א וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃ ב וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃ ג וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אהלה (אָֽהֳלוֹ֙) בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃ ד אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ ה וְגַם־לְל֔וֹט הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃ ו וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃ ז וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃ ח וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ל֗וֹט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔יךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃ ט הֲלֹ֤א כָל־הָאָ֙רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃ י וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י ׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃ יא וַיִּבְחַר־ל֣וֹ ל֗וֹט אֵ֚ת כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃ יב אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃ יג וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהוָ֖ה מְאֹֽד׃ יד וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃ טו כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ טז וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃ יז ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃ יח וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק א:
וַיַּעַל וְגוֹ׳ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. שֶׁלֹּא נִפְקַד מִמֶּנּוּ דָּבָר. וְלוֹט עִמּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהַשָּׁבָע בְּמִצְרַיִם לֹא רָצָה לְהִפָּרֵד מֵאַבְרָהָם.
פסוק ב:
וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד. הוּא הָיָה כָּבֵד מִצַּד מִקְנֵהוּ וּרְכוּשׁוֹ שֶׁהָיָה רַב וְכָבֵד מְאֹד, וְכֵן ״כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶיהָ״ (ישעיה א:ל) מִצַּד עָלֶיהָ שֶׁהֵם נוֹבְלִים יֵאָמַר עַל הָאֵלָה שֶׁהִיא נוֹבֶלֶת, וְכֵן ״קְרוּעֵי בְגָדִים מְגֻלְּחֵי זָקָן״ (ירמיה מא:ה) וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק ג:
וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו. מַסָּע אַחַר מַסָּע מְעַט, לְפִי שֶׁהָיָה כָּבֵד מְאֹד בְּמִקְנֶה, וְהָלַךְ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, זֶהוּ פֵּרוּשׁ מִנֶּגֶב, כִּי מִצַּד נֶגֶב הָיוּ מַסָּעָיו, וְהָלַךְ עַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה, וְהוּא הָהָר. בַּתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיֵּט אָהֳלֹה״ (בראשית יב:ח).
פסוק ד:
אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ. הוֹסִיף לְבָאֵר עוֹד לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא נָטָה אָהֳלָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּאוֹתוֹ הָהָר, אֶלָּא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁעָשָׂה שָׁם הַמִּזְבֵּחַ בָּרִאשֹׁנָה, וְכָל זֶה לְהוֹדִיעַ כִּי רָאוּי לָאָדָם לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ וּלְעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה׳; כִּי יוֹתֵר לִבּוֹ נָכוֹן בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא רָגִיל בּוֹ. וַיִּקְרָא שָׁם, פַּעַם אַחֶרֶת בְּשֵׁם ה׳.
פסוק ה:
וְגַם לְלוֹט. וְגַם לְרַבּוֹת עַל מַה שֶּׁאָמַר ״וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד״ (בראשית יג:ב).
פסוק ה:
הַהֹלֵךְ אֶת־אַבְרָם. לְהוֹדִיעַ כִּי בִּזְכוּת אַבְרָם הָיְתָה לוֹ הַטּוֹבָה הַהִיא, לְפִי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אִתּוֹ וְנִשְׁמָע אֵלָיו.
פסוק ה:
וְאֹהָלִים. לְהוֹדִיעַ כִּי מִטַּלְטְלִים רַבִּים הָיוּ לוֹ וּבְנֵי בַיִת רַבִּים וְהָיָה צָרִיךְ לְאֹהָלִים רַבִּים. וּמִלַּת וְאֹהָלִים בְּחוֹלָם הָאָלֶף, וְכֵן ״אִישׁ לְאֹהָלָיו״ (שמואל א ד:י), ״וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ״ (דברים לג:יח), וְעַל דֶּרֶךְ מִשְׁקַל אֹהֶל הָיָה הָאָלֶף בְּקָמָץ חָטֵף כְּמוֹ מִן קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, מִן חֹדֶשׁ חֳדָשִׁים, וְכֵן בָּא ״בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ״ (ירמיה לה:ז), ״הַשֹּׁכְנִי בָּאֳהָלִים״ (שופטים ח:יא). אוּלַי זֶה שֶׁבָּא הָאָלֶף בְּחוֹלָם הוּא מִשְׁקַל גּוֹזָל, תּוֹלָע.
פסוק ו:
וְלֹא נָשָׂא. בָּא אֶרֶץ בִּלְשׁוֹן זָכָר, וּכְמוֹהוּ ״נָעֲתָם אָרֶץ״ (ישעיה ט:יח).
פסוק ו:
לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. כִּי הָיָה צַר לָהֶם מְקוֹם הַמִּרְעֶה שָׁם לִרְעוֹת מִקְנֵיהֶם יַחַד עִם מִקְנֵה אַנְשֵׁי הָאָרֶץ, כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב, לְפִיכָךְ הָיָה רִיב בֵּין רוֹעֵיהֶם, אֵלֶּה אוֹמְרִים אֲנַחְנוּ נִרְעֶה מִקְנֵינוּ וְאֵלֶּה אוֹמְרִים אֲנַחְנוּ נִרְעֶה מִקְנֵינוּ, וְהָיָה הַמָּקוֹם צַר לָהֶם וְדוֹחֲקִים זֶה עִם זֶה.
פסוק ז:
וְהַכְּנַעֲנִי. פֵּרַשְׁנוּהוּ, וְהוֹסִיף הִנֵּה וְהַפְּרִזִּי, כִּי גַּם הַפְּרִזִּי הָיָה יוֹשֵׁב בָּאָרֶץ הַזֹּאת שֶׁהָיָה שָׁם בֵּית אֵל וְהָעַי.
פסוק ח:
בֵּינִי וּבֵינֶךָ. כִּי אִם יָרִיבוּ רוֹעֵינוּ, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נָרִיב אֲנַחְנוּ.
פסוק ט:
הֲלֹא כָל־הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ לְפָנַי, כִּי בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּהְיֶה לֹא יַהַרְגוּךָ אֲנָשֶׁיהָ וְלֹא יָרֵעוּ לְךָ, כִּי עֶזְרַת הָאֵל תִּהְיֶה עִמְּךָ בַּעֲבוּרִי וּבַעֲבוּר שֶׁהָלַכְתָּ בִּדְרָכַי לְהַכִּיר הַבּוֹרֵא.
פסוק ט:
הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי. כִּי בַּעֲבוּרִי אַתָּה בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאַתָּה רָאוּי לְהִפָּרֵד מֵעָלַי וְלֹא אֲנִי מֵעָלֶיךָ, כִּי אֲנִי הָעִקָּר וְאַתָּה טָפֵל לִי וְלִי הַבְּחִירָה, וְעוֹד אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כִּי נַפְשִׁי רְחָבָה וְכָל שֶׁכֵּן לְאָחִי אֶתֵּן הַבְּחִירָה.
פסוק ט:
אִם־הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה. אִם תִּרְצֶה אַתָּה לָלֶכֶת לִצְפוֹן הָאָרֶץ אֲנִי אֶהְיֶה לִדְרוֹם הָאָרֶץ בַּזֹּאת הַפֵּאָה שֶׁאֲנַחְנוּ בּוֹ הַיּוֹם, כִּי לִדְרוֹם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה״ (בראשית יב:ט), ״וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב״ (בראשית יג:ג).
פסוק ט:
וְאִם הַיָּמִין. וְאִם תִּרְצֶה אַתָּה לְהִשָּׁאֵר בָּזֶה שֶׁהוּא הַדָּרוֹם, אֲנִי אֶהְיֶה נִדְחֶה מִפָּנֶיךָ וְאֵלֵךְ לִצְפוֹן הָאָרֶץ.
פסוק י:
וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו. מֵהָהָר שֶׁהָיָה שָׁם, כִּי בָהָר הָיוּ יוֹשְׁבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית יב:ח). וְנָשָׂא מִשָּׁם אֶת עֵינָיו כִּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ הָיָה לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְרָאָה אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ מִקְנֶה כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה, וְאָמַר כֻלָּהּ אַחַר שֶׁאָמַר כָּל לְהַגְדִּיל הַדָּבָר, וְכֵן, ״כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם״ (ישעיהו יד:יח).
פסוק י:
כִּכַּר. כְּתַרְגּוּמוֹ מִישׁוֹר, וְהַכִּכָּר הַזֶּה הָיָה סָמוּךְ לְאֶרֶץ סְדֹם וַעֲמֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְאֵת כָּל הַכִּכָּר״ (בראשית יט:כה), וְהָיְתָה הָאָרֶץ טֶרֶם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה כְּמוֹ גַן ה׳, וְהוּא גַּן עֵדֶן שֶׁהָיוּ אַרְבַּע הַנְּהָרוֹת מַשְׁקִין אוֹתוֹ, אוֹ כְּמוֹ אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁהַנָּהָר מַשְׁקֶה אוֹתָהּ כֻּלָּהּ.
פסוק י:
בֹּאֲכָה צֹעַר. הַהֵ״א כְּהֵ״א ״הַנִּצֶּבֶת עִמָּךְ״ (שמואל א א:כו) וְזוּלָתוֹ. וְהַכָּ״ף אֵינֶנָּה נוֹסֶפֶת כַּאֲשֶׁר חָשְׁבוּ, וְכֵן כָּ״ף ״כְּעֶרְכְּךָ״, ״הָעֶרְכְּךָ״ (ויקרא כז:ב), כִּי כָּ״ף בֹּאֲכָה לְנֹכַח הִיא, כְּכָל כָּ״ף הַנִּמְצָא וּכְנֶגֶד יוֹדֵעַ הַמָּקוֹם יְדַבֵּר, וְכֵן ״עֶרְכְּךָ״ כְּנֶגֶד הַכֹּהֵן יְדַבֵּר. וְאָמַר עַד צֹעַר הָיָה הַמָּקוֹם מַשְׁקֶה.
פסוק יא:
וַיִּבְחַר־לוֹ לוֹט. אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ בְּכָל הַכִּכַּר, כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר בְּכָל הַכִּכַּר טוֹבִים.
פסוק יא:
וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם. כְּלַפֵּי מִזְרָח מֵהַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ, כִּי הַיַּרְדֵּן מִזְרָח לְאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּלוֹמַר מַסָּעָיו הָיוּ מִצַּד מִזְרָח, וְכֵן ״וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל״ (בראשית יג:ג), כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְזֶה טַעַם הַמֵּ״ם.
פסוק יא:
וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וְלוֹט שֶׁהוּא הַנִּפְרָד מֵעַל אַבְרָם כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ״הִפָּרֶד נָא מֵעָלַי״ (בראשית יג:ט), וְאֵיךְ אָמַר אִישׁ מֵעַל אָחִיו? אֶלָּא אַחַר שֶׁנָּסַע לוֹט הָיוּ נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה, כִּי רָחוֹק הָיָה הַמָּקוֹם בֵּינֵיהֶם. כִּי בְּעוֹדָם יַחַד הָיוּ זֶה עַל זֶה דּוֹחֲקִים זֶה אֶת זֶה, וּכְשֶׁנָּסַע לוֹט הִנֵּה כָּל אֶחָד נִפְרָד מֵעַל חֲבֵרוֹ. אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁנִּתְבַּחֵר, וְכֵן לוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, זְמַן בָּזֶה וּזְמַן בָּזֶה, וְנָסַע מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁהִגִּיעַ בְּעִיר סְדוֹם וְשָׁם קָבַע מוֹשָׁבוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים לֹא חָשַׁשׁ עַל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, כִּי הַמָּקוֹם יָשַׁר בְּעֵינָיו, וְהוּא הָיָה כָּל כָּךְ חָזָק בָּאֱמוּנָה וּבַיֹּשֶׁר שֶׁלֹּא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם.
פסוק יב:
וַיֶּאֱהַל עַד־סְדֹם. נָטָה אָהֳלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁהִגִּיעַ עַד סְדֹם.
פסוק יג:
וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים. רָעִים לַשָּׁמַיִם וְרָעִים לַבְּרִיּוֹת, וְהַכֹּל הוּא לַה׳, כִּי עָבְרוּ עַל מִצְוֹתָיו שֶׁצִּוָּה לְאָדָם וּלְנֹחַ, וְהֵם שֶׁבַע מִצְוֹת כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וּבָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא חֵטְא לַה׳, וּבָהֶם גֶּזֶל וַעֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים שֶׁהֵם חֵטְא וְרָעָה אִישׁ לַחֲבֵרוֹ, וְהַכֹּל הוּא חֵטְא לַה׳ שֶׁעוֹבְרִים עַל מִצְוֹתָיו וּבוֹזִים דְּבָרָיו. וְאָמַר מְאֹד, כִּי פְּרוּצִים הָיוּ בָּהֶם, עוֹשִׂים הָרָעוֹת בְּפַרְהֶסְיָא וּרְגִילִים בָּהֶם.
פסוק יד:
וַה׳ אָמַר אֶל אַבְרָם. בְּעוֹד שֶׁהָיָה לוֹט עִמּוֹ, שֶׁמָּא הָיָה סָבוּר אַבְרָם כִּי גַּם לְלוֹט יִהְיֶה חֵלֶק בָּאָרֶץ, כִּי קְרוֹבוֹ הָיָה וְעִמּוֹ יָצָא כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ״הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ״ (בראשית יג:ט). עַתָּה אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַד לוֹט מֵעִמּוֹ אָמַר לוֹ: אַל תַּחְשֹׁב כִּי לְאַחֵר יִהְיֶה חֵלֶק בָּאָרֶץ, אֶלָּא לְךָ לְבַדְּךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה. וְאַל תַּחְשֹׁב כִּי לְלוֹט וּלְזַרְעוֹ יִהְיֶה חֵלֶק עִם בָּנֶיךָ בָּאָרֶץ, כִּי אָמַרְתָּ לוֹ ״אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה״ (שם), אֶלָּא הַצָּפוֹן וְהַיָּמִין לְךָ וּלְזַרְעֲךָ יִהְיֶה וְכֵן הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב. וְהִקְדִּים הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם לְפִי דְבָרָיו שֶׁאָמַר לְלוֹט, כִּי לוֹט בַּעֲבוּר שֶׁהוּא קְרוֹבְךָ אֶתֵּן לוֹ גַּם כֵּן יְרֻשָּׁה בְּמָקוֹם אַחֵר. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה״ (דברים ב:ט).
פסוק טו:
כִּי אֶת־כָּל־הָאָרֶץ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא הָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ כֻּלָּהּ, אָמַר לוֹ שֶׁיִּרְאֶה לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ, וּכְמוֹ שֶׁהִיא כֻּלָּהּ עַל גְּבוּלוֹתֶיהָ כֵּן יִתְּנֶנָּה לוֹ, וְכֵן אָמַר לְמֹשֶׁה ״וּרְאֵה אֶת־הָאָרֶץ״ (דברים לב:מט), רְצוֹנוֹ לוֹמַר מִקְצָתָהּ, וַהֲרֵי הִיא כְּמוֹ שֶׁרָאָה אֶת כֻּלָּהּ. וְכֵן אֲשֶׁר־אַתָּה רֹאֶה, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה מִקְצָתָהּ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה כֻּלָּהּ, כְּלוֹמַר לְךָ אֶתְּנֶנָּה מֵעַתָּה כִּי הִיא מַתָּנָה לְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּרְשׁוּת הַגּוֹיִם לְךָ הִיא, וּמִמְּךָ יִירָשׁוּהָ בָּנֶיךָ וִיגָרְשׁוּ הַגּוֹיִם מִמֶּנָּה.
פסוק טו:
עַד עוֹלָם. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיִּגְלוּ מִמֶּנָּה, סוֹפָם לַחֲזֹר אֵלֶיהָ.
פסוק טז:
וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. עַל דֶּרֶךְ הַפְלָגָה, וְכֵן ״כְּחוֹל הַיָּם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם״ (בראשית כב:יז). וּבַדְּרָשׁ הִמְשִׁילָם לְעָפָר וְהִמְשִׁילָם לְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, בִּזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם יִהְיוּ כְּעָפָר לָדוּשׁ, וּבִזְמַן שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּכוֹכָבִים לָרוּם.
פסוק טז:
גַּם־זַרְעֲךָ יִמָּנֶה. אִם יִהְיֶה זֶה יִהְיֶה זֶה, וְאִם לֹא לֹא, כְּלוֹמַר שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר גַּם זֶה כְּמוֹ כֵן, וְכֵן ״הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְגוֹ׳״ (ירמיה יג:כג) גַּם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב.
פסוק יז:
לְאָרְכָּהּ. מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. וּלְרָחְבָּהּ. מִצָּפוֹן לְדָרוֹם.
פסוק יח:
וַיֶּאֱהַל. הֶעְתִּיק מִשָּׁם אָהֳלוֹ וְנָטָה אָהֳלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁבָּא, וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְאֵין זֶה אֵילוֹן מוֹרֶה, שֶׁזָּכַר לְמַעְלָה (בראשית יב:ו), כִּי אוֹתוֹ הָיָה מִישׁוֹר אַחֵר וְשֵׁם בַּעַל הַמָּקוֹם מוֹרֶה, וְזֶה הָיוּ מִישׁוֹרִים שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר, הָיוּ לְאָדָם אֶחָד הַנִּקְרָא מַמְרֵא אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר.
פסוק יח:
אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן. בִּגְבוּל חֶבְרוֹן.
פסוק יח:
וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַה׳. שֶׁהָיָה קוֹרֵא שָׁם לִבְנֵי אָדָם לְשֵׁם ה׳ אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה קוֹבֵעַ שָׁם מָקוֹם הָיָה בּוֹנֶה מִזְבֵּחַ וְקוֹרֵא בְּשֵׁם ה׳.