פסוק א:שִׁמְעוּ זֹאת. שְׁנֵי שְׁבָטִים הָעֲתִידִין לָלֶכֶת בַּגּוֹלָה לְבָבֶל:
פסוק א:בֵּית יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל. הוּא שֵׁבֶט בִּנְיָמִין שֶׁאֵינָם נִקְרָאִים עַל שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶלָּא עַל שֵׁם סְתָם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק א:וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ. וְשֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁיָּצְאוּ וְנָזְלוּ מִמֵּי דָּלְיוֹ שֶׁל יְהוּדָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו״ (במדבר כד:ז):
פסוק א:לֹא בֶאֱמֶת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ירמיהו ה:ב) ״וְאִם חַי ה׳ יֹאמְרוּ לָכֵן לַשֶּׁקֶר וְגוֹ׳״, כְּלוֹמַר: לֹא הֱיִיתֶם כְּדַי לִגָּאֵל, אֶלָּא עַל כִּי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ, וְהִיא גָּרְמָה לָהֶם שֶׁלֹּא גָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים בִּימֵי סַנְחֵרִיב בַּחֲלַח וְחָבוֹר (מלכים ב יז:ו), שֶׁאֵין לָהֶם גְּאֻלָה (סנהדרין קי ב):
פסוק ב:וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ. בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״בַּה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח״ (מלכים ב יח:ה). הִיא גָּרְמָה לָהֶם שֶׁלֹּא גָּלוּ אֶלָּא בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁהִגְלָם לְבָבֶל, וּתְהִי לָהֶם גְּאֻלָּה עַל יְדֵי כּוֹרֶשׁ:
פסוק ג:הָרִאשֹׁנוֹת. שֶׁעָבְרוּ, גְּאֻלַּת מִצְרַיִם וּתְשׁוּעַת חִזְקִיָּהוּ מִיַּד סַנְחֵרִיב:
פסוק ג:מֵאָז הִגַּדְתִּי. מִטֶּרֶם הֱיוֹתָם, וּפִתְאוֹם עֲשִׂיתִים:
פסוק ג:וַתָּבֹאנָה. כְּמוֹ שֶׁהִגַּדְתִּי תְּחִלָּה עַל פִּי נְבִיאַי:
פסוק ד:מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה. מֵאֲשֶׁר יָדַעְתִּי אוֹתְךָ כִּי קָשֶׁה אַתָּה, וְאִם יָבֹא הַנֵּס וְלֹא הִגַּדְתִּיו תְּחִלָּה, תֹּאמַר: ״עָצְבִּי עֲשָׂאָם״, וְלֹא מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם. לְפִיכָךְ אַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבֹא וְגוֹ׳. מִדַּעְתִּי – מֵ״ם זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת נְתִינַת טַעַם, כְּמוֹ ׳לְפִי שֶׁיָּדַעְתִּי׳. וְדֻגְמָתוֹ: ״כִּי מֵאַהֲבַת ה׳ אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה״ (דברים ז:ח):
פסוק ו:שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ. שָׁמַעְתָּ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהִגַּדְתִּי, רְאֵה שֶׁבָּאוּ כֻּלָּם:
פסוק ו:וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ. וְתָעִידוּנִי אֲשֶׁר לֹא נָפַל דָּבָר:
פסוק ו:הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה. עַתָּה אֲנִי חוֹזֵר וּמַשְׁמִיעֲכֶם חֲדָשׁוֹת, שֶׁהֵם חֲדָשׁוֹת לָכֶם, וּלְפָנַי הֵם גְּלוּיוֹת מֵעוֹלָם:
פסוק ו:וּנְצֻרוֹת. וּשְׁמוּרוֹת בְּאוֹצְרוֹתַי, וְאַתָּה לֹא יְדַעְתָּם:
פסוק ז:עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז הֵם:
פסוק ז:וְלִפְנֵי יוֹם הֱיוֹתָם אֲנִי מַשְׁמִיעֲכֶם:
פסוק ז:וְלֹא שְׁמַעְתָּם. עַד הַיּוֹם. וְלִפְנֵי יוֹם מוּסָב עַל הִשְׁמַעְתִּיךָ הָאָמוּר לְמַעְלָה:
פסוק ח:גַּם לֹא שָׁמַעְתָּ וגו׳. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אַף לָא שְׁמַעְתָּ לְמִילֵי נְבִיָּיא, אַף לָא קַבִּילְתָּא אוּלְפַן אוֹרַיְיתָא, אַף לְפִתְגָמֵי בִּרְכָן וְלָוְוטִין קַיָּמֵי דְּאַקִימִית עִמְכוֹן בְּחוֹרֵב לָא אַרְכִּינְתָּא אוּדְנָךְ״:
פסוק ח:כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד. כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְהַצִּילְךָ מִיַּד מִצְרַיִם, גָּלוּי הָיָה לְפָנַי שֶׁסּוֹפְךָ לִבְגּוֹד, וְאַף עַל פִּי כֵן שָׁמַרְתִּי שְׁבוּעוֹת אָבוֹת. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי״ (שמות ג:ז), שְׁתֵּי רְאִיּוֹת רוֹאֶה אֲנִי שֶׁסּוֹפָן לִבְגּוֹד, וּמִכָּל מָקוֹם רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא:
פסוק ח:וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן. מִשֶּׁהָיִיתָ בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ (יחזקאל כ:ה-ז) ״וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳ וָאוֹמַר אֲלֵיהֶם וְגוֹ׳״:
פסוק ט:אַאֲרִיךְ אַפִּי. לְשׁוֹן הוֹוֶה הוּא:
פסוק ט:וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. וְזֹאת הִיא תְהִלָּתִי אֲשֶׁר אֶחֱטָם לָךְ, לְשׁוֹן ׳חֹטֶם׳; אֶסְתּוֹם חָטְמִי מִצֵּאת עָשָׁן נְחִירַי וּמִקְּצוֹף עָלֶיךָ, שֶׁהַכּוֹעֵס יוֹצֵא עָשָׁן מִנְּחִירָיו, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ״ (תהילים יח:ט); וְכֵן כָּל ׳חֲרוֹן אַף׳ הוּא לְשׁוֹן חִמּוּם הַחוֹטֶם: ״חָרָה אַפִּי״ (איוב מב:ז), וְכֵן ״וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ (איוב ל:ל) – נִחַר חָטְמִי מֵרֹב חִמּוּם:
פסוק י:וְלֹא בְכָסֶף. וְלֹא עַל יְדֵי אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם, כְּצוֹרֵף הַכֶּסֶף בָּאוּר:
פסוק י:בְּחַרְתִּיךָ. בָּחַרְתִּי לְךָ כּוּר עֹנִי, כְּנֶגֶד אוֹר. ׳כּוּר׳ הוּא כְּלִי שֶׁמַּתִּיכִין בּוֹ כֶּסֶף וְזָהָב:
פסוק יא:לְמַעֲנִי. וּלְמַעַן שְׁמִי הַקָּדוֹשׁ:
פסוק יא:כִּי אֵיךְ יֵחָל. אֵיךְ יְחֻלַּל שְׁמִי בְּהַכְרִיתוֹ אֶתְכֶם?
פסוק יא:וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן. שֶׁאוֹיְבַי יֹאמְרוּ יַד גִּלּוּלֵיהֶם רָמָה:
פסוק יב:שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב. שֵׁם שֶׁקָּרָא לְךָ אָבִיךָ:
פסוק יב:וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי. מֵאִתִּי נִקְרֵאתָ יִשְׂרָאֵל (בראשית לב:כט), וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וְיִשְׂרָאֵל מְזֻמָּנִי״:
פסוק יד:ה׳ אֲהֵבוֹ. לָזֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה חֶפְצוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא <.b>בְּבָבֶל:
פסוק יד:וּזְרֹעוֹ יֵרָאֶה בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וְעַל כּוֹרֶשׁ אָמַר כֵּן:
פסוק טו:אֲנִי. גָּאַלְתִּי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וַאֲנִי אֶגְאַל כָּל יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּת אַחֲרוֹן וּמֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ:
פסוק טו:אַף קְרָאתִיו. לְכוֹרֶשׁ, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ה׳ אַהֲבוֹ לְיִשְׂרָאֵל, אַף קְרָאתִיו לְאַבְרָהָם, וּקְרִיאָה זוֹ לְשׁוֹן ׳גִּדּוּל׳ לִהְיוֹת מִקּוֹרְאַי, כְּמוֹ ״אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה״ (במדבר א:טז):
פסוק טז:מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי. ״מֵעִידָּן דְּאִתְפָּרְשׁוּ עַמְמַיָּא מִדַּחַלְתִּי, תַּמָּן אֲנָא קְרִיבְתֵּיהּ לְאַבְרָהָם אֲבוּכוֹן לְפוּלְחָנִי״ (תרגום יונתן):
פסוק טז:וְעַתָּה ה׳ אֱלֹהִים שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ. ״אָמַר נָבִיא: וּכְעַן ה׳ אֱלֹהִים שְׁלָחַנִי וּמֵימְרֵיהּ״. עֵרוּבֵי דְבָרִים – מִי שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא יתרו כא) פֵּרֵשׁ: שִׁמְעוּ זֹאת – תּוֹרַת מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ״זֹאת הַתּוֹרָה״. לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי – בְּסִינַי, וְהַנָּבִיא אוֹמֵר: מֵעֵת הֱיוֹתָהּ לְאוֹתוֹ דָבָר שֶׁהוּא אוֹמֵר שָׁם אָנִי. וְלָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים עָמְדוּ בְּסִינַי, וְעַתָּה שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֲלֵיהֶם. וְאַף לָשׁוֹן זֶה יֶשְׁנוֹ עֵרוּבֵי דְבָרִים: לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי אָמְרָה שְׁכִינָה, מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי אוֹמֵר הַנָּבִיא. וְיֵשׁ לִפְתּוֹר שֶׁלֹּא יְהוּ עֵרוּבֵי דְבָרִים: קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ זֹאת שֶׁאֲנִי מִתְנַבֵּא לָכֶם עַל מַפֶּלֶת בָּבֶל וּגְאֻלַּתְכֶם, לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי אוֹתָהּ, מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲבִיאָהּ שָׁם הָיִיתִי. לוֹמֵד שֶׁמִּשְּׁעַת הַגְּזֵרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד הַנָּבִיא שֶׁעָתִיד לְהִנָּבֵא עַל הַדָּבָר בְּסוֹף פַּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ נוֹצָר:
פסוק יט:כִּמְעֹתָיו. שֶׁל יָם, כְּדָגֵי הַיָּם לָרֹב:
פסוק כב:לָרְשָׁעִים. לִנְבוּכַדְנֶצַּר וְזַרְעוֹ׃
