פסוק א:אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם. וְכִי עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן הֵמָּה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּנֵי אַהֲרֹן״, גַּם כֶּפֶל הָאֲמִירָה צָרִיךְ בֵּאוּר. וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה שֶׁאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה׳ הָיָה מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה וּמִמֶּנּוּ נִמְשְׁכָה הַקְּדֻשָּׁה גַּם לְבָנָיו, אַךְ לֹא הָיוּ כָּמוֹהוּ בְּכָל צַד כִּי הָיוּ רְחוֹקִים מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה. עַל כֵּן אַהֲרֹן שֶׁהָיָה מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה לֹא הוּתְּרָה לוֹ לִטַּמֵּא לְשׁוּם קָרוֹב אֲפִלּוּ לְאָב וָאֵם, וְכֵן כָּל כֹּהֵן גָּדוֹל מִזַּרְעוֹ דּוֹמֶה לוֹ מִכָּל צַד שֶׁהוּא מְקַבֵּל שֶׁפַע הַקְּדֻשָּׁה בְּעֶצֶם וְרִאשׁוֹנָה מִקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו״, ״נֵזֶר״ לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהֻפְרַשׁ מִמִּשְׁחַת אֱלֹהָיו וְנִתַּן עָלָיו לֹא עַל יְדֵי אֶמְצָעִי. אֲבָל בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁקִּבְּלוּ הַקְּדֻשָּׁה בְּאֶמְצָעִיּוּת אַהֲרֹן לִצְדָדִין קָתָנֵי, כִּי מִצַּד עַצְמָם אֵין בָּהֶם קְדֻשָּׁה, וּמִצַּד הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן יֵשׁ בָּהֶם קְדֻשָּׁה, עַל כֵּן דִּינָם חָלוּק, כִּי מִצַּד חֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה שֶׁקִּבְּלוּ אֵין לָהֶם לִטַּמֵּא לַמֵּתִים הָרְחוֹקִים, וּמִצַּד שֶׁהֵם רְחוֹקִים קְצָת מִן מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה הוּתַּר לָהֶם לִטַּמֵּא לַקְּרוֹבִים. עַל כֵּן כָּפַל הָאֲמִירָה, כִּי אֲמִירָה רִאשׁוֹנָה ״אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן״, מִצַּד הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן עַל כֵּן דָּבְקָה בָּהֶם הַקְּדֻשָּׁה בְּאֶמְצָעִית אַהֲרֹן, עַל כֵּן רָאוּי לְצַוּוֹת לָהֶם ״לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו״. ״וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם״ הַיְינוּ אֲמִירָה שְׁנִיָּה, מִצַּד עַצְמוּתָם, שֶׁאֵין בְּעַצְמוּתָם כָּל כָּךְ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה, כִּי זֶה רָמוּז בְּמִלַּת ״אֲלֵהֶם״, כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, וּלְפִיכָךְ רָאוּי לְצַוּוֹת לָהֶם צִוּוּי ״כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ״, שֶׁמֻּתָּר לָהֶם לִטַּמֵּא לַקְּרוֹבִים.
פסוק א:דָּבָר אַחֵר הֵפֶךְ זֶה מַמָּשׁ, לוֹמַר לָהֶם אֲמִירָה רִאשׁוֹנָה שֶׁדָּבְקָה בָּהֶם הַקְּדֻשָּׁה מִצַּד הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁהָיָה מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה. ״וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם״ – מִצַּד עַצְמָם, שֶׁאַף אִם לֹא הָיוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁהֵם מְשָׁרְתֵי אֵל חַי אֵין נָכוֹן לָהֶם שֶׁיִּטַּמְּאוּ ״כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו״, כִּי דַּיּוֹ לָעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ, כִּי גַם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְעַסֵּק בִּקְרוֹבָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לד ו): ״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ״, וְהַיְינוּ קְרוֹבֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
פסוק ב:כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ. טַעַם אִסּוּר הַטֻּמְאָה הוּא בַּעֲבוּר רוּחַ הַטֻּמְאָה הַנִּשְׁאָר דָּבֵק בְּגוּף הָאָדָם, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא״ וְלֹא אָמַר ״בְּנֶפֶשׁ״, לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִצַּד עַצְמָהּ טְהוֹרָה הִיא וְאֵין בָּהּ שׁוּם צַד טֻמְאָה, אַךְ שֶׁהַנֶּפֶשׁ סִבַּת הַטֻּמְאָה, כִּי כָל שְׁאָר הַבַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם נֶפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת כִּי אִם רוּחַ הַחִיּוּנִית לְבַד, אֵין מִיתָתָם כִּי אִם פֵּרוּד הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, וְאֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת מִזְדַּקֵּק לָהֶם כְּלָל, עַל כֵּן אֵין בָּהֶם טֻמְאָה חֲמוּרָה. אֲבָל נִשְׁמַת הָאָדָם אֵינָהּ יוֹצֵאת כִּי אִם עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַמּוֹצִיאָהּ מִשָּׁם בְּעַל כָּרְחָהּ, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד כט): וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְהוּא בָּא מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא וּמֵבִיא הַטֻּמְאָה עַל הַגּוּף, זוּלַת הַצַּדִּיקִים וִיחִידֵי הַדּוֹר אֲשֶׁר מִיתָתָם בִּנְשִׁיקָה לֹא עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אֵין בָּהֶם שׁוּם צַד טֻמְאָה. לְפִיכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות פ״ג ה״א) שֶׁבַּיּוֹם שֶׁמֵּת רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ בָּטְלָה הַכְּהֻנָּה, כִּי לֹא נִטְמְאוּ בּוֹ הַכֹּהֲנִים כְּלָל.
פסוק ב:וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה׳, אָז מִיתָתוֹ עַל יְדֵי נְשִׁיקָה וְאָז פָּרְחָה מֵהֶם הַטֻּמְאָה, וְנִמְשְׁכָה קְדֻשָּׁה זוֹ מִן אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה׳ אֶל כָּל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, שֶׁבְּכֻלָּם אֵין שׁוּם צַד טֻמְאָה, עַל כֵּן מֻתָּר לַכֹּהֵן לְהִתְעַסֵּק בִּקְרוֹבָיו, אָבִיו וְאִמּוֹ וּבְנוֹ וּבִתּוֹ וְאָחִיו, כִּי כֻלָּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הֵמָּה, וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן כְּגוּפוֹ דָּמֵי. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמִּתְעַסֵּק בָּהֶם יֵשׁ לוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה, מִכָּל מָקוֹם אֵין הַטֻּמְאָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁתִּהְיֶה מִתְנַגֶּדֶת אֶל קְדֻשַּׁת הַכֹּהֵן, מֵאַחַר שֶׁעַצְמוּת הַטֻּמְאָה קַלָּה קְצָת. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִטַּמֵּא בִּשְׁאָר כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר מוּטָל עַל קְרוֹבָיו, וְאִם אֵין לַכֹּהֵן קְרוֹבִים מוּטָב שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בוֹ יִשְׂרְאֵלִים. וְאִם אֵין כָּאן לֹא זֶה וְלֹא זֶה, הֲרֵי הוּא מֵת מִצְוָה וּפְשִׁיטָא שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהִתְעַסֵּק בּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל מֻתָּר. וְכֹהֵן גָּדוֹל אָסוּר בְּכָל הַקְּרוֹבִים, כִּי מִצַּד גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ אֲפִלּוּ טֻמְאָה קַלָּה פּוֹגַמְתָּהּ.
פסוק ב:כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו. אָמְרוּ רז״ל (יבמות כב:) ״שְׁאֵרוֹ״ זוֹ אִשְׁתּוֹ. וְקָשֶׁה, מַהוּ זֶה שֶׁאָמַר ״הַקָּרוֹב אֵלָיו״, לְשׁוֹן זָכָר, ״הַקְּרוֹבָה אֵלָיו״ מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, וְלָמָּה קָרָא לְאִשְׁתּוֹ ״שְׁאֵרוֹ״, וְלָמָּה הִקְדִּימָהּ לְאָבִיו וְאִמּוֹ. וּבְדֶרֶךְ הַפְּשָׁט נִרְאֶה לְפָרֵשׁ כִּדְמַסִּיק בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סג.): אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְאֵלִיָּהוּ: בַּמֶּה אִשָּׁה עוֹזַרְתּוֹ לְאָדָם? אָמַר לֵיהּ: אָדָם מֵבִיא חִטִּין חִטִּין כּוֹסֵס, פִּשְׁתָּן פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ, לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו? וּלְפִי זֶה וַדַּאי אִשְׁתּוֹ מְפַרְנַסְתּוֹ וַהֲרֵי הִיא שְׁאֵרוֹ, הַיְינוּ מְזוֹנוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו, כִּי הַמָּזוֹן נֶהְפָּךְ אֶל גּוּף הַנִּזּוֹן. וּבֵאוּר הַכָּתוּב שֶׁיִּטַּמָּא לְמִי שֶׁהוּא זָן אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהַמָּזוֹן קָרוֹב אֶל עַצְמוּתוֹ לְהוֹסִיף בּוֹ לֵחָה תְּמוּרַת מַה שֶּׁנִּתַּךְ מִמֶּנּוּ, וְעַל כֵּן כָּל אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ דָּמְיָא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְרֵאת עֶצֶם מֵעֲצָמָיו כִּי אִם ״זֹאת הַפַּעַם״, בִּיצִירָה רִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁלְּדוֹרוֹת הִיא מְאִירָה עֵינָיו בִּשְׁאֵרוֹ וּמְזוֹנוֹ, עַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּטַּמָּא לָהּ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּטְעֶה לוֹמַר שֶׁיּוּכַל לִטַּמֵּא לְכָל מִי שֶׁזָּן וּמְפַרְנֵס אוֹתוֹ, עַל כֵּן הוֹצִיא הַמָּזוֹן בִּלְשׁוֹן ״שְׁאֵרוֹ״, שֶׁיֵּשׁ בְּמַשְׁמָעוֹ לְשׁוֹן אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח יב): ״שְׁאֵר אָבִיךָ הִיא״, וְלֹא אָמַר ״אִשְׁתּוֹ״ בְּפֵרוּשׁ כְּדֵי לְפָרֵשׁ הַטַּעַם לָמָּה הוּא מִטַּמֵּא לָהּ.
פסוק ב:וְעַל צַד הָרֶמֶז יֵשׁ לְהוֹצִיא מִכָּאן דִּין, מַה שֶּׁאָמְרוּ רז״ל (מו״ק כה): תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת הַכֹּל כִּקְרוֹבָיו. וְעָלָיו אָמַר: ״כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו״, כִּי ״שְׁאֵרוֹ״ הַיְינוּ מְזוֹנוֹ, כְּאָמְרוּ רז״ל (ברכות יז;): כָּל הָעוֹלָם נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי כוּ׳. וְאָמְרוּ רז״ל (ב״ק ס.): אֵין פֻּרְעָנוּת בָּא לָעוֹלָם כִּי אִם בַּעֲבוּר הָרְשָׁעִים, וְאֵינוֹ מַתְחִיל כִּי אִם בַּצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ה): ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ״, שֶׁכְּבָר נֶאֱכַל הַגָּדִישׁ, דְּהַיְינוּ הַצַּדִּיקִים. הִנְּךָ רוֹאֶה שֶׁקָּרָא לַצַּדִּיקִים ״גָּדִישׁ״, כְּגָדִישׁ זֶה שֶׁאוֹכְלִים מִמֶּנּוּ, כָּךְ כָּל הָעוֹלָם נִזּוֹנִין בַּעֲבוּר הַצַּדִּיקִים. וְעִנְיַן ״כְּבָר נֶאֱכַל״, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בְּטַכְסִיסֵי מִלְחָמָה, כִּי מִדֶּרֶךְ הַלּוֹחֲמִים לִסְתּוֹם תְּחִלָּה מַעְיְנוֹת הָעִיר וְלִשְׂרוֹף גְּדִישָׁם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מִמֶּה לְהִתְפַּרְנֵס, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בְּמַכּוֹת שֶׁל פַּרְעֹה (שם ח יז), כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא מֵסִיר צִלּוֹ מֵעֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וּמְקַלְקֵל גְּדִישָׁם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מַה לֶּאֱכוֹל בִּזְכוּתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת וַיְחִי (נ י) ״בְּגוֹרֶן הָאָטָד״ עִנְיַן הַקּוֹצִים וְהַגָּדִישׁ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו״, רֶמֶז לְתַלְמִיד חָכָם הַמֵּזִין אוֹתוֹ וְהַכֹּל כִּקְרוֹבָיו. וְהִקְדִּימוֹ לְאָבִיו וְאִמּוֹ, כְּאָמְרוּ רז״ל (ב״מ לג.): אֲבֵדַת אָבִיו וַאֲבֵדַת רַבּוֹ, אֲבֵדַת רַבּוֹ קוֹדֶמֶת כוּ׳. וְזֶה יִכְלוֹל גַּם בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק אָבַד אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, לְכָךְ הִקְדִּים אֲבֵדַת רַבּוֹ.
פסוק ב:לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו. כִּי אִמּוֹ אֵינָהּ מִזֶּרַע אַהֲרֹן זוּלַת מִצַּד שֶׁהִיא כְּגוּף בַּעְלָהּ, עַל כֵּן הִקְדִּים הָאֵם, הַדָּבָר שֶׁהוּא חִדּוּשׁ יוֹתֵר. אֲבָל בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאָמַר ״לֹא יִטַּמָּא״, הִקְדִּים הָאָב, כִּי זֶה חִדּוּשׁ יוֹתֵר מַה שֶּׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְאָבִיו שֶׁהוּא מִזֶּרַע אַהֲרֹן. וְאִם נַפְשְׁךָ לְפָרֵשׁ זֶה דֶּרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ, נוּכַל לוֹמַר שֶׁיּוֹתֵר קָרוֹב לִשְׁמוֹעַ שֶׁיִּטַּמָּא לְאִמּוֹ כִּי נִצְטַעֲרָה עָלָיו הַרְבֵּה בְּהֵרָיוֹן וְלֵידָה וְגִדּוּל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּאָב, עַל כֵּן יִהְיוּ שְׁנֵי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ, הֵן ״יִטַּמָּא״ הָאָמוּר כָּאן, הֵן ״לֹא יִטַּמָּא״ הָאָמוּר בְּכֹהֵן גָּדוֹל, כֻּלָּם דֶּרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ. וְעוֹד שֶׁאִמּוֹ יוֹתֵר וַדָּאִית מִן אָבִיו, כִּי שֶׁמָּא זִנְּתָה אִמּוֹ עִם אַחֵר וְזֶה אֵינוֹ אָבִיו, וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ. וְעוֹד שֶׁנִּוּוּל שֶׁל הָאִשָּׁה קָשֶׁה מִן נִוּוּל הָאִישׁ, עַל כֵּן הִקְדִּים אִמּוֹ לוֹמַר לְךָ שֶׁאִם שְׁנֵיהֶם מוּטָלִים לְפָנָיו חַיָּב לְטַפֵּל תְּחִלָּה עִם אִמּוֹ. אֲבָל בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יִטַּמָּא״ הִקְדִּים הָאָב בְּדֶרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ, וְקַל לְהָבִין.
פסוק ה:לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם. אַף עַל פִּי שֶׁגַּם יִשְׂרָאֵל הוּזְהֲרוּ עַל כָּךְ, מִכָּל מָקוֹם תַּרְוַיְיהוּ צְרִיכֵי, דְּאִי אַשְׁמְעִינָן יִשְׂרָאֵל הֲוָה אָמֵינָא דַּוְקָא אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה רוֹשֶׁם כָּל כָּךְ, עַל כֵּן אֵין לְהִצְטַעֵר עָלָיו בְּיוֹתֵר לִקְרֹחַ קָרְחָה עָלָיו, לְפִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה גַּם כֵּן כָּל כָּךְ קָרְחָה בָּעוֹלָם. אֲבָל בְּכֹהֵן מְשָׁרֵת אֱלֹהֵינוּ שֶׁמֵּת, וַדַּאי הָאֲבֵדָה גְּדוֹלָה לְדוֹרוֹ, וְעוֹשֶׂה קָרְחָה בָּעוֹלָם, סָלְקָא דַעְתָּךְ שֶׁמֻּתָּר לְכֹהֵן קְרוֹבוֹ לִקְרֹחַ עָלָיו קָרְחָה, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאִי אַשְׁמְעִינָן בְּכֹהֲנִים, הֲוָה אָמֵינָא שֶׁמִּצַּד שֶׁהַכֹּהֵן מְשָׁרֵת לֵאלֹהֵינוּ וַדַּאי אַחַר מוֹתוֹ הוּא נִכְנָס בְּאוֹר הַחַיִּים הַנִּצְחִי, לְפִיכָךְ אֵין נָכוֹן לְהִצְטַעֵר עַל מִיתָתוֹ כִּי לְטוֹבָתוֹ הִיא. אֲבָל בִּסְתָם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יִרְאֶה פְּנֵי גֵּיהִנֹּם, סָלְקָא דַעְתָּךְ שֶׁמֻּתָּר לְהִצְטַעֵר עָלָיו וְלִקְרֹחַ קָרְחָה מִצִּדּוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן.
פסוק ה:וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו. פְּלִיאָה בְּעֵינַי, אִם לְמַעְלָה דָּרְשׁוּ ״בְּעַמָּיו״, בְּעוֹד שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ עַמָּיו, מַה יֹּאמְרוּ מִן ״בְּעַמָּיו״ הַנֶּאֱמָר כָּאן. וּפְשׁוּטוֹ הוּא ״בְּעַמָּיו״, שֶׁפָּסַל אֶת זַרְעוֹ מִלִּהְיוֹת בִּכְלַל עַמָּיו, דְּהַיְינוּ הַכֹּהֲנִים, כִּי פְּסָלוֹ מִדִּין כְּהֻנָּה, אֲבָל לְמַעְלָה אִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ כֵּן, דְּאִם כֵּן הוּא מַשְׁמָע שֶׁלֹּא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו בְּכֹהֵן שֶׁאֵינוֹ שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, הָא בְּיִשְׂרָאֵל מִטַּמֵּא, וַהֲלֹא קַל וָחוֹמֶר הוּא. וְאֵין לוֹמַר דִּנְקַט בְּעַמָּיו לִרְבוּתָא, דְּאִם כֵּן לִשְׁתּוֹק מִנֵּיהּ, כִּי כְּבָר נֶאֱמַר ״כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ״ וְגוֹ׳ וּבָזֶה מִעֵט הַכֹּל. עַל כֵּן הוּצְרְכוּ לִדְרָשַׁת בְּעוֹד שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ עַמָּיו. אֲבָל כָּאן הוּא כִּפְשׁוּטוֹ מִלִּהְיוֹת בִּכְלַל עַמָּיו.
פסוק יז:אִישׁ מִזַּרְעֲךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם. כָּאן אָמַר ״בוֹ מוּם״, וּלְמַטָּה הָפַךְ וְאָמַר ״מוּם בּוֹ״, וְכָאן אָמַר ״אֲשֶׁר יִהְיֶה״ – לְהַבָּא מַשְׁמָע, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם״ – בַּהֹוֶה מַשְׁמָע. וּמַהוּ שֶׁנָּתַן טַעַם לַדָּבָר בְּאוֹתוֹ דָּבָר עַצְמוֹ וְאָמַר: ״כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרַב״. וּמַה שֶּׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י: אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְרַב, כְּמוֹ ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ״, אֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא.
פסוק יז:עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַקַּדְמוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בַּחָכְמוֹת, הָיוּ יוֹדְעִין בְּכָל מוּם שֶׁנִּתְהַוָּה בְּאָדָם טֶרֶם הֱיוֹתוֹ, מִצַּד אֵיזוֹ עָוֹן שֶׁרָאוּ בּוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל, אִם יָדְעוּ שֶׁהוּא מְקַבֵּל שׁוֹחַד, יָדְעוּ בּוֹ שֶׁסּוֹפוֹ בָּא לִידֵי עִוָּרוֹן. וְאִם רָאוּ בּוֹ רֶגֶל גַּאֲוָה, יָדְעוּ בּוֹ שֶׁסּוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי שֶׁבֶר רֶגֶל. וְהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ, שֶׁהִכִּירוּ בְּמַרְאֵה פָּנָיו אֵיזוֹ תְּכוּנָה רָעָה שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ הַפּוֹגֶמֶת אֵיזוֹ אֵבֶר יָדוּעַ, וְסוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי מוּם נִגְלֶה, וְרָאוּי לְגָאֳלוֹ מִן הַכְּהֻנָּה עַל שֵׁם סוֹפוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אִישׁ אִישׁ מִזַּרְעֲךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם״, שֶׁהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה שֶׁלְּסוֹף יִהְיֶה בּוֹ מוּם, כִּי מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו נִכָּר שֶׁלְּסוֹף יָבוֹא לִידֵי מוּם זֶה שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ, הֲרֵי הוּא נִפְסָל עַל שֵׁם סוֹפוֹ. וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר, ״כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם״ וְגוֹ׳, אֵי אַתָּה מוֹדֶה אִם הַמּוּם כְּבָר יֵשׁ בּוֹ, וַדַּאי אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְרַב מִשּׁוּם ״הַקְרִיבֵהוּ לְפֶחָתֶךָ״ (מלאכי א ח), עַל כֵּן גַּם זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה בּוֹ מוּם לְהַבָּא רָאוּי שֶׁיִּתְגָּאֵל מִן הַכְּהֻנָּה. וּמִטַּעַם זֶה לֹא אָמַר בִּנְתִינַת טַעַם לְשׁוֹן ״יִהְיֶה״. וְכָל זֶה מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁאֵינוֹ נוֹלָד בְּמוּמוֹ, שֶׁהֲרֵי מַעֲשָׂיו גָּרְמוּ לוֹ מְצִיאַת הַמּוּם, כִּי בְּמַעֲשָׂיו פָּגַם אֶחָד מֵאֵבָרָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר בִּשְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ ״בּוֹ מוּם״, שֶׁקָּדְמָה מְצִיאָתוֹ לִמְצִיאַת הַמּוּם, כִּי מִלַּת ״בּוֹ״ מְדַבֵּר בִּמְצִיאַת הָאָדָם שֶׁקָּדְמָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד בּוֹ הַמּוּם.
פסוק יז:וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ אִם נוֹלַד בְּמוּמוֹ אִם הַמּוּם מְעַכֵּב אוֹ לֹא, כִּי יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁמָּא דַּוְקָא זֶה שֶׁתַּרְוַיְיהוּ אִתְנְהוּ בֵּיהּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּגָם בְּנִשְׁמָתוֹ וּבְגוּפוֹ, רָאוּי שֶׁיִּתְגָּאֵל מִן הַכְּהֻנָּה לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה׳, אֲבָל הַנּוֹלָד בְּמוּמוֹ שֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם בְּנִשְׁמָתוֹ זוּלַת בְּגוּפוֹ לְבַד, שֶׁמָּא תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב. קָא מַשְׁמַע לָן לְמַטָּה: ״מוּם בּוֹ אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו״ וְגוֹ׳, וְזֶה מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁקָּדְמָה מְצִיאַת הַמּוּם לִמְצִיאָתוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם. וְזֶה בֵּאוּרוֹ: ״כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת אִשֵּׁי ה׳״, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר לְמַעְלָה ״אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם״ וְגוֹ׳, מִכָּל מָקוֹם לֹא הִזְכִּיר שָׁם כִּי אִם ״לֶחֶם אֱלֹהָיו״, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ דַּוְקָא לֶחֶם אֱלֹהָיו כִּמְנָחוֹת וְלֶחֶם הַפָּנִים, אֲבָל שְׁאָר אִשֵּׁי ה׳ מֻתָּר לְהַקְרִיב, קָא מַשְׁמַע לָן ״לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת אִשֵּׁי ה׳״, לְהַשְׁווֹת כָּל הָאִשִּׁים בְּמִי שֶׁבּוֹ מוּם. וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ דַּוְקָא בְּמִי שֶׁבּוֹ מוּם, אֲבָל לֹא בְּמִי שֶׁמּוּם בּוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן ״מוּם בּוֹ אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב״. וְנָקַט ״לֶחֶם אֱלֹהָיו״, לֹא שֶׁבָּא לְמַעֵט הָאִשִּׁים, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הוּשְׁווּ כָּל הָאִשִּׁים בְּמִי שֶׁבּוֹ מוּם, וְהוּא הַדִּין בְּמִי שֶׁמּוּם בּוֹ. וְלֹא נָקַט ״לֶחֶם אֱלֹהָיו״ כִּי אִם בַּעֲבוּר שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר אַחַר כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ לֶחֶם אֱלֹהָיו שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְדֻשָּׁה יְתֵרָה יוֹתֵר מִן הָעוֹלִים לָאִשִּׁים, מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לֶאֱכֹל מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִיָּד: ״לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל״, וְכָל שֶׁכֵּן מִן הָאִשִּׁים. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל״, אֵלּוּ קָדָשִׁים קַלִּים, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁלֹּא הֻתְּרוּ לְזָר, כְּמוֹ מְנָחוֹת שֶׁל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁאָכַל מֹשֶׁה, וְכֵן מַשְׁמָע בַּיַּלְקוּט סוֹף פָּרָשַׁת צַו (ח תקיח). וּבְדֶרֶךְ זֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁנֶּאֱמַר גַּם בַּבְּהֵמוֹת פַּעַם ״מוּם בּוֹ״ וּפַעַם ״בּוֹ מוּם״, לְפִי שֶׁכָּל מוּמִים פּוֹסְלִים בַּבְּהֵמָה, בֵּין שֶׁנּוֹלְדָה בְּמוּמָהּ בֵּין שֶׁנּוֹלַד מוּמָהּ בָּהּ.
