד), קַל בְּלֹא דַעַת:
פסוק יב:אָדָם יִוָּלֵד. יְלַמֵּד עַצְמוֹ לִהְיוֹת אָדָם חָדָשׁ, כְּסֵדֶר בְּנֵי אָדָם, וִיכַוֵּן דַּרְכּוֹ:
פסוק יג:אִם אַתָּה. הָיִיתָ מְכַוֵּן לִבְּךָ אַחַר יִסּוּרִין:
פסוק יג:וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּיךָ. בִּתְחִנָּה:
פסוק יד:וְתַרְחֵק אָוֶן מִיָּדְךָ, וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאָהָלֶיךָ עַוְלָה:
פסוק טו:כִּי אָז. אִם אַתָּה הָיִיתָ בָּטוּחַ שֶׁתִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם שֶׁתִּגְרֹם לְעַצְמְךָ לָשֵׂאת פָנֶיךָ מִכָּל מוּם (מִתּוֹךְ כָּךְ):
פסוק טו:וְהָיִיתָ מֻצָּק. חָזָק, כְּמוֹ ״מְצוּקֵי אֶרֶץ״ (שמואל א ב:ח):
פסוק טז:עָמָל תִּשְׁכָּח. וְכָל עָמָל הָיִיתָ שׁוֹכֵחַ:
פסוק טז:וּכְמַיִם עָבְרוּ. וְחָלְפוּ, כֵּן יִהְיֶה לְךָ כָּל זִכְרוֹן עָמָל:
פסוק יז:וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד. יוֹתֵר מֵאוֹר צָהֳרַיִם יָקוּם לְךָ חֶלֶד – מַזָּל וּזְמַן, כְּמוֹ ״וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ״ (תהילים לט:ו). דָּבָר אַחֵר: יָקוּם חָלֶד כְּמוֹ יָקוּם אוֹר חֲלוּדָה שֶׁלְּךָ, כְּלוֹמַר: שֶׁיִּהְיֶה מְקוֹם אֲפֵלָה מֵאִיר יוֹתֵר מֵאוֹר צָהֳרַיִם. זוֹ שָׁמַעְתִּי, אֲבָל הָרִאשׁוֹן לֹא נִרְאֶה (סא״א):
פסוק יז:תָּעֻפָה. אֲפֵלָה שֶׁלְּךָ כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה. עִנְיָן אַחֵר: תָּעֻפָה לְשׁוֹן ״עַפְעַפֵּי שַׁחַר״ (איוב ג:ט), שֶׁאִם הוּא לְשׁוֹן אֹפֶל, הָיָה לוֹ לוֹמַר: ׳תְּעוּפָה׳, נָקוּד בִּשְׁוָ״א, כְּמוֹ ״תְּנוּפָה״ (שמות כט:כד), ״תְּקוּמָה״ (ויקרא כו:לז), ״תְּרוּמָה״ (שמות כה:ב), ״תְּנוּמָה״ (תהלים קלב:ד):
פסוק כ:וְעֵינֵי רְשָׁעִים. שׂוֹנְאֶיךָ:
פסוק כ:תִּכְלֶינָה. בִּפְנוֹתָם בְּרָעָתְךָ לִרְאוֹת, וְלֹא יַשִּׂיגוּ (תַּאֲוָתָם). וְכָל ׳כִּלְיוֹן עֵינַיִם׳ שֶׁבִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ, זֶהוּ הַמְּצַפֶּה לִרְאוֹת וְאֵינוֹ מַשִּׂיג, וּכְמוֹ ״וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם וְגוֹ׳״ (דברים כח:לב):
פסוק כ:וּמָנוֹס. הוּא מִבְטָח:
פסוק כ:וְתִקְוָתָם. מַה שֶּׁהֵם מְקַוִּים לִרְאוֹת בְּךָ, לְמַפַּח נֶפֶשׁ יִהְיֶה לָהֶם: