פסוק א:וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת. הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְעָשִׂיתָ מִשְׁכָּן״, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר ״וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן״ וְ״עָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב״. לְפִי שֶׁמִּשְׁכָּן הוּא עַל שֵׁם ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״, עַל כֵּן אֵין נָכוֹן לוֹמַר לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה עַל שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי דָּבָר זֶה אֵין לְיַחֵס בִּלְתִּי לַה׳ לְבַדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, יא) ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם״. וְלֹא רָצָה לְהַזְכִּיר לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה כִּי אִם עַל עֶשֶׂר יְרִיעוֹת, וְלֹא עַל מִשְׁכָּנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ: ״וְאֶת הַמִּשְׁכָּן״ שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״, הוּא עַל יְדֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעוֹת וְגוֹ׳. וְאוּלָם עַל תַּבְנִית עֲשִׂיָּתוֹ הִסְכִּימוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים שֶׁהָיָה בָּנוּי עַל תַּבְנִית שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת, לְהוֹרוֹת שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם עַל יְסוֹד בִּנְיָן זֶה. וְעַל כֵּן נַעֲשָׂה מִן עֶשֶׂר יְרִיעוֹת כְּנֶגֶד הָעוֹלָמוֹת בִּכְלָלָם שֶׁנִּבְרְאוּ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְכֻלָּם הָיוּ תְּלוּיִין עַד יוֹם שִׁשִּׁי בְּסִיוָן, עַל מְנָת שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְשֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ ״מַאֲמָרוֹת״, כִּי כָל אֲמִירָה לְשׁוֹן רַכָּה, וְכֵן כָּל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בְּצִבְיוֹנָם נִבְרְאוּ, בַּצּוּרוֹת אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶם בְּלֹא כְּפִיָּה. אֲבָל הַדִּבְּרוֹת דִּבֶּר אִתָּנוּ אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ קָשׁוֹת לֵאמֹר: ״אִם תְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה מוּטָב, וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם״. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (תהלים כט, ד) ״קוֹל ה׳ בַּכֹּחַ״, כִּי כָּפָה אוֹתָם בְּכֹחַ עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה. עַל כֵּן הָיָה אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה, כְּמִסְפַּר ״כֹּחַ״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא, ו) ״כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ״, כִּי הַלּוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהִגִּיד לָהֶם דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִין, אֵלּוּ הָעֳנָשִׁים כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, וְהַיְינוּ ״כֹּחַ״. וְהָיוּ הַיְרִיעוֹת חָמֵשׁ מוּל חָמֵשׁ כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהָיוּ חָמֵשׁ דִּבְּרוֹת מוּל חָמֵשׁ. וְהִנֵּה חָמֵשׁ דִּבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת הֵם בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וְחָמֵשׁ דִּבְּרוֹת אַחֲרוֹנוֹת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וְכֵן פֵּרֵשׁ בַּעַל הַטּוּרִים גַּם כֵּן שֶׁהָיוּ כְּנֶגֶד עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת, חָמֵשׁ מוּל חָמֵשׁ, וַחֲמִשִּׁים קְרָסִים כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה.
פסוק א:וַאֲנִי מוֹסִיף נוֹפֶךְ מִשֶּׁלִּי, לוֹמַר כִּי עַל יָדָם יוּכַל הָאָדָם לְהִתְחַבֵּר לָעֶלְיוֹנִים, לְפִי שֶׁכֻּלָּם נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה חָסֵר אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ח ו) ״וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים״, מַשְׁמָע שֶׁאִם הָיָה שָׁלֵם בְּכֻלָּם לֹא הָיָה חָסֵר מֵאֱלֹהִים. וְלִרְמֹז עַל זֶה נֶאֱמַר ״חֲמִשִּׁים לוּלָאוֹת תַּעֲשֶׂה״ וְגוֹ׳ וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וְגוֹ׳ וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד״, כִּי עַל יְדֵי מִסְפַּר חֲמִשִּׁים יִהְיוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים לַאֲחָדִים. כִּי אוֹתָן חָמֵשׁ יְרִיעוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד דִּבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת, יֵשׁ בָּהֶם רֶמֶז אֶל הָעֶלְיוֹנִים הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, וְאוֹתָן חָמֵשׁ יְרִיעוֹת שֶׁכְּנֶגֶד דִּבְּרוֹת אַחֲרוֹנוֹת הֵם כְּנֶגֶד הַתַּחְתּוֹנִים, וּמִסְפַּר חֲמִשִּׁים מְצָרְפָם כָּאָמוּר. וְתָבִין וְתַשְׂכִּיל, כִּי הַפָּרֹכֶת שֶׁהָיָה מַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הָיָה נָתוּן תַּחַת הַקְּרָסִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו לג) ״וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים״. וְהַטַּעַם, לְפִי שֶׁהַפָּרֹכֶת וְהַקְּרָסִים מוֹרִים עַל עִנְיָן אֶחָד, כִּי הַפָּרֹכֶת הָיָה מַבְדִּיל בֵּין הַמָּקוֹם הַמְיוּחָד לִשְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַנִּקְרָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וּבֵין הָאֹהֶל אֲשֶׁר שָׁם הָיוּ הַכֵּלִים הַקְּדוֹשִׁים הַמּוֹרִים עַל הַהַצְלָחוֹת שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. כִּי הַמְּנוֹרָה גְּבֹהָה י״ח טְפָחִים כְּקוֹמַת אָדָם בֵּינוֹנִי, וְהַשֻּׁלְחָן הוּא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם יִזּוֹנוּ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁבְּשׁוּם אוֹפֶן אֵין מָקוֹם שֶׁיִּדְבַּק הָאָדָם בַּה׳ אֱלֹהָיו, עַל כֵּן בָּאוּ קְרָסִים אֵלּוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא לְחַבְּרָם, לְהוֹרוֹת שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיַּשְׂכִּיל הָאָדָם בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה, יִדְבַּק הָאָדָם בֵּאלֹהָיו. וּמִכָּאן תִּלְמוֹד גַּם כֵּן שֶׁהַחֲמִשָּׁה יְרִיעוֹת שֶׁהָיוּ מְכַסִּים הַקֹּדֶשׁ קָדָשִׁים הֵם כְּנֶגֶד חָמֵשׁ דִּבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת, כִּי הֵם לִכְבוֹד הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וְחָמֵשׁ הַיְרִיעוֹת שֶׁהָיוּ מְכַסִּים הָאֹהֶל מוֹעֵד הֵם כְּנֶגֶד חָמֵשׁ דִּבְּרוֹת אַחֲרוֹנוֹת הַשַּׁיָּכִים לַבְּרִיּוֹת לְבַד, וְצֵרוּף חֲמִשִּׁים קְרָסִים מוֹרֶה שֶׁמִּסְפַּר חֲמִשִּׁים מְצָרְפָם. וְאֵלּוּ דְּבָרִים בְּרוּרִים וְעַתִּיקִים וּנְכוֹנִים.
פסוק א:וְהִנֵּה מָקוֹם אִתִּי לְפָרֵשׁ חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (י) הָנֵי חֲמִשָּׁה ״בָּרְכִי נַפְשִׁי״ אָמַר דָּוִד כְּנֶגֶד הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּמְשְׁלָה בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְחִבּוּרָם וְדִבּוּקָם עַל יְדֵי חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה כָּאָמוּר. וְהַבֵּט יָמִין וּרְאֵה, כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ בְּכֻלָּם אֵיזוֹ אֶמְצָעִי הַמְחַבֵּר שְׁנֵי הַקְּצָווֹת. וְהִסְכִּימוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים לוֹמַר שֶׁהָאָדָם, מִצַּד הֱיוֹת בּוֹ חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מְחֻבָּר אֶל הַגּוּף הַנָּגוּף, הִנֵּה הוּא הָאֶמְצָעִי הַמְצָרֵף עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה לְבִלְתִּי הֱיוֹת בָּהֶם הִתְנַגְּדוּת. וּכְשֵׁם שֶׁהָאָדָם אֶמְצָעִי, כָּךְ יְצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי״ (שמות כ:כא), כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ גַּם כֵּן מֶרְכַּז הָעוֹלָם וְהַמָּקוֹם הַמְצָרֵף עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כִּי שָׁם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָדוֹר בַּתַּחְתּוֹנִים, כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה׳ לְיַעֲקֹב בַּסֻּלָּם שֶׁהָיָה מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, וְאֶמְצַע שִׁפּוּעוֹ כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כִּי הָיָה הַסֻּלָּם מְחַבֵּר אֶרֶץ לַשָּׁמַיִם עַל יְדֵי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּאֶמְצַע, כִּי הַמָּקוֹם הַהוּא הַמְיֻחָד לִהְיוֹת מָדוֹר לְעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים הוּא הָאֶמְצָעִי הַמְצָרְפָם. וְעַל כֵּן מָצִינוּ בְּבִנְיָן זֶה הַמְקֻדָּשׁ עִנְיָנִים הַמְצָרְפִים הַקְּצָווֹת, וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ, שֶׁחֲמִשִּׁים קְרָסִים הָיוּ מְחַבְּרִים הַיְרִיעוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ חָמֵשׁ מֵהֶם נְתוּנִים עַל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים חֵלֶק הָעֶלְיוֹנִים, וְחָמֵשׁ מֵהֶם נְתוּנִים עַל הַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק תַּחְתּוֹנִים, וְהַקְּרָסִים מְצָרְפִים אוֹתָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי מגילה א יב) ״נִרְאִים הַקְּרָסִים בַּמִּשְׁכָּן כְּכוֹכָבִים בָּרָקִיעַ״, כִּי הַכּוֹכָבִים הֵם הָעוֹלָם הָאֶמְצָעִי שֶׁבֵּין הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְבֵין הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. וּכְמוֹ שֶׁהַכּוֹכָבִים אֶמְצָעִים וְיֵשׁ גַּם בָּהֶם חֵלֶק מִן הַצֵּרוּף לְצָרֵף עֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, כָּךְ הַקְּרָסִים שֶׁבַּמִּשְׁכָּן בָּאוּ עַל כַּוָּנָה זוֹ. וּכְתִיב (דניאל יב ג) ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד״, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים הֵם צַדִּיקִים יְסוֹדֵי עוֹלָם הַמְשִׂימִים שָׁלוֹם בֵּין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה, דְּהַיְנוּ רַבִּים, כִּי הֵם אֶמְצָעִים כְּכוֹכָבִים אֵלּוּ, לְאַפּוֹקֵי מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵין בּוֹ חֵלֶק מִן הָעֶלְיוֹנִים כְּלָל וְאֵינוֹ אֶמְצָעִי, לְפִיכָךְ אֵינוֹ בִּכְלַל ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים״, כִּי לְשׁוֹן ״מַצְדִּיקֵי״ יֵאָמֵר עַל הַמְבַטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַקְּצָווֹת.
פסוק א:וּמִטַּעַם זֶה נַעֲשָׂה כָּאן עוֹד נֵס אַחֵר הַמּוֹרֶה עַל עִנְיָן זֶה, וְהוּא הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן שֶׁהָיָה מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה וְאוֹחֵז בִּשְׁנֵי הַקְּצָווֹת וּמְחַבְּרָם. וְלָמָּה דַּוְקָא בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן? אֶלָּא וַדַּאי כְּדֵי שֶׁנִּלְמוֹד מִזֶּה שֶׁכָּל תִּיכוֹן וְאֶמְצָעִי מְחַבֵּר הַקְּצָווֹת, כְּמוֹ הַמִּקְדָּש וְהַצַּדִּיק וְהַכּוֹכָבִים כָּאָמוּר. וּבַמִּדְרָשׁ (תנחומא תרומה ט) אָמְרוּ שֶׁיַּעֲקֹב הֵבִיא עִמּוֹ הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן לְמִצְרַיִם כוּ׳. וְאוּלַי לָמַד זֶה מִמַּרְאֵה הַסֻּלָּם כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה (בראשית כח:יב). וְעוֹד, שֶׁהַמִּקְדָּש עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם וְשׁוֹלֵחַ הַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, עַל כֵּן נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס זֶה בַּבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן.
פסוק טו:וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳. הַקְּרָשִׁים בְּהֵ״א הַיְדִיעָה, הַיְינוּ אוֹתָן אֲרָזִים שֶׁנָּטַע לָהֶם יַעֲקֹב בְּמִצְרַיִם. סִימָן לַדָּבָר: ״הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן״ עוֹלֶה לְמִסְפַּר ״יַעֲקֹב אָבִינוּ נָטַע לָהֶם אֲרָזִים בְּמִצְרַיִם״, כִּי מִסְפַּר שְׁנֵיהֶם תתרצ״ה. כִּי אָמַר יַעֲקֹב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּמֶּה תִּתְרַצֶּה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל? וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּעֲצֵי שִׁטִּים. וְכֵן אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: עֲצֵי שִׁטִּים לְכַפֵּר עַל שְׁטוּת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְנִרְצָה לָהֶם לְכַפָּרָה לִפְנֵי ה׳. וְכֵן מַסִּיק בְּתַנְחוּמָא (תרומה י). וּבְמַסֶּכֶת יוֹמָא (עב.) דָּרְשׁוּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים״ – שֶׁעוֹמְדִים לְעוֹלָם. אַךְ כְּפִי הַפְּשָׁט, שֶׁיַּעֲקֹב הֵכִין אוֹתָם לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, נוּכַל לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ אָמַר ״עֹמְדִים״, לוֹמַר שֶׁיִּקְחוּ מֵאוֹתָן עֲצֵי שִׁטִּים הָעוֹמְדִים מוּכָנִים לְכָךְ, כִּי זֶהוּ מַשְׁמָעוּת לְשׁוֹן ״עֹמְדִים״ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בְּדָבָר הַמּוּכָן וְעוֹמֵד לְכָךְ. וּבָא הָרֶמֶז בַּאֲרָזִים אֵלּוּ לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, יג) ״צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה״. וּמֵאַחַר שֶׁגּוּף הַצַּדִּיק נִמְשָׁל לְאֶרֶז זֶה, עַל כֵּן הִשְׁכִּין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁכִינָתוֹ תּוֹךְ מְחִצַּת עֲצֵי אֲרָזִים, לִלְמוֹד בְּקַל וָחוֹמֶר שֶׁהוּא שׁוֹכֵן גַּם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ כַּאֲרָזִים עַל מַיִם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה, ח) ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ – ״בְּתוֹכוֹ״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״בְּתוֹכָם״, לוֹמַר שֶׁעִקַּר הַשְּׁכִינָה בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל. וּבַעַל הַטּוּרִים פֵּרֵשׁ: אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה קְרָשִׁים כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה נְבִיאִים וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה, וּמַה עִנְיָנָם אֶל הַקְּרָשִׁים אִם לֹא לְפִי שֶׁהַצַּדִּיק נִמְשָׁל לְאֶרֶז כָּאָמוּר.
פסוק טו:וְעוֹד כָּתַב רַבֵּנוּ יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים, שֶׁבַּפָּרָשָׁה מָצִינוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע פְּעָמִים שִׁטִּים כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁנָּפְלוּ בַּשִּׁטִּים (במדבר כה:ט). וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא גֶּדֶר עֶרְוָה שָׁם תִּמְצָא קְדֻשָּׁה. וְיַעַן כִּי בַּשִּׁטִּים הָיוּ פְּרוּצִים בָּעֲרָיוֹת וְלֹא זָכְרוּ בִּקְדֻשַּׁת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שִׁטִּים אֵלּוּ, עַל כֵּן נָפְלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. וּבְפָרָשַׁת בָּלָק בע״ה יִתְבָּאֵר טַעַם יָקָר עַל מִסְפַּר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, בַּפָּסוּק (במדבר כג:ג) ״וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה״, יְבֻקַּשׁ מִמְּקוֹמוֹ.
פסוק לא:וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְגוֹ׳. בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נִבְדָּל פָּרֹכֶת זֶה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ קָדָשִׁים מִן הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד לַחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, כִּי הַפָּרֹכֶת הָיָה מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב כְּרוּבִים וְהַמָּסָךְ הָיָה מַעֲשֵׂה רוֹקֵם, הַפָּרֹכֶת הָיָה עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים וְהַמָּסָךְ עַל חֲמִשָּׁה עַמּוּדִים, הַפָּרֹכֶת הָיָה עַל אַדְנֵי כֶּסֶף וְהַמָּסָךְ עַל אַדְנֵי נְחֹשֶׁת, לְפִי שֶׁבְּבֵית קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לֹא הָיָה הַכֹּהֵן רַשַּׁאי לִכָּנֵס שָׁם כִּי אִם בְּיוֹם כִּפּוּרִים, שֶׁבּוֹ נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁנִּקְרְאוּ כְּרוּבִים, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא הַחֹמֶר מְעֻנֶּה וּכְאִלּוּ אֵינֶנּוּ, וְלֹא נִשְׁאַר בּוֹ כִּי אִם הַכֹּחַ הַשִּׂכְלִי הַמַּחֲשָׁבִי שֶׁנִּקְרָא מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב. עַל כֵּן הָיָה הַפָּרֹכֶת הַהוּא מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּרוּבִים, כְּדֵי שֶׁהָרוֹאֶה בְּפָרֹכֶת זֶה יַשְׂכִּיל וְיָבִין שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס שָׁמָּה כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁהוּא דּוֹמֶה לִכְרוּבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב. וְכֵן נִקְרָא הַמַּלְאָךְ ״לְבֻשׁ הַבַּדִּים״ (יחזקאל ט, ג), כְּדֶרֶךְ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם כִּפּוּר שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בַּדִּים וּבִגְדֵי לָבָן. וְעַל כֵּן הָיָה עַל אַדְנֵי כֶּסֶף, כִּי כָל כֶּסֶף לָבָן מוֹרֶה עַל הַמְּחִילָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר, שֶׁהַחֲטָאִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, וְאָז הָיָה הַכֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבָּעָה בִּגְדֵי לָבָן הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת. וְדָבָר זֶה קָרוֹב לִשְׁמֹעַ, שֶׁדִּמְיוֹן הַפָּרֹכֶת וּתְאָרָיו מוֹרֶה עַל מַה שֶּׁהוּא מַבְדִּיל, כִּי הָרוֹאֶה בּוֹ מֵבִין מִתּוֹךְ רְמָזָיו עַל מַה הוּא מוֹרֶה.
פסוק לא:אֲבָל הַמָּסָךְ שֶׁל הַמִּשְׁכָּן, מַפְסִיק בֵּין מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ הַמְכַפֵּר עַל כָּל חֵטְא וְעָוֹן הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי חָמֵשׁ חוּשִׁים, וּמְקוֹר הַחֵטְא מִן הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, וּבֵין הַהֵיכָל מְקוֹם הַקֹּדֶשׁ. עַל כֵּן הָיָה הַמָּסָךְ עַל חֲמִשָּׁה עַמּוּדִים וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת, וּמַעֲשֵׂה רוֹקֵם כְּנֶגֶד יְצִירַת הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט טו) ״רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ״. הֲרֵי שָׁלֹשׁ סִבּוֹת אֶל הַחֵטְא: הָאַחַת, מִצַּד הַחֹמֶר הַמְרֻקָּם בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ. שְׁנִיָּה, מִצַּד עֲצַת הַנָּחָשׁ. שְׁלִישִׁית, מִצַּד הִתְחַלְּפוּת פְּעֻלַּת חֲמִשָּׁה חוּשִׁים. עַל כֵּן הָיָה צוּרַת הַמָּסָךְ שֶׁכְּנֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ מַעֲשֵׂה רוֹקֵם, וְעַל חֲמִשָּׁה עַמּוּדִים, וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת. וְהַמִּסְתַּכֵּל בְּצוּרַת הַמָּסָךְ יָבִין וְיֵדַע שֶׁמִּצַּד הַחֵטְא לֹא נִתַּן רְשׁוּת לְכָל אָדָם לְהִסְתַּכֵּל אֶל מְקוֹם הַקֹּדֶשׁ, כִּדְאִיתָא (ישעיה נט ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִין״ וְגוֹ׳. וּמַהֲרִי״א פֵּרֵשׁ בְּעִנְיָן אַחֵר עַל צַד הָרֶמֶז, וְרָחוֹק מִפְּשׁוּטוֹ.
