פסוק א:וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְגוֹ׳ אֶת כָּל מְלֶאכֶת וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וַהֲלֹא אֲפִלּוּ לְקִיחַת הַנְּדָבָה עֲדַיִן לֹא לָקַח לַעֲשׂוֹת, וְאֵיךְ יֻצְדַּק לוֹמַר וְעָשָׂה וְגוֹ׳? אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהֵכִין כְּלֵי אוּמָּנוּת הַצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כָּל פְּרָטֵי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה פְּרָטֵי כְּלֵי אוּמָּנוּת. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב: וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְגוֹ׳ אֶת כָּל מְלֶאכֶת, פֵּרוּשׁ, כֵּלִים שֶׁהֵם מְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳, כִּי יֵשׁ עֲבוֹדַת הַמַּתָּכוֹת וַעֲבוֹדַת כְּלֵי עֵץ וַעֲבוֹדַת הָאֲבָנִים וְהָאֲרִיגָה. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת מט:) כִּי הַמ׳ מְלָאכוֹת כֻּלָּן הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, וּמֵהַנִּשְׁמָע מֵהַכְּתוּבִים מוּבָן כִּי בְּיוֹם אֶחָד הֵכִינוּ כָּל כְּלֵי אוּמָּנוּת.
פסוק ג:וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִדְּבָרִים הַנַּעֲשֵׂת בָּהֶם מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר מַטְוֶה שֶׁל תְּכֵלֶת וְגוֹ׳ וְשֶׁל עִזִּים וְכָל הַפְּרָטִים אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂנָה בַּיָּדַיִם, וְזֶה סִבַּת עַכָּבָתָם שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ עַד אַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, כִּי עֲסוּקִים הָיוּ וּמְבִיאִים מְלַאכְתָּם יוֹם יוֹם, אֲבָל נִדְבַת מָמוֹן הַצְּרִיכָה כְּבָר הֵבִיאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּפַעַם אַחַת.
פסוק ה:מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא. קָשֶׁה, וְכִי רַע הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בֵּית אֱלֹהֵינוּ בְּאוֹצְרוֹת זָהָב לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת? אָכֵן לֹא בָּאוּ לִקְבּוֹל עַל הַמּוּבָא בֵּית ה׳ מֵהַזָּהָב וְכֶסֶף וְגוֹ׳, אֶלָּא עַל הַמּוּבָא עָשׂוּי מְלָאכָה, שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ בּוֹ גַּם עוֹמֵד לְהִתְקַלְקֵל, כָּל שֶׁיֵּשׁ דֵּי מַחְסוֹר, וְהוּא אָמְרוֹ מַרְבִּים וְגוֹ׳ מִדֵּי הָעֲבוֹדָה לַמְּלָאכָה, פֵּרוּשׁ, מַרְבִּים לְהָבִיא יוֹתֵר מִשִּׁעוּר הָעֲבוֹדָה הַצְּרִיכָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳. הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַל פְּרָטֵי הָעֲבוֹדָה הִקְפִּידוּ. וְהָעֵד לִדְבָרֵינוּ מַאֲמַר הַכָּרוֹז אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ, וְאָמְרוֹ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא וְלֹא אָמַר מֵעֲשׂוֹת, כִּי יֹאמַר הַכָּתוּב דָּבָר שֶׁהוּכַּר לַחֲכָמִים הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְהִיא הַהֲבָאָה.
פסוק ז:דַּיָּם וְגוֹ׳ וְהוֹתֵר. הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים הַפְכִּיִּים: אִם דַּיָּם אֵינוֹ הוֹתֵר, וְאִם הוֹתֵר אֵינוֹ דַּיָּם, וְכָאן אֵין מָקוֹם לוֹמַר ״לֹא זוֹ אַף זוֹ״ לְצַד שֶׁשְּׁנֵיהֶם סוּג אֶחָד וּבְחִינָה אַחַת, וְאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת סוּג אֶחָד שְׁנֵי סוּגִים כִּי יֵשׁ בַּנִּשְׁמָע הַכְחָשָׁה. וְעוֹד, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״דַּיָּם״ אֶלָּא ״וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה הוֹתֵר לְכָל הַמְּלָאכָה״. וְעוֹד, כָּל הַכָּתוּב מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי אָמַר לְמַעְלָה ״מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבוֹדָה לַמְּלָאכָה״, וּפְשִׁיטָא שֶׁלֹּא אָמְרוּ כֵן עַד שֶׁשִּׁעֲרוּ, וּמַה צֹרֶךְ עוֹד לוֹמַר ״וְהַמְּלָאכָה״ וְגוֹ׳?
פסוק ז:וְאוּלַי שֶׁיַּשְׁמִיעֵנוּ הַכָּתוּב חִבַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם, כִּי לְצַד שֶׁהֵבִיאוּ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשִּׁעוּר הַצָּרִיךְ, חָשׁ ה׳ לִכְבוֹד כָּל אִישׁ שֶׁטָּרְחוּ וְהֵבִיאוּ, וְנִכְנַס כָּל הַמּוּבָא בֵּית ה׳ בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וְהַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת בַּמִּשְׁכָּן הִסְפִּיקָה לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ כָּל הַמְּלָאכָה שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁהוֹתֵר, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה יוֹתֵר מֵהַצָּרִיךְ, הִסְפִּיק הַמְּקַבֵּל לְקַבֵּל יוֹתֵר מִשִּׁעוּרוֹ עַל יְדֵי נֵס. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וְהַמְּלָאכָה שֶׁהֵבִיאוּ הָיְתָה דַיָּם, לֹא חָסֵר וְלֹא יוֹתֵר, הֲגַם שֶׁהָיְתָה יוֹתֵר כְּפִי הָאֱמֶת, וְהוּא אָמְרוֹ וְהוֹתֵר, כִּי נַעֲשָׂה נֵס וְלֹא הוֹתִיר.
פסוק ח:וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהָעוֹשִׂים רַבִּים הֵם, אַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ אָדָם אֶחָד. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כִּי כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ הַמְּלָאכָה רַבִּים, עַל כָּל פָּנִים יִשְׁתַּנֶּה תֹּאַר מְלֶאכֶת זֶה מִזֶּה, וְלֹא תִּדְמֶה לִמְלָאכָה שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה כֻּלָּהּ אוּמָּן אֶחָד. וְהִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שְׁלֵמָה הָיְתָה גַּם בִּבְחִינָה זוֹ, כִּי הַנּוֹתֵן חָכְמָה בָּהֵמָּה הִשְׁוָה אוֹתָם בְּהִתְבּוֹנְנוּת הַחָכְמָה שָׁוָה, וְדוֹמִים כֻּלָּם לְאִישׁ אֶחָד. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב טַעַם אָמְרוֹ בְּכָל פְּרָטֵי הַמַּעֲשִׂים לְשׁוֹן יָחִיד, וְלֹא פֵּרַשׁ מִי הוּא, וּפְשִׁיטָא שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר עַל בְּצַלְאֵל כִּי לֹא הוּא עָשָׂה הַכֹּל, וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן (שמות לז:א): ״וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן״, אֶלָּא יְכַוֵּן אֶל עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, וְהִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד לַטַּעַם שֶׁכָּתַבְתִּי.
פסוק ח:חֲכַם לֵב בְּעוֹשֵׂי וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיִּרְמוֹז שֶׁבְּאֶמְצָעוּת עֲשִׂיָּתָם הַמְּלָאכָה וּבְסִבָּתָהּ נַעֲשׂוּ חֲכַם לֵב.
פסוק ח:וַיַּעֲשׂוּ וְגוֹ׳. טַעַם אֲשֶׁר הֶחְזִיר הַכָּתוּב כָּל הַפְּרָטִים וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ס) בְּכֶפֶל פָּרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁחֲבִיבָה עָלָיו כְּתָבָהּ שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּכְמוֹ כֵן גִּלָּה הַכָּתוּב בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן כִּי חָבִיב עָלָיו, וְלָזֶה נִכְתַּב שְׁתֵּי פְּעָמִים.
