פסוק א:וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים. הֵם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁזָּכַר. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נ): לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָם אֲנָשִׁים אֵצֶל אַבְרָהָם וּמַלְאָכִים אֵצֶל לוֹט? וְאָמְרוּ, אַבְרָהָם שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה וְכוּ׳, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ וּפֵרַשְׁנוּ לְמַעְלָה.
פסוק א:וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם. לָמַד הָאַכְסַנְיָא מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ.
פסוק ב:הִנֶּה נָּא. סְגוֹל מִפְּנֵי דָּגוּשׁ הַנּוּן.
פסוק ב:אֲדֹנַי. בְּפַתָּח, לְשׁוֹן חֹל, כִּי סָבוּר הָיָה שֶׁהֵם אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וּמַרְאֵיהֶם נוֹרָא, עַד שֶׁנִּרְאוּ לוֹ מִתְּחִלָּה מַלְאָכִים, וְאִם הוּא בְּמַרְאֶה הוּא כְּמַשְׁמָעוֹ.
פסוק ב:וְלִינוּ. לִינָה הָיוּ צְרִיכִים, כִּי בָעֶרֶב בָּאוּ.
פסוק ב:וְרַחֲצוּ. הָרֵי״שׁ פְּתוּחָה כִּי הוּא צִוּוּי, וּפֵרוּשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאַבְרָהָם, וּרְחִיצַת רַגְלַיִם הוּא שֶׁמְּזַמְּנִים לָאֹרֵחַ תְּחִלָּה, וְלֹא אָמַר לָהֶם עַל הָאֲכִילָה וְהַשְּׁכִיבָה.
פסוק ב:וְהִשְׁכַּמְתֶּם. וְאִם תִּרְצוּ תַּשְׁכִּימוּ וּתְלֵכוּ לְדַרְכְּכֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם אַבְרָהָם ״אַחַר תַּעֲבֹרוּ״ (בראשית יח:ה).
פסוק ב:וַיֹּאמְרוּ לֹא. מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל (בבא מציעא פז), שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ לְאַבְרָהָם ״כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ״ (בראשית יח:ה).
פסוק ב:כִּי בָרְחוֹב נָלִין. בִּרְחוֹב הָעִיר, וְלֹא נִתְאַכְסֵן אֵצֶל אָדָם מִן הָעִיר.
פסוק ג:וַיִּפְצַר־בָּם מְאֹד. הִרְבָּה לָהֶם דְּבָרִים וּתְחִנּוֹת עַד שֶׁנָּטוּ אֵלָיו וּבָאוּ עִמּוֹ אֶל בֵּיתוֹ. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״וְתַקִּיף בְּהוֹן״, כְּלוֹמַר הֶחֱזִיק בָּם עַד שֶׁסָּרוּ אֵלָיו אֶל בֵּיתוֹ.
פסוק ג:וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה. לְפִי שֶׁהָיָה לַיְלָה לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לִזְבֹּחַ וּלְתַקֵּן מַאֲכָלִים, אֶלָּא עָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְאָפָה לָהֶם מַצּוֹת שֶׁלֹּא יַמְתִּינוּ עַד שֶׁיִּתְחַמֵּץ הַבָּצֵק, וּמַה שֶּׁיָּכוֹל לְתַקֵּן בִּמְהֵרָה תִּקֵּן, וְזֶהוּ מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ לְהָכִין לָאוֹרֵחַ הַבָּא מַה שֶּׁיּוּכַל לְהָכִין בִּמְהֵרָה, כִּי הוּא עָיֵף וְצָרִיךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, לְפִיכָךְ נִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה.
פסוק ג:וַיֹּאכֵלוּ. אִם בְּמַרְאֶה כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאִם בְּהָקִיץ וּבְמוּרְגָּשׁ נִדְמֶה לוֹ שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, שֶׁשָּׁב הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה הַמֻּרְכָּב פָּשׁוּט, כָּל דָּבָר לִיסוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן, וְזֶהוּ כְּמַעֲשֵׂה נֵס.
פסוק ד:וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם. אָמַר אַנְשֵׁי סְדֹם אַחַר שֶׁאָמַר אַנְשֵׁי הָעִיר, וְיָדוּעַ הָיָה כִּי הָעִיר שֶׁבָּאוּ אֵלֶיהָ סְדֹם הוּא? אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר: הֵרָאוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי אַנְשֵׁי סְדֹם הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם ״וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ מְאֹד״ (בראשית יג:יג).
פסוק ד:מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן. הַזְּקֵנִים הָיוּ רָעִים כְּמוֹ הַנְּעָרִים וְהַבַּחוּרִים, וְכֻלָּם בָּאוּ בֵּית לוֹט. מִקָּצֶה. הָעִיר, כִּי בְּרֹב רִשְׁעָתָם פָּסְקוּ דֶּרֶךְ מִמְּקוֹמָם שֶׁלֹּא הָיָה אוֹרֵחַ עוֹבֵר עֲלֵיהֶם, וְעַכְשָׁו שֶׁבָּאוּ אֵלֶיהָ הָיָה חִדּוּשׁ אֶצְלָם וְהָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם, עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ כָּל הָעִיר לְהָרַע לָהֶם. וְזֶה מִן הַתֵּמָה הַגָּדוֹל לְרֹב רִשְׁעָתָם עַד הֵיכָן הִגִּיעַ רָעָתָם, וְנִכְתַּב כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁיַּצְדִּיקוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי הָעוֹלָם אֶת הַדִּין.
פסוק ה:וְנֵדְעָה אֹתָם. מִי הֵם וְאֵיךְ לֹא יָרְאוּ לָבוֹא לְעִירֵנוּ אֲנָשִׁים זְכָרִים, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁאָמְרוּ לְהָרְגָם כְּמוֹ ״וְנֵדְעָה״ דְּפִלֶגֶשׁ בְּגִבְעָה (שופטים יט:כב) וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הָאִישׁ בְּסַפְּרוֹ הַמַּעֲשֶׂה, ״אוֹתִי דִּמּוּ לְהָרֹג״ (שופטים כ:ה). וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים יְדִיעַת מִשְׁכַּב זָכוּר.
פסוק ו:סָגַר אַחֲרָיו. סָגַר הַסּוֹגֵר שֶׁהָיָה בִּפְנִים, אוֹ לוֹט סָגַר מִבַּחוּץ.
פסוק ז:אַל־נָא. בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם אַל תָּרֵעוּ לָאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים, כִּי אַחַי וּשְׁכֵנַי אַתֶּם וְלִכְבוֹדִי הַנִּיחוּ אוֹתָם.
פסוק ח:הִנֵּה נָא. פֵּרַשׁ: עַתָּה, כְּלוֹמַר הִנֵּה עַתָּה לְהַעֲבִיר יִצְרֵיכֶם שֶׁהוּא לְהָמִית הָאֲנָשִׁים, הִנֵּה אֶמְסֹר לָכֶם שְׁתֵּי בְנוֹתַי וְהַעֲבִירוּ יִצְרֵיכֶם בָּהֶן וְתַעֲנּוּ אוֹתָן כִּי עֲדַיִן לֹא יָדְעוּ אִישׁ, אוֹ תַּהַרְגוּן, זֶהוּ שֶׁאָמַר כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם. אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר. אַל תַּעֲשׂוּ דָּבָר רָע. כִּי עַל כֵּן בָּאוּ. כִּי עַל כֵּן שֶׁבָּאוּ לָלוּן בְּצֵל קֹרָתִי, תָּחוּסוּ לִכְבוֹדִי כִּי טוֹב לִי שֶׁתַּעֲנּוּ אֶת בְּנוֹתַי אוֹ תַּהַרְגֵן אִם תִּרְצוּ מִשֶּׁתַּעֲשׂוּ דָּבָר רָע לָאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים.
פסוק ט:גֶּשׁ־הָלְאָה. גֶּשׁ לְךָ לְמָקוֹם אַחֵר מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה, כְּלוֹמַר סוּר מֵעָלֵינוּ.
פסוק ט:מֵהֶם. יוֹתֵר מִשֶּׁנָּרַע לָהֶם.
פסוק ט:וַיִּפְצְרוּ. הִרְבּוּ לְדַבֵּר בּוֹ דְּבָרִים רָעִים מְאֹד. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״וּתְקִיפוּ״, רוֹצֶה לוֹמַר הֶחֱזִיקוּ בּוֹ לַהֲסִירוֹ מִלִּפְנֵי הַפֶּתַח כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ.
פסוק ט:וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת. כִּי סָגוּר הָיָה.
פסוק יא:וְאֶת־הָאֲנָשִׁים. הַמַּלְאָכִים הִכּוּ אַנְשֵׁי סְדֹם שֶׁהָיוּ בְּפֶתַח הַבַּיִת.
פסוק יא:בַּסַּנְוֵרִים. פֵּרַשׁ בְּעִוָּרוֹן, וְהִיא מִלַּת נוֹטָרִיקוֹן סָנֵי רְאִיָּה.
פסוק יב:עֹד מִי לְךָ פֹה. כְּמוֹ מִי לְךָ עוֹד פֹּה.
פסוק יב:וּבָנֶיךָ. בְּנֵי בְנוֹתֶיךָ, כִּי לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְאִם הָיוּ לוֹ הָיוּ עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְאִם הָיוּ בָּעִיר הָיָה אֹמֵר כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו״ (בראשית יט:יד), אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים.
פסוק יב:וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר. בְּהֵמוֹת אוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים.
פסוק יב:הוֹצֵא מִן־הַמָּקוֹם. לֹא מִן הָעִיר לְבַד, כִּי גַּם מִן הַמָּקוֹם כֻּלּוֹ.
פסוק יג:כִּי גָדְלָה צַעֲקָתָם. צַעֲקַת הָעֲשׁוּקִים הַצּוֹעֲקִים עֲלֵיהֶם, כִּי הַכִּנּוּי יָבוֹא עִם הַפּוֹעֵל וְעִם הַפָּעוּל, כְּמוֹ ״וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי״ (ישעיה נו:ז) עִם הַפָּעוּל, ״שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ״ (ישעיה לח:ה) עִם הַפּוֹעֵל.
פסוק יג:לְשַׁחֲתָהּ. לְשַׁחֵת הָעִיר, כִּי הָעִיר בִּכְלַל הַמָּקוֹם שֶׁזָּכַר.
פסוק יד:לֹקְחֵי בְנֹתָיו. שֶׁהָיוּ לֹקְחֵי בְנֹתָיו שֶׁלְּקָחוּם כְּבָר, וְלֹא אָמַר שֶׁדִּבֵּר אֶל בְּנוֹתָיו, כִּי הַנָּשִׁים נִמְשָׁכוּ אַחַר דַּעַת בַּעֲלֵיהֶן.
פסוק טו:וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה. וּכְעֵת עָלָה הַשַּׁחַר.
פסוק טו:וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים. דָּחֲקוּ בּוֹ, כָּאן קְרָאָם מַלְאָכִים לְפִי שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה מַלְאָכִים לְהַצִּיל לוֹט וּלְשַׁחֵת כָּל הַמָּקוֹם. הַנִּמְצָאֹת. אִתְּךָ בַּבַּיִת.
פסוק טז:וַיִּתְמַהְמָהּ. עֲדַיִן הָיָה מִתְמַהְמֵהַּ, כְּאִלּוּ הָיָה חָס עַל מָמוֹנוֹ שֶׁהָיָה מַנִּיחוֹ, לְפִיכָךְ הִתְעַכְּבוּ עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, וְלֹא הִנִּיחוּ לָקַחַת בְּיָדוֹ מְאוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ לוֹ ״וְכָל אֲשֶׁר לְךָ״ (בראשית יט:יב).
פסוק טז:וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד־אִשְׁתּוֹ. לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם. וְכָאן קְרָאָם אֲנָשִׁים לְפִי שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה אֲנָשִׁים לְהַחֲזִיק בְּיָדָם כְּאִלּוּ הָיוּ גּוּף.
פסוק טז:בְּחֶמְלַת ה׳ עָלָיו. בַּעֲבוּר אַבְרָהָם מִהֲרוּ לְהוֹצִיאוֹ וּלְהַצִּילוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ עֵת הַהֲפֵכָה.
פסוק טז:וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ. הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו.
פסוק יז:וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם. בְּעוֹד שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים אוֹתוֹ הָיוּ מוֹדִיעִים אוֹתוֹ לְמַהֵר וּלְהִמָּלֵט.
פסוק יז:וַיֹּאמֶר. הַמַּלְאָךְ שֶׁבָּא לְהַצִּילוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.
פסוק יז:אַל־תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ. אָמְרוּ לוֹ זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב בְּהַבִּיטוֹ אַחֲרָיו לִרְאוֹת אִם נֶהֶפְכָה הָעִיר, לְפִיכָךְ הִזְהִירוּהוּ בָּזֶה.
פסוק יז:בְּכָל־הַכִּכָּר. כִּי כָּל עָרֵי הַכִּכָּר נֶהְפָּכוּ.
פסוק יז:פֶּן־תִּסָּפֶֽה. עִמָּהֶם אִם תַּעֲמֹד, כִּי אֵין לָנוּ לְהַצִּילְךָ מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה אַחַר שֶׁתָּחֵל הַהֲפֵכָה, כִּי בְּרֶגַע נֶהֶפְכוּ כָּל הֶעָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הַהֲפֵכָה כְמוֹ רָגַע״ (איכה ד:ו).
פסוק יח:אַל־נָא. בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם שֶׁלֹּא תַצְרִיכוּנִי לַעֲלוֹת הָהָרָה, כִּי לֹא אוּכַל לְמַהֵר פְּעָמַי כָּל כָּךְ.
פסוק יח:אֲדֹנָי. לְשׁוֹן חֹל וְנִקְמָץ מִפְּנֵי הַהֶפְסֵק, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״בְּבָעוּ כְעַן רִבּוֹנִי״. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שבועות לה) כָּל אֲדֹנָי הַכְּתוּבִים בְּאַבְרָהָם קֹדֶשׁ, הַכְּתוּבִים בְּלוֹט חֹל חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת. וְדִבְרֵיהֶם תֵּמַהּ. שֶׁהֲרֵי אָמַר וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם לְשׁוֹן רַבִּים, וְהַמַּלְאָךְ גַּם כֵּן יֵשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת בִּשְׁלִיחוּת הָאֵל, וַאֲפִלּוּ הַנְּבִיאִים כְּמוֹ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע.
פסוק יט:הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ. לְאוֹתוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אָמַר, שֶׁבָּא לְהַצִּילוֹ. וְהָאֱמֶת כִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּהַצָּלָה וּבְהַשְׁחָתָה, אֶלָּא שֶׁזֶּה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר הָיָה גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא שֶׁהָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילוֹ אָמַר ״לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר״ (בראשית יט:כא), וְאָמַר ״כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר״ (בראשית יט:כב).
פסוק יט:תִּדְבָּקַנִי. פַּתָּח הַקּוּ״ף בִּמְקוֹם צֵרֵי.
פסוק כ:הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה. קְרוֹבָה לָנוּס שָׁמָּה.
פסוק כ:וְהִיא מִצְעָר. עִיר קְטַנָּה הִיא וּמְעַט אֲנָשִׁים בָּהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם רְשָׁעִים מְעַטִּים הֵם. וּבַעֲבוּרוֹ הִצִּילָם מִן הַהֲפֵכָה.
פסוק כ:וּתְחִי נַפְשִׁי. עִמָּהֶם.
פסוק כ:אִמָּלְטָה נָּא. מִלְּרַע, הַטַּעַם בַּטֵּי״ת. ״אִמָּלְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת אַחַי״ (שמואל א כ:כט), מִלְּעֵיל, הַטַּעַם בַּמֵּ״ם.
פסוק כ:הֲלֹא מִצְעָר הִיא. שָׁב הוּא פַּעַם אַחַת לִזְכֹּר קַטְנוּתָהּ כְּמִתְחַנֵּן אֵלָיו לְהַצִּילָהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (שבת י:) מִצְעָר, מִזְּעֵר, כִּי מִקָּרוֹב נִתְיַשְּׁבָה וְאֵין עֲוֹנוֹתֶיהָ מְרֻבִּין. וְאָמְרוּ (שם) יְשִׁיבָתָהּ שֶׁל צֹעַר לֹא הָיְתָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה כְּחֶשְׁבּוֹן נָא בְּגִימַטְרִיָּה.
פסוק כא:וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ. נִרְאֶה מִזֶּה כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ, נוֹתֵן לָהֶם רְשׁוּת לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ מְעַט מִשְּׁלִיחוּתָם, כְּפִי אֲשֶׁר יִרְאוּ וְיָבִינוּ, כִּי בַּעֲלֵי שֵׂכֶל הֵם.
פסוק כב:כִּי לֹא אוּכַל. כִּי כֵן צֻוֵּיתִי שֶׁלֹּא לַהֲפֹךְ עַד שֶׁתִּנָּצֵל.
פסוק כב:קָרָא. הַקּוֹרֵא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר, כִּי בֶּלַע הָיָה שְׁמָהּ מִתְּחִלָּה.
פסוק כג:הַשֶּׁמֶשׁ... וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה. וְכֵיוָן שֶׁבָּא לְצֹעַר הִמְטִיר הַמַּלְאָךְ בִּשְׁלִיחוּת הָאֵל.
פסוק כד:וַה׳. הַמַּלְאָךְ נִקְרָא בְּשֵׁם אֲדֹנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ (בראשית יח:ג).
פסוק כד:מֵאֵת ה׳. מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וּפֵרֵשׁ מִן הָאֲוִיר הַגָּבֹהַּ.
פסוק כה:וַיַּהֲפֹךְ. הָפַךְ אוֹתָם מִטּוֹבָה לְרָעָה, וּמִתְּחִלָּה הָיְתָה אֶרֶץ מִקְנֶה, ״כֻלָּהּ מַשְׁקֶה״ (בראשית יג:י) ״מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ, אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לֶחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ״ (איוב כח:ה-ו) שֶׁהִמְטִיר בָּהּ אֵל גָּפְרִית וָאֵשׁ וְשָׂרַף וְהִפִּיל כָּל הֶעָרִים וּמַה שֶׁבָּהֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְצֶמַח הָאֲדָמָה, וְהָיְתָה שְׂרֵפָה כָּל הָאָרֶץ שֶׁלֹּא צָמְחָה עוֹד – זֶהוּ הַהֲפֵכָה, וְגַם אֲוִירָהּ נִשְׂרַף שֶׁלֹּא פָּרַח עָלֶיהָ עוֹף כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה, לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל״ (איוב כח:ז-ח).
פסוק כו:וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה מֵאַחֲרֵי לוֹט הִבִּיטָה אַחֲרֶיהָ, כִּי הָיְתָה קְטַנַּת אֱמוּנָה וְהִבִּיטָה אִם נֶהֶפְכָה הָעִיר וְאִם לֹא, וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמְעָה אַזְהָרַת הַמַּלְאָךְ לְלוֹט. וְנִכְתַּב זֶה הַפָּסוּק אַחַר ״וַיַּהֲפֹךְ״ (בראשית יט:כה), כִּי כָּל יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים כֵּן הָיוּ מִקְצָתָם נְצִיב מֶלַח וּמִקְצָתָם נְצִיב גָּפְרִית, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר מֶלַח בַּהַמְטָרָה, עִם הַגָּפְרִית הָיָה מֶלַח, כִּי כֵן אָמַר הַכָּתוּב ״גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָּל אַרְצָהּ״ (דברים כט:כב), וְאָמַר ״כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וְגוֹ׳״.
פסוק כו:נְצִיב מֶלַח. כְּמוֹ תֵּל מֶלַח. וְאָמַר נְצִיב לוֹמַר כִּי כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה נִצָּבָה עוֹמֶדֶת כְּשֶׁהִבִּיטָה אַחֲרֶיהָ, כֵּן שָׁבָה מֶלַח בְּקוֹמָתָהּ.
פסוק כז:אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה׳״ (בראשית יח:כב), וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ הַמַּלְאָכִים בַּמַּרְאֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סָמְכוּ לָזֶה כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית דִּכְתִיב וַיַּשְׁכֵּם וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה, דִּכְתִיב ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל״ (תהלים קו:ל), וּפֵרֵשׁ שֶׁלִּמֵּד לִבְנֵי אָדָם שֶׁרָאוּי לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּשַׁחֲרִית וּלְהוֹדוֹת לָאֵל עַל הָאוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַעֲסָקָיו, וְעוֹד סָמְכוּ לָזֶה שֶׁרָאוּי לָאָדָם לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם.
פסוק כח:קִיטֹר הָאָרֶץ. עָשָׁן מֵהַשְּׂרֵפָה שֶׁנִּשְׂרְפָה הָאָרֶץ.
פסוק כח:הַכִּבְשָׁן. הוּא שֶׁשּׂוֹרְפִין בּוֹ הָאֲבָנִים לְסִיד, אוֹ שֶׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ כְּלֵי חֶרֶס.
פסוק כט:וַיְהִי בְּשַׁחֵת. אָמַר זֶה אַחַר שֶׁאָמַר ״וַיַּשְׁכֵּם וַיַּשְׁקֵף״ (בראשית יט:כז-כח) לְהוֹדִיעַ כִּי בִּזְכוּת אַבְרָהָם הִצִּיל הָאֵל אֶת לוֹט, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה צַדִּיק לֹא הָיָה כָּל כָּךְ צַדִּיק שֶׁיִּנָּצֵל בִּזְכוּתוֹ, אִם לֹא הָיָה זְכוּת אַבְרָהָם. וְעַתָּה כְּשֶׁהָיָה מַשְׁקִיף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבּוֹ עָלָיו עֲבוּר לוֹט בֶּן אָחִיו הוֹדִיעוֹ ה׳ שֶׁיִּנָּצֵל.
פסוק כט:מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה. קֹדֶם שֶׁבָּא הַהֲפֵכָה.
פסוק כט:בַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים. בְּעֵת שֶׁרָצָה לַהֲפֹךְ, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ ״כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד־בֹּאֲךָ שָׁמָּה״ (בראשית יט:כב).
פסוק ל:וַיַּעַל. אַחַר שֶׁהָיָה לוֹ פְּנַאי וּכְבָר נִשְׁחַת מַה שֶּׁהָיָה לְהִשָּׁחֵת, יָצָא מִצּוֹעַר לְפִי שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים וְיָרֵא שֶׁמָּא עֲדַיִן תִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה׳.
פסוק ל:וְעָלָה מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בָּהָר. הוּא הָהָר שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ ״הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה״ (בראשית יט:יז).
פסוק ל:וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה. שֶׁהָיְתָה בָּהָר.
פסוק לא:וַתֹּאמֶר... אָבִינוּ זָקֵן. וְאֵין תִּקְוָה עוֹד שֶׁיִּקַּח אִשָּׁה וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים, וְאִם אֲנַחְנוּ נָמוּת בְּלֹא זֶרַע, הִנֵּה לֹא יַשְׁאִיר זֵכֶר מֵאָבִינוּ. וְאִם תֹּאמְרִי נִקַּח לָנוּ בְּעָלִים וְיִהְיֶה לָנוּ זָרַע, לֹא נִמְצָא.
פסוק לא:וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ. רֹב הַמְפָרְשִׁים פֵּרְשׁוּ, כִּי חָשְׁבוּ כִּי כָּל הָאָרֶץ כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אִישׁ וְאִשָּׁה בָּאָרֶץ, וְזֶהוּ רָחוֹק, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ הֵם מִצּוֹעַר שֶׁלֹּא נֶהֶפְכָה, וְכֵן יֵשׁ לָהֶם לַחְשֹׁב כִּי שְׁאָר הָאָרֶץ גַּם כֵּן לֹא נֶהֶפְכָה, גַּם שָׁמְעוּ מֵאֲבִיהֶן כִּי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֶיהָ נֶהֶפְכָה; וְטוֹב הוּא מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בְּשֵׁם יוֹסֵף קָרָא כִּי אָמְרָה הַבְּכִירָה לֹא נִמְצָא בָּאָדָם שֶׁיִּרְצֶה לָקַחַת אוֹתָנוּ לְנָשִׁים, כִּי יֹאמְרוּ מֵאַנְשֵׁי הַהֲפֵכָה הֵן וְאֵין רָאוּי לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶן.
פסוק לב:לְכָה. כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ כִּי מִלַּת לְכָה, לְכוּ, הָבָה, הֵן עִנְיַן הַהַסְכָּמָה וְהָעֵזֶר אִישׁ מֵחֲבֵרוֹ, לְפִיכָךְ לֹא יִשְׁמְרוּ בָּהֶן יָחִיד וְרַבִּים זָכָר וּנְקֵבָה, כִּי הֵם כְּעִנְיַן שֵׁם.
פסוק לב:נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן. כְּלוֹמַר עַד שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר וְלֹא יֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ, כִּי בִּידִיעָה לֹא שָׁכַב עִם בְּנוֹתָיו, חָלִילָה לְתַרְבּוּת אָבִינוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה דְּבַר נְבָלָה. וְהוֹדִיעֵנוּ בְּסִפּוּר הַזֶּה כִּי אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁאֵינָם בְּנֵי תוֹרָה יַרְחִיקוּ בְּאֵלֶּה הַתּוֹעֵבוֹת, אַף כִּי בְּנֵי תוֹרָה שֶׁרָאוּי לָהֶם שֶׁיַּרְחִיקוּם. וְכָל הַסִּפּוּר הַזֶּה נִכְתַּב כְּדֵי לְהוֹדִיעַ תּוֹלְדוֹת עַמּוֹן וּמוֹאָב, כִּי מִבְּנֵי לוֹט הָיוּ שְׁתֵּי הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה, וְהָאֵל נָתַן לָהֶם אֶרֶץ נַחֲלָה לְאַהֲבַת אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה לוֹט בֶּן אָחִיו וּמֵרַבִּית בֵּיתוֹ, וּמָנַע אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָצוּרוּ אוֹתָם וְלֹא יִתְגָּרוּ בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא נָתַן מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַן אוֹתָהּ יְרֻשָּׁה. וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. כִּי מִי שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר זֶרַע הֲרֵי הוּא מֵת אִם לֹא יַשְׁאִיר אַחֲרָיו דָּבָר שֶׁיִּזָּכֵר שְׁמוֹ בּוֹ.
פסוק לג:וַתַּשְׁקֶיןָ... בַּלַּיְלָה הוּא. בְּחֶסְרוֹן ה״א הַיְּדִיעָה מִן הַתֹּאַר, וְכֵן ״נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה״ (שמואל ב ו:ג), ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד״ (במדבר כח:ד), ״הָרֹאשׁ אֶחָד״ (שמואל א יג:יז), וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק לג:וְלֹא יָדַע. אֲפִלּוּ בְּקוּמָהּ מֵאֶצְלוֹ לֹא הִרְגִּישׁ בָּהּ מֵרֹב שִׁכְרוּתוֹ. וְכָתַב זֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁאִם הִרְגִּישׁ בְּקוּמָהּ הָיָה מְרִיב עִמָּהֶן אֵיךְ הִתְעוֹרְרוּ לַעֲשׂוֹת תּוֹעֵבָה כָּזֹאת. וּבְקוּמָהּ, נָקוּד וָי״ו. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (בראשית רבה נא, הוריות י): בְּשִׁכְבָהּ לֹא יָדַע, הָא בְּקוּמָהּ יָדַע, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִזְהַר לֵיל שֵׁנִי מִלְּהִשְׁתַּכֵּר.
פסוק לד:אֶמֶשׁ. הַלַּיְלָה שֶׁעָבְרָה נִקְרֵאת אֶמֶשׁ.
פסוק לה:וּבְקֻמָהּ. חָסֵר וָי״ו.
פסוק לו:וַתַּהֲרֶיןָ. מֵאוֹתָהּ בִּיאָה הָרוּ, לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא יָסְפוּ עוֹד לִשְׁכַּב עִמּוֹ, כִּי לֹא נִתְכַּוְּנוּ אֶלָּא לְהַשְׁאִיר זֶרַע.
פסוק לז:מוֹאָב. כְּלוֹמַר מֵאָב הָיָה לִי בֵּן זֶה.
פסוק לז:אֲבִי מוֹאָב. אֲבִי הַגּוֹי שֶׁנִּקְרָא מוֹאָב עַד הַיּוֹם.
פסוק לח:בֶּן־עַמִּי. כְּלוֹמַר מִמִּשְׁפַּחְתִּי הָיָה לִי זֶה הַבֵּן, וְזֹאת הָיְתָה צְנוּעָה יוֹתֵר מִן הַבְּכִירָה שֶׁלֹּא גִּלְּתָה מִן אָבִיהָ. בְנֵי־עַמּוֹן, הָעָם נִקְרָא בְּנֵי עַמּוֹן.
