פסוק א:וַיִּוָּעֵץ דָּוִיד עִם שָׂרֵי הָאֲלָפִים. שֶׁאָמַר לָהֶם דָּוִיד: כְּבָר עֲסַקְתֶּם בְּתַקָּנַתְכֶם לִהְיוֹת לָכֶם מֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ לָכֶם, וְעַתָּה תַּעַסְקוּ בִּכְבוֹד אֱלֹהִים:
פסוק ב:נִפְרְצָה נִשְׁלְחָה. נִפְרְצָה אוֹתָהּ גָּדֵר שֶׁהָיְתָה גְדוּרָה עַד עַתָּה, שֶׁלֹּא דָרַשׁ שׁוּם אָדָם לֵאלֹהִים, וְנִשְׁלְחָה עַל אַחֵינוּ הַנִּשְׁאָרִים מִשּׁוּם כְּבוֹד הָאָרוֹן:
פסוק ה:מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבֹא חֲמָת. דֻּגְמָא: ״מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרָיִם״ (מלכים א ח:סה; דברי הימים ב ז:ח):
פסוק ו:בַּעֲלָתָה אֶל קִרְיַת. פִּתְרוֹן: בַּעֲלָתָה שֶׁהִיא קִרְיַת יְעָרִים:
פסוק ו:לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם וְגוֹ׳. כְּדִכְתִיב (שמואל ב ו:ב) ״אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם ה׳ צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עָלָיו״, כְּלוֹמַר: שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא עַל הָאָרוֹן; אַף עַל פִּי שֶׁגָּלָה אָרוֹן לַפְּלִשְׁתִּים, לֹא זָז מִמֶּנּוּ שֵׁם הַזֶּה, שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ:
פסוק ז:וַיַּרְכִּיבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עַל עֲגָלָה חֲדָשָׁה. מָה רָאָה דָוִד שֶׁהִרְכִּיבוֹ עַל עֲגָלָה חֲדָשָׁה, וְלֹא בְמַשָּׂא הַלְוִיִּם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כְּשֶׁהֵבִיא אוֹתוֹ מִשָּׁם לְצִיּוֹן בָּאַחֲרוֹנָה? לְפִי שֶׁאָמַר דָּוִד: כָּל עוּמַת שֶׁבָּא אֵלַי כְּשֶׁהֵשִׁיבוּהוּ פְּלִשְׁתִּים – עַל עֲגָלָה חֲדָשָׁה, כְּדִכְתִיב ״וַיָּשִׂימוּ אֶת הָאָרוֹן ה׳ עַל עֲגָלָה וְגוֹ׳״ (שמואל א ו:יא) לְפִיכָךְ נֶעֱנַשׁ:
פסוק ז:עֻזָּא וְאַחְיוֹ. בְּנֵי אֲבִינָדָב הָיוּ, כְּדִכְתִיב בִּשְׁמוּאֵל (שמואל ב ו:ג):
פסוק ז:נוֹהֲגִים בָּעֲגָלָה. כְּמִנְהַג נוֹהֲגֵי עֲגָלָה: אֶחָד הוֹלֵךְ לִפְנֵי הָעֲגָלָה וּמְיַשְּׁרָהּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְאֶחָד בְּצַד הָעֲגָלָה שֶׁלֹּא תֵּהָפֵךְ לִיפּוֹל; וְכֵן כְּתִיב ״וְאַחְיוֹ הוֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן״ (שמואל ב ו:ד), וְעֻזָּא בְּצַד הָעֲגָלָה (שמואל ב ו:ד), לְפִיכָךְ שָׁלַח עֻזָּא אֶת יָדוֹ לֶאֱחוֹז בָּאָרוֹן כְּשֶׁ״שָּׁמְטוּ הַבָּקָר״ (שמואל ב ו:ו), וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ (שמואל ב ו:ז):
פסוק ח:כָּאן כְּתִיב בְּכָל עֹז וּבִשְׁמוּאֵל כְּתִיב ״בְּכָל עֲצֵי״ (שמואל ב ו:ה)! פִּתְרוֹן: ״בְּכָל עֲצֵי״ כְּלֵי שִׁיר, וְכָאן פִּתְרוֹן: בְּכָל עֹז כְּלֵי שִׁיר:
פסוק ח:וּבְשִׁירִים וּבְכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים. כֻּלָּם כְּלֵי שִׁיר הֵם, אֲבָל מְצִלְתַּיִם כְּלִי שִׁיר הָיָה, וְלֹא הָיָה עָשׂוּי כִּי אִם לְהַשְׁמָעַת קוֹל; וְדֻגְמָתוֹ: כְּלִי שִׁיר שֶׁקּוֹרִין פויקי״ן בְּלַ״א, שֶׁמַּכִּין עָלָיו בְּמַקְלוֹת וְהוּא מַשְׁמִיעַ קוֹל; וְכֵן מוֹכִיחַ לְקַמָּן ״וּבִמְצִלְתַּיִם מַשְׁמִיעִים״ (דה״א טו:כח), וּכְתִיב ״וְהַמְשׁוֹרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת לְהַשְׁמִיעַ״ (דברי הימים א טו:יט), וְעוֹד לְמַטָּה כְּתִיב ״בְּשִׁיר בֵּית ה׳ בִּמְצִלְתַּיִם וְגוֹמֵר״ (דברי הימים א כה:ו); וְעַל שֵׁם כָּךְ נִקְרָא מְצִלְתַּיִם. וְכֵן ״יִירַשׁ הַצְּלָצַל״ (דברים כח:מב) – מִין אַרְבֶּה הַמַּשְׁמִיעַ קוֹל, כְּדִכְתִיב בַּנְּבוּאוֹת עַל הָאַרְבֶּה ״כְּקוֹל מַרְכָּבוֹת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְרַקֵּדוּן וְגוֹ׳״ (יואל ב:ה):
פסוק ט:עַד גֹּרֶן כִּידוֹן. שֵׁם מָקוֹם:
פסוק י:וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ עַל הָאָרוֹן. וְהוּא שֶׁכָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל ״וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל״ (שמואל ב ו:ז); פִּתְרוֹן: עַל הַשֶּׁלַח, עַל שֶׁאָחַז בָּאָרוֹן. וְדֻגְמָתוֹ: ״הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת״ בְּשַׂר ״אִיזֶבֶל בְּחֵיל יִזְרְעֶאל״ (מלכים א כא:כג), וּפָסוּק אַחֵר כְּתִיב ״בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל״ (מלכים ב ט:י). כָּךְ נְפָרֵשׁ כָּאן ״עַל הַשַּׁל״ – הַשֶּׁלַח:
פסוק י:וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים. לִפְנֵי אֲרוֹן אֱלֹהִים; בִּשְׁמוּאֵל כְּתִיב ״וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים״ (שמואל ב ו:ז):
פסוק יב:וַיִּירָא דָוִיד אֶת הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר. מַה הוּא יָרֵא לֵאמֹר? שֶׁאָמַר: הֵיךְ אָבִיא אֵלַי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים:
פסוק יג:הַגִּתִּי. מִגַּת הָיָה בִּתְחִלָּה, מִקֹּדֶם הָיָה מִתְגּוֹרֵר בְּגַת; וְלֵוִי הָיָה, כְּדִכְתִיב ״וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים״ (דברי הימים א טו:טז), וְכָתִיב בְּסָמוּךְ ״וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה שׁוֹעֲרִים לָאָרוֹן״ (דברי הימים א טו:כד):
