פסוק א:לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת מִצְטַעֲרִים כַּדִּין עַל דָּבָר אָבֵד אֲשֶׁר הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב, אֲבָל אַתָּה לֹא כֵן, כִּי בְךָ בָּחַר ה׳ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, וְכָל סְגֻלַּת מְלָכִים הַיְנוּ דָּבָר שֶׁמַּכְנִיסִין לְאוֹצָר, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיס לְאוֹצָר נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים הַטְּהוֹרוֹת, וְאֵינוֹ דָבָר הָאָבֵד, וְלָמָּה יִצְטַעֵר עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְצִיאוּת וְזוֹרֵחַ הוּא שָׁם, וְרַק הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲבָל אוֹכֵל הוּא תְּרוּמוֹתָיו בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קה:) אָמְרוּ: הַמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפְרָן וּמַנִּיחָן בְּבֵית גְּנָזָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נו ט): ״נֹדִי סָפַרְתָּ אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ״, וְהַטַּעַם לְפִי שֶׁגַּם הַנְּפָשׁוֹת הֵם סְגֻלָּה וְאוֹצָר, עַל כֵּן שָׁם יִהְיוּ גַּם הַדְּמָעוֹת בְּבֵית גְּנָזָיו. וּמַה שֶּׁכָּתוּב: ״הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ״, לָשׁוֹן בִּלְתִּי מוּבָן, אוֹמֵר אֲנִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, כִּי מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיאָן וּמַכְנִיסָן בְּמִסְפָּר כַּכּוֹכָבִים, זֶה מוֹרֶה עַל חֲשִׁיבוּתָן, כִּי כָל דָּבָר חָשׁוּב יֵשׁ לוֹ מִסְפָּר. עַל כֵּן נָתַן טַעַם עַל סְפִירַת נֹדוֹ וְשִׂימַת הַדְּמָעוֹת בְּנֹאד וְאָמַר: ״הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הֲלֹא גַּם הֵמָּה בְּעַצְמָם הֵם בְּסִפְרָתְךָ, שֶׁאַתָּה מוֹצִיאָן וּמַכְנִיסָן בְּמִסְפָּר, וּכְמוֹהֶם יִהְיוּ גַּם הַדְּמָעוֹת גְּנוּזִים וְנִסְפָּרִים. וְאַחַר שֶׁאֵינוֹ קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן עַל כֵּן אֵין נָכוֹן לָשׂוּם קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת, כִּי הַקָּרְחָה שֶׁבֵּין הָעֵינַיִם מוֹרָה כְּאִלּוּ הָיוּ דִּמְעוֹתָיו קֵרְחִים וַאֲבוּדִים, וְאֵינוֹ כֵן, אֶלָּא גַּם הַדְּמָעוֹת נְתוּנִים בְּנֹאד כָּאָמוּר.
פסוק א:וְיֵשׁ עוֹד לְפָרֵשׁ הַמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר וְכוּ׳, מִסְּתָמָא הַמִּצְטַעֵר עַל הֶעְדֵּר כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה הֲרֵי הוּא יְרֵא אֱלֹהִים, וּכְתִיב (ישעיה לג ו): ״יִרְאַת ה׳ הִיא אוֹצָרוֹ״, הַיְנוּ אוֹצָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אֵין עוֹשִׂין אוֹצָר כִּי אִם מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּנִמְצָא, כִּי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם (ברכות לג:), עַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ גַּם הַדְּמָעוֹת בְּבֵית גְּנָזָיו. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״לְעַם סְגֻלָּה״ קָאֵי גַּם עַל ״בֵּין עֵינֵיכֶם״, הַמּוֹרֶה עַל מְקוֹם הַדְּמָעוֹת.
פסוק כב:עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג י) ״הָבִיאוּ הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וְגוֹ׳ וַהֲרִיקוֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי״, שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי. (שבת לב:) וּבֵאוּר הָעִנְיָן הוּא שֶׁיּוּשְׁפַע לָהֶם רִבּוּי תְּבוּאָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ, וְאִם כֵּן וַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לוֹמַר דַּי, כִּי לְשׁוֹן ״דַּי״ שַׁיָּךְ לוֹמַר כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם דֵּי מַחְסוֹרָם, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּי וְהוֹתֵר לֹא יוּכְלוּ לוֹמַר דַּי, וְזֶהוּ ״בְּלִי דָי״, וּ״בְלִי״ הוּא לְשׁוֹן לֹא, וְרָצָה לוֹמַר שֶׁלֹּא יֹאמַר עָלָיו דַּי, וְהַיְנוּ שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם מִלּוֹמַר דַּי, כִּי אֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר דַּי כְּשֶׁיֵּשׁ דַּי וְהוֹתֵר. וְעַל אוֹתוֹ רִבּוּי מֻפְלָג אָמַר כֶּפֶל ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר״, וְרָצָה לוֹמַר, אִם ״עַשֵּׂר״, שֶׁתִּתֵּן מַעֲשֵׂר בְּשָׁנָה זוֹ עֲשָׂרָה מִמֵּאָה, אָז תִּזְכֶּה שֶׁלַּשָּׁנָה הַבָּאָה ״תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ״ שֶׁל שָׁנָה זוֹ, וְיַעֲשֶׂה לַשָּׁנָה הַבָּאָה אֶלֶף מִדּוֹת וְתִתֵּן מֵאָה מַעֲשֵׂר, וְכֵן יַעֲשֶׂה מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, זֶה שֶׁאָמַר: ״הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה״.
פסוק כב:אַךְ לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכָּל עִנְיְנֵי צְדָקָה כְּפוּלִים: ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר״, ״נָתוֹן תִּתֵּן״, ״פָּתוֹחַ תִּפְתַּח״, ״וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ״, וְכֵן הַשָּׂכָר כָּפוּל: ״כִּי בָּרֵךְ יְבָרֶכְךָ״, עַל כֵּן נִרְאֶה שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הַצְּדָקָה כְּפוּלִים: הַנְּתִינָה בַּיָּד, וְהַפִּיּוּס בַּפֶּה, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא יֵרַע לְבָבוֹ וְיִתֵּן לוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח.): הַמִּתְפַּלֵּל יִשְׁהֶה כְּשִׁעוּר כְּנִיסַת שְׁנֵי פְּתָחִים כוּ׳, וְהוּא לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים יז טו): ״אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ״. וּמִכָּאן לָמְדוּ שֶׁקֹּדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל יִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה (ב״ב י.), וְזֶהוּ שִׁעוּר שְׁנֵי פְּתָחִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ״, וְהַיְנוּ פְּתִיחַת הַיָּד וּפְתִיחַת הַלֵּב, שֶׁנִּזְכָּר בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם ״לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ״. עַל כֵּן כָּל עִנְיְנֵי הַצְּדָקָה כְּפוּלִים: אַחַת בַּיָּד וְאַחַת בַּלֵּב, וְעַל כָּל אֶחָד מֵאֵלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ״. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (ילקו״ש ישעיה תמה): חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם כוּ׳, כִּי חָטְאוּ בַּצְּדָקָה שֶׁעִנְיָנָהּ כָּפוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל טז מט): ״הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ, יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה״, וְחָטְאוּ גַם בַּשַּׁבָּתוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כב כו): ״וּמִשַּׁבְּתוֹתַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם״, שֶׁכָּל עִנְיְנֵי שַׁבָּת כָּפוּל (מדרש תהלים צב א), וְחָטְאוּ גַם בְּשִׁלּוּחַ עֲבָדִים חָפְשִׁי בִּימֵי יִרְמְיָה (לד יא), וּכְתִיב בָּהֶם (דברים טו יח): ״כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ״. וְזֶהוּ חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם כוּ׳.
פסוק כב:דָּבָר אַחֵר: כָּל הַכְּפוּלוֹת בָּאוּ לוֹמַר שֶׁאִם נָתַן פַּעַם אֶחָד תִּזְכֶּה לִתֵּן גַּם פַּעַם שֵׁנִי, כִּי נְתִינָה גּוֹרֶרֶת נְתִינָה, וְכֵן כֻּלָּם.
