פסוק ב:גומר וגו'. גומר – זו גרממיא , מגוג – זו קנדיא, מדי – זו מקדוניא , יון – כמשמעו, תובל – זו בית אונייקי , משך – זו מוסיא , תירס – פליגי בה רבי סימאי ורבנן, חד אמר זו בית תירייקי וחד אמר זו פרס .
(יומא י' א')
פסוק ז:וסבתה ורעמה וסבתכא. תנא רב יוסף, פקיסתן גוייתא ופקיסתן ברייתא, בין חדא לחדא מאה פרסי והקיפה אלפי פרסי [יומא י' ע"א]
פסוק י:בבל וגו'. בבל כמשמעה, ארך זה אוריכות, אכד זה בשבר, כלנה זה נופר נינפי .
(שם שם)
פסוק י:בארץ שנער. תניא, למה נקרא שמה שנער, א"ר יוחנן, שכל מתי מבול ננערו שם , ור' אבהו אמר, שמנערת עשיריה ,.
(זבחים קי"ג ב')
פסוק י:בארץ שנער. תניא, למה נקרא שמה שנער, שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ , דבר אחר, שהם מנועים מן המצות בלא תרומה ובלא מעשר , דבר אחר שנער, שהעמידה שונא וער להקב"ה, ואיזה הוא – זה נבוכדנצר .
(ירושלמי ברכות פ"ד ה"א)
פסוק יא:יצא אשור. תנא רב יוסף, אשור זו סליקא .
(יומא י' א')
פסוק יא:את נינוה ונו'. תנא רב יוסף, נינוה – כמשמעה, רחובות עיר – זו פרת דמישן, כלח – זו פרת דבורסיף [שם שם]
פסוק יב:ואת רסן. תנא רב יוסף, רסן זו אקטיספון .
(שם שם)
פסוק יב:היא העיר הגדולה. איני יודע אם נינוה העיר הגדולה אם רסן העיר הגדולה , כשהוא אומר (יונה ג׳:ג׳) ונינוה היתה עיר גדולה, הוי אומר נינוה היא העיר הגדולה.
(שם שם)
פסוק יז:ואת החוי. למה נקרא שמם חוי, אמר רב פפא, שהיו טועמין את הארץ כחויא .
(שבת פ"ה א')
פסוק כא:אחי יפת הגדול. יפת גדול שבאחיו היה, [וכתיב (פ' בראשית) ויולד נח את שם את חם ואת יפת, מלמד שדרך חכמתם השיב להו] .
(סנהדרין ס"ט ב')