פסוק ו:וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הַמְקַיְּמוֹ עַל רַגְלָיו. וְכִי מִי שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן חִגֵּר בְּרַגְלָיו, וְלֹא עָמְדָה לוֹ כָּל חָכְמָתוֹ וּשְׁאָר הַמַּעֲלוֹת הָאֱנוֹשִׁית? וְנִרְאֶה שֶׁבִּגְנוּת קִנְיַן הַמָּמוֹן הוּא מְדַבֵּר, כִּי הוּא הַפָּחוּת שֶׁבְּכָל אַרְבַּע מַעֲלוֹת שֶׁמָּנָה הָרַמְבָּ״ם (בשמונה פרקים) וְהֵם: הַחָכְמָה, וְהַגְּבוּרָה, וְהַמִּדּוֹת, וְהָעֹשֶׁר, כִּי כֻּלָּם דְּבוּקִים בָּאָדָם, וְהָעֹשֶׁר חוּץ מִמֶּנּוּ, כִּי הַחָכְמָה מְקוֹרָהּ בָּרֹאשׁ וּבַמֹּחַ וְלֵב, וְהַגְּבוּרָה מְקוֹרָהּ בַּלֵּב כִּי מִי שֶׁהוּא רַךְ הַלֵּבָב אֵינוֹ גִּבּוֹר, אֲבָל הָעֹשֶׁר דָּבוּק בְּרַגְלוֹ, כִּי יִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, (קהלת ה ח) וְהָאָרֶץ מִדְרָס לְרַגְלָיו, וְדִין הוּא שֶׁיִּהְיֶה הַפָּחוּת שֶׁבְּכֻלָּם וְיִהְיֶה נָתוּן תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הָאָדָם לַעֲשׂוֹת בְּמָמוֹנוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה, אֲבָל לַסּוֹף מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה, שֶׁמָּמוֹנוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ מִשֵּׁפֶל מַצָּבוֹ, כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ כָּךְ יָקוּם מָמוֹנוֹ עָלָיו, וְשַׁלִּיט בּוֹ וּמַעֲבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ. לְכָךְ קְרָאוֹ ״הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם״, כִּי זֶה הָעֶצֶב נִבְזֶה הָאָחוּז בְּחַבְלֵי בוּז וְנָתוּן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו הוּא הַיְקוּם אֲשֶׁר יָקוּם עָלָיו לִמְשֹׁל בּוֹ, וְכַאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נָפֶשׁ (דברים כג כו), כָּךְ קִנְיָן זֶה מֵבִיא אֶת בְּעָלָיו בְּסַכָּנוֹת רַבּוֹת. וְהוּא אֲשֶׁר הֵמִית אֶת קֹרַח, כִּי בָּטַח בְּעָשְׁרוֹ וְנָפַל, לְכָךְ קָרָא לְמָמוֹנָם שֶׁל קֹרַח וַעֲדָתוֹ ״הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם״.
פסוק יג:וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, אִם תִּשְׁמְעוּ בַּיָּשָׁן תִּשְׁמְעוּ בֶּחָדָשׁ, כִּי כָּךְ אָמְרוּ רז״ל (אבות ד ב) שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה וּשְׁמִיעָה גּוֹרֶרֶת שְׁמִיעָה, דְּהַיְנוּ מִן הַיָּשָׁן אֶל הֶחָדָשׁ. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם״, וְלֹא נֶאֱמַר ״וּבְכָל מְאֹדְכֶם״, לְפִי מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, מִדְּקָאָמַר יֵשׁ לְךָ אָדָם שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁדָּבָר זֶה בִּלְתִּי מָצוּי כִּי אִם בְּאָדָם אֶחָד אוֹ מְתֵי מִסְפָּר שֶׁבָּטְלָה דַּעְתָּם אֵצֶל כָּל אָדָם אֲבָל לֹא בַּצִּבּוּר, כִּי לֹא שָׁכִיחַ הַדָּבָר שֶׁרַבִּים יַסְכִּימוּ עַל דֵּעָה נִפְסֶדֶת זוֹ. וּלְפִי מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״ בְּכָל מִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב, הֲרֵי פָּרָשָׁה זוֹ מְדַבֶּרֶת מִזְּמַן קַבָּלַת הַשָּׂכָר, וְהוּא עֵת דּוֹדִים, וְאֵין שַׁיֶּכֶת הַבְּרָכָה שֶׁעַל הָרָעָה לְכָאן, כִּי אֵינָהּ כְּפִי הַזְּמַן אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד בּוֹ. וְעוֹד נִרְאֶה שֶׁאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר כָּאן שֶׁיַּעֲבֹד ה׳ בְּכָל מִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לוֹ אֲפִלּוּ בִּזְמַן קַבָּלַת הָרַע, לְפִי שֶׁדָּבָר זֶה כְּבָר אָמוּר הוּא בְּפָרָשָׁה זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳, וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם״, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁצֹּאן אֹבְדוֹת יִהְיוּ מִכָּל מָקוֹם יַעַבְדוּ אֶת ה׳ עַל כָּל פָּנִים וְיָשִׂימוּ דְּבָרָיו עַל לִבָּם. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י (יא יח). וְאִם כֵּן עִנְיָן זֶה אָמוּר בְּפֵרוּשׁ, לְכָךְ לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וּבְכָל מְאֹדְכֶם״.
פסוק יג:וְנֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה בִּלְשׁוֹן רַבִּים חוּץ מִן ״וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ״, כִּי כָּךְ נֶאֱמַר (שמות כג כה): ״וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ״, שֶׁפֵּרְשׁוּ הָרִאשׁוֹנִים כִּי עֲבוֹדַת ה׳ טוֹבָה יוֹתֵר בְּצִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לו ה): ״הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס״, אֲבָל הָאֲכִילָה טוֹבָה יוֹתֵר כְּשֶׁכָּל אֶחָד אוֹכֵל פִּתּוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא יַרְבֶּה בִּסְעוּדַת מֵרֵעִים. עַל כֵּן נֶאֱמַר כָּאן: ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וְגוֹ׳, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ״, כִּי טוֹב הוּא בִּזְמַן שֶׁכָּל אֶחָד מְאַסֵּף דְּגָנוֹ לְעַצְמוֹ, וְכֵן כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״, כִּי כָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֵינָן שַׁיָּכִים לוֹמַר עַל הַכְּלָל.
פסוק כא:לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה. בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ח) אָמְרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן אִיכָּא סָבֵי בְּבָבֶל. תָּמַהּ, וְהַכְּתִיב: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה״, מַשְׁמַע אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא. אָמְרֵי לֵיהּ: הֵם מַקְדִּימִין וּמַחְשִׁיכִין לְבֵי כְּנִשְׁתָּא. אָמַר: הַיְינוּ דְּאַהֲנֵי לְהוּ. וְקָשֶׁה עַל תֵּרוּץ זֶה כִּי עֲדַיִן הַקֻּשְׁיָה בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁהֲרֵי בְּפָסוּק זֶה אָמַר סְתָם ״עַל הָאֲדָמָה״ בִּלְתִּי שׁוּם חֲלוּקָּה, וּמֵהֵיכָן לָמַד לוֹמַר שֶׁפָּסוּק זֶה מְדַבֵּר דַּוְקָא בִּזְמַן שֶׁאֵינָן הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לוֹמַר שֶׁאָז דַּוְקָא מְמֹעָט.
פסוק כא:וְנִרְאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט.) שֶׁעֲתִידִין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁיִּקָּבְעוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כוּ׳, וְאִם כֵּן הָאֲדָמָה שֶׁבְּכָל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ זוֹ הִיא הָאֲדָמָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לֶעָתִיד יִקְבַּע ה׳ הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת הַבִּנְיָן וְהַקַּרְקַע מִכָּל וָכֹל אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן וַדַּאי הָאֲדָמָה הַהִיא אַדְמַת קֹדֶשׁ הִיא וְחֵלֶק מִן אַדְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַמַּשְׁכִּים וְהַמַּעֲרִיב בְּכָל יוֹם לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת דּוֹמֶה כְּאִלּוּ בְּכָל יוֹם הוּא עוֹמֵד עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתָם, וּמְקֻיָּם בּוֹ יִעוּד ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם״, ״לָכֶם״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״לָהֶם״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. וּמַה עִנְיָן זֶה לְכָאן? אֶלָּא לְפִי שֶׁבַּזְּמַן הַהוּא דַּוְקָא יִקָּבְעוּ הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה מוּסָב עַל תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, שֶׁאָמַר: ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ זוֹ תְּפִלָּה, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, וּמִדְּקָאָמַר ״בְּכָל לְבַבְכֶם״ שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמְּדַבֵּר שֶׁרַבִּים מִתְקַבְּצִים לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לְהִתְפַּלֵּל, וְעַל זֶה יִעֵד הַשָּׂכָר ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה״.
פסוק כא:וּמַה שֶּׁתָּלָה הַדָּבָר דַּוְקָא בְּאַקְדּוֹמֵי וְאַחְשׁוֹכֵי, תִּמְצָא מְבֹאָר יָפֶה בְּחִבּוּרֵנוּ עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם בְּשַׁעַר הַתְּפִלָּה מַאֲמָר תק״ג, עַל דֶּרֶךְ הַפָּסוּק ״לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזוֹת פְּתָחָי״ (משלי ח לד), לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה, וְתִמְצָא כָּל הָעִנְיָן בַּאֵר הֵיטֵב.
פסוק כו:רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. ״רְאֵה״ כִּמְדַבֵּר לְיָחִיד, ״לִפְנֵיכֶם״ כִּמְדַבֵּר לְרַבִּים, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רז״ל (קידושין מ:) לְעוֹלָם יִדְמֶה לָאָדָם כְּאִלּוּ הָיָה כָּל הָעוֹלָם מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה זְכֻיּוֹת וַעֲוֹנוֹת, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת. לְכָךְ אָמַר אֶל כָּל יָחִיד ״רְאֵה״, שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵין שִׂכְלוֹ כִּי כָל מַעֲשָׂיו יַחְזְרוּ ״לִפְנֵיכֶם״, לְכֻלְּכֶם. וְהִזְכִּיר עִנְיָן זֶה בְּפָרָשָׁה זוֹ הַמְדַבֶּרֶת מֵעִנְיַן הַר גְּרִזִים וְהַר עֵיבָל כִּי שָׁם נַעֲשׂוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בְּעַד זֶה, וּמִצַּד הָעַרְבוּת רַבִּים נִתְפָּשִׂים בַּעֲוֹן הַיָּחִיד. וְיֵשׁ כִּדְמוּת רֶמֶז לָזֶה, מַה שֶּׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט (תתעה) בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁה זוֹ: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שְׁבִילִין כוּ׳. הִתְחִיל בִּדְרָכִים הַכְּבוּשִׁים לָרַבִּים, וְסִיֵּם בִּשְׁבִילִין הַכְּבוּשִׁין לִיחִידִים, אֶלָּא שֶׁהִצִּיעַ מָשָׁל זֶה עַל הַפָּסוּק הַמַּתְחִיל בְּיָחִיד וְסִיֵּם בְּרַבִּים מִן הַטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְנָקַט לְשׁוֹן ״הַיּוֹם״ אַף עַל פִּי שֶׁזְּמַן קָבוּעַ לְקַבָּלַת הַשְּׁבוּעָה, ״כִּי יְבִיאֲךָ ה׳ אֶל הָאָרֶץ״, מִכָּל מָקוֹם נָקַט לְשׁוֹן ״הַיּוֹם״ לוֹמַר שֶׁמֵּהַיּוֹם עַד אוֹתוֹ זְמַן יֵשׁ לָכֶם שְׁהוּת לְהִמָּלֵךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֲנוּסִים הָיִינוּ, כְּדֶרֶךְ כָּל שְׁבוּעָה שֶׁנּוֹתְנִים זְמַן פֶּן יִנָּחֵם הָאִישׁ, כָּךְ נָתַן לָהֶם זְמַן שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, הִמְּמָם וְעִרְבְּבָם, וְאִלּוּ הָיָה לָהֶם שְׁהוּת לְהִמָּלֵךְ לֹא הָיוּ עוֹשִׂין.
פסוק כו:דָּבָר אַחֵר, בְּמִלַּת ״הַיּוֹם״ רָמַז אֶל הַגַּלְגַּל הַיּוֹמִי, וּסְמָכוֹ אֶל הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה לוֹמַר לְךָ, כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּאֶחָד וּפוֹעֵל שְׁנֵי הֲפָכִים, מַתִּיךְ הַשַּׁעֲוָה וּמַקְפִּיא הַבֵּיצָה, מַשְׁחִיר פְּנֵי הַכּוֹבֵס וּמַלְבִּין הַבֶּגֶד, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים הַלָּלוּ אֵינָן בָּאִים מִצַּד הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם מִצַּד הַמְקַבְּלִים – כָּךְ הַבְּרָכוֹת וְהַקְּלָלוֹת הַבָּאִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אֵינָן מְחַיְּבִים שִׁנּוּי בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג ו): ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״, אֶלָּא הַשִּׁנּוּי בָּא מִצַּד הַמְקַבְּלִים, וּמִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב (איכה ג לט), כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהֵבִיא בָּעֲקֵדָה בְּפָרָשָׁה זוֹ, וְאָמַרְתִּי לְקָבְעוֹ בְּמִלַּת ״הַיּוֹם״.
פסוק כו:דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (נדרים ח:): אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ כוּ׳, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג יט): ״וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״, וְ״הַיּוֹם״ הַיְינוּ הַשֶּׁמֶשׁ, אֲבָל בַּצַּדִּיקִים כְּתִיב (שם ג כ): ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ״. לְכָךְ נֶאֱמַר ״הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה״, מִן גַּלְגַּל הַיּוֹמִי תִּמָּשֵׁךְ בְּרָכָה וּקְלָלָה, כִּי בְּהָאֵי עָלְמָא שְׂכַר מִצְוָה לֵיכָּא. וּלְכָךְ נָתַן סִימָן: ״אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ וְגוֹ׳, בְּפָסוּק זֶה נָתַן סִימָנִים וּמְצָרִים יוֹתֵר מִן הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ, וְ״דֶרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ לָמָּה לִי? אֶלָּא שֶׁבָּא לִרְמוֹז שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַשָּׂכָר וְהָעוֹנֶשׁ עַל יְדֵי מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ.
פסוק כז:אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִזְכִּיר הַשְּׁמִיעָה יֵשׁ אַחֲרָיו עֲשִׂיָּה וּשְׁמִירָה אוֹ עֲבוֹדָה: ״וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְגוֹ׳ וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם״; ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳ וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״. לְפִי שֶׁהַשְּׁמִיעָה אֵין בָּהּ כִּי אִם קַבָּלַת דְּבָרִים בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אֵין דַּי בָּזֶה אֶלָּא צָרִיךְ גַּם עֲשִׂיָּה בְּפוֹעַל, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר: ״וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ״, וְאִם כֵּן קָשֶׁה, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ וַהֲלַכְתֶּם בַּדֶּרֶךְ״, וְכִי יֵשׁ דַּי בִּשְׁמִיעָה לְבַד בְּלֹא עֲשִׂיָּה?
פסוק כז:וְהִנֵּה שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ, בְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר״, שֶׁלְּכָךְ הִקְדִּים בִּרְכָתוֹ לַמְבָרְכִים, לְפִי שֶׁמַּחֲשָׁבָה טוֹבָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, אֲבָל מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. וּלְפִי זֶה הַדָּבָר אֵין צָרִיךְ בֵּאוּר כָּאן, כִּי הַקְּלָלָה וַדַּאי לֹא תָּחוּל עַד אַחַר שֶׁלֹּא תִּשְׁמְעוּ וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ מַמָּשׁ, אֲבָל הַבְּרָכָה תָּחוּל מִיָּד אַחַר הַשְּׁמִיעָה לְבַד, כְּדֵי שֶׁקַּבָּלַת הַבְּרָכָה יִהְיֶה לוֹ לְעֵזֶר לְשֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה עַל יְדֵי הֲסָרַת הַמּוֹנְעִים.
פסוק כז:וּמַה שֶּׁאָמַר ״אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ״ וְלֹא אָמַר ״אִם תִּשְׁמְעוּ״, לִכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אָמַר כֵּן, כְּאִלּוּ אֵינָן חֲשׁוּדִים בְּעֵינָיו שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ וְלֹא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת מִצְוֹת ה׳ אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה, כּוּלֵי הָאי לֹא פָּקַר, וּמִסְּתָמָא כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל יַחֲשֹׁב לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה, כִּי מַחֲשָׁבָה קַלָּה מְאֹד, אַךְ בַּעֲשִׂיָּה הָיָה מְסֻפָּק בָּהֶם כִּי אוּלַי תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶם וְיִתְרַשְּׁלוּ בַּעֲשִׂיָּתָהּ. לְכָךְ אָמַר: ״אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ״, כִּי יָדַע ה׳ וַדַּאי שֶׁתִּשְׁמְעוּ וּתְקַבְּלוּ בִּלְבַבְכֶם לַעֲשׂוֹתָן, וְאָז יִשְׁלַח ה׳ אֶת הַבְּרָכָה כְּדֵי שֶׁעַל יָדָהּ יָסוּרוּ מִכֶּם כָּל הַמּוֹנְעִים שֶׁמִּבַּחוּץ וְתוּכְלוּ לְהוֹצִיא הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַפֹּעַל, כִּי הָאָדָם הַמַּתְחִיל, וַה׳ יִגְמוֹר עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נז ג): ״לָאֵל גּוֹמֵר עָלָי״. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אֶת הַבְּרָכָה״, כָּל ״אֶת״ לְרַבּוֹת בָּא, כִּי הַבְּרָכָה בָּאָה לְרַבּוֹת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיּוּכַל לָבֹא עַל יָדוֹ, אֲבָל בַּקְּלָלָה נֶאֱמַר לְשׁוֹן ״אִם״, בַּעֲבוּר ״וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ״ בְּפֹעַל שֶׁאָמַר אַחַר ״לֹא תִשְׁמְעוּ״, כִּי בָּזֶה הָיָה מְסֻפָּק אִם יִהְיֶה אוֹ לֹא, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּתְרַשְּׁלוּ בְּפֹעַל, כִּי ״וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ״ פֵּרוּשׁ עַל ״לֹא תִשְׁמְעוּ״, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה בּוֹ שְׁמִיעָה בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד אֶלָּא שְׁמִיעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשִׂיָּה.
פסוק כז:וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלְּכָךְ הִקְדִּים הַבְּרָכָה קוֹדֶם לַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַבְּרָכוֹת הָיוּ ״בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶּסֶל וּמַסֵּכָה״, וְאִם כֵּן כָּל שָׁעָה הוּא קָם בְּלֹא יַעֲשֶׂה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה לְאַחַר זְמַן אִם כֵּן אֵין לַדָּבָר סוֹף, וְאֵימָתַי תָּחוּל הַבְּרָכָה. וּמַסְכִּים זֶה לְדַעַת הָאוֹמְרִים: כָּל הָאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי (קידושין ח.). וּמִלַּת ״אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ״, הַיְינוּ עַל מְנָת אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, וְהוּא מוֹרֶה עַל הַקְדָּמַת הַשָּׂכָר לַמַּעֲשֶׂה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קה מה): ״וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ, בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו״. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר מִלַּת ״אֲשֶׁר״ בְּדֶרֶךְ אַחֵר.
פסוק כז:אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה׳ וְגוֹ׳. יֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה אָמַר בַּבְּרָכוֹת ״אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה׳ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם״, פַּעַם תָּלָה הַמִּצְוֹת בַּה׳, וּפַעַם בְּעַצְמוֹ, וּבַקְּלָלוֹת הִפְסִיק בֵּינֵיהֶם בְּמַאֲמַר ״וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ״. וְנִרְאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ שֶׁמַּסִּיק בַּיְּרוּשַׁלְמִי דְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (פרק ו הל׳ ט): אָמַר רַבִּי בְּרַכְיָה: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה לַצַּדִּיקִים לִפְנִים מִמְּחִצַּת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שׁוֹאֲלִים אוֹתָם, מַה פָּעַל אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג כג): ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל״. מִכָּאן שֶׁלֶּעָתִיד יִשְׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶת אֲשֶׁר יְצַוֶּה, לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאָמְרוּ ״אִם יוֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה׳ וָמָתְנוּ״ (דברים ה כב) וְהֻצְרְכוּ לְסַרְסוּר, וְלֶעָתִיד יָפֶה כֹּחָם עַד שֶׁהֵמָּה יִהְיוּ סַרְסוּרִים בֵּינוֹ יִתְבָּרַךְ וּבֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְזֶהוּ עִקַּר שְׂכַר הַצַּדִּיקִים וְתִקְוַת כָּל מְקַוֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה׳ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (תהלים כז ד). אֲבָל עֹנֶשׁ הָרְשָׁעִים אֵין דַּי בָּזֶה שֶׁלֹּא יִזְכּוּ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה׳ כְּדַעַת הָרַמְבָּ״ם, אֶלָּא יְקַבְּלוּ עֹנֶשׁ גָּדוֹל בְּפֹעַל כְּדַעַת הָרַמְבַּ״ן.
פסוק כז:וּבְהַצָּעָה זוֹ אָתֵי שַׁפִּיר מַה שֶּׁקָּשֶׁה, הֲלֹא בְּרָכָה וּקְלָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן הֵמָּה הָאֲמוּרוֹת בְּהַר גְּרִזִים וְהַר עֵיבָל, וְלָמָּה נִזְכְּרוּ בְּפָרָשַׁת כִּי תָבוֹא כָּל הָאֲרוּרִים, ״אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל״ וְגוֹ׳, וְלֹא נִזְכְּרוּ הַבְּרָכוֹת? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהַבְּרָכָה הָאֲמוּרָה כָּאן עִקָּרָהּ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּי שָׁם צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה, וְהַכָּתוּב מְפָרֵשׁ בְּהֶדְיָא מַהוּת הַבְּרָכָה, וְאָמַר ״אֶת הַבְּרָכָה״, זוֹ הִיא הַבְּרָכָה ״אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ״ לֶעָתִיד, ״אֶל מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה אָנֹכִי עוֹמֵד בֵּין ה׳ וּבֵינֵיכֶם. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם״, בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לֶעָתִיד תִּזְכּוּ לִשְׁמֹעַ בְּעַצְמְכֶם כָּאָמוּר. אֲבָל בַּקְּלָלָה לֹא רָצָה לוֹמַר שֶׁאֵין קְלָלָה אַחֶרֶת כִּי אִם מַה שֶּׁלֹּא יִזְכּוּ לִשְׁלֵמוּת זֶה, כִּי לֹא דַּי בָּזֶה, אֶלָּא קְלָלָה מַמָּשׁ עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים תָּחוּל, וְהֵם אוֹתָן הָאֲרוּרִים שֶׁנִּזְכְּרוּ פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא וְאוֹתָהּ קְלָלָה תָּחוּל אִם לֹא תִּשְׁמְעוּ לְקַבֵּל אֶת מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּטְעֶה לְפָרֵשׁ ״אִם לֹא תִשְׁמְעוּ״ מֵעֵין ״אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ״, אָמַר ״וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ״, כִּי מַה שֶּׁאָמַרְתִּי ״אִם לֹא תִשְׁמְעוּ״ הַיְינוּ הֲסָרָה מִן הַדֶּרֶךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ מֵעֵין ״אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ״ הַמְדַבֵּר בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא.
פסוק כז:וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם״, לְפִי שֶׁ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמָעוּם (מכות כד), עַל כֵּן עָשָׂה שְׁתֵּי חֲלוּקּוֹת וְאָמַר שֶׁתָּחוּל הַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, דְּהַיְינוּ ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, שֶׁבְּאָזְנֵיכֶם שְׁמַעְתֶּם אוֹתָם מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְעַל אֵלּוּ פְּשִׁיטָא שֶׁתָּחוּל הַקְּלָלָה אִם לֹא תִּשְׁמְעוּ לְקַיְּמָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם תָּסוּרוּ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְתִבְטְחוּ עַל תֹּהוּ לֵאמֹר שֶׁמִּלִּבִּי בָּדִיתִי אוֹתָם, מִכָּל מָקוֹם לֹא תִּפָּטְרוּ בָּזֶה מִן הָעֹנֶשׁ. וַעֲדַיִן לֹא פֵּרֵשׁ מָה הֵם הַמִּצְוֹת שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה. עַל כֵּן אָמַר: ״לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ וְגוֹ׳, כִּי זֶה כְּנֶגֶד ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְהוּא מוּסָב עַל תְּחִלַּת הַמִּקְרָא שֶׁאָמַר: ״אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״. וּבָזֶה יְתוֹרְצוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נִתְעוֹרְרוּ הַמְפָרְשִׁים בְּפָרָשָׁה זוֹ.
פסוק ל:אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ׳. כָּל הַסִּימָנִים וְהַמְּצָרִים הַלָּלוּ נִרְאִין שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ כָּל כָּךְ, כִּי הֶהָרִים הַלָּלוּ אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת הָיוּ נִכָּרִים וִידוּעִים. וּבְמַסֶּכֶת סוֹטָה (לג:) מַסִּיק: ״הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה״, וַהֲלֹא בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִים, ״מוּל הַגִּלְגָּל״ וַהֲלֹא לֹא רָאוּ אֶת הַגִּלְגָּל, ר׳ אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בַּשְּׁנִיָּה כְּמוֹ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בָּרִאשׁוֹנָה: דֶּרֶךְ, בַּדֶּרֶךְ לְכוּ וְלֹא בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים; הַיּוֹשֵׁב, בְּיִשּׁוּב לְכוּ וְלֹא בְּמִדְבָּרוֹת; בָּעֲרָבָה, בְּמִישׁוֹר לְכוּ וְלֹא בְּהָרִים וּגְבָעוֹת. וְקָשֶׁה לִדְבָרָיו, מָה עִנְיָן זֶה לְהַר גְּרִיזִים וְעֵיבָל? וְעַל צַד הָרֶמֶז יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהוֹרָה שֶׁהַבְּרָכוֹת יָחֹלּוּ עַל רֹאשׁ שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה.
פסוק ל:כַּת רִאשׁוֹנָה, הֵם תְּמִימֵי דֶּרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳, מוֹרֵי הַהוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. לָהֶם אָמַר: בַּדֶּרֶךְ לְכוּ וְלֹא בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הָיָה לַכֹּהֲנִים חֵלֶק בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְרוּדִים בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, אֶלָּא שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ (מלאכי ב ז). וְאַשְׁכְּחַן כָּל הַתּוֹרָה דְּאִקְרִי ״דֶּרֶךְ״ כִּדְאִיתָא בְּקִדּוּשִׁין (ב:), כָּךְ כָּל הוֹלְכֵי דֶּרֶךְ תּוֹרַת ה׳ לֹא יִתְעַסְּקוּ בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים.
פסוק ל:כַּת שְׁנִיָּה, הֵם הַבַּעֲלֵי בָּתִּים הָעוֹסְקִים בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם וּמַחֲזִיקִים יְדֵי לוֹמְדֵי תּוֹרָה, לָהֶם אָמַר: בַּיִּשּׁוּב לְכוּ, שֶׁתָּמִיד תִּהְיוּ עֲסוּקִים בִּדְבָרִים שֶׁהֵם יִשּׁוּב הָעוֹלָם וְלֹא בִּדְבָרִים בְּטֵלִים דִּבְרֵי תֹּהוּ כַּמִּדְבָּר מְקוֹם תֹּהוּ. זֶהוּ שֶׁאָמַר: וְלֹא בְּמִדְבָּרוֹת כְּדֶרֶךְ יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת אֲשֶׁר כָּל מַשָּׂאָם וּמַתָּנָם בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרַע, וְיִכְלוֹל זֶה לְשׁוֹן מִדְבָּרוֹת.
פסוק ל:כַּת שְׁלִישִׁית, הֵם הַבַּעֲלֵי שְׂרָרָה מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּנְשִׂיאֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגֵיהֶם, לָהֶם אָמַר שֶׁלֹּא יָרוּם לְבָבָם אֶלָּא בָּעֲרָבָה יֵלְכוּ, בְּמִישׁוֹר וְלֹא בְּהָרִים וּגְבָעוֹת לָלֶכֶת בִּגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ מְמֻצָּע כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲרָבָה מְמֻצָּע בֵּין הַר לַשְּׁפֵלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל פָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בְּהוֹלְכֵי דְרָכִים מַמָּשׁ, כִּי אֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, וּכְדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁצִּוָּה לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הַכְּנַעֲנִי כִּי הוּא אֶרֶץ מִישׁוֹר וְיִשּׁוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בָּרִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם לֹא לְחִנָּם חָזַר מֹשֶׁה וְזֵרְזָם שֵׁנִית עַל הַנְהָגַת הַדֶּרֶךְ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִסְּתַם דֶּרֶךְ זֶה, הַנְהָגַת דֶּרֶךְ ה׳ בְּתוֹרָה וּמִצְוָה, אֲשֶׁר מִצִּדָּם יִזְכּוּ אֶל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּהַר גְּרִיזִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלִשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא הַבָּא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אַחַר שְׁקִיעַת שִׁמְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹרֵחַ הוּא שָׁם בָּאוֹר הַנִּצְחִי. וְאַף אִם כָּל זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, מִכָּל מָקוֹם הָעִנְיָן מִצַּד עַצְמוֹ נָכוֹן וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח.
