ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם כו' וילך בכל חטאת אביו כו'. הנה למעלה לא הזכיר חטאת רחבעם שאמר פה שהלך בנו בחטאתיו וגם אומרו לפניו בלתי מובן עניינו. ועוד שאחר אומרו שהיה לו חטאות ודאי שלא היה כדוד. אך הנה בדברי הימים נאמר כי רחבעם ויהודה עזבו את תורת ה' ויתנם ה' ביד שישק ושאחרי כן נכנעו לפני ה' ואחר כך אומר ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את ה' וזה יכוין פה באומר וילך בכל חטאת אביו אשר עשה לפניו של הבן בגלוי כי למד ממנו וגם כשנכנע ושב אל ה' ולא היה לבבו שלם עם ה' שהיה בלתי נגלה לפניו כי העדר הכשרון בלב בלבד היה גם אביה בנו כך היה. או יאמר וילך בכל חטאת אביו אשר עשה אך זה בהיותו לפניו של אביו שהוא בחייו וגם לא היה לבבו שלם כאשר לא היה לאביו גם בשובו לה' וכל זה לפניו אך אחרי מות אביו צדיק גמור היה ככל האמור בדברי הימים שקנא קנאת ה' על חטאת ירבעם והרג מישראל ת"ק אלף איש ולא נאשם רק במה שקצץ חוטמ' לעגן נשותיהם בל יוכלו להעיד על בעליהם כי אין מעידים אלא על פרצוף פנים עם החוטם או שהושיב שומרים עד עברו שלשה ימים שתשתנה צורתם: