פסוק ו:וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה, שָׁם מֵת אַהֲרֹן. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת כוּ׳. יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה סְפֵקוֹת. א׳ הוּא, אִם הַכַּוָּנָה לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם מֵהֹר הָהָר לְמוֹסֵרָה, הָיָה לוֹ לוֹמַר שֶׁנָּסְעוּ מֵהֹר הָהָר לְקָדֵשׁ כוּ׳ עַד מוֹסֵרָה, וְלָמָּה מַשְׁמִיט כָּל הַמַּסָּעוֹת וְלֹא זָכַר כִּי אִם זֶה שֶׁנָּסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה. ב׳, לָמָּה נֶאֱמַר כָּאן ״בְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן״, וּבְפָרָשַׁת מַסְעֵי לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן בְּאֵרוֹת. ג׳, כָּאן מַסִּיק שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, וּבְפָרָשַׁת חֻקַּת פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י חָזְרוּ שִׁבְעָה מַסָּעוֹת. ד׳, ״שָׁם מֵת אַהֲרֹן״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁעָשׂוּ שָׁם הֶסְפֵּד, לָמָּה דַּוְקָא שָׁם בְּמוֹסֵרָה וְלֹא קוֹדֶם לָכֵן. ה׳, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו״, כִּי זֶה אֵינוֹ מֵעִנְיַן הַתּוֹכֵחָה. ו׳, ״מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם״, לָמָּה פֵּרֵט חֲנִיָּה זוֹ שֶׁבְּיָטְבָתָה יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר חֲנִיּוֹת, וְלָמָּה הִזְכִּיר כָּאן ״נַחֲלֵי מָיִם״ וְלֹא הִזְכִּיר זֶה בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי. ז׳, מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי״, הַבְדָּלָה זוֹ הָיְתָה בִּתְחִלַּת אַרְבָּעִים, וּמַה עִנְיָנָהּ לְכָאן. ח׳, מַה שֶּׁאָמַר ״וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה״, עַל אֵיזֶה יוֹם הוּא מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע לוֹמַר כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר עָלָיו אָמַר ״עַד הַיּוֹם הַזֶּה״, וְכִי מִכָּאן וָהָלְאָה לֹא הוּבְדְּלוּ. ט׳, מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בְּנֵי לֵוִי הֶחֱזִירוּם, מִנַּיִן לְרַשִׁ״י לוֹמַר כֵּן, וְאִם קַבָּלָה נְקַבֵּל. י׳, מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּשָׁה מִיתַת הַצַּדִּיקִים כִּשְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, וַהֲלֹא כָּל פָּרָשָׁה זוֹ מְדַבֶּרֶת מִלּוּחוֹת שְׁנִיּוֹת, וּמַה שֶּׁאָמַר ״אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ״ לֹא לְפָסוּק זֶה נִסְמְכָה מִיתַת אַהֲרֹן. י״א, מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁקָּשֶׁה יוֹם זֶה שֶׁרָצוּ לִפְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ כְּיוֹם שֶׁעָשׂוּ בּוֹ הָעֵגֶל, עֵגֶל מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ, כִּי לֹא הוּזְכַּר בְּכָל הַפָּרָשָׁה.
פסוק ו:וְעַתָּה הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע, וְהִנְנִי מְבָאֵר כָּל זֶה בְּהַצָּעָה קְטַנָּה אֲשֶׁר כְּבָר זָכַרְנוּ בְּפָרָשַׁת חֻקַּת (כב), שֶׁבְּמִיתַת מִרְיָם חָסְרוּ הַמַּיִם, כִּי כָל צַדִּיק דּוֹמֶה לְמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, כִּדְאִיתָא בְּאָבוֹת (ו א), וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּידוֹ כָּרָאוּי אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּהֶעְדֵּר מְקוֹר מַיִם חַיִּים, עַל כֵּן דִּין הוּא שֶׁיְּכַזְּבוּ מֵימָיו. וְכָךְ קָרָה לָהֶם בְּמִיתַת מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ א): ״וַתָּמָת שָׁם וַתִּקָּבֵר שָׁם״, כִּי שָׁם תִּהְיֶה קְבוּרָתָהּ מִיָּד, וְנִשְׁכְּחָה תֵּכֶף כְּמֵת מִלֵּב, וְלֹא נֶאֱמַר בָּהּ ״וַיִּבְכּוּ אוֹתָהּ״, זֶה רְאָיָה שֶׁלֹּא הִסְפִּידוּהָ, עַל כֵּן חָסְרוּ הַמַּיִם. כְּמוֹ כֵן עַתָּה בִּפְטִירַת אַהֲרֹן הָיוּ יְרֵאִים מֵחֶסְרוֹן הַמַּיִם שֶׁלֹּא יִקְרֶה לָהֶם כַּאֲשֶׁר קָרָה בִּפְטִירַת מִרְיָם, וְעוֹד יַעֲלֶה עַל רֹאשָׁם מוֹרָה שֶׁל מֶלֶךְ עֲרָד, וּמִיִּרְאָה הֻצְרְכוּ לַחֲזוֹר אֲחוֹרֵיהֶם, וּבְתוֹךְ חֲזָרָה זוֹ הָיָה גַּם כֵּן מוֹרָא מַיִם עֲלֵיהֶם פֶּן יֶחְסַר מֵהֶם הַבְּאֵר, עַל כֵּן עָשׂוּ חֲנִיָּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁמָּצְאוּ שָׁם מַיִם. אַף עַל פִּי שֶׁבַּהֲלִיכָה לֹא עָשׂוּ חֲנִיָּה בִּמְקוֹמוֹת הַמַּיִם, לְפִי שֶׁהָיָה הַמַּסָּע קָצָר, מִכָּל מָקוֹם בַּחֲזָרָה עָשׂוּ חֲנִיָּה שָׁם, כִּי הַחֲזָרָה הָיְתָה אַחֲרֵי מוֹת אַהֲרֹן.
פסוק ו:וְהִנֵּה בֵּין מוֹסֵרוֹת וּבֵין בְּנֵי יַעֲקָן, הָיָה מָקוֹם אֶחָד שֶׁנִּקְרָא ״בְּאֵרוֹת״, לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁם בְּאֵרוֹת הַרְבֵּה, וְלֹא הָיָה רָחוֹק מִבְּנֵי יַעֲקָן, עַד שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי בְּנֵי יַעֲקָן שׁוֹתִים מִן אוֹתָם הַבְּאֵרוֹת, וְעַל כֵּן נִקְרָא הַמָּקוֹם ״בְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן״, רוֹצֶה לוֹמַר בְּאֵרוֹת שֶׁל בְּנֵי יַעֲקָן. וְזֶה רְאָיָה שֶׁהָיָה בְּאֵרוֹת סָמוּךְ לִבְנֵי יַעֲקָן, וְהָיָה הַמַּסָּע קָצָר לַעֲשׂוֹת שָׁם חֲנִיָּה. לְפִיכָךְ כְּשֶׁהָלְכוּ לְפָנִים וְלֹא לְאָחוֹר, הָלְכוּ בְּפַעַם אַחַת מִמּוֹסֵרָה לִבְנֵי יַעֲקָן וְלֹא עָשׂוּ חֲנִיָּה בִּבְאֵרוֹת, כִּי הָיָה הַמַּסָּע קָצָר מֵעֲשׂוֹת שָׁם חֲנִיָּה, וְאָז לֹא הָיָה מוֹרָא מַיִם לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם. אֲבָל כְּשֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם אַחֲרֵי מוֹת אַהֲרֹן מִיִּרְאַת מֶלֶךְ עֲרָד, עָשׂוּ חֲנִיָּה גַּם בִּבְאֵרוֹת, כִּי הָיוּ יְרֵאִים אוּלַי פִּתְאוֹם יִפָּסֵק הַבְּאֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּסַק בְּמִיתַת מִרְיָם. עַל כֵּן מָנָה שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת בַּחֲזָרָה, אֲבָל בַּהֲלִיכָה לֹא הָיוּ כִּי אִם שִׁבְעָה. וְעַל כֵּן לֹא מָנָה בַּחֲזָרָה לְאָחוֹר כִּי אִם ״וַיִּסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה״, כִּי לֹא בָּא לְהוֹדִיעַ כִּי אִם דְּבַר חִדּוּש זֶה שֶׁעָשׂוּ חֲנִיָּה בִּבְאֵרוֹת מַה שֶּׁלֹּא עָשׂוּ בַּהֲלִיכָה. וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ לְמוֹסֵרָה, מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ מַיִם כָּל צָרְכָּם, וְהָיוּ יְרֵאִים מֵחֶסְרוֹן הַבְּאֵר, הָלְכוּ וְהִסְפִּידוּ אֶת אַהֲרֹן כְּאִלּוּ שָׁם מֵת, כִּי אָמְרוּ שֶׁבִּזְכוּת הַהֶסְפֵּד יִנָּצְלוּ מֵחֶסְרוֹן הַבְּאֵר. וּבָזֶה חָטְאוּ שֶׁלֹּא נָתְנוּ אֶל לִבָּם לְהַסְפִּידוֹ קוֹדֶם לָכֵן, לְפִי שֶׁבָּטְחוּ בִּמְקוֹם בְּאֵרוֹת וְיָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם שֶׁהָיָה לִפְנֵיהֶם. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו״, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לִירֹא מֵחֶסְרוֹן הַמַּיִם בַּעֲבוּר פְּטִירַת הַצַּדִּיק, כִּי כָּל הַמַּעֲמִיד בֵּן צַדִּיק כְּאִלּוּ לֹא מֵת (ב״ב קטז.), וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, מִכָּל מָקוֹם זְכוּת בְּנוֹ קַיָּם לְהַצִּילָם מֵחֶסְרוֹן הַמַּיִם. וּמִכְּלַל תּוֹכְחוֹתָיו שֶׁעֲדַיִן עָמְדוּ בְּמִרְדָּם וְהָיוּ מְחֻסְּרֵי אֱמוּנָה, וְעָשׂוּ גַּם אַחַר זֶה חֲנִיָּה בְּיָטְבָתָה, לְפִי שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, מַשְׁמָע שֶׁלּוּלֵא זֶה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים שָׁם חֲנִיָּה.
פסוק ו:וּמַה שֶּׁאָמַר שֶׁהַלְוִיִּם הֶחֱזִירוּם כוּ׳, רְאָיָתוֹ מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ״בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי״, וַדַּאי זֶה נֶאֱמַר עַל זְמַן עֲשִׂיַּת הָעֵגֶל, וּמַהוּ שֶׁאָמַר ״עַד הַיּוֹם הַזֶּה״? אֶלָּא כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁבְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִבְחֲרוּ הַלְוִיִּם וּזְכוּתָם שָׁמוּר לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּאוֹתָהּ זְכוּת כִּי אִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא עַד בִּכְלָל, לְפִי שֶׁבְּיוֹם זֶה עָשׂוּ מַעֲשֶׂה טוֹב, שֶׁאַף אִם לֹא הָיוּ נִבְחָרִים לַעֲבוֹדַת ה׳ מֵאָז וּמִקֶּדֶם, הָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁיִּבָּחֲרוּ מִיּוֹם זֶה וָהָלְאָה. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁהֶחֱזִירוּם לְאָחוֹר מִן אוֹתוֹ דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן שֶׁהָלְכוּ בּוֹ. וּמִדְּאָנוּ רוֹאִין שֶׁהִשְׁוָה הַשָּׂכָר שֶׁל הַלְוִיִּם עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ עַכְשָׁיו אֶל מַה שֶּׁעָשׂוּ בִּזְמַן הָעֵגֶל, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁהֻקְשָׁה יוֹם זֶה שֶׁנָּתְנוּ רֹאשׁ לִפְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ, כְּיוֹם שֶׁעָשׂוּ בּוֹ הָעֵגֶל.
פסוק ו:וְכֵן מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ שֶׁקָּשָׁה מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים כִּשְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, מְבֹאָר עַל זֶה הָאֹפֶן, כִּי מִדְּקָאָמַר ״וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו״ וְסָמַךְ זֶה לַפָּרָשָׁה זוֹ הַמְדַבֶּרֶת מִלּוּחוֹת שְׁנִיּוֹת, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁקָּם אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו כְּמוֹ הַלּוּחוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁקָּמוּ תַּחַת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, וּמִמֵּילָא נִשְׁמָע שֶׁפְּטִירַת אַהֲרֹן דּוֹמָה לִשְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, כִּי יְדִיעַת הַהֲפָכִים אֶחָד. וּבָא לְהַאֲשִׁימָם בְּתוֹכְחוֹתָיו עַל שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם מִיִּרְאָה מִפְּנֵי מֶלֶךְ עֲרָד, וְהָיָה לָהֶם לִבְטֹחַ שֶׁזְּכוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן יִלָּחֵם לָהֶם גַּם בְּמוֹתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהָאָרוֹן שֶׁבּוֹ הָיוּ שִׁבְרֵי לוּחוֹת הָיָה יוֹצֵא וּבָא עִמָּהֶם לַמִּלְחָמָה, כָּךְ הַצַּדִּיק הַנִּפְטָר הַדּוֹמֶה לְשִׁבְרֵי לוּחוֹת זְכוּתוֹ יַעֲמֹד לָהֶם גַּם בְּמוֹתוֹ, שֶׁכֵּן מֹשֶׁה לֹא נַעֲנָה עַד שֶׁאָמַר: ״זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם״ וְגוֹ׳. וּלְהַצָּעָה זוֹ כָּל סִפּוּר זֶה הוּא תּוֹכָחוֹת עֲלֵי עָוֹן, וְכָל הָעִנְיָן מְקֻשָּׁר מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ.
פסוק יב:וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ברכות לג:): וְכִי הַיִּרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא? אִין, לְגַבֵּי מֹשֶׁה זוּטַרְתִּי הִיא. וּמַקְשִׁים כָּאן: וְכִי בַּעֲבוּר זֶה אָמַר לְכָל יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ? וְיֵשׁ מְתָרְצִים, לְגַבֵּי מֹשֶׁה הַיְינוּ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אֵצֶל מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה מַדְרִיכָם בְּמִדַּת הַיִּרְאָה, אָז זוּטַרְתִּי הִיא. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֶּהוּ כַּוָּנַת הַפָּסוּק שֶׁאָמַר ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל״, מַה הוּא ״וְעַתָּה״? אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר כָּךְ: ״וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וְלֹא רָאוּ אֶת מוּסַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ וְגוֹ׳, וְכָל הַסִּפּוּר עַד ״עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה׳״ וְגוֹ׳, כָּךְ בֵּאוּרוֹ: אִלּוּ בִּקַּשְׁתִּי הַיִּרְאָה מִן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ כָּל הַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיהֶם, אָז וַדַּאי הָיִיתִי שׁוֹאֵל דָּבָר גָּדוֹל, כִּי וַדַּאי קָשֶׁה לְהַכְנִיס אֶת הָאָדָם בְּעֹל הַיִּרְאָה כִּי רַב הוּא. אָמְנָם ״וְעַתָּה״, רוֹצֶה לוֹמַר הַדּוֹר הַזֶּה אַתֶּם רְאוּ (ירמיה ב לא), כִּי בְּעֵינֵיכֶם רְאִיתֶם כָּל הַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו, וּכְבָר אַתֶּם מֻרְגָּלִים בְּמִדַּת הַיִּרְאָה, לְפִיכָךְ ״וְעַתָּה״ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, שְׁאֵלָה קְטַנָּה ה׳ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ ״לְגַבֵּי מֹשֶׁה״, זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר, שֶׁהָיוּ בִּזְמַן מֹשֶׁה, לָהֶם וַדַּאי מִלְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא הַיִּרְאָה, וּמִן הַיִּרְאָה יָבֹא לְמַדְרֵגַת הָאַהֲבָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ״. וּמְסַיֵּם ״לְטוֹב לָךְ״, הַיְינוּ קִבּוּל שָׂכָר, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, וְהִזְכִּירוֹ בַּסּוֹף לוֹמַר שֶׁסּוֹף הַשָּׂכָר לָבֹא מֵאֵלָיו, וְלֹא שֶׁתִּהְיֶה תְּחִלַּת כַּוָּנַת עֲשִׂיָּתְךָ לְשֵׁם קִבּוּל פְּרָס.
פסוק יד:הֵן לַה׳ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳, רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק ה׳. בְּמִלַּת ״רַק״ בָּא לְמַעֵט הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁבְּכֻלָּם לֹא חָשַׁק ה׳ כִּי אִם בַּאֲבוֹתֶיךָ, כְּדַעַת חַכְמֵי הָאֱמֶת שֶׁאָמְרוּ, גְּדוֹלִים צַדִּיקִים מִמַּעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהִסְכִּימוּ לוֹמַר שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ בַּעֲבוּר הָאָדָם, לֹא כְּדַעַת הָרַמְבָּ״ם שֶׁכָּתַב שֶׁהָאָדָם עִקָּר בַּתַּחְתּוֹנִים אֲבָל אֵין לוֹ עֵרֶךְ עִם הָעֶלְיוֹנִים. וְלִסְבָרַת הָרַמְבָּ״ם יֵשׁ מָקוֹם לְפָרֵשׁ פָּסוּק זֶה שֶׁכָּל הַסִּפּוּר נִמְשָׁךְ לְמַה שֶּׁאָמַר ״וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר״ וְגוֹ׳, כִּי חָפֵץ ה׳ שֶׁתִּדְבְּקוּ בַּגֵּרִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵם נְמוּכִים, מִכָּל מָקוֹם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ תִּרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ, כִּי ״הֵן לַה׳ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, וְעִם גֹּדֶל רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם ״רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק ה׳״ עִם הֱיוֹתָם נְמוּכִים בְּעֵרֶךְ הָעֶלְיוֹנִים הַקְּרוֹבִים אֶל ה׳. וְעוֹד נָתַן מוֹפֵת שֵׁנִי, ״כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים״ וְגוֹ׳, וְאַף עַל פִּי כֵן, ״עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר״. וּמִפָּסוּק זֶה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עִנְוְתָנוּתוֹ כוּ׳ (עיין מגילה לא.). וּמִשְּׁנֵי הַקְדָמוֹת אֵלּוּ הוֹצִיא הַתּוֹלָדָה שֶׁאָמַר ״וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר״.
פסוק יד:אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ לְדַקְדֵּק, מַה שֶּׁאָמַר ״רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק ה׳ וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם״, מַדּוּעַ עָשָׂה שְׁתֵּי חֲלוּקּוֹת, וְעוֹד שֶׁהַחֵשֶׁק אֵינוֹ עִנְיַן הַבְּחִירָה כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה סוֹף פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן (ז ז), שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמִּלַּת ״רַק״ קָאֵי אַשֶּׁלְּמַטָּה, וּבָא לוֹמַר שֶׁרַק בַּאֲבוֹתֶיךָ לְבַד חָשַׁק ה׳ בְּחֵשֶׁק וּבְאַהֲבָה גְּמוּרָה, אֲבָל לֹא בָּכֶם, אֶלָּא בָּחַר בְּזַרְעָם מִכָּל הָעַמִּים, רוֹצֶה לוֹמַר בְּעֵרֶךְ הָעַמִּים אַתֶּם נִרְאִים טוֹבִים, כִּי לְשׁוֹן בְּחִירָה שַׁיָּךְ אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ טוֹב מִצַּד עַצְמוֹ, זוּלַת שֶׁהוּא טוֹב מִזּוּלָתוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם״, כִּי חֶסְרוֹן זֶה תָּלוּי בָּכֶם, לְפִיכָךְ ״וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם״ וְגוֹ׳, כְּדֵי שֶׁתַּגִּיעוּ לְמַדְרֵגַת אֲבוֹתֵיכֶם.
