פסוק יב:אל הכינותי לו. פי': אל המקום אשר הכינותי לו. וכן "מהשלל הביאו" (דה"ב טו,יא): אשר הביאו; ואחרים זולתם, כמו שהבאתי אותם בספר המכלל בחלק הראשון מן הספר (נ.):
פסוק יג:כי למבראשונה לא אתם. כלומ': לא הייתם אתם בראשונה כשנשאנו אותו מבית אבינדב; לפיכך פרץ יי' אלהינו בנו, כי לא דרשנוהו כמשפט, כי המשפט כמו שכת' בתורת משה לשאת אותו הלוים בכתפם במוטות (במ' ז,ט). ומ"ם "למבראשונה" פתוחה, ומשפטה בחר"ק על המנהג; וכן "לא התקדשו למַדי" (דה"ב ל,ג), "חלקו מַחמאות פיו" (תה' נה,כב):
פסוק יח:אחיהם המשנים. שניים להם, כמו "משנה למלך" (אס' י,ג), כמו שאמר "אסף הראש ומשנהו זכריה" וגו' (דה"א טז,ה):
פסוק יח:זכריה בן. כן היה שמו: "בן"; וכן פרש אדני אבי ז"ל (ספר הגלוי, תשובה יא) "לַבֵּן" הנזכר בספר תהלים (ט,א) כי על זה המשורר אמ', שהוא נגן אותו המזמור שעשה דוד על מות גלית ונצוח פלשתים. ואע"פ שלמ"ד "לבן" פתוחה שתורה על ה"א הידיעה, וה"א הידיעה לא תבא על שם אדם, בא זה כן בה"א הידיעה להודיע כי הוא המשורר; כי אם היה אומר "לְבֵן" היה דומה מן "בנים":
פסוק יח:השערים. שהיו שוערים לארן אחר שהציגו הארן באהל אשר נטה לו דוד (להלן א טז,א); או היו שוערים מתחלה כשהיה הארן בשלה ובנב ובגבעון:
פסוק כב:יסר במשא כי מבין הוא. פי': לבד חכמת השיר שהיתה לו, היה שר וגדול בנבואה כי מבין הוא. ויש מפרש': בהגבהת הקול, מן "וישא את קולו" (בר' כט,יא), כלומ' שהיה שר וגדול על כלם בנשיאות הקול בשיר. ו"יסר" כת' בסמ"ך, והוא כמו בשי"ן; וכן "כולם סרי סררים" (יר' ו,כח) כמו "שרי" בשי"ן:
פסוק כד:מחצצרים. כת' בשתי צד"ין, והראשונה נקראת והשניה איננה נקראת. וכן "יששכר" (בר' ל,יח) – השי"ן הראשונה נקראת והשניה איננה נקראת, וכן "ומחייאל ילד את מתושאל" (בר' ד,יח), וכן "יראייה בן שלמיה" (יר' לז,יג) – היו"ד הראשונה נקראת והשנייה אינה נקראת:
פסוק כד:ויחיה. הוא יעיאל שזכר למעלה (פס' יח), ושני שמות היו לו:
פסוק כד:שערים לארון. כלומ': אע"פ שהיו שוערים, היו גם כן משוררים:
פסוק כו:ויהי בעזר האלהים את הלוים. בי"ת "בעזר" בסגו"ל; ומשפטה בפת"ח על המנהג. וטעם "בעזר": שלא נכשלו בנשאם הארן כאשר נכשלו בתחלה כשמת עזא. ודרשו רבותי' ז"ל: "בעזר" – מכאן שהארן נשא את עצמו. ובספר שמואל אומ' כאשר צעדו ששה צעדים זבחו זה הזבח (ש"ב ו,יג):
פסוק כז:מכרבל במעיל בוץ. מעוטף; וכן בארמית: "פטשיהון וכרבלתהון" (דנ' ג,כא). ו"מעיל בוץ" שאומר הנה הוא אפוד בד שאומר בספר שמואל (שם פס' יד). ויונתן תרגם "אפוד בד" – "כרדוט דבוץ", ותרגם "כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים" (שם יג,יח) – "כרדוטין":
פסוק כז:וכנניה השר המשא. חסר הנסמך: "השר שר המשא"; וכן "הארון הברית" (יה' ג,יד), ואחרים זולתם:
פסוק כח:משמיעים בנבלים. פי': משמיעים קול: