פסוק ב:מבעלי. היא קרית יערים, וכמו שכתוב (יהושע טו ט): בעלה היא קרית יערים:
פסוק ה:ובכנרות ובנבלים ובתפים. שמות כלי שיר:
פסוק ה:ובמנענעים. הוא מכלי הנגון, יעורר האדם להניע גופו ולרקד:
פסוק ה:ובצלצלים. הם שני כלי נחושת, ומקישין זה בזה ומשמיעים קול גדול, ובמשנה (תמיד פרק ז משנה ג): הקיש בן ארזא בצלצל, וכן (תהלים קנ ה): בצלצלי שמע:
פסוק ו:נכון. שם מקום ובדברי הימים (יג ט) אמר: כידון, והיא היא, ובשתי השמות נקראה (ראה סוטה לה ב):
פסוק ו:שמטו. ענין הזזה מן המקום, כמו (מלכים ב ט לג): ויאמר שמטוה:
פסוק ז:השל. ענין שכחה ושגגה, וכן (לעיל ג כז): לדבר אתו בשלי:
פסוק י:על עיר דוד. אל עיר דוד:
פסוק י:הגתי. היה מתגורר בגת, אבל היה לוי ומן השוערים, כמו שנאמר בדברי הימים (טו כד):
פסוק יג:צעדו. פסעו והלכו:
פסוק יג:ומריא. שור פטם, וכן (מלכים א א ט): צאן ובקר ומריא:
פסוק יד:מכרכר. ענין רקידה של שמחה, ודוגמתו (ישעיהו סו כ): בפרדים ובכרכרות:
פסוק טז:נשקפה. ענין הבטה, כמו (בראשית כו ח): וישקף אבימלך:
פסוק טז:בעד החלון. דרך החלון וכן (מלכים ב א ב): בעד השבכה:
פסוק טז:מפזז. גם הוא ענין רקוד, ומשונה ממנה קצת, ויתכן שהוא ענין מהירות הרקוד, ודוגמתו (שבת פח א): עמא פזיזא:
פסוק יז:ויציגו. העמידו, כמו (בראשית ל לח): ויצג את המקלות:
פסוק יז:אשר נטה. אשר פרש:
פסוק יט:חלת. לחם השלם תקרא חלה:
פסוק יט:ואשפר. רוצה לומר מנה יפה בשר, והוא מלשון (בראשית מט כא): הנותן אמרי שפר:
פסוק יט:ואשישה. שם כלי ישימו בה היין, כמו (שיר השירים ב ה) סמכוני באשישות ורוצה לומר הכלי עם היין:
פסוק כ:הרקים. אנשים הרקים מכל מעלה:
פסוק כא:נגיד. שליט ומושל:
פסוק כב:ונקלותי. מלשון קלות: