פסוק ב:כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם, יִקְרָאֶנּוּ הַכָּתוּב נָבִיא עַל פִּי עַצְמוֹ, שֶׁיֹּאמַר הוּא הַשֵּׁם דִּבֵּר עִמִּי בְּהָקִיץ וַאֲנִי נְבִיאוֹ שָׁלוּחַ לָכֶם שֶׁתַּעֲשׂוּ כֵּן. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּרְמֹז הַכָּתוּב לְמָה שֶׁהוּא אֱמֶת, כִּי בַּנְּפָשׁוֹת בִּקְצָת הָאֲנָשִׁים כֹּחַ נְבוּאִיי יֵדְעוּ בּוֹ עֲתִידוֹת, לֹא יֵדַע הָאִישׁ מֵאַיִן יָבֹא בּוֹ, אֲבָל יִתְבּוֹדֵד וְתָבֹא בּוֹ רוּחַ לֵאמֹר כָּכָה יִהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא בְּדָבָר פְּלוֹנִי. וְיִקְרְאוּ לוֹ הַפִילוֹסוֹפִים "כְּהִין", וְלֹא יֵדְעוּ סִבַּת הָעִנְיָן, אַךְ הַדָּבָר נִתְאַמֵּת לְעֵינֵי רוֹאִים. אוּלַי הַנֶּפֶשׁ, בְּהִתְבּוֹדְדָה, תִּדְבַּק בַּשֵּׂכֶל הַנִּבְדָּל וְתִתְכַּוֵּן בּוֹ. וְהָאִישׁ הַזֶּה יִקָּרֵא נָבִיא כִּי מִתְנַבֵּא הוּא, וְעַל כֵּן יָבוֹא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֶיךָ.
פסוק ב:וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת, עִנְיַן אוֹת, סִימָן עַל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי כֵן בְּדִמְיוֹנוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב ב): אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת, כִּי כְּשֶׁיָּבֹא הַנָּבִיא וְיֹאמַר דָּבָר פְּלוֹנִי עָתִיד לִהְיוֹת לְדִמְיוֹן שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, יִקָּרֵא אוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ז יד): לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת, שֶׁהָאֵל עִמָּנוּ, מִשֵּׁם בֶּן אֵשֶׁת הַנָּבִיא. וְהַמִּלָּה נִגְזֶרֶת מִן (דברים לג ב) אָתָה. וְהַמּוֹפֵת יֵאָמֵר עַל דָּבָר מְחֻדָּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה לְפָנֵינוּ בְּשִׁנּוּי טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לב לא): לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ, (יואל ג ג): וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ. וְהִיא מִלָּה מְקֻצֶּרֶת מִן מֻפְלֵאת, כְּמוֹ (דברי הימים א יב לח): שֵׁרִית יִשְׂרָאֵל. וְיַשְׁאִילֵהוּ הַלָּשׁוֹן לְדָבָר שֶׁהוּא חוּץ מִן הַמִּנְהָג, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כד כד): וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת, וְאָמַר (יחזקאל כד כז): וּתְדַבֵּר וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד וְהָיִיתָ לָהֶם לְמוֹפֵת, כִּי מַעֲשָׂיו פֶּלֶא בְּעֵינֵי הָרוֹאִים, כְּדֶרֶךְ (איכה א ט): וַתֵּרֶד פְּלָאִים. וְכֵן (דניאל ג לב): אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא... אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים, כִּי הַפֶּלֶא וְהַתֵּמַהּ עִנְיָן אֶחָד. וְהָיוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם אוֹתוֹת, וְהֵם הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר לָהֶם מִתְּחִלָּה (שמות ח יט): לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה, וְהָיוּ שָׁם מוֹפְתִים, שֶׁיֵּעָשׂוּ בְּחִדּוּשׁ בְּלִי שֶׁיַּקְדִּימוּ לְהוֹדִיעַ בּוֹ. וְכֵן (ישעיה לח כב): מָה אוֹת כִּי אֶעֱלֶה בֵּית ה', שֶׁיַּקְדִּים לְהוֹדִיעוֹ, וְאָמַר בָּאוֹת הַהוּא בְּעַצְמוֹ (דברי הימים ב לב לא): לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ, לָדַעַת הַחִדּוּשׁ הַהוּא אֵיךְ נִתְחַדֵּשׁ אֶצְלָם. וְכֵן הַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ קְרָאוֹ (שמות ד יז): אוֹת כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעַ בּוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּקְרָאוֹ (שמות ד כא): מוֹפֵת כַּאֲשֶׁר עֲשָׂאוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה לְחִדּוּשׁ. וְכֵן (ישעיה כ ג): כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ, כִּי הָיָה בַּדָּבָר אוֹת מַגִּיד עַל מָה שֶׁיֶּאֱתֶה, וּפֶלֶא בַּמִּנְהָג שֶׁיֵּלֵךְ הַנָּבִיא כָּכָה. אִם כֵּן, וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁיֹּאמַר אֲנִי הַנָּבִיא הַשָּׁלוּחַ אֲלֵיכֶם שֶׁתַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית, וְזֶה לָכֶם הָאוֹת, כִּי לְמָחָר יָבֹא הָאַרְבֶּה הֶחָסִיל וְהַגָּזָם, אוֹ יִתֵּן לָהֶם מוֹפֵת, שֶׁיַּשְׁלִיךְ לִפְנֵיהֶם מַטֶּה וְיִהְיֶה לְתַנִּין. וּבְסִפְרֵי אָמַר: אוֹת הוּא מוֹפֵת וּמוֹפֵת הוּא אוֹת, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרָה תּוֹרָה בִּשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת. אוּלַי כַּוָּנָתָם לוֹמַר, שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין שְׁנֵיהֶם וְאֵין הֶפְרֵשׁ בְּדִינָם, וְדַי הָיָה לְהַזְכִּיר הָאֶחָד, אֶלָּא שֶׁרָצְתָה הַתּוֹרָה לְהַפְלִיג בָּעִנְיָן לוֹמַר כָּל אוֹת וְאוֹת שֶׁיִּתֵּן אֵלֶיךָ, מִכָּל אוֹתוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁיִּקְרָא עַצְמוֹ נָבִיא וִיצַוֶּה לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט נְבִיא הע"ז הוּא שֶׁיֹּאמַר צֶלֶם פְּעוֹר שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם שֶׁהוּא הָאֱלֹהִים וְצִוָּה שֶׁתַּעַבְדוּהוּ בְּכָךְ וְכָךְ, וְהוּא שֶׁאָמַר בּוֹ הַכָּתוּב עוֹד (דברים יח כ): וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת, כִּי כָל מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לַעֲבֹד אוֹתָם יִתְנַבֵּא כִּי הֵם לוֹ לֵאלֹהָיו, וְהִזְכִּירוֹ שָׁם עִם נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. אֲבָל הָעוֹלֶה בָּזֶה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין צ א), כִּי זֶה הַנָּבִיא הַנִּזְכָּר בְּכָאן מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', יֹאמַר, הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד שְׁלָחַנִי שֶׁתַּעַבְדוּ לִפְעוֹר כִּי הָיָה הַשֻּׁתָּף עִמּוֹ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, אוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הָאֱלֹהִים לְפָנָיו וְרוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּ אֵלָיו. וְהֵם זַ"ל הִזְכִּירוּ, כִּי אֲפִלּוּ יֹאמַר שֶׁיַּעַבְדוּ לע"ז אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת בִּלְבַד, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמְרוּ, עִבְדוּ לִפְעוֹר הַיּוֹם הַזֶּה בִּלְבַד וְתַצְלִיחוּ בְּדָבָר פְּלוֹנִי כִּי כֵן הָרָצוֹן לִפְנֵי הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, הוּא חַיָּב מִיתָה, וְגַם זֶה הוּא כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא. וְהִנֵּה צִוָּה הַכָּתוּב שֶׁלֹּא נִשְׁמַע לְמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל, וְלֹא נַבִּיט בָּאוֹתוֹת וּבַמּוֹפְתִים שֶׁיַּעֲשֶׂה, וְהִזְכִּיר הַטַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ מִיְּצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מַמָּשׁ, לֹא חִזָּיוֹן וְלֹא מַרְאֶה, כִּי לַה' הָאָרֶץ, וְהוּא הַמְחַדֵּשׁ וְהֶחָפֵץ וְהַיָּכוֹל וְאֵין אֱלֹהִים מִלְּבַדּוֹ, וְיָדַעְנוּ מִמַּעֲמַד הַר סִינַי כִּי הוּא פָּנִים בְּפָנִים צִוָּה אוֹתָנוּ לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, שֶׁלֹּא נַעֲבֹד לְזוּלָתוֹ כְּלָל, וּכְבוֹדוֹ לְאַחֵר לֹא נִתֵּן, וְזֶה טַעַם (דברים יג ו): אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וְהִנֵּה, דִבֶּר סָרָה עַל ה', שֶׁלֹּא צִוָּהוּ כָּכָה מֵעוֹלָם, אוֹ סָרָה דִּבֵּר עַל כְּבוֹדוֹ, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲבֹד לְאֵל אַחֵר.
פסוק ד:וְטַעַם כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם, לֵאמֹר כִּי עִנְיַן הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר בָּא וְהֶרְאָהוּ הַשֵּׁם לָזֶה בַּחֲלוֹמוֹ אוֹ בְּכִהוּנוֹ, רְצוֹן הָאֱלֹהִים הָיָה בּוֹ לְנַסּוֹתְכֶם בְּאַהֲבָתוֹ. וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי כִּי הַנִּסָּיוֹן יִקָּרֵא כֵן מִצַּד הַמְּנֻסֶּה. וְאָמַר לָדַעַת, שֶׁיִּוָּדַע בְּפֹעַל מָה שֶׁהוּא בְּכֹחַ וְגָלוּי לְפָנָיו. וְהִנֵּה מִצְוַת כָּל הַפָּרָשָׁה בְּמִתְנַבֵּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל בְּמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' לְשַׁנּוֹת בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה, רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בּוֹ (סנהדרין צ א), שֶׁאִם בָּא לַעֲקֹר דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן שֶׁיַּתִּיר הַחֲזִיר אוֹ אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת, כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ. אֲבָל אִם יַתִּיר זֶה לִקְצָת הַיָּמִים לְהוֹרָאַת שָׁעָה, כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, אָנוּ חַיָּבִים לִשְׁמֹעַ אֵלָיו וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יְצַוֵּנוּ. וְנִרְאֶה שֶׁאִם יִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' לְצַוּוֹת מִצְוָה שֶׁיְּחַדֵּשׁ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה בְּמִקְרָא מְגִלָּה (מגילה יד א), שֶׁאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, אֶלָּא שֶׁאֵין לָנוּ לִשְׁמֹעַ אֵלָיו, דִּכְתִיב (ויקרא כז לד): אֵלֶּה הַמִּצְוֹת, אֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ בָּהֶם דָּבָר מֵעַתָּה. וְאוּלַי כֵּיוָן שֶׁלֹּא נַאֲמִין לוֹ הִנֵּה הוּא נְבִיא הַשֶּׁקֶר, וּמִיתָתוֹ בְּחֶנֶק.
פסוק ה:אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, הִיא מִצְוָה שֶׁנֵּלֵךְ אַחַר עֲצָתוֹ וּמִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ נִדְרֹשׁ כָּל נֶעֱלָם וְנִשְׁאַל כָּל עָתִיד, כְּעִנְיָן וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה' (בראשית כה כב), כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים (שמות יח טו), וְכֵן יַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל עִם הַנְּבִיאִים, הַאֵין פֹּה נָבִיא לַה' וְנִדְרְשָׁה אֶת ה' מֵאוֹתוֹ (מלכים ב ג יא), וְיַגֶּד לָנוּ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ נֵלֵךְ וְאֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה (ירמיהו מב ג). וּבְסִפְרֵי, אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, זֶה עָנָן, וְהוּא מָה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, שֶׁנִּשְׁמַע לְקוֹל אוֹתוֹתָיו וְנֵלֵךְ אַחֲרֵי עֲצָתוֹ:
פסוק ה:וְאוֹתוֹ תִּירָאוּ שֶׁתַּאֲמִינוּ כִּי הוּא אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וּבְיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת וּפוֹקֵד עָוֹן וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר:
פסוק ה:וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה:
פסוק ה:וּבְקוֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ, לַעֲשׂוֹת כָּל מָה שֶׁיְּצַוֶּה אוֹתָנוּ מִלְּבַד הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל (שמואל א יג יג), נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוַת ה'. וְהוּא מָה שֶׁפֵּרֵשׁ עוֹד (דברים י"ח:ט"ו), נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן, וְאָמַר (שם פסוק יט), וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ, שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁבָּא בְּמִצְוַת הַנָּבִיא, הַכֵּנִי וּפָצְעֵנִי בִּדְבַר ה' (מ"א כ לה לז). וְכֵן אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (ראה ס), וּבְקוֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ, בְּקוֹל נְבִיאָיו:
פסוק ה:וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן, כְּבָר פֵּרַשְׁתִּיו (לעיל ו יג יא כב), וְהִנֵּה כְּבָר נֶאֱמַר (דברים ו':י"ג) אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד, אֲבָל הֶחְזִירוֹ בְּכָאן לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא נִירָא מִדִּבְרֵי הַנָּבִיא מִפְּנֵי הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת וְלֹא נַעֲבֹר עַל עֲבוֹדַת ה' בַּעֲבוּר דְּבָרָיו, כִּי מִן ה' לְבַדּוֹ נִירָא וְלֹא מֵאֵל אַחֵר, וּלְהוֹסִיף וּבְקוֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ:
פסוק ט:לֹא תֹאבֶה לוֹ, לֹא תְהֵא תָאֵב לוֹ וְלֹא תֹּאהֲבֶנּוּ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יח) וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֶת זֶה לֹא תֹּאהַב, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים י"ג:ט') מִסִּפְרֵי (ראה סז). אֲבָל בַּגְּמָרָא (סנהדרין סא) אָמְרוּ, הָא אָבָה וְשָׁמַע חַיָּב. וְכֵן הַדָּבָר, כִּי אָבָה לְשׁוֹן רָצוֹן, וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם (דברים כ"ג:ו'), לֹא רָצָה, לֹא אָבָה יַבְּמִי (דברים כ"ה:ז'), מִמָּה שֶׁאָמַר (שם) וְאִם לֹא יַחְפֹּץ. וְהִנֵּה לֹא תֹאבֶה לוֹ, בַּלֵּב, וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו, שֶׁתּוֹדֶה לוֹ לוֹמַר כֵּן אֶעֱשֶׂה, אֵלֵךְ וְאֶעֱבֹד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָמַרְתָּ, וְהוּא חַיָּב מִיתָה בְּהוֹדָאָתוֹ. וְכֵן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על דברים י"ג:ט'), לָא תְקַבֵּל מִנֵּהּ. וְאֵלּוּ הַלָּאוִין כְּמוֹ וְלֹא תִתְאַוֶּה וְלֹא תַחְמֹד (דברים ה':י"ח), שֶׁאִם הִתְאַוָּה בַּלֵּב עוֹבֵר בַּלָּאו הָרִאשׁוֹן, וְאִם הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר חָשַׁב עוֹבֵר גַּם בַּלָּאו הַשֵּׁנִי:
פסוק ט:וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו, לְרַחֵם עָלָיו שֶׁלֹּא יוּמָת:
פסוק ט:וְלֹא תַחְמֹל עַל הַקֻּרְבָה הַנִּזְכֶּרֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִמְּךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג יז) כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ:
פסוק ט:וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו, מֵהָעִיד עָלָיו בב"ד. וּבְסִפְרֵי (ראה סח) לֹא תַחְמֹל, לֹא תְּלַמֵּד עָלָיו זְכוּת. וְלֹא תְכַסֶּה, אִם אַתָּה יוֹדֵעַ לוֹ חוֹבָה אֵינְךָ רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק. וְהַכֹּל טַעַם אֶחָד, כִּי הַכִּסּוּי מִן מְכַסֶּה פְשָׁעָיו (משלי כח יג), וְכוֹסֶה קָלוֹן (שם יב טז), הַשְּׁתִיקָה מֵהַגִּיד. וְאָמַר וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה, כִּי הוּא דָּבָר מָצוּי יֵעָשֶׂה תָּמִיד לוּלֵי הַמִּשְׁפָּט, אֲבָל עִנְיַן הַנָּבִיא הַנִּזְכָּר אֵינֶנּוּ בִּתְדִירוּת:
פסוק טו:וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, הַדְּרִישָׁה וְהַחֲקִירָה מְפֹרָשִׁין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין מ). וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה בְּעִיר הַנִּדַּחַת וּבְעוֹבֵד ע"ז, וְלֹא הִזְכִּיר כֵּן בִּנְבִיא הַשֶּׁקֶר וּבַמֵּסִית, כִּי הַנָּבִיא מְפַרְסֵם עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹתָיו וּבְמוֹפְתָיו, וּבַמֵּסִית הַכָּתוּב יְדַבֵּר עִם הַמּוּסָת כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ, וְהוּא הַיּוֹדֵעַ וָעֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו. אֲבָל בְּעִיר הַנִּדַּחַת וּבְעוֹבֵד ע"ז שֶׁהֵם מַעֲשִׂים מַגִּיעִים אֵלֵינוּ בִּשְׁמוּעָה, הִזְכִּיר בָּהֶם דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר כֵּן בִּשְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת, כִּי מִקַּל וָחֹמֶר יִוָּדַע הַדָּבָר. וְאָמַר בְּעֵדִים זוֹמְמִים (דברים י"ט:י"ח), וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵב, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע מִי מִשְּׁתֵּי הַכִּתּוֹת יֹאמַר הָאֱמֶת בִּלְתִּי אַחַר חֲקִירָה רַבָּה. וּלְעִנְיַן הַדִּין כֻּלָּן לְמֵדִין זֶה מִזֶּה בִּגְזֵרָה שָׁוָה, וּמִכֻּלָּם יָצְאוּ לָנוּ שֶׁבַע חֲקִירוֹת וּבְדִיקוֹת:
פסוק טז:הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ, אוֹתָהּ, הֵם אֲנָשִׁים הַנִּדָּחִים. וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ, הַנָּשִׁים הַנִּגְרָרוֹת אַחַר הָאֲנָשִׁים. אֲבָל הַטַּף שֶׁהֵם קְטַנִּים בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת אֵין מְמִיתִין אוֹתָן. וְכֵן אָמְרוּ בְּסִפְרֵי, חָנָן אוֹמֵר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וְגוֹ', בְּעִיר הַנִּדַּחַת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲבָל בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁל מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (פי"ד ה"א) נֶחְלְקוּ בָּהּ, קְטַנֵּי בְּנֵי אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁהֻדְּחוּ עִמָּהּ אֵין נֶהֱרָגִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶהֱרָגִין. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ (דברים י"ג:י"ח), אִם לְרַחֵם עַל הַגְּדוֹלִים, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ, אֵלּוּ קְטַנִּים שֶׁבְּתוֹכָהּ וְכוּ'. וְהִנֵּה כָּל אֵלּוּ הַמִּצְוֹת בֵּאוּר מָה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה (שמות כב יט) זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, וְעַתָּה בֵּאֵר הַחֵרֶם מַהוּ בַּמְּדִיחִים וּבָעוֹבְדִים:
