פסוק ג:וככל משפטיו, וככל דחזי לה. השם "משפט" ית' פעם בל' "דינא" פעם בל' "הלכה" ופעם בל' "חזי" ולא ידענו מדוע בחר לו פה לת' "חזי" ?
פסוק ה:בראשון, בניסן. לעיל (בראשית ח' י"ג) לא תרגם כן, משום דשם יש פלוגתא דתנאי ושניהם היו רבותיו ולא אבה להכריע, גם לעיל (ויקרא כ"ג ה') לא ת' כן משום דהתם כתיב "בחדש הראשון".
פסוק ז:טמאים לנפש, מסאבין לטמי נפשא. ערש"י לעיל (ה' ב' ועמ"ש שם).
פסוק ח:מה יצוה ה' לכם, מה דאתפקד מן קרם ה' על דילכון. על אודות הנוסחא "דאתפקד" עי' באוג"ר ובס' לחם ושמלה, ולא ת' כפשוטו "לכון" שטמאים היו ולא יצוה ה' להם ממש, וע' בפסחים (צ' ע"ב) בתוד"ה שאל, דא"כ יכולים היו לטבול ולאכול ולכן היה עיקר הצווי על אחרים.
פסוק יא:מצות, פטיר. ת' בל"י, עמ"ש לעיל (שמות י"ב ח).
פסוק כ:ימים מספר, יומי דמנין. ר"ל ימים מועטים, וכמ"ש רש"י.
פסוק כב:ימים, עדן בעדן. ר"ל שנה מזמן העבר לזמן ההוה, וכ"ה לעיל (ויקרא כ"ה כ"ט) "ימים תהיה גאלתו".
פסוק כב:יחנו, יסעו, שרן, נטלין. וכן לקמן (פסוק כ"ג), ת' בלשון בינוני אף שבמקרא הוא בל' עתיד, ומזה ג"כ ראיה שמשה כתב ספרו על העתיד, אבל הת"א ת' כדרכו לעבר וכן "כי הוא יכאיב ויחבש" [איוב ה' י"ח] ת' "הוא מיחי כי בא ומעיל סמתירא".