פסוק ג:וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה. הִנֵּה הַמְּרִיבָה עִם מֹשֶׁה הָיְתָה בְּאָמְרָם ״וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה׳ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה״. אָמְנָם הָיְתָה גַּם עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד בְּאָמְרוֹ (במדבר כ:יג) ״אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה׳״, וְזֶה הָיָה בְּאָמְרָם ״וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרָיִם״.
פסוק ח:קַח אֶת הַמַּטֶּה. וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע. כְּבָר רַבּוּ הַדֵּעוֹת בְּעִנְיַן חֵטְא מֵי מְרִיבָה, וְהָיָה סָפֵק אֵצֶל רַבִּים בַּמֶּה חָטְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁנִּכְתַּב עֲלֵיהֶם ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״, ״מְעַלְתֶּם״ (דברים לב:נא), וּ״מְרִיתֶם״ (במדבר כ:כד). וְאִם הָיְתָה כַּוָּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּדַבְּרוּ בִּלְבַד אֶל הַסֶּלַע, מַה עִנְיָן לִלְקִיחַת הַמַּטֶּה? וְאִם הָיָה הַחֵטְא עַל שֶׁהִכָּה מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע שֶׁלֹּא בְּמִצְוַת שׁוֹלְחוֹ, בַּמֶּה חָטָא אַהֲרֹן? אָמְנָם כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּעִנְיַן הַמְּרִיבָה, רָאוּי שֶׁנַּחְשֹׁב שֶׁתִּהְיֶה מִצְוַת הָאֵל בָּזֶה עַל אֹפֶן שֶׁיַּכִּירוּ רִשְׁעַת מְרִיבָתָם וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם וְשָׁבוּ וְרָפָא לָמוֹ, כִּי לֹא יַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת. וּבְכֵן נָבִין שֶׁבָּזֶה הֶחֱטִיאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת כַּוָּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְעַל זֶה הֶעֱנִישָׁם. אָמְנָם הַמְּרִיבָה עִם מֹשֶׁה הָיְתָה בְּאָמְרָם שֶׁהָיְתָה הַנְהָגָתוֹ בִּלְתִּי שְׁלֵמָה בְּמָה שֶׁהֵבִיא אוֹתָם אֶל אוֹתוֹ הַחֵלֶק הָרַע מֵהַמִּדְבָּר, וְעַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָיְתָה מְרִיבָתָם בְּאָמְרָם שֶׁהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת טוֹבָה אֶל אֶרֶץ מִדְבָּר. וּלְהוֹדִיעָם אֶת רִשְׁעָם בָּזֶה, הִתְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה הַנֵּס מוֹדִיעַ שֶׁהַשָּׁלִיחַ הָיָה מַנְהִיג בִּשְׁלֵמוּת, וְשֶׁהַמְּשַׁלֵּחַ הֵיטִיב בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא הֵרַע כְּלָל. וּבִהְיוֹת מִינֵי הַנִּסִּים הַמְּסֻפָּרִים בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶׁשׁ עַל אֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה פָּנִים: הָרִאשׁוֹן הוּא נֵס נִסְתָּר, כְּמוֹ יְרִידַת הַמָּטָר וְהַהִמָּלֵט מִן הַחֲלָאִים וּמִן הַצָּרוֹת, וְזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים יַשִּׂיגוּהוּ הַצַּדִּיקִים בִּתְפִלָּתָם, כְּעִנְיָן ״וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ״ (בראשית כ:יז), וְכֵן ״וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם״ (במדבר כא:ז). וְהַשֵּׁנִי הוּא נֵס נִגְלֶה, לֹא יוּכַל הַטֶּבַע לַעֲשׂוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן, אֲבָל יַעֲשֵׂהוּ אַחַר תְּנוּעוֹת רַבּוֹת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן. וְזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים יַעֲשֶׂהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי עֲבָדָיו עִם הַקְדָּמַת אֵיזוֹ תְּנוּעָה מְסֻדֶּרֶת מֵאִתּוֹ, כְּעִנְיָן ״הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה״ (שמות ד:ג), ״הָרֵם אֶת מַטְּךָ וְהַכֵּיתָ בַצּוּר״ (שמות יז: ו), ״יְרֵה וַיּוֹר״ (מלכים ב יג:יז) וְזוּלָתָם. וְהַשְּׁלִישִׁי הוּא מִין מִן הַנִּסִּים שֶׁלֹּא יוּכַל הַטֶּבַע לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, וְזֶה הַמִּין יַעֲשֶׂה הָאֵל יִתְעַלֶּה עַל יְדֵי עֲבָדָיו בְּדִבּוּר בִּלְבַד, שֶׁהִיא פְּעֻלָּה שִׂכְלִית וְיוֹתֵר נִכְבֶּדֶת מִשְּׁאָר תְּנוּעוֹתָיו הַגַּשְׁמִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ ״וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה״ (במדבר טז:לא), וְכֵן בְּעִנְיָן עֲמִידַת הַשֶּׁמֶשׁ לִיהוֹשֻׁעַ נֶאֱמַר ״אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ״ (יהושע י:יב). וְהִנֵּה בְּעִנְיַן זֹאת הַמְּרִיבָה הָיָה מִן הַהֶכְרֵחַ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת תְּלוּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה הַנֵּס הַנַּעֲשֶׂה מְבָאֵר מַעֲלַת הַמֶּלֶךְ הַמְּשַׁלֵּחַ וְדַרְכֵי טוּבוֹ, וּמְבָאֵר גַּם כֵּן מַעֲלַת הַשָּׁלִיחַ וְטוּבוֹ וְשֶׁהוּא מוּכָן אֶל שֶׁיֵּיטִיב הַמֶּלֶךְ עַל יָדוֹ לְעַמּוֹ. וְתִתְבָּאֵר מַעֲלַת הַמְּשַׁלֵּחַ בַּמִּין הַשְּׁלִישִׁי מִן הַנִּסִּים, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל הַטֶּבַע כְּלָל עָלָיו בְּשׁוּם אֹפֶן וּבְשׁוּם זְמַן, וְתִתְבָּאֵר מַעֲלַת הַשָּׁלִיחַ בַּמִּין הַשֵּׁנִי מִן הַנִּסִּים הַנַּעֲשֶׂה בִּתְנוּעַת הַשָּׁלִיחַ הָרָאוּי לָזֶה. וּבְכֵן צִוָּה הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּהָפֵךְ הַסֶּלַע לְמַיִם, כְּאָמְרוֹ ״וְנָתַן מֵימָיו״, כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם מִן הַסֶּלַע, לֹא נִמְשָׁכִים מִמָּקוֹם אַחֵר אֵלָיו. וְזֶה הָיָה נִמְנָע זוּלָתִי בִּהְיוֹתוֹ נֶהְפָּךְ מִצּוּרַת סֶלַע אֶל צוּרַת מַיִם, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ ״הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ״ (דברים ח:טו), כִּי אִם הָיוּ הַמַּיִם מוּבָאִים מִמָּקוֹם אַחֵר שָׁם בְּנֵס, לֹא יִהְיֶה הֶבְדֵּל בֵּין צוּר חַלָּמִישׁ לְזוּלָתוֹ. וְזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים לֹא יוּכַל עֲשׂוֹתוֹ הַטֶּבַע בְּשׁוּם אֹפֶן וְלֹא בְשׁוּם זְמַן, וְצִוָּה שֶׁזֶּה יִהְיֶה עַל יְדֵי דִבּוּר עֲבָדָיו, כְּאָמְרוֹ ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע״, לְמַעַן יַכִּירוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה זֶה הַנֵּס מִן הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי כָּאָמוּר, לֹא שֶׁיִּהְיוּ מַיִם נִגָּרִים שָׁם מִמָּקוֹם אַחֵר. וּבָזֶה יָדְעוּ גֹדֶל וְטוּב הַמְּשַׁלֵּחַ, וְיָשִׁיבוּ אֶל לִבָּם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם אֶל הַמִּדְבָּר, אֵין בָּזֶה רָעָה כְּלָל בִּהְיוֹתוֹ עִמָּהֶם, אַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁלֹּא יוּכַל הַטֶּבַע עָלָיו, וְשֶׁאִם הוּא כָּאן הַכֹּל כָּאן, כְּאָמְרוֹ ״הַמִּדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל״ (ירמיהו ב:לא). וְצִוָּה עִם זֶה שֶׁאַחַר שֶׁיֵּהָפֵךְ הַסֶּלַע לְמַיִם, יוֹצִיא מֹשֶׁה אוֹתָם הַמַּיִם לָהֶם בְּמַטֵּהוּ לְשִׁבְטֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ ״בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם״ (במדבר כא:יח). וּלְזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים אָמַר ״קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְכוּ׳״. וְהִנֵּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִסְכִּימוּ לַעֲשׂוֹת הַמִּין הַשֵּׁנִי מִן הַנִּסִּים, וּלְהַגִּיר הַמַּיִם אֶל הַסֶּלַע מִמָּקוֹם אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ בִּרְפִידִים, כְּאָמְרוֹ ״וְהִכֵּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם״ (שמות יז:ו), כִּי לֹא בָטְחוּ שֶׁיָּקִים הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֶת דְּבָרוֹ לַעֲשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי מִן הַנִּסִּים, בְּחָשְׁבָם אֶת יִשְׂרָאֵל אָז מַמְרִים מְאֹד עַד שֶׁיִּהְיוּ בִלְתִּי רְאוּיִים אֵלָיו, וְשֶׁיִּנָּחֵם ה׳ עַל הַטּוֹבָה. וּבְכֵן עָשׂוּ אֶת דֶּרֶךְ מִין הַשֵּׁנִי מִן הַנִּסִּים בַּמַּטֶּה, אֲשֶׁר בּוֹ הוֹדִיעַ מַעֲלַת הַשָּׁלִיחַ, וְלֹא עָשׂוּ אֶת דֶּרֶךְ הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי אֲשֶׁר בּוֹ יוֹדִיעוּ לְיִשְׂרָאֵל מַעֲלַת הַמְּשַׁלֵּחַ וְטוּבוֹ. וּלְזֶה נִכְתַּב עֲלֵיהֶם ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי״, שֶׁהָרָצוֹן בּוֹ לֹא בְטַחְתֶּם בִּי שֶׁאֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁאָמַרְתִּי, ״וּמְעַלְתֶּם בִּי״ (דברים לב:נא) שֶׁחִלַּלְתֶּם כְּבוֹדִי וְלֹא הִרְאִיתֶם לַמְּרִיבִים אֶת סִכְלוּתָם, ״וּמְרִיתֶם פִי״ בְּשֶׁלֹּא שְׁמַרְתֶּם מִצְוָתִי.
פסוק יג:וַיִּקָּדֵשׁ בָּם. בְּאוֹתָם הַמַּיִם עַצְמָם נִקְדַּשׁ אַחַר כָּךְ בְּעִנְיַן נַחַל אַרְנוֹן, שֶׁהֶרְאָה אָז לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹתָם הַמַּיִם הָיוּ בִּלְתִּי טִבְעִיִּים, כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּ אָז בְּשִׁירָתָם בְּאָמְרָם (במדבר כא:יט) ״וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת״, שֶׁהָיוּ הַמַּיִם עוֹלִים יוֹתֵר מִמְּקוֹם מְקוֹרָם, עַל הֶפֶךְ הָרָאוּי לַמַּיִם הַטִּבְעִיִּים.
פסוק יז:דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ. בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁיְּצַוֶּה הַמֶּלֶךְ שֶׁנֵּלֵךְ בָּהּ, כְּמִנְהַג כָּל מֶלֶךְ הַנּוֹתֵן מַעֲבָר לִצְבָא אַנְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ, לִשְׁלוֹחַ עִמָּהֶם מוֹרֶה בַּדֶּרֶךְ לְמַעַן לֹא יַזִּיקוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אוֹ קְצָתָם בְּעָבְרָם לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
פסוק יח:פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. כִּי הֲמוֹן עַם אֱדוֹם אַנְשֵׁי דָמִים, וּבְסִבָּה מוּעֶטֶת מִמְּרִיבָה אוֹ זוּלָתָהּ שֶׁתִּפּוֹל בֵּין אַנְשֵׁי הָאָרֶץ וְהָעָם הָעוֹבֵר, יִתְעוֹרְרוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ בַּחֶרֶב נֶגֶד הָעוֹבְרִים.
פסוק יט:בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה. הִנֵּה זֶה אוּלַי יִקְרֶה אִם נַעֲבֹר בֶּעָרִים, אֲבָל אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בַּמְסִלָּה בִּלְבַד וְלֹא תִקְרֶה שָׁם סִבָּה שֶׁתְּעוֹרֵר אֶת עַמְּךָ בַּחֶרֶב לִקְרָאתֵנוּ.
פסוק יט:רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי. אֵין אִתָּנוּ שׁוּם דָּבָר מוּכָן לְחַרְחֵר רִיב.
פסוק יט:אֶעֱבֹרָה. מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ מְמָאֵן לְהַנִּיחֵנוּ לַעֲבֹר אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁאָמַרְתָּ הִנֵּה נוּכַל לַעֲבֹר, שֶׁאֵין לָחוּשׁ לָזֶה כְּלָל.
פסוק כ:וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ. עַל הַגְּבוּל.
פסוק כו:וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו. אוֹתָם בְּגָדִים הָרְאוּיִם לְכֹהֵן גָּדוֹל יוֹתֵר עַל כֹּהֵן הֶדְיוֹט.
פסוק כו:וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר. שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט, וּבְכֵן נִשְׁאַר אַהֲרֹן בְּאַרְבָּעָה בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט לְבוּשׁ הַבַּדִּים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה עִנְיָנוֹ בְּהִכָּנֵס לִפְנֵי וְלִפְנִים, וּכְעִנְיַן הֵרָאוֹת מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים לַעֲבָדָיו.
