פסוק ח:אַל נָא תְהִי מְרִיבָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ בֵּינִי וּבֵינֶךָ, הוֹדִיעוֹ כִּי סוֹפָהּ לִהְיוֹת הַמְּרִיבָה גַּם בֵּין שְׁנֵיהֶם. וַהֲגַם שֶׁיֹּאמַר לוֹט כִּי חַס וְשָׁלוֹם לֹא יָרִיב אֶת רַבּוֹ וּגְאוֹנוֹ וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר, אַף עַל פִּי כֵן יוֹדֶה בַּדָּבָר אֲשֶׁר כְּבָר הוּא בֵּין רוֹעָיו וְרוֹעֵי אַבְרָם, וְהוּא אָמְרוֹ וּבֵין רֹעַי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה פמ״א) כִּי רוֹעֵי לוֹט הָיוּ מְשַׁלְּחִים צֹאנָם וְרוֹעִים בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים בְּטַעֲנַת כִּי הָאָרֶץ לְאַבְרָהָם וְלוֹט בֶּן אָחִיו יוֹרְשׁוֹ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי״ וְגוֹ׳ בְּמַאֲמַר זֶה שֶׁאֲנָשִׁים אַחִים.
פסוק ח:עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים נ:כ) ״תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי״, וּפֵרְשׁוּ קַדְמוֹנֵינוּ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ בְּבֶן אִמְּךָ״ – שֶׁהוּא אַתָּה הַמְדַבֵּר ״תִּתֶּן דֹּפִי״, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי אֲנָשִׁים אַחִים״, פֵּרוּשׁ: וּכְשֶׁתִּהְיֶה הַמְּרִיבָה וְיוּגְּשׁוּ לִפְנֵי שׁוֹפְטֵי אֶרֶץ שֶׁהֵם הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ, אֲשֶׁר יַרְשִׁיעוּ שׁוֹפְטֵי אֶרֶץ מֵהַשְּׁנַיִם יְסוֹבֵב הַפְּגָם גַּם לְאָחִיו, כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים לֶהֱיוֹתָם אַחִים.
פסוק ח:עוֹד יִרְצֶה, כִּי לֶהֱיוֹתָם אַחִים אֵין לוֹט וְלֹא רוֹעָיו מִתְנַהֲגִים בַּכָּבוֹד הַצָּרִיךְ לְאַבְרָהָם, בְּחָשְׁבָם כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם הָיוּ אַבְרָהָם וְלוֹט בִּלְתִּי קְרוֹבִים, הָיוּ נוֹהֲגִים כָּבוֹד בְּאַבְרָהָם לְצַד רוֹמְמוּת כְּבוֹדוֹ אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ אֱלֹהִים.
פסוק יד:וַה׳ אָמַר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא הִתְחִיל לוֹמַר ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי״ וְגוֹ׳, יְכַוֵּן לוֹמַר לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט וְגוֹ׳ הִפָּרֶד נָא״ וְגוֹ׳ וְהִפְרִיד רָשָׁע מֵעָלָיו, מוֹסִיף הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁגַּם ה׳ הָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה אֶל הַדָּבָר, וְתֵכֶף וּמִיָּד שֶׁנִּפְרַד הָרָשָׁע דִּבֵּר אֵלָיו וְהֶרְאָהוּ אֶת הָאָרֶץ. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר לוֹ (בראשית י״ב:א׳) ״אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ:
פסוק יד:וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם, כָּאן עָשָׂה לוֹ נֵס עָצוּם שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת מִצָּפוֹן לְדָרוֹם וּמִמַּעֲרָב לְמִזְרָח מִמָּקוֹם אֶחָד מִבְּלִי שֶׁיֻּצְרַךְ לְסוֹבֵב.
פסוק טו:כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. הִנֵּה יָדוּעַ כִּי שִׁעוּר חוּשׁ הָרְאוּת הוּא מֻגְבָּל בָּאָדָם אֶת אֲשֶׁר יַשִּׂיג לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְכָאן עָשָׂה לוֹ ה׳ נֵס שֶׁנִּתְקָרְבוּ קְצוֹת הָאָרֶץ וְרָאָה הַכֹּל, וּבְאֶמְצָעוּת הַדָּבָר הֶחְזִיק בְּכָל הָאָרֶץ, כִּי אֵין לְךָ חֲזָקָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁיֶּעְתַּק צוּר מִמְּקוֹמוֹ לְהִתְקָרֵב לִפְנֵי אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, וְלֹא יַרְחִיק דַּעְתְּךָ דָּבָר זֶה כִּי מָצִינוּ שֶׁקָּפְצָה הָאָרֶץ לְעַבְדּוֹ (בראשית רבה פנ״ט) וְגַם נִקְפְּלָה תַּחַת בָּנָיו (חולין צא:).
פסוק יז:קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וְגוֹ׳. בְּפֶרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַפֵּרוֹת (בבא בתרא ק.) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנְיָא, הָלַךְ בָּהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ קָנָה בָּהּ מְקוֹם הִלּוּכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּחְזִיק. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? דִּכְתִיב ״קוּם הִתְהַלֵּךְ וְגוֹ׳ לְאָרְכָּהּ״ וְגוֹ׳, וְרַבָּנָן, הָתָם מִשּׁוּם חֲבִיבוּתָא דְּאַבְרָהָם וְכוּ׳, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִכָּבֵשׁ לִפְנֵי בָּנָיו, עַד כָּאן. הִנֵּה לִסְבָרַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הֲגַם שֶׁהֶחְזִיק בִּתְלִישַׁת הָאָרֶץ וּסְמִיכָתָהּ לְפָנָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב קוּם הִתְהַלֵּךְ וְגוֹ׳, לְלַמֵּד תּוֹרָה בָּא שֶׁהֲלִיכָה הָוֵי חֲזָקָה. וְלִסְבָרַת חֲכָמִים דְּמִשּׁוּם חֲבִיבוּתָא וְכוּ׳, חֶזְקַת הָאָרֶץ לִזְכוּת אַבְרָהָם זָכָה מִדִּין הַכָּתוּב לְמַעְלָה, וְאֵין לְמֵדִין מִכָּתוּב זֶה כִּי חֲבִיבוּתָא דְּאַבְרָהָם יְכַוֵּן.
