פסוק ב:כִּי אִם הַלְוִיִּם כִּי בָם בָּחַר. כְּלוֹמַר: בַּלְוִיִּם בָּחַר וְלֹא בָּעֲגָלָה, שֶׁלְּפִי שֶׁהִרְכַּבְנוּהוּ בָּעֲגָלָה נֶעֱנַשׁ עֻזָּה; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְמַטָּה כִּי לְמִבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אַתֶּם פָּרַץ ה׳ אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנוּהוּ כַּמִּשְׁפָּט – שֶׁהִרְכַּבְנוּהוּ בָּעֲגָלָה:
פסוק טו:כִּדְבַר ה׳ בִּכְתֵפָם. לָשֵׂאת אוֹתוֹ; וְלֹא מַמָּשׁ בִּכְתֵפָם, כִּי אִם בַּמּוֹטוֹת עֲלֵיהֶם:
פסוק יח:וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים. מִשְׁנֶה לָהֶם לַשּׁוֹעֲרִים:
פסוק יח:זְכַרְיָהוּ בֵּן. כָּךְ שְׁמוֹ. וְכָל אֵלּוּ מְשׁוֹרְרִים וְשׁוֹעֲרִים הָיוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הָאָרוֹן, וְהַמְּשׁוֹרְרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים שֶׁהֶעֱמִיד דָּוִד לְאַחַר שֶׁנָּתְנוּ הָאָרוֹן אֶל הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד; וּבְמִשְׁכַּן שִׁילֹה הָיוּ שׁוֹעֲרִים. וּבַדֶּרֶךְ לֹא הָיוּ שׁוֹעֲרִים, לְפִי שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ כָּל כָּךְ שׁוֹעֲרִים, לְפִיכָךְ נַעֲשׂוּ מְשׁוֹרְרִים חוּץ מִשְּׁנַיִם: בְּרַכְיָה וְאֶלְקָנָה. וְכָל זֶה הָיָה בַּדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּנוֹחַ הָאָרוֹן הָיוּ מְשׁוֹרְרִים שׁוֹעֲרִים:
פסוק יט:וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן וְגוֹ׳ לְהַשְׁמִיעַ. קוֹל. הֵם הָיוּ מְמֻנִּים עַל אוֹתוֹ כְּלִי שִׁיר:
פסוק כ:וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וְגוֹ׳. אֵלּוּ שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּפָּסוּק לְמַעְלָה שֶׁהָיוּ שֹׁעֲרִים, הֶחֱזִירוּ כָּאן לַעֲשׂוֹת מְשׁוֹרְרִים:
פסוק כ:עַל עֲלָמוֹת. עַל אוֹתָן כְּלֵי שִׁיר שֶׁמְּנַגְּנִין בָּהֶם אוֹתָן מִזְמוֹרִים: ״לַמְנַצֵּחַ עַל עֲלָמוֹת וְגוֹ׳״ (תהלים ט:א; מו:א):
פסוק כא:וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וְגוֹ׳. עַל הַשְּׁמִינִית לְנַצֵּחַ. – אוֹתוֹ כְּלִי שִׁיר שֶׁמְּנַגְּנִין עָלָיו אוֹתָן מִזְמוֹרִים: ״לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית״ (תהלים יב:א; וראה תהלים ו:א):
פסוק כב:וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא. בַּמֶּה הָיָה שַׂר? בְּמַשָּׂא. בְּנָשְׂאוּת הַשִּׁיר:
פסוק כב:יָסֹר בַּמַּשָּׂא. מְיַסֵּר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם עַל הַמַּשָּׂא בְּנִגּוּן נְעִימוֹת שִׁיר, אִם לְהָרִים קוֹל אִם לְהַשְׁפִּיל:
פסוק כב:כִּי מֵבִין הוּא. בְּמַשָּׂא, בִּנְשִׂיאוּת הַנִּגּוּן. וְלָשׁוֹן מֵבִין נוֹפֵל עַל לִמּוּד הַשִּׁיר, וְדֻגְמָא: ״וַיְהִי מִסְפָּרָם עִם אֲחֵיהֶם מְלֻמְּדֵי שִׁיר לַה׳ כָּל הַמֵּבִין וְגוֹמֵר״ (דברי הימים א כה:ז), וְכָתוּב ״וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת וְגוֹ׳ מֵבִין עִם תַּלְמִיד״ (דברי הימים א כה:ח):
פסוק כו:וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סוטה לה.): מִכָּאן שֶׁהָאָרוֹן נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ:
פסוק כז:וְדָוִיד מְכֻרְבָּל. כְּמוֹ בְּדָנִיֵּאל ״בְּכַרְבְּלָתְהוֹן״ (דניאל ג:כא), דֻּגְמָא: כַּרְבַּלְתָּא דְּתַרְנְגוֹלָא (ברכות ז.):
פסוק כז:וְכָל הַלְוִיִּם. כְּמוֹ כֵן מְכֻרְבָּלִים בִּמְעִיל בּוּץ; וּלְפִי שֶׁהָיָה דָּוִד מְשׁוֹרֵר כְּמוֹ לְוִיִּם, לָבַשׁ גַּם הוּא לְבוּשֵׁיהֶם שֶׁלָּבְשׁוּ גַּם הֵם. וּרְאָיָה לְהַבְדִּיל, כָּךְ הָיָה מִנְהַג מְלָכִים וְשָׂרִים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁאוֹכְלִים עִם כֹּהֲנֵיהֶם כְּחֻקָּם, הָיוּ לוֹבְשִׁים לְבוּשֵׁי כֹּהֲנֵיהֶם:
פסוק כז:וְעַל דָּוִיד אֵפוֹד בָּד. כְּאוֹתוֹ אֵפוֹד שֶׁל אַהֲרֹן (שמות כח:ד), שֶׁהָיָה כְּמִין שְׁנֵי לְבָדִין, אֶחָד לְפָנִים וְאֶחָד לְאָחוֹר, וּמַגִּיעַ עַד מָתְנָיו, וְהָיָה הָאֵזוֹר אָרוּג מִמֶּנּוּ וְחָגְרוֹ בּוֹ:
פסוק כט:וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁסֵּפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים בִּשְׁבִיל כְּבוֹד דָּוִד הוּא, לְפִיכָךְ אֵין כָּתוּב כָּאן מַה אָמְרָה מִיכַל לְדָוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל: ״מַה נִּכְבָּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵיקִים״ (שמואל ב ו:כ), כִּי זִילוּתָא שֶׁל דָּוִד הָיָה שֶׁאָמְרָה לוֹ אִשָּׁה כֵּן:
