פסוק ד:לשערי הספים. הוא הנאמר למעלה בענין המשמרות "בית האספים" (דה"א כו,טו); וזה השער היה לדרום העזרה:
פסוק ה:בשער היסוד. ובמלכים: "בשער סור" (מ"ב יא,ו); ופרשו רבותי' ז"ל (ירוש' ערוב' לג,א) שהוא שער המזרחי, ושבעה שמות היו לו:
פסוק ו:והמשרתים ללוים. הלמ"ד במקום ה"א הידיעה. וכן "אשר למלך נשען על ידו" (מ"ב ז,ב) – כמו המלך:
פסוק ו:ישמרו משמרת. פי': הכהנים והלוים ישמרו בתוך בית המקדש "כי קדש המה" – האולם וההיכל, ולא יכנסו שם ישראל, וכל עם ישראל ישמרו משמרת יי' מבחוץ:
פסוק ח:כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות. פי': המחלקות שהיו נחלקים מימי דוד (דה"א כג,ו ואי') – כל משמר ומשמר שבתו – הוא עכבם כלם; ולא פטר יוצאי השבת, אלא עכבם כלם – "באי השבת עם יוצאי השבת" – להיות שומרים המלך:
פסוק י:ואיש שלחו בידו. חרבו, כמו "בשלח יעברו" (איוב לו,יב):
פסוק יא:את הנזר. פי': כתר מלכות:
פסוק יא:ואת העדות. בגדי מלכות, מן "ועדית עדי" (יח' כג,מ); "עדות" בשקל "גאות" (יש' יב,ה):
פסוק יג:עומד על עמודו. ובמלכים: "על העמוד" (מ"ב יא,יד), ותרגם יונתן "על אצטוונא", רוצ' לומ': על הסטו העומד בו המלך בבית יי':
פסוק יד:אל מבית השדרות. מקום נסדר למושב השרים:
פסוק יד:והבא אחריה. לעזרה:
פסוק טו:וישימו לה ידים. כלומ': נתנו לה מקום לנוס ולהכנס אל מבוא שער הסוסים: