פסוק ב:צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מָה עִנְיַן מִצְוַת שֶׁמֶן וְהַדְלָקָתוֹ בְּמָקוֹם זֶה, גַּם מִצְוַת מַעֲרֶכֶת הַשֻּׁלְחָן מָה עִנְיָנוֹ לְכָאן, וּמַה גַּם שֶׁכְּבָר נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן בִּמְקוֹמָן בְּמִצְוַת הַמִּשְׁכָּן וּמִצְווֹתָיו. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ מַה שֶׁפֵּרֵשׁ, וְאֵין בִּדְבָרָיו דָּבָר מַסְפִּיק. וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב שֶׁכָּלָה הַשֶּׁמֶן וְכוּ׳, וְאֵין רְאָיָה לִדְבָרָיו.
פסוק ב:וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁצִּוָּה מִצְוֹת שְׁבִיעִיּוֹת – פֶּסַח שִׁבְעָה יָמִים, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעָה יָמִים, שִׂמְחַת הַמִּינִים שִׁבְעָה יָמִים, גַּם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים יֶשְׁנָם בִּבְחִינַת הַשֶּׁבַע לֶהֱיוֹתָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, לָזֶה סָמַךְ לָזֶה גַּם כֵּן מִצְוַת הַמְּנוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁבַע נֵרוֹת, גַּם הַשֻּׁלְחָן יֶשְׁנוֹ בְּסוֹד שֶׁבַע דִּכְתִיב ״שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת״ וְגוֹ׳ וְהַשֻּׁלְחָן הַסְּדוּרוֹת עָלָיו שֶׁהוּא סוֹד הַמִּתְקַבֵּץ בּוֹ שֵׁשׁ מַעֲלוֹת וְהִיא מַשְׁלֶמֶת שֶׁבַע, וְתִמְצָא שֶׁצִּוָּה גַּם כֵּן בְּפָרָשָׁה זוֹ מִצְוַת הָעֹמֶר שֶׁהוּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, גַּם מִצְוַת הַשַּׁבָּת, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁכָּלַל כָּל מִצְוֹת הַשְּׁבִיעִיּוֹת יַחַד לוֹמַר כִּי סוֹדָם וְעִקָּרָם אֶחָד.
פסוק ב:עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן בִּסְמִיכוּת פָּרָשַׁת מְנוֹרָה לְפָרָשַׁת סֻכָּה, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים) בְּפָסוּק ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת״ וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְכִי לְאוֹרָה הָיָה צָרִיךְ? וַהֲלֹא כָּל הָאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ, וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת (שבת כב:) שֶׁלֹּא הָיוּ הוֹלְכִים לְאוֹר הַחַמָּה אֶלָּא לְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁהָיוּ רוֹאִים מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַתַּפּוּחַ וְכוּ׳, אֶלָּא עֵדוּת לְבָאֵי עוֹלָם וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ בִּסְמִיכוּת זֶה שֶׁל מִצְוַת הַמְּנוֹרָה לְמִצְוַת סֻכָּה ״כִּי בַסֻּכּוֹת״ וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי יִשְׂרָאֵל לְצַד עַנְנֵי כָבוֹד לֹא הָיָה לָהֶם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וַהֲלִיכָתָם הָיְתָה לְאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם כֵּן מִצְוַת מְנוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת, עֵדוּת לְבָאֵי עוֹלָם וְכוּ׳.
פסוק י:וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה וְגוֹ׳. אָמַר וַיֵּצֵא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) בְּפָסוּק ״וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה״ שֶׁיָּצָא בְּלֹא כַּוָּנַת הַפּוֹעֵל, כְּמוֹ כֵן כָּאן לֹא שֶׁנִּתְכַּוְּנָה הָאִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית לְמַעֲשֵׂה הַכִּעוּר אֶלָּא בְּלֹא מִתְכַּוֵּן לִדְבַר אִסּוּר יָצָא הַנֶּגַע, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א:כח) שֶׁהֶעֱמִיד הַמִּצְרִי הַבַּעַל לַעֲבוֹדָתוֹ וְחָזַר לַבַּיִת וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה, וְהָאִשָּׁה חָשְׁבָה כִּי בַּעְלָהּ הָיָה וְיָצָא נֶגַע זֶה. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁהַכָּתוּב מַשְׁוֶה זִכְרוֹן הָאִשָּׁה לְזִכְרוֹן הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, דִּכְתִיב הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כִּי נְקִיָּה הָאִשָּׁה מֵעָוֹן וְשָׁוָה לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַמֻּזְכָּר לְפָנֵינוּ שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי. וְאָמְרוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּתוֹכָם מַמְזֵר כַּיּוֹצֵא בּוֹ.
פסוק י:עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא נָתְנוּ לוֹ מוֹשָׁב בְּתוֹכָם, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁהָיָה רוֹצֶה לָטַעַת אָהֳלוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ ״אֵינְךָ מִשֶּׁלָּנוּ״, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים) אָמְרוּ שֶׁבָּא לוֹמַר הַכָּתוּב שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
פסוק י:וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. טַעַם שֶׁלֹּא הוּזְכַּר שְׁמוֹ, אוּלַי שֶׁלֹּא רָצָה לְהַזְכִּירוֹ מִשּׁוּם שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה הַדָּבָר שֶׁנָּקַב בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם, וּמְגַלְגְּלִין וְכוּ׳, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְגַנּוֹת אָדָם, וּמַה גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁאָר הָרוֹשֶׁם לְעוֹלָם וָעֶד.
פסוק י:עוֹד נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר, שֶׁמְּרִיבָה אֲשֶׁר נָצוּ עָלֶיהָ הִיא עַל הַהֶפְרֵשׁ הַנִּרְשָׁם, שֶׁזֶּה הוּא בֶּן יִשְׂרְאֵלִית וְזֶה בֶּן יִשְׂרְאֵלִי, וְכָאן כָּלַל כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לב:ג) לְמַאן דְּאָמַר עַל דְּבַר יוֹחֲסִין וּלְמַאן דְּאָמַר וְכוּ׳, וְלֹא חָשׁ הַכָּתוּב לְהַאֲרִיךְ לָשׁוֹן וְלוֹמַר גַּם כֵּן שְׁמוֹ כִּי אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר.
פסוק יא:וְשֵׁם אִמּוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִזְכִּיר שְׁמָהּ בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהִזְכִּירוֹ עַד הֲבָאָתוֹ אֶל מֹשֶׁה, וְיֵשׁ לוֹמַר בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: הָאֶחָד לִשְׁבָח עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, גַּם הִיא מִכְּלַל הַמְּבִיאִים. וְהָאֶחָד לִגְנַאי – וַיָּבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְעַל יְדֵי הֲבָאָה זוֹ נִתְחַיְּבָה שֶׁהַכָּתוּב יְפַרְסֵם אוֹתָהּ שֶׁאִמּוֹ הִיא שְׁלוֹמִית, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ, וּכְתִיב (משלי י״ב:י׳) ״וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי״, לָזֶה גִּלָּה אוֹתָהּ הַכָּתוּב כִּי זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ. גַּם הִזְכִּיר שִׁבְטָהּ לְהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, כִּי מִן הַסְּתָם הַשֵּׁבֶט יְרַחֵם וְיַעֲמֹד לְעֵזֶר הַקְּרוֹבִים, וְלָזֶה אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה לב) גְּנַאי לוֹ גְּנַאי לְשִׁבְטוֹ וְכוּ׳:
פסוק כב:כַּגֵּר כָּאֶזְרָח. וְלֹא אָמַר הַגֵּר כָּאֶזְרָח, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע כִּי מַדְרֵגַת גֵּר לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת אֶזְרָח, שֶׁהַקָּטָן נִתְלֶה בַּגָּדוֹל, לָזֶה אָמַר כַּגֵּר כָּאֶזְרָח פֵּרוּשׁ הָאֶזְרָח כַּגֵּר וְהַגֵּר כָּאֶזְרָח שֶׁשְּׁקוּלִים הֵם בַּמִּשְׁפָּט.
פסוק כג:וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, מַה מְקוֹם ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ״ וְגוֹ׳ אַחַר שֶׁאָמַר ״וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל וְגוֹ׳ וַיִּרְגְּמוּ אוֹתוֹ אָבֶן״, הֲרֵינִי רוֹאֶה שֶׁעָשׂוּ אֶת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳? וְיֵשׁ לוֹמַר, לְצַד שֶׁהָיָה הַדָּבָר עַל יְדֵי מְרִיבָה וּמַחְלוֹקֶת שֶׁהָיְתָה בֵּין הַיִּשְׂרְאֵלִי וּבֵין בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית, יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁעָשׂוּ בּוֹ מִשְׁפָּט כָּתוּב לְאֶמְצָעוּת גַּם כֵּן טִינָא שֶׁבַּלֵּב, לָזֶה אָמַר עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד מִצְוַת ה׳ הוּא שֶׁעָשׂוּ.
פסוק כג:אוֹ נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהַעֲלוֹת הַמִּצְוָה שֶׁעֲשָׂאוּהָ כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ יַד כֻּלָּם.
פסוק כג:אוֹ יִרְצֶה, שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁקִּנְאוּ קִנְאַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב גַּם כֵּן כְּאִלּוּ עָשׂוּ כָּל הַתּוֹרָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״ בְּדֶרֶךְ כְּלָל.
פסוק כג:אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְצַד שֶׁבְּמִצְוַת ה׳ לְמֹשֶׁה אָמַר הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל שֶׁחוֹזֵר אֶל מֹשֶׁה כִּי הוּא יוֹצִיא אוֹתוֹ, וְהָרְגִימָה תִּהְיֶה עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה, וְכָאן אָמַר ״וַיּוֹצִיאוּ הַמְקַלֵּל״ שֶׁחוֹזֵר אֶל יִשְׂרָאֵל הַמֻּזְכָּרִים בְּסָמוּךְ, וּבָא הַכָּתוּב לְשַׁבֵּחַ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְמֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, לַעֲשׂוֹת הוּא, קָדְמוּ הֵם בְּדַבְּרוֹ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ אוֹתוֹ קוֹדֶם שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ מֹשֶׁה, לְצַד הַזְּרִיזוּת וְהַמְּהִירוּת לְקַיֵּם מִצְוַת ה׳. וְלַדְּרָכִים הָרִאשׁוֹנִים נְפָרֵשׁ הוֹצֵא, אוֹ הוּא אוֹ שְׁלוּחוֹ.
