פסוק א:בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים. וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא הוּא מָלַךְ בִּשְׁנַת אַרְבַּע לִיהוֹיָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כה:א) ״בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר״. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ? בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמִרְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כד:א) ״וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיָּשָׁב וַיִּמְרֹד בּוֹ״. שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּבִשְׁנַת שָׁלֹשׁ עָלָה עָלָיו. וְהִיא שְׁנַת שְׁמוֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, דְּאָמַר מַר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה כָּבַשׁ נִינְוֵה, שְׁנִיָּה עָלָה וְכָבַשׁ יְהוֹיָקִים, וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים עֲבָדוֹ וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים מָרַד בּוֹ, וְהִיא הָיְתָה שְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים: חָמֵשׁ שָׁנִים קֹדֶם שֶׁכְּבָשׁוֹ וְשָׁלֹשׁ שֶׁעֲבָדוֹ וְשָׁלֹשָׁה שֶׁמָּרַד בּוֹ, וְאָז מֵת יְהוֹיָקִים תַּחַת יָדוֹ וְהִמְלִיךְ נְבוּכַדְנֶצַּר תַּחְתָּיו יְהוֹיָכִין בְּנוֹ:
פסוק ב:וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים. לָקַח וּמִקְצָתָם נִשְׁאֲרוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כז:יט): ״כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֶל הָעַמּוּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל הַמְּכֹנוֹת וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת״:
פסוק ב:וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו. לְקַלֵּס לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלּוֹ הֵבִיא שָׁם אֶת הַשִּׁבְיָה כֻּלָּהּ, אַף אֶת הָאֲנָשִׁים, וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא אַחַר כָּךְ בֵּית הָאוֹצָר:
פסוק ג:הַפַּרְתְּמִים. דּוּכָסִים:
פסוק ד:וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיִּהְיוּ אוֹנְסִין עַצְמָן מִן הַשְּׂחוֹק וּמִן הַשִּׂיחָה וּמִן הַשֵּׁנָה מִפְּנֵי אֵימַת מַלְכוּת וְשֶׁמַּעֲמִידִים עַצְמָן כְּשֶׁנִּצְרָכִים לִנְקָבֵיהֶם (סנהדרין צג:):
פסוק ד:וּלְלַמְּדָם סֵפֶר. מוּסָב עַל אֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם:
פסוק ה:וַיְמַן. לְשׁוֹן הַזְמָנָה:
פסוק ה:מִפַּת בַּג. הוּא שֵׁם מַאֲכַל הַמֶּלֶךְ בִּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים פַּת בַּג לֶחֶם, וְאֵין נִרְאֶה כֵּן, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב ״וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּת בָּגָם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעוֹנִים״ (דניאל א:טז), וְאֵין זֵרְעוֹנִים חֲלִיפֵי לֶחֶם אֶלָּא חֲלִיפֵי תַבְשִׁיל:
פסוק ז:בֵּלְטְשַׁאצַּר. עַל שֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁל בָּבֶל שֶׁקְּרוּיָה בֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר ״דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשׁוּם אֱלָהִי״ (דניאל ד:ה). בֵּלְטְשַׁאצַּר שֵׁם לְשׁוֹן חָכְמָה בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי:
פסוק ח:יִתְגָּאַל. לְשׁוֹן לִכְלוּךְ:
פסוק ט:שַׂר הַסָּרִיסִים. שֶׁהָיָה שַׂר עַל מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ:
פסוק י:אֲשֶׁר מָנָה. אֲשֶׁר הִזְמִין וְסִפֵּק:
פסוק י:כְּגִילְכֶם. דּוּגְמַתְכֶם, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא: בֶּן גִּילוֹ (סנהדרין לז:):
פסוק י:וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ. תִּגְרְמוּ לִי לְהִתְחַיֵּב לְהַתִּיז רֹאשִׁי:
פסוק יא:הַמֶּלְצַר. הַסּוֹדֵר אֶת הַמָּנוֹת וְאֶת הַקְּעָרוֹת שֶׁקּוֹרִין מאישטרי״ב אל״ה:
פסוק יב:נֵס. לְשׁוֹן נִסָּיוֹן:
פסוק יב:מִן הַזֵּרֹעִים. מִין קִטְנִיּוֹת, תַּחַת פַּת בַּג (לעיל ח):
פסוק יג:וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֶה. לְפִי מַה שֶּׁתִּרְאֶה עֲשֵׂה:
פסוק טז:נוֹשֵׂא אֶת פַּת בָּגָם. נוֹטְלוֹ לְעַצְמוֹ:
פסוק יח:אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם. שֶׁיָּבֹאוּ לְפָנָיו:
פסוק כ:הַחַרְטֻמִּים. אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹאֲלִים בְּטִימֵי מֵתִים, בְּעַצְמוֹת מֵתִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: שְׁחִיק עַצְמוֹת, שְׁחִיק טַמְיָא:
פסוק כ:הָאַשָּׁפִים. אֵלּוּ שֶׁדּוֹחֲקִים בַּמַּזָּל, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּתַנְחוּמָא (תנחומא מקץ ב):
פסוק כא:וַיְהִי דָנִיֵּאל. בִּגְדֻלָּה בְּבָבֶל עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר הֲתָךְ זֶה דָנִיֵּאל (מגילה טו.), וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הֲתָךְ שֶׁחֲתָכוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ, צְרִיכִין אָנוּ לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כּוֹרֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּפְנֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שֶׁכָּל דִּבְרֵי מַלְכוּת נֶחְתָּכִין עַל פִּיו, נֹאמַר כּוֹרֶשׁ זֶה הוּא דָּרְיָוֶשׁ הַשֵּׁנִי אַחַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּבִימֵי דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי שֶׁהִשְׁלִיכוּ לְגוֹב אֲרָיוֹת לֹא יָרַד מִגְּדֻלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו:כט) ״וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פַּרְסָאָה״, לָמַדְנוּ שֶׁבִּימֵי כּוֹרֶשׁ הָרִאשׁוֹן הָיָה בִּגְדֻלָּה:
