פסוק ב:כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם. לְפִיכָךְ אַתֶּם שֶׁרְאִיתֶם עֲשׂוּ אוֹתוֹת הַמְּעִידִים לְדוֹרוֹת בִּכְנִיסַתְכֶם.
פסוק ב:וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. מוּכֶנֶת לְהַכּוֹת אֶת הַשָּׁב לַחֲטֹא.
פסוק ד:וַיְאַבְּדֵם ה׳ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כִּי אָז טָבְעוּ שְָלִישֵׁי מִצְרַיִם וְחֵילָם בְּאֹפֶן שֶׁגַּם אַרְבָּעִים שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן הָיוּ מַרְגִּישִׁים בַּאֲבֵדַת אוֹתָם הַגִּבּוֹרִים, שֶׁלֹּא קָמוּ עֲדַיִן מְמַלְאִים אֶת מְקוֹמָם.
פסוק ז:כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה׳. שֶׁהִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת נֶגֶד הַמּוֹרְדִים בּוֹ.
פסוק ז:לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם. בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם וְלַמּוֹרְדִים בַּמִּדְבָּר וּלְדָתָן וְלַאֲבִירָם, וַעֲלֵיכֶם לְהַזְהִיר אֶת הַבָּנִים שֶׁלֹּא רָאוּ כָּל אֵלֶּה. לְפִיכָךְ.
פסוק ח:וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. מִצְוַת הָאֲבָנִים שֶׁתָּקִימוּ בַּיַּרְדֵּן וְשֶׁתִּקְחוּ מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְשֶׁתִּכְתְּבוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה, לִהְיוֹת לְדוֹרוֹת לְעֵדוּת מֵאִתְּכֶם שֶׁרְאִיתֶם.
פסוק ט:וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה. שֶׁאִם בְּנֵיכֶם לֹא יִשְׁמְרוּ אֶת הַמִּצְוֹת יִגְלוּ מִמֶּנָּה מְהֵרָה, קֹדֶם לְ״וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ״ (דברים ד:כה), כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ (דברים יא:יז) ״וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה״ (דברים יא:יז).
פסוק י:כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא. שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לִגְשָׁמִים.
פסוק יא:לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. שֶׁאֵין שָׁם נְהָרוֹת מַסְפִּיקִים לְהַשְׁקוֹת אֶת הַקַּרְקָעוֹת, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתּוּ מֵי גְשָׁמִים.
פסוק יב:דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ. לְהַשְׁגִּיחַ עַל מַעֲשֵׂי יוֹשְׁבֶיהָ אִם הֵם רְאוּיִם לְמָטָר וְאִם לֹא. לְפִיכָךְ דְּעוּ זֶה כִּי אָמְנָם.
פסוק יג:אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ. בְּאֹפֶן שֶׁתִּתְפַּרְנְסוּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר וְתוּכְלוּ לְעָבְדוֹ, וְאִם לָאו לֹא יִתֵּן מָטָר כְּלָל וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם מָזוֹן לִחְיוֹת בָּהּ.
פסוק יז:וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. בָּרָעָב, הָרַע מִן הַחֶרֶב. לְפִיכָךְ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם.
פסוק יח:וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם. לְהִתְבּוֹנֵן בָּם.
פסוק יח:וְעַל נַפְשְׁכֶם. לְקַיְּמָם בְּרָצוֹן.
פסוק יט:וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. הַרְגִּילוּ אֶת בְּנֵיכֶם בְּמִצְוֹת.
פסוק יט:לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ. כְּדֵי שֶׁתְּדַבְּרוּ בָם תָּמִיד.
פסוק כב:כִּי אִם שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן וְגוֹ׳ לְאַהֲבָה. שֶׁיִּהְיֶה עִסְקְכֶם בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְהַכִּיר חַסְדֵי הָאֵל יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר מִזֶּה תִּמָּשֵׁךְ הָאַהֲבָה.
פסוק כב:וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו. לְהִתְנַהֵג בְּאוֹתָם הַדְּרָכִים אֲשֶׁר הוּא מְנַהֵג בָּם אֶת עוֹלָמוֹ, וְהֵם צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.
פסוק כב:וּלְדָבְקָה בוֹ. שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂיכֶם מְכֻוָּנִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״ (משלי ג:ו).
פסוק כג:וְהוֹרִישׁ. יִתֵּן לָכֶם מָקוֹם לְהִתְפַּרְנֵס בּוֹ שֶׁלֹּא בְּצַעַר, לְמַעַן תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ.
פסוק כה:לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם. אֲפִילּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. חסלת פרשת עקב.
פסוק כו:רְאֵה. הַבִּיטָה וּרְאֵה שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִנְיָנְךָ עַל אֹפֶן בֵּינוֹנִי כְּמוֹ שֶׁהוּא הַמִּנְהָג בִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, כִּי אָמְנָם אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, וְהֵם שְׁנֵי הַקְּצָווֹת. כִּי הַבְּרָכָה הִיא הַצְלָחָה יוֹתֵר מִן הַמַּסְפִּיק עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, וְהַקְּלָלָה הִיא מְאֵרָה מַחְסֶרֶת שֶׁלֹּא יוּשַּׂג הַמַּסְפִּיק, וּשְׁנֵיהֶם לִפְנֵיכֶם לְהַשִּׂיג כְּפִי מַה שֶׁתִּבְחֲרוּ.
פסוק כט:וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה. תְּבָרֵךְ אֶת שׁוֹמְרֵי הַמִּצְוֹת.
פסוק כט:וְאֶת הַקְּלָלָה. לְעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם.
פסוק ל:הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. בִּתְחִלַּת בּוֹאֲכֶם בָּאָרֶץ, כְּדֵי לְפַרְסֵם בִּתְחִלַּת כְּנִיסַתְכֶם שֶׁלֹּא תִהְיֶה יְשִׁיבַתְכֶם בָּהּ עַל אֹפֶן מַסְפִּיק, אֲבָל יִהְיֶה עַל אֹפֶן מֻצְלָח אוֹ עַל אֹפֶן מְקֻלָּל.
