פסוק כה:עד מות הכהן הגדול שהוא בא להשרות שכינה וכו' ד"א שהיה לו להתפלל וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שטעם הפי' השני מיושב יותר דאי מטעם ראשון לא היה לו מותר לעמוד לעולם לפני כהן גדול ואפי' כ"ג אחר שזה משרה שכינה וזה מסלקה וכמו שכתב בפסוק כי חרבך הנפת עליה שאינו בדין שיונף המקצר על המאריך לכך פי' ד"א דמשום גריעותו של כהן גדול הוא שלא התפלל שלא יארע תקלה זו ולכך חוזר במיתתו ובא בימי השני: