א רוּחִ֣י חֻ֭בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי׃ ב אִם־לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃ ג שִֽׂימָה־נָּ֭א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִֽי ה֝֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ׃ ד כִּֽי־לִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִּשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֝֗ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם׃ ה לְ֭חֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה׃ ו וְֽ֭הִצִּגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה׃ ז וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם׃ ח יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃ ט וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃ י וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֭שֻׁבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם׃ יא יָמַ֣י עָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ מ֖וֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי׃ יב לַ֭יְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֝֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃ יג אִם־אֲ֭קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי׃ יד לַשַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה׃ טו וְ֭אַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה׃ טז בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
נִזְעָכוּ. נִקְפְּצוּ, כְּמוֹ ״נִדְעָכוּ״ (איוב ו:יז):
פסוק א:
קְבָרִים לִי. מוּכָן אֲנִי לַקֶּבֶר:
פסוק ב:
אִם לֹא. אִם לֹא זֹאת בָּאַתְנִי, שֶׁבְּנֵי אָדָם הַתּוּלִים נוֹעֲדוּ עִמִּי בְּתַנְחוּמַי, לְהָתֵל בִּי:
פסוק ב:
וּבְהַמְּרוֹתָם. כְּמוֹ ״וַיַּמְרוּ בִי״ (יחזקאל כ:ח), ״מַמְרִים הֱיִיתֶם״ (דברים ט:ז) – לְשׁוֹן בְּהַקְנָטַתְכֶם:
פסוק ב:
תָּלַן עֵינִי. עֵינִי וְלִבִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי לָנוּחַ בָּהֶן:
פסוק ג:
שִׂימָה נָּא. הַבּוֹרֵא:
פסוק ג:
עָרְבֵנִי. בְּתֵקַע כַּף, לְהִתְוַכֵּחַ יַחַד. כְּמוֹ מִי הוּא מֵאֵלֶּה לְיָדִי יִתָּקֵעַ וְיִיטַב לוֹ:
פסוק ד:
כִּי לִבָּם צָפַנְתָּ מִשָּׂכֶל. וְעַל כֵּן לֹא תְרוֹמֵם תִּפְאַרְתְּךָ עַל יְדֵיהֶם:
פסוק ה:
לְחֵלֶק יַגִּיד. לַחֲלַקְלַקּוּת יַגִּיד כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת רֵעוֹ, וְזֹאת תָּבֹא לָהֶם: עֵינֵי בָנָיו תִּכְלֶינָה:
פסוק ו:
וְתֹפֶת. כְּמוֹ ״תֹּף״ (ישעיהו ה:יב):
פסוק ו:
לְפָנִים. שֶׁל בְּרִיּוֹת אֲנִי:
פסוק ז:
וִיצוּרַי. אֵיבָרִים שֶׁאֲנִי נוֹצָר בָּהֶם:
פסוק ח:
יִשֹּׁמּוּ. יִתְמְהוּ:
פסוק ח:
וְנָקִי. אִם יֵשׁ צַדִּיק שׁוֹמֵעַ בְּהַתּוּלוֹת הַחֲנֵפִים הָאֵלֶּה:
פסוק ח:
יִתְעוֹרָר. לָרִיב בָּכֶם:
פסוק ט:
וְיֹאחֵז. כָּל צַדִּיק דַּרְכּוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כַּת חֲנֵפִים:
פסוק י:
וְאוּלָם כֻּלָּם. אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם תָּשׁוּבוּ נָא וּבֹאוּ נָא:
פסוק י:
וְלֹא אֶמְצָא בָכֶם חָכָם. בְּמַה שֶּׁאַתֶּם מַלְעִיגִים עַל קַבָּלָתִי:
פסוק יא:
יָמַי וְגוֹ׳. הִנֵּה יְמֵי טוֹבָתִי שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהֶם, עָבְרוּ:
פסוק יא:
זִמּוֹתַי. שֶׁזָּמוֹתִי לְהַאֲרִיךְ בְּטוֹבָה:
פסוק יא:
נִתְּקוּ מוֹרָשֵׁי לְבָבִי. מַחֲשָׁבוֹת שֶׁלִּבִּי מוֹרִישַׁנִי, שֶׁהָיָה לִבִּי אוֹמֵר לִי לִירַשׁ טוֹבָה לְפִי דַרְכִּי:
פסוק יב:
לַיְלָה לְיוֹם יָשִׂימוּ. הַתּוֹלִים אֵלֶּה הוֹפְכִים לִי לַיְלָה לְיוֹם, כִּי מִצָּרַת הַתּוֹלִים לֹא אִישַׁן בַּלַּיְלָה:
פסוק יב:
אוֹר קָרוֹב. וְקָצַר לִי, מִפְּנֵי צָרוֹת חֹשֶׁךְ לַיְלָה. אוֹר קָרוֹב – כַּאֲשֶׁר יָבֹא הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאֶה לִי שֶׁעַתָּה מִקָּרוֹב הֵאִיר הַיּוֹם, וְנִקְצַר וְחָלַף לוֹ; כְּמוֹ ״הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה״ (בראשית יט:כ) – נִתְיַשְּׁבָה מִקָּרוֹב מֵחָדָשׁ; וּכְמוֹ ״כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרֹב״ (איוב כ:ה), וּכְמוֹ ״חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ״ (דברים לב:יז):
פסוק יג:
אִם אֲקַוֶּה שְׁאוֹל. כְּמוֹ ״אִם חֲרוּצִים יָמָיו״ (איוב יד:ה), כְּלוֹמַר: מֵאַחַר שֶׁאֲנִי מְקַוֶּה שְׁאוֹל בֵּיתִי:
פסוק יג:
וּבַחֹשֶׁךְ רִפַּדְתִּי. שִׁטַּחְתִּי יְצוּעִי בַּקֶּבֶר:
פסוק יד:
לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה. לְהִתְלוֹנֵן בּוֹ יָמִים רַבִּים, כְּאִלּוּ הוּא אָבִי, מֵאַחַר שֶׁתִּקְוָתִי זֹאת הִיא:
פסוק טו:
וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתִי. וְאַתְּ, לָמָּה נִמְשַׁכְתְּ? וּמִי יְשׁוּרֶנָּה לְהָרִיצָהּ עָדַי?
פסוק טז:
בַּדֵּי שְׁאוֹל תֵּרַדְנָה. אוֹתָם אֵבָרִים שֶׁסּוֹפָן לֵירֵד שְׁאוֹל, שֶׁתְּהֵא יַחַד עַל עָפָר נָחַת:
פסוק טז:
נָחַת. מְלוֹנָן, לְשׁוֹן ״וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ״ (במדבר יא:כו):