פסוק א:אֱמֹר וְאָמַרְתָּ לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"א:א') מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (יבמות קיד). וְהָאַזְהָרָה הַזֹּאת לוֹמַר שֶׁלֹּא נְסַיֵּעַ בְּטֻמְאַת הַקְּטַנִּים בְּיָדַיִם, וּבָאוּ בָּזֶה אַזְהָרוֹת רַבּוֹת בַּתּוֹרָה כְּפִי מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (שם), בַּדָּם וּבַשְּׁרָצִים וְטֻמְאָה, וּמֵהֶם נִלְמוֹד לְכָל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נְסַיֵּעַ בְּאֶחָד מֵהֶם שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו הַקְּטַנִּים. אֲבָל אִם יַעֲשׂוּ הֵם לְדַעַת עַצְמָן אֵין אָנוּ מְצֻוִּין עֲלֵיהֶם לְהַפְרִישָׁם. וְטַעַם הַכָּתוּב עַל פִּי מִדְרָשׁוֹ, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְתַחְזֹר וְתֹאמַר אֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִטַּמְּאוּ. וְרִבּוּי הָאַזְהָרוֹת שֶׁיְּצַוֶּה לְהַזְהִירָם, שֶׁיִּהְיוּ כָּל בְּנֵי אַהֲרֹן נִשְׁמָרִים מִזֶּה, גַּם הַקְּטַנִּים. וְאָמַר ר"א (אבן עזרא על ויקרא כ"א:א') בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט, "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" - הַפָּרָשָׁה הַנִּזְכֶּרֶת לְמַעְלָה, כִּי הֵם מוֹרֵי הַתּוֹרָה וְהַמַּזְהִירִים אֶת הָעָם, "וְאָמַרְתָּ לָהֶם" - הַמִּצְוֹת שֶׁהֵם לְבַדָּם חַיָּבִים לְשָׁמְרָם. וְאֵינוֹ נָכוֹן. וְעַל דַּעְתִּי בִּפְשַׁט הַכָּתוּב, טַעַם "אֱמֹר" כְּמוֹ דַּבֵּר, "אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה'" (תהלים ה ב) - דְּבָרַי, וְכֵן "אֲמָרִים אֱמֶת" (משלי כב כא), וְכֵן "כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי ה'" (יהושע כד כז), וּכְתִיב "בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו" (שמות ט א), כְּמוֹ וְאָמַרְתָּ, "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה" (ויקרא י':י"ב) כְּמוֹ וַיֹּאמֶר, וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם", וְהוּא נֶאֱמַר בְּפָרָשִׁיּוֹת אֲשֶׁר יִרְצֶה לְהַזְהִיר לָהֶם מְאֹד, אוֹ לְחֹמֶר הָעִנְיָן אוֹ לִהְיוֹתָם מֻרְגָּלִים לַחֲטֹא בָּהֵנָּה, וְכֵן יֹאמַר "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם", וְכָמוֹהוּ "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה'" וְגוֹ' (ירמיהו לד ב), שֶׁטַּעְמוֹ דַּבֵּר אֶל צִדְקִיָּהוּ, וְכֵן "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַתְּקֹעִית אֶל הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל עַל פָּנֶיהָ אַרְצָה וַתִּשְׁתָּחוּ וַתֹּאמֶר הוֹשִׁעָה הַמֶּלֶךְ" ( יד ד), כְּמוֹ וַתְּדַבֵּר הָאִשָּׁה אֶל הַמֶּלֶךְ וַתֹּאמֶר הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ. וְהִנֵּה טַעַם "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם" כְּטַעַם דַּבֵּר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, וְעִנְיָנוֹ דַּבֵּר אֶל הָעָם בִּשְׁמִי וְתֹאמַר לָהֶם כָּכָה, כְּעִנְיַן "בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו" (שמות ז כו). וְרַבִּים יֹאמְרוּ כִּי טַעַם "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כְּטַעַם קְרִיאָה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְאַסְּפוּ אֵלֶיךָ וְתֹאמַר אֲלֵיהֶם כָּכָה, וְכֵן "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים", שֶׁיִּקָּבְצוּ וְיִשְׁמְעוּ. וְטַעַם "הַכֹּהֲנִים", כִּי בַּמִּצְוֹת אֲשֶׁר הֵם בְּעִנְיְנֵי הַקָּרְבָּנוֹת יֹאמַר "אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו" וְלֹא יַזְכִּירֵם בְּשֵׁם "הַכֹּהֲנִים", כִּי הָעִנְיָנִים הָהֵם בַּקָּרְבָּנוֹת אוֹ בְּמַעֲלוֹת הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל בְּכָאן יַזְהִיר שֶׁלֹּא יִטַּמְּאוּ בַּמֵּת לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בַּמִּקְדָּשׁ, וְהִיא מַעֲלָה לָהֶם בְּעַצְמָם, וּלְכָךְ הִזְכִּיר הַכָּתוּב "הַכֹּהֲנִים", לֵאמֹר כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהֵם כֹּהֲנֵי ה' וּמְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֹאמַר לָהֶם שֶׁיִּתְנַהֲגוּ כָּבוֹד וּגְדֻלָּה בְּעַצְמָם וְלֹא יִטַּמְּאוּ לְעוֹלָם. וְהִנֵּה הַחֲלָלִים מוּצָאִים מִן הַכְּלָל הַזֶּה. וְטַעַם "לֹא יִטַּמָּא", שֶׁתֹּאמַר לָהֶם שֶׁלֹּא יִטַּמָּא כָּל אֶחָד מֵהֶם לְנֶפֶשׁ בְּעַמָּיו, אוֹ יִמָּשֵׁךְ אֶל "בַּעַל בְּעַמָּיו" הַמֻּזְכָּר לְמַטָּה, וְשִׁעוּרוֹ, לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא הַבַּעַל בְּעַמָּיו. וְטַעַם "בַּעַל בְּעַמָּיו" כְּמוֹ "מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה" (שמואל א ו ב), "בַּעֲלֵי גוֹיִם" (ישעיהו טז ח), הַנִּכְבָּדִים בָּהֶם אוֹ הָאֲדוֹנִים, מִלְּשׁוֹן "בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ" (שמות כב יג), "בַּעַל הַבַּיִת" (שם פסוק ז), כִּי הַנִּכְבָּדִים יִקָּרְאוּ אֲדוֹנִים. יֹאמַר, לֹא יִטַּמָּא נִכְבָּד בְּעַמָּיו לְהָחֵל אֶת כְּבוֹדוֹ. יְפָרֵשׁ הַכָּתוּב כִּי לְמַעֲלַת הַכֹּהֵן, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא רָאוּי לִהְיוֹת הַגָּדוֹל וְהַנִּכְבָּד בְּעַמָּיו, יַזְהִירֶנּוּ שֶׁלֹּא יְחַלֵּל מַעֲלָתוֹ בְּטֻמְאַת הַמֵּתִים. וְיִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ לוֹמַר שֶׁאֵין הָאַזְהָרָה אֶלָּא בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ. וְכֵן בְּכָל הַפָּרָשָׁה יַזְהִיר כִּי הַכֹּל לְמַעֲלָתָם, "אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת" (ויקרא כ"א:ט'), "וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ" (ויקרא כ"א:ט"ו), וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל אוּנְקְלוֹס "לָא יִסְתָּאַב רַבָּא בְּעַמֵּהּ לְאַחָלוּתֵיהּ". וּבְת"כ (אמור פרשה א טו) נִדְרָשׁ בְּבַעַל בְּאִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י:
פסוק ו:קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם הַקְּדֻשָּׁה הִיא הַפְּרִישׁוּת, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר שֶׁל מַעְלָה (רמב"ן על ויקרא י"ט:ב'), יֹאמַר שֶׁאֲפִלּוּ בַּמֻּתָּר לְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ הַכֹּהֲנִים פְּרוּשִׁים, יִבָּדְלוּ מִטֻּמְאַת הַמֵּתִים וְנִשּׂוּאֵי הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן הֲגוּנוֹת לָהֶם בְּטַהֲרָה וּבִנְקִיּוּת:
פסוק ח:וְטַעַם כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם עִם הַכֹּהֲנִים יְדַבֵּר כַּאֲשֶׁר הֵחֵל "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים", אוֹ "אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" כֻּלְּכֶם, הַכֹּהֲנִים וְהָעָם. וְהַטַּעַם כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ קָדוֹשׁ יִהְיֶה לָךְ, כִּי עַל יָדוֹ אֲנִי מְקַדֵּשׁ אֶת כֻּלְּכֶם וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּמִקְדַּשְׁכֶם. וְיִתָּכֵן עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁיַּחְזֹר לְרֹאשׁ הַפָּסוּק, וּכְבָר נִתְפָּרֵשׁ:
פסוק י:אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וְגוֹ' וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת נִמְשָׁךְ לְפָנָיו עִם "נַפְשׁוֹת מֵת", יֹאמַר שֶׁלֹּא יִפְרַע וְלֹא יִפְרֹם עַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת וְלֹא יָבֹא עָלָיו:
פסוק יב:וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחַר הַמִּטָּה (ת"כ כאן וסנהרין יט). וְעוֹד מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ (הוריות יב) שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן, וְכֵן מַשְׁמָעוֹ, אַף אִם מֵתוּ אָבִיו וְאִמּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לָצֵאת מִן הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה, וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו, שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּל בְּכָךְ אֶת הָעֲבוֹדָה אִם עָבַד כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן, שֶׁהִתִּיר לוֹ הַכָּתוּב לַעֲבֹד, הָא הֶדְיוֹט שֶׁעָבַד אוֹנֵן - חִלֵּל, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"א:י"ב). וּשְׁנֵי הַמִּדְרָשִׁים הַלָּלוּ חֲלוּקִים הֵם זֶה עִם זֶה, שֶׁאִם הַכָּתוּב הִתִּיר בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָצֵאת מִן הַמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי אֲנִינוּתוֹ כְּהֶדְיוֹט, אֲבָל יָכוֹל הוּא לַעֲבֹד כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן, אִם כֵּן אֵין בְּכָאן אַזְהָרָה כְּלָל שֶׁלֹּא יֵצֵא אַחַר הַמִּטָּה. וְכֵן "לֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו" כְּפִי הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאֵין עֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת, וּלְלַמֵּד שֶׁהַהֶדְיוֹט שֶׁעָבַד אוֹנֵן - חִלֵּל, וְאִם כֵּן הַכָּתוּב הַזֶּה שְׁלִילוּת, לֹא אַזְהָרָה. וּבַעֲלֵי הַהֲלָכוֹת מְנָאוּהוּ בַּלָּאוִין בַּהֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת וּבַהֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת. וְעוֹד שֶׁכְּבָר כָּתַבְתִּי (רמב"ן על ויקרא י':ו') הַבָּרַיְתָא שֶׁהִיא שְׁנוּיָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (שמיני מילואים מב מג), וּמְפֹרָשׁ בָּהּ שֶׁהוּא לָאו גָּמוּר, כִּדְקָתָנֵי: "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ" (ויקרא ח':ל"ג), יָכוֹל בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל", אֵימָתַי אֵינוֹ יוֹצֵא וְאֵין מְחַלֵּל, הֱוֵי אוֹמֵר בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. וְקָתָנֵי: אֵין לִי אֶלָּא אַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁאִם יָצְאוּ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה חַיָּבִין מִיתָה, מִנַּיִן לְכָל הַכֹּהֲנִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת וְכוּ'. וַהֲרֵי הוּא לָאו גָּמוּר, אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יַנִּיחַ עֲבוֹדָה וְיֵצֵא. לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר כְּדֵי לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁעִקַּר הַכָּתוּב הַזֶּה יַזְהִיר בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה עַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת, וְלֹא יְחַלֵּל אֶת הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיַּעֲזֹב עֲבוֹדָתוֹ לִכְבוֹד הַמֵּת, אֲבָל יִהְיֶה כְּבוֹד הַמִּקְדָּשׁ וַעֲבוֹדָתוֹ גָּדוֹל עָלָיו מִכְּבוֹד הַמֵּת וְאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאִם מַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ לְלֹא דָּבָר וְיוֹצֵא שֶׁעוֹבֵר בַּלָּאו הַזֶּה. אֲבָל הִזְהִירוֹ הַכָּתוּב בְּעִנְיַן הַמֵּת לְהַתִּיר לוֹ הָעֲבוֹדָה כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן, וּמֵאַחַר שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ, אִם יַנִּיחֶנָּה מֵרְצוֹן עַצְמוֹ יִהְיֶה חִלּוּל הַמִּקְדָּשׁ. וְזֶה הוּא פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב הַזֶּה. וּכְבָר כְּתַבְתִּיו בְּסֵדֶר וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. וְעוֹד מָצִינוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֶרֶק שֵׁנִי שֶׁל מַסֶּכֶת זְבָחִים (זבחים ט"ז) וְאָמְרוּ, אוֹנֵן מְנָא לַן דְּמַחֵל עֲבוֹדָה, דִּכְתִיב "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל", הָא אַחֵר שֶׁלֹּא יָצָא חִלֵּל. וְרַבִּי אִלְעַאי אָמַר מֵהָכָא, "הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עֹלָתָם" (ויקרא י':י"ט), אֲנִי הִקְרַבְתִּי, מִכְּלָל דְּאִי אִינְהוּ אַקְרְבוּ שַׁפִּיר וְכוּ'. וְרַבִּי אִלְעַאי מַאי טַעְמָא לָא אָמַר "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא", אֲמַר לָךְ מִי כְּתִיב הָא אַחֵר שֶׁלֹּא יָצָא חִלֵּל. וְהָעִנְיָן לוֹמַר כִּי כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַזְהָרָה בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל הָעֲבוֹדָה בְּהַנִּיחוֹ אוֹתָהּ, אֵין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט בַּמַּשְׁמָע הַזֶּה שֶׁיְּחַלֵּל כְּשֶׁיַּעֲבֹד. וּמִכָּאן רְאָיָה עוֹד שֶׁאֵינֶנּוּ רְשׁוּת לְהַתִּיר הָעֲבוֹדָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וּלְהוֹדִיעוֹ שֶׁאֵין עֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת בְּכָךְ, כִּי הָיָה יוֹצֵא מִזֶּה בְּוַדַּאי שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט מְחַלֵּל אוֹתָהּ. וְהִנֵּה יֵרָאֶה מִזֶּה בִּפְשׁוּטוֹ כִּי עַל דַּעַת הַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא שְׁלִילוּת בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּל עֲבוֹדָתוֹ כִּלְשׁוֹן רַשִׁ"י. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהַבָּרַיְתָא מְפֹרֶשֶׁת שֶׁהוּא אַזְהָרָה, נֹאמַר שֶׁהֵם יִסְבְּרוּ כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין הָאַזְהָרָה אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל, וּמִכְּלַל שֶׁהַהֶדְיוֹט יוֹצֵא וּמַנִּיחַ הָעֲבוֹדָה מִזֶּה נִלְמֹד שֶׁהִיא מְחֻלֶּלֶת, וְאִלּוּ הָיְתָה כְּשֵׁרָה לֹא יַתִּיר לוֹ לְהַנִּיחָהּ. וְכָךְ שְׁנוּיָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת (פרשה ב ו), וּמִנַּיִן שֶׁאִם עָבַד עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו", הָא כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. וְהַסֻּגְיָא שֶׁשְּׁנוּיָה בְּסַנְהֶדְרִין (יט), "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא", שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא אַחַר הַמִּטָּה עִמָּהֶם אֶלָּא הֵם נִכְסִין וְהוּא נִגְלֶה הֵם נִגְלִין וְהוּא נִכְסֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא", וּפֵרְשׁוּ בְּטַעְמוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ" - מִקְּדֻשָּׁתוֹ לֹא יֵצֵא, וְכֵוָן דְּאִית לֵהּ הֶכֵּירָא לָא אָתֵי לְמִנְגַּע. וְרַבִּי יְהוּדָה, אַגַּב מְרָרֵהּ דִּלְמָא מִקְּרֵי וְנָגַע - כָּל זֶה אַסְמַכְתָּא מִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁהֵם הִנְהִיגוּ סִלְסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא יֵצֵא אַחַר הַמִּטָּה, לְפִי שֶׁהוּא אֵינוֹ מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים וְאָדָם בָּהוּל עַל מֵתוֹ שֶׁמָּא יִגַּע בָּהֶן, כְּעִנְיַן "וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו" (בראשית נ א), אֲבָל כֹּהֵן הֶדְיוֹט עַל קְרוֹבָיו הוּא מִטַּמֵּא וְעַל אֲחֵרִים אֵינוֹ בָּהוּל שֶׁיִּטַּמָּא לָהֶן. וְכָל זֶה בְּכֹהֵן גָּדוֹל מַעֲלָה מִדִּבְרֵיהֶם, וְסָמְכוּ אוֹתָהּ לַכָּתוּב הַזֶּה כְּדֶרֶךְ הָאַסְמַכְתּוֹת בַּתַּלְמוּד. וְכָךְ מָצָאתִי בַּתּוֹסֶפְתָּא בְּסַנְהֶדְרִין (פ"ד ה"א), אָמְרוּ לְרַבִּי יְהוּדָה, אֵין "מִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא" אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בִּלְבַד. וְעוֹד שָׁם בַּיְּרוּשַׁלְמִי (פ"ב ה"א) רְאָיוֹת אֵין כָּאן מְקוֹם הַזְכָּרָתָם:
פסוק יג:וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח פֵּרוּשׁ אֲבָל לֹא בְּעוּלָה, וְהוּא לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, וְאַחֲרֵי כֵן הִזְהִיר בְּלָאו עַל הָאַלְמָנָה וְהַפְּסוּלוֹת, וְאָמַר "כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה" לְצַוּוֹת עָלָיו שֶׁיִּקָּחֶנָּה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (הוריות יא), מֻזְהָר עַל הָאַלְמָנָה וּמְצֻוֶּה עַל הַבְּתוּלָה. וְכָךְ שָׁנוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ב ו), "כִּי אִם בְּתוּלָה", מְלַמֵּד שֶׁהוּא מְצֻוֶּה עַל הַבְּתוּלָה:
פסוק טו:וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו הָא אִם נָשָׂא אַחַת מִן הַפְּסוּלוֹת - זַרְעוֹ מִמֶּנָּה חָלָל מִדִּין קְדֻשַּׁת כְּהֻנָּה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"א:ט"ו). פֵּרְשׁוֹ הָרַב לִשְׁלִילוּת בִּלְבַד, אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל זַרְעוֹ. וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (קידושין עח) הוּא לָאו שֵׁנִי, וְכָךְ אָמְרוּ, קִדֵּשׁ וּבָעַל - לוֹקֶה שְׁתַּיִם, אַחַת מִשּׁוּם "לֹא יִקָּח" וְאַחַת מִשּׁוּם "לֹא יְחַלֵּל". וְאָמְרוּ, בָּעַל וְלֹא קִדֵּשׁ - לוֹקֶה מִשּׁוּם "לֹא יְחַלֵּל". וְהִנֵּה הֵם שְׁנֵי לָאוִין, וְנִדְרָשׁ לָהֶם גַּם כֵּן כְּטַעַם קִדֵּשׁ וְלֹא בָּעַל אֵינוֹ לוֹקֶה, מָה טַעַם לֹא יִקַּח, מִשּׁוּם לֹא יְחַלֵּל. אִם כֵּן פֵּרוּשׁוֹ - אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אֲנִי מַזְהִירוֹ בְּלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ. וּמֵאֵלֵינוּ נִלְמֹד שֶׁהַזֶּרַע מִן הַפְּסוּלוֹת הוּא מְחֻלָּל:
פסוק יז:דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לֹא אָמַר בְּכָאן "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו" כַּאֲשֶׁר יֹאמַר בַּפָּרָשִׁיּוֹת כֻּלָּן, וְהַטַּעַם כִּי שָׁם צִוָּה בְּפָרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת, זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה (ויקרא ו':ב') וְזֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת (שם פסוק יח) וְהָאָשָׁם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל בְּכָאן אִם אָמַר "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו" רָאוּי שֶׁיֹּאמַר "אִישׁ מִכֶּם לְדֹרֹתֵיכֶם", וְלֹא יִרְצֶה לְהַזְהִיר אֶת אַהֲרֹן עַצְמוֹ בְּתוֹרַת הַמּוּמִין, כִּי אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה' כֻּלּוֹ יָפֶה וּמוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ, אֲבָל יַזְהִירֶנּוּ עַל זַרְעוֹ שֶׁיּוֹרֵם וְיַזְהִיר אוֹתָם לְדֹרֹתָם. וּבְפָרָשַׁת הַטֻּמְאָה בְּסָמוּךְ (ויקרא כ"ב:ב') "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל", כִּי יִתָּכֵן שֶׁגַּם בְּאַהֲרֹן אֵרַע טֻמְאַת הַמַּגָּע בְּמֵת אוֹ בְּשֶׁרֶץ. וְכַאֲשֶׁר בָּא לְהַזְכִּיר הַצָּרַעַת וְהַזּוֹב, חָזַר וְאָמַר (שם פסוק ד) "אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן", כִּי לֹא יֶאֱרַע זֶה בְּגוּפוֹ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא. וְאָמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (ויקרא כ"א:כ"ד) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו", שֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְהַזְהִיר גַּם אֶת בָּנָיו שֶׁיִּקְחוּ מִפִּיו תּוֹרָה, וְאָמַר כֵּן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַזְהִיר ב"ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ. וּבְת"כ (פרשה ג ה) מָצָאתִי, "כָּל אִישׁ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "זֶרַע אַהֲרֹן", אֵין לִי אֶלָּא זַרְעוֹ, אַהֲרֹן עַצְמוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם" (ויקרא כ"א:י"ח). וְכֵן שָׁנוּ שָׁם (פרק ד א), "זֶרַע אַהֲרֹן", אֵין לִי אֶלָּא זַרְעוֹ, אַהֲרֹן עַצְמוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב" (ויקרא כ"ב:ד'). וּפֵרוּשׁ "אַהֲרֹן עַצְמוֹ" - הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל תַּחְתָּיו מִבָּנָיו, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהִתִּיר הָאֲנִינוּת לְכֹהֵן גָּדוֹל אוּלַי יַתִּיר לוֹ הַמּוּם וְהַצָּרַעַת, וְהֻצְרַךְ לְרַבּוֹתוֹ. אוֹ שֶׁתִּרְמֹז דִּין אַהֲרֹן עַצְמוֹ, כִּי לֹא תִּסְמֹךְ הַתּוֹרָה בְּאַזְהָרוֹתֶיהָ עַל הַנֵּס, אֲבָל כִּסְּתָה עַל אַהֲרֹן לִכְבוֹדוֹ וְלִרְמֹז לָנוּ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ כֵן:
פסוק יח:חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ כֹּל שֶׁחָטְמוֹ שָׁקוּעַ בֵּין שְׁתֵּי הָעֵינַיִם, שֶׁכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"א:י"ח). וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשה ג ז) וּבַגְּמָרָא דִּבְכוֹרוֹת (מג) שָׁנִינוּ, חָרוּם - שֶׁחָטְמוֹ שָׁקוּעַ; חָטְמוֹ בָּלוּם, חָטְמוֹ סוֹלֵד, חָטְמוֹ נוֹטֵף מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ חָרוּם". אַבָּא יוֹסֵי אוֹמֵר, אֵין חָרוּם אֶלָּא הַכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. אָמְרוּ לוֹ, הִפְלַגְתָּ, אע"פ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכְחֹל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. וּלְשׁוֹן "חָרוּם" מִלְּשׁוֹן "כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם" (ויקרא כ"ז:כ"ט), "וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם" (במדבר כא ב), עִנְיַן חֻרְבָּן, וְיִקָּרֵא "חָרוּם" כִּי הַחֹטֶם הַדְרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (יבמות קכ), אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, וַאֲשֶׁר אֵין חָטְמוֹ כְּתֹאַר בְּנֵי הָאָדָם צוּרָתוֹ חֲרֵבָה. וְטַעַם "אוֹ גִבֵּן" (ויקרא כ"א:כ'), נִמְשָׁךְ אֶל מִלַּת "בְּעֵינוֹ", אוֹ שֶׁהוּא גִּבֵּן בְּעֵינוֹ, אוֹ דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ, וְהוּא שֶׁגַּבּוֹת עֵינָיו שׁוֹכְבוֹת עֲלֵיהֶן, מִלְּשׁוֹן "גַּב הַמִּזְבֵּחַ" (יחזקאל מג יג), "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים" (תהלים קכט ג). וְהִזְכִּיר תְּחִלָּה הַמּוּם בְּחֶסְרוֹן הָאֵבָרִים, עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ, וְאַחֲרֵי כֵּן בְּקַטְנוּת כְּגוֹן הֶחָרוּם, וּבְגֹדֶל כְּגוֹן הַשָּׂרוּעַ, וְאח"כ בְּשִׁבְרוֹן הָעֲצָמוֹת, אע"פ שֶׁכָּל אֵבָרָיו עִמּוֹ כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּר הָעֶצֶם פָּסוּל, וְאח"כ פָּסַל אֲפִילּוּ בְּכִעוּר הַתֹּאַר, כְּגוֹן הַגִּבֵּן וַאֲשֶׁר בְּעֵינָיו הַגַּרְעִינִין, וְאַחַר כָּךְ בִּבְשַׂר הַגּוּף, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נָקִי וְחָלָק, וְאַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף בַּעַל הָרוּחַ אֲשֶׁר בֵּיצָיו נְפוּחִים בּוֹ, אע"פ שֶׁהוּא חֹלִי נָהוּג בַּזְּקֵנִים וְאֵינוֹ מוּם בַּעֶצֶם אוֹ בַּבָּשָׂר. וְרַבּוֹתֵינוּ בֵּאֲרוּ (בכורות פרקים ו ז) מוּמִים רַבִּים נִלְמָדִים מֵאֵלֶּה, כִּי הַנִּזְכָּרִים בַּתּוֹרָה אָבוֹת לָהֶן:
