פסוק א:דִּבְרֵי נְחֶמְיָה וְגוֹ׳. מִכָּאן וָאֵילָךְ כָּתַב נְחֶמְיָה סֵפֶר זֶה:
פסוק א:שְׁנַת עֶשְׂרִים. הִיא שְׁנַת עֶשְׂרִים לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. וּבְמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה מָצָאנוּ: שְׁנַת עֶשְׂרִים ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, מִן הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה ״וַיְהִי בְחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא וְגוֹ׳״ (נחמיה ב:א). וּמֵחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי הָיוּ מוֹנִין לְחֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר כָּאן: וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹ׳, וְהוּא כִּסְלֵו הַבָּא לְאַחַר תִּשְׁרֵי, וּלְמַטָּה נֶאֱמַר ״וַיְהִי בְחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹמֵר״, הוּא נִיסָן שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה. וְאֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּר וְלוֹמַר מִנִּיסָן הָיוּ מוֹנִין לְחֶשְׁבּוֹן שְׁנוֹתֵיהֶם, וְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הַכָּתוּב לְמַטָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי בְחֹדֶשׁ נִיסָן וְגוֹ׳״ הָיָה קֹדֶם מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹ׳, וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בָּהֶם, דָּבָר זֶה אֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּר וְלוֹמַר, וְהַפָּרָשִׁיּוֹת מוֹכִיחוֹת, שֶׁאַף אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה לֹא הָיְתָה כִּי אִם בִּשְׁבִיל מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁל פָּרָשָׁה זֹאת רִאשׁוֹנָה:
פסוק ב:אֶחָד מֵאַחַי. אֶחָד מֵחֲבֵרַי:
פסוק ב:וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים וְגוֹ׳. שָׁאַלְתִּי לָהֶם עַל עִנְיַן פְּלֵיטַת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בִּירוּשָׁלַיִם מִן הַשֶּׁבִי שֶׁל בָּבֶל:
פסוק ב:הַפְּלֵיטָה. עַל שֵׁם שֶׁנִּצּוֹלוּ מִגָּלוּת בָּבֶל:
פסוק ב:וְעַל יְרוּשָׁלִָם. וְעַל עִנְיַן הָעִיר שָׁאַלְתִּי אֲלֵיהֶם:
פסוק ג:וַיֹּאמְרוּ לִי. הֵשִׁיבוּ לִי עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, תְּחִלָּה עַל עִנְיַן הַיְּהוּדִים וְאַחַר כָּךְ עַל עִנְיַן הַחוֹמוֹת וְהַשְּׁעָרִים:
פסוק ג:הַנִּשְׁאָרִים וְגוֹ׳. אוֹתָם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ שָׁם בִּמְדִינַת יְרוּשָׁלַיִם, הֵם נְתוּנִים בְּרָעָה גְדוֹלָה וּבְחֶרְפָּה, לְפִי שֶׁהָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים בּוֹזְזִים וְשׁוֹלְלִים אוֹתָם:
פסוק ג:וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת. וְחוֹמַת הָעִיר הֲרֵי הִיא פְּרוּצָה, וְהַשְּׁעָרִים שְׂרוּפִים בָּאֵשׁ כְּקַדְמָתָן; שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא בָּנוּ חוֹמוֹת הָעִיר וּשְׁעָרֶיהָ כִּי אִם בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְבַדּוֹ:
פסוק ג:נִצְּתוּ. כְּמוֹ נוּצְתוּ (ספרים אחרים: נִצְּתוּ כמו נִתְּצוּ):
פסוק ד:יָמִים. כַּמָּה יָמִים:
פסוק ה:אָנָּא. לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה וּתְחִנָּה:
פסוק ו:קַשֶּׁבֶת. כְּמוֹ קוֹשֶׁבֶת כּוּ׳, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מֵ״אָהַב״ (בראשית כז:ט) ״אוֹהֵב״ (שמואל א יח:טז), כֵּן יֹאמַר מִן קָשַׁב קוֹשֵׁב וְקוֹשֶׁבֶת:
פסוק ז:חֲבוֹל. שֵׁם דָּבָר, לְשׁוֹן הַשְׁחָתָה. וְחֵי״ת נִנְקְדָה בַּחֲטַף פַּתָּח. וְאֵינִי יָכוֹל לְפוֹתְרוֹ בִּלְשׁוֹן פָּעוּל, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִנְקֹד חֵי״ת בְּקָמַץ גָּדוֹל:
פסוק ז:חֲבַלְנוּ. לְשׁוֹן הַשְׁחָתָה, כְּמוֹ (דניאל ו:כג) ״חֲבוּלָא לָא עֲבַדְתְּ״, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק ט:אִם יִהְיֶה נִדַּחֲכֶם. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ וְגוֹ׳״ (דְּבָרִים ל:ד):
פסוק יא:אָנָּא אֲדֹנָי תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת. בִּתְחִלַּת תְּפִלָּתוֹ אָמַר לָשׁוֹן זֶה שֶׁל תְּחִנָּה, וְכֵן לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ:
פסוק יא:לְעַבְדְּךָ הַיּוֹם וְגוֹ׳. כָּךְ הָיָה מִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ:
פסוק יא:לִפְנֵי הָאִישׁ הַזֶּה. לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
פסוק יא:מַשְׁקֶה. כְּמוֹ (בראשית מ:א) ״מַשְׁקֵה לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם״, וְזֶה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (עזרא ב:סג). כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ: הַתִּרְשָׁתָא הוּא נְחֶמְיָה:
