פסוק ו:אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם חֲנִיּוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָנוּ בָהֶם וְהָיוּ בְּכֻלָּם כְּגֵרִים, כָּךְ נָתְנוּ לַלְוִיִּם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. וְעָרֵי הַמִּקְלָט יִהְיוּ מִן עָרֵי הַלְוִיִּם, לְפִי שֶׁהַנָּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ הֲרֵי הוּא שָׁמָּה גֵּר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יֹאמְרוּ לוֹ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: גֵּר אַתָּה בָאָרֶץ. עַל כֵּן צִוָּה שֶׁיִּהְיוּ עָרֵי מִקְלָט מִן עָרֵי הַלְוִיִּם, כִּי גַּם הַלְוִיִּם כְּגֵרִים יֹאמְרוּ לוֹ מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג ט): ״וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם״, וּכְדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו יג): ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם״, הַיְנוּ בְּאֶרֶץ שֶׁהוּא לֹא לָהֶם שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי יוֹסֵף הֶעֱבִירָם לֶעָרִים שֶׁיִּהְיוּ כְּגֵרִים שָׁמָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל: גֵּרִים אַתֶּם.
פסוק כה:עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. וּמָה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה בָּרוֹצְחִים שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, לְפִי שֶׁאַהֲרֹן מִדָּתוֹ הַשָּׁלוֹם, עַל כֵּן הָיָה לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵי דּוֹרוֹ שֶׁאַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְּיָמָיו וְלֹא תִּקְרֶאנָה כָּאֵלֶּה מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר זֶה. עַל כֵּן יֵשֵׁב שָׁם עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְאָז יִתְפַּלֵּל הוּא וְכָל בֵּיתוֹ עַל מִיתַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיַּחֲזוֹר מְהֵרָה לְבֵיתוֹ. וּמִטַּעַם זֶה אָמַר ״עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ״, וְכִי עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? אֶלָּא לְפִי שֶׁכֹּהֵן זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה רְצִיחָה בְּיָמָיו, זֶה הָרוֹצֵחַ כִּבָּה נֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָדָם, וְכִבָּה נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וַדַּאי לֹא זָכַר כֹּהֵן זֶה בְּשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ שֶׁעָלָיו שֶׁהָיָה מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם, דְּהַיְנוּ שְׁנֵי פְעָמִים ״נֵר״, כִּי כָל כֹּהֵן צָרִיךְ לַעֲמוֹד עַל שְׁמִירַת שְׁתֵּי נֵרוֹת אֵלּוּ בְּיָמָיו וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה. וּמֵאַחַר שֶׁמַּעֲשֶׂה זֶה קָרָה בְּיָמָיו, עַל כֵּן יֵשֵׁב שָׁם עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
פסוק לג:וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ. בֵּאוּר הָעִנְיָן כָּךְ הוּא, כִּי הָאָרֶץ דּוֹמָה כְּאִלּוּ פָּעֲרָה פִּיהָ לִבְלִי חֹק לִבְלֹעַ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה יד): ״לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (משלי ל טז): ״אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם״, כִּי בֶּאֱמֶת הָאָרֶץ אֵינָהּ שְׂבֵעָה לְעוֹלָם, וְהָרְשָׁעִים הָרוֹצְחִים מַחֲנִיפִים אֶת הָאָרֶץ לִתֵּן דָּבָר לִבְלֹעַ, וְזֶה הַחֲנֻפָּה, כִּי כָּל הַנּוֹתֵן דָּבָר אֶל הַבִּלְתִּי רָאוּי לוֹ כְּדֵי שֶׁיַּחֲזֹר גַּם הוּא וְיִתֵּן לוֹ דְּבַר מָה זֶהוּ נִקְרָא חֲנֻפָּה. וְכֵן הַדָּבָר שֶׁהָאָרֶץ מַחֲנֶפֶת לָרְשָׁעִים לִתֵּן לָהֶם אֶת יְבוּלָהּ לְכָל צָרְכֵיהֶם אֲשֶׁר מִן הָאָרֶץ מוֹצָאָם, וְכֵן מָקוֹם לָדוּר וּלְהִתְקוֹמֵם עָלֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁהָרְשָׁעִים אֵינָם רְאוּיִין לְכָל זֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד ה): ״וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יוֹשְׁבֶיהָ״.
פסוק לג:וְזֶה שֶׁאָמַר: ״כִּי הַדָּם יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ״, כִּי הָרָשָׁע נוֹתֵן לָהּ הַדָּם לִבְלֹעַ כְּדֵי שֶׁהָאָרֶץ תִּתֵּן לוֹ לְעֻמַּת זֶה מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ, עַל כֵּן לֹא יְכֻפַּר לָאָרֶץ כִּי אִם בְּדַם שׁוֹפְכוֹ, וְכַפָּרָה זוֹ עַל מַה שֶּׁהֶחֱזִיקָה הָרוֹצֵחַ אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, כִּי חֲנֻפָּה תֵּחָשֵׁב לָהּ הַדָּבָר, וְיֹאמְרוּ שֶׁשְּׁנֵיהֶם מַחֲנִיפִים זֶה לָזֶה. וּמַה שֶּׁלֹּא נֶהֱרַג קַיִן, מִפְּנֵי יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כִּי הוּא הָיָה לְבַדּוֹ בָּעוֹלָם. וּמִכָּל מָקוֹם הוֹצִיאָה הָאָרֶץ אֶת עַצְמָהּ מִן חֲשָׁד זֶה, שֶׁהִצְמִיחָה לוֹ קוֹץ וְדַרְדַּר, וְנָע וָנָד הָיָה בָּאָרֶץ, וְאִם כֵּן לֹא נָתְנָה לוֹ עוֹד שְׁנֵי מִינֵי תּוֹעֶלֶת שֶׁהָיוּ לוֹ מִן הָאָרֶץ. וְאַף זֶה עַל צַד הַחֶסֶד עִם קַיִן דַּוְקָא כָּאָמוּר, אֲבָל לְדוֹרוֹת לֹא יְכֻפַּר לָהּ כִּי אִם בְּדַם שׁוֹפְכוֹ, לְהוֹצִיאָהּ מִידֵי חֲנֻפָּה זוֹ.
