פסוק א:בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה׳ אֵלַי פְּסָל לְךָ. וְהִנֵּה עִם כָּל תְּפִלָּתִי הָיָה הַתִּקּוּן בִּלְתִּי שָׁלֵם, כִּי תְּמוּרַת הַלּוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים אָמַר אֵלַי פְּסָל לְךָ.
פסוק ו:וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ. אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּ שֶׁתְּפִלַּת הַצַּדִּיק מְגִנָּה עַל דּוֹרוֹ וְשֶׁרָאוּי לְהִתְאוֹנֵן עַל מִיתָתוֹ, הִנֵּה קְצָתָם אוֹ רֻבָּם שֶׁהָיוּ רוֹעִים בַּמִּדְבָּר נָסְעוּ לְמוֹסֵרָה לִמְצֹא מַיִם וּמִרְעֶה לַצֹּאן, וּבְעוֹדָם שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר, וְלֹא בָאוּ לְהִתְאוֹנֵן עַל הַמִּיתָה וְלֹא לְהִתְאַבֵּל עַל הַקְּבוּרָה, וְלֹא חָשְׁשוּ לְכַבֵּד אֶלְעָזָר שֶׁכִּהֵן תַּחְתָּיו, אֲבָל מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה לִרְעוֹת צֹאן.
פסוק ו:וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם. שֶׁכָּל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת הַנִּזְכָּרִים עַתָּה הָיוּ אֶרֶץ נְחָלִים נְכוֹנִים לְמִרְעֵה הַצֹּאן, וְלֹא שָׂתוּ לִבָּם לְהֵיזֵק שֶׁקָּרָה בְּמוֹת הַצַּדִּיק, וְלֹא לִכְבוֹדוֹ וְלִכְבוֹד בְּנוֹ.
פסוק ח:בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל. וּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִבְדִּיל הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֵׁבֶט מְיֻחָד לַעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּש וְאֵין אַתֶּם רְאוּיִים לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, וְעִם זֶה לֹא הִשַּׂגְתִּי בִּתְפִלָּתִי רַק שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתְךָ וְאָמַר לִי.
פסוק יא:קוּם לֵךְ לְמַסַּע. לְמַסֵּעַ, כְּמוֹ ״וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת״ (במדבר י:ב).
פסוק יא:וְיָבֹאוּ וְיִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי. כִּי לוּלֵא הַשְּׁבוּעָה לֹא הֱיִיתֶם זוֹכִים לָהּ לְרֹב מְרִיכֶם.
פסוק יב:וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל. אִם כֵּן אַתָּה יִשְׂרָאֵל, הִשְׁתַּדֵּל עַתָּה לְתַקֵּן מְעֻוָּתְךָ מִכָּאן וָהָלְאָה, וְהִתְבּוֹנֵן מַה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל דָּבָר לְצָרְכּוֹ, כִּי אִם לְיִרְאָה. וְזֶה תַּעֲשֶׂה בְּהִתְבּוֹנְנְךָ בָּאֹפֶן שֶׁתֵּדַע גָּדְלוֹ.
פסוק יב:וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ. וְזֶה תַּשִּׂיג בְּהִתְבּוֹנְנְךָ אֶל דַּרְכֵי טוּבוֹ. וְכָל זֶה הוּא שׁוֹאֵל לְטוֹב לְךָ, כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם.
פסוק יד:הֵן לַה׳ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם. וְיָעִיד עַל זֶה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְטוֹב לָךְ, כִּי אָמְנָם הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הֵם שֶׁלּוֹ, וְעִם הֱיוֹתָם נִכְבָּדִים בִּלְתִּי נִפְסָדִים.
פסוק טו:רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק. שֶׁשִּׁנָּה אֶת טֶבַע אוֹתָם הַנִּכְבָּדִים בִּגְלַלְכֶם בִּזְכוּת אָבוֹת, וְאֵין זֶה בְּלִי סָפֵק אֶלָּא כְּדֵי לְהַשִּׂיג דָּבָר יוֹתֵר נִכְבָּד מִן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְהוּא הָאָדָם הַשָּׁלֵם בִּהְיוֹתוֹ דּוֹמֶה לְבוֹרְאוֹ כְּפִי הָאֶפְשָׁר, כְּאָמְרוֹ ״בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ (בראשית א:כו).
פסוק טז:וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם. אִם כֵּן רָאוּי שֶׁתָּסִירוּ אֶת עָרְלַת שִׂכְלְכֶם, וְהוּא שֶׁתִּתְבּוֹנְנוּ לְהָסִיר כָּל טָעוּת מוֹלִיד דֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת.
פסוק טז:וְעׇרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד. וּבְסוּר קְשִׁי הָעֹרֶף הַמּוֹנֵעַ מִלִּפְנוֹת אֶל הָרָאוּי, תִּפְנוּ לְהַכִּיר אֶת בּוֹרַאֲכֶם וְתִרְאוּ כִּי רַע וּמָר לְעָזְבוֹ, וְזֶה שֶׁתִּתְבּוֹנְנוּ.
פסוק יז:כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים. הַנִּצְחִי עַל כָּל הַנִּצְחִיִּים הַנִּבְדָּלִים מֵחֹמֶר, וְזֶה שֶׁנִּצְחִיּוּת כֻּלָּם הוֹוָה מִנִּצְחִיּוּתוֹ.
פסוק יז:וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים. מַנְהִיג הַמַּנְהִיגִים, וְהֵם הַגַּלְגַּלִים וּמְנִיעֵיהֶם, שֶׁהַנְהָגַת כֻּלָּם מְכֻוֶּנֶת לְהַשִּׂיג תַּכְלִית כַּוָּנָתוֹ, כְּעִנְיַן הַמְּלָאכוֹת הַפְּרָטִיּוֹת בְּיַחַס אֶל הָרֹאשִׁיּוֹת.
פסוק יז:הָאֵל הַגָּדוֹל. שֶׁאֵין נִמְצָא שָׁוֶה לוֹ בְּמַדְרֵגַת מִין מְצִיאוּתוֹ.
פסוק יז:הַגִּבּוֹר. הַמְקַיֵּם כָּל הַמְּצִיאוּת בִּמְצִיאוּתוֹ, כְּאָמְרוֹ (נחמיה ט:ו) ״וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם״.
פסוק יז:וְהַנּוֹרָא. מַשְׁגִּיחַ לְשַׁלֵּם וְלַעֲנוֹשׁ בְּאֹפֶן שֶׁרָאוּי לְיִרְאָה מִפָּנָיו.
פסוק יז:אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים. לְבֵן פָּרִיץ מִפְּנֵי הָאָב הַצַּדִּיק, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ אַף בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אָב.
פסוק יז:וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. לֹא יָסִיר כְּלָל מֵעֹנֶשׁ הָעֲבֵרָה בִּשְׁבִיל זְכוּת מִצְוָה שֶׁעָשָה הַחוֹטֵא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאֵין מִצְוָה מְכַבָּה עֲבֵרָה. וְכָל זֶה יוֹרֶה שֶׁלֹּא תִבְטְחוּ אִם תֶּחֶטְאוּ לְהִנָּצֵל בְּשׁוּם זְכוּת מִן הָעֹנֶשׁ כְּלָל, זוּלָתִי בַּתְְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה.
פסוק כא:הוּא תְהִלָּתְךָ. תִּתְהַלֵּל שֶׁתִּהְיֶה עֶבֶד לְמִי שֶׁמּוֹלֵךְ עַל כָּל הַמְּצִיאוּת.
