פסוק ג:לאשמה. היא מלשון שממה וכן עדרי הצאן נאשמו (יואל א׳:י״ח):
פסוק ה:מספר מפקד. לתוספת ביאור כפל כמ״ש וכן אדמת עפר (דניאל י״ב):
פסוק ח:נסכלתי. מלשון סכלות ושטות:
פסוק יב:נספה. ענין כליון כמו אסף אסיפם (ירמיה ח):
פסוק טו:הרף. מלשון רפיון:
פסוק טז:שלופה. הוצאה מתערה:
פסוק כב:ותעצר. ענין מניעה:
פסוק כג:והמוריגים. כעין לוח עץ ובתחתיתו תחובים אבנים דקים ובו דשים התבואה וכן למורג חרוץ (ישעיה מא):
פסוק כז:נדנה. הוא נרתק החרב ודוגמתו בגו נדנה (דניאל ו):
פסוק ל:נבעת. מל׳ בעתה וחרדה: