א וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃ ב וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃ ג וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣ד הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ ד אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃ ה וְאִם־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֙ינוּ֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ ו וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃ ז וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃ ח וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃ ט אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ י כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃ יא וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בָּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃ יב וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨ב בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃ יג וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ׃ יד וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃ טו וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֙מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃ טז וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ יז וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃ יח וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃ יט וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃ כ וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ כא וַֽיְהִ֞י כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃ כב וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבָּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃ כג וַיֹּאמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃ כד וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֙יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃ כה וַיָּכִ֙ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃ כו וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ כז וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃ כח וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וישתחו (וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃) כט וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃ ל וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃ לא וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃ לב וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃ לג וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָת֑וֹ וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל־רֵעֵֽהוּ׃ לד וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אור החיים

חיים בן עטר

פסוק ב:
כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ. אוּלַי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק לִזְמַן הֲלִיכָתָם וּבִיאָתָם, וְיֹאמַר גַּם עַל זֶה ״כִּלּוּ״ כִּי צְרִיכִין לְהָבִיא עוֹד. אוֹ לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית י.) כִּי יַעֲקֹב הֵכִין תְּבוּאָה לִשְׁנֵי רָעָב, הָיוּ אוֹכְלִים בְּמֶשֶׁךְ הֲלִיכָתָם וַחֲזָרָתָם מֵהַמְזוּמָן אֶצְלוֹ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר ״כִּלּוּ הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרַיִם״ לוֹמַר אוֹתוֹ הַשֶּׁבֶר כִּלּוּ וְלֹא כָּל הַשֶּׁבֶר שֶׁהָיָה לָהֶם.
פסוק ג:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר. אָמְרוֹ תֵּיבַת לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁאָמַר אֵלָיו יְהוּדָה הַצָּעַת דְּבָרִים לֵאמֹר אֵלָיו הַתְּשׁוּבָה, וְהַהַצָּעָה הִיא ״הָעֵד הֵעִיד״ וְגוֹ׳, וְהָאֲמִירָה הִיא ״אִם יֶשְׁךָ״ וְגוֹ׳. וְנִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לִשְׁלוֹל תְּשׁוּבָה מֵאוֹפֶן אַחֵר הַנִּשְׁמַעַת מֵהַהַצָּעָה הַנִּזְכָּר, וְהוּא כִּי לְצַד שֶׁהֵעִיד וְגוֹ׳ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּקְחוּ בִּנְיָמִין וְיֵלְכוּ בֵּין לְרָצוֹן בֵּין שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״ פֵּירוּשׁ הוֹדָעָה זוֹ גְּזֵרָתָהּ הִיא מַה שֶׁיֹּאמַר אַחַר כָּךְ.
פסוק ג:
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֵאמֹר הָעֵד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אָמַר לָנוּ זֶה וְהֵעִיד עָלֵינוּ עֵדִים בְּהַתְרָאָתוֹ. עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר: הֲשִׁיבֵנִי עַל טַעֲנָה זוֹ אִם יֵשׁ לְךָ תְּשׁוּבָה לְהָשִׁיב לַאֲדוֹנֵי הָאָרֶץ. עוֹד יִרְצֶה שֶׁיֵּשׁ עוֹד לוֹמַר טַעַם אַחֵר מִלְּבַד זֶה, וְהוּא סַכָּנַת שִׁמְעוֹן הַנָּתוּן בְּבֵית כֶּלֶא לְעָרֵב הוֹכָחַת דָּבָר כִּי לֹא מְרַגְּלִים.
פסוק ג:
לֹא תִרְאוּ פָנַי וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לִשְׁלוֹל טַעֲנָה כִּי יֹאמַר יַעֲקֹב שֶׁיַּעֲשֶׂה הוֹכָחוֹת וּרְאָיוֹת הַמַּסְפִּיקִים לִפְנֵי מְלָכִים וְיוֹעֲצֵי אֶרֶץ לְהַכִּיר כִּי אֵינָם בְּגֶדֶר סָפֵק מְרַגְּלִים, וּבָזֶה תַּמָּה טַעֲנַת הָאִישׁ הַחוֹשֵׁד בָּהֶם. לָזֶה אָמַר הֵעִד בָּנוּ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְרַצֶּה לִרְאוֹת פָּנֵינוּ זוּלַת בְּבִיאַת בִּנְיָמִין, וּמֵעַתָּה אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד לְפָנָיו בְּשׁוּם אוֹפֶן, וְאֵיךְ יֵלְכוּ לִקְנוֹת הַתְּבוּאָה מִמֶּנּוּ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה כָּפַל יְהוּדָה דָּבָר זֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים, כִּי תְּנַאי זֶה שֶׁל בִּנְיָמִין מְעַכֵּב הֲגַם שֶׁיּוּסַר חֲשַׁד הַמְרַגְּלוּת.
פסוק ח:
וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. פֵּירוּשׁ נִחְיֶה חַיִּים בְּלֹא צַעַר, וְאָמְרוֹ וְלֹא נָמוּת פֵּרוּשׁ, וּלְפָחוֹת לֹא נָמוּת הֲגַם שֶׁיִּחְיוּ חַיֵּי צַעַר.
פסוק ח:
אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְלֹא נָמוּת לְדַיֵּק בָּא, אֲבָל אִם לֹא יֵלְכוּ לֹא תֹּאמַר שֶׁיֶּחְסַר לָהֶם חַיּוּת הַמַּסְפִּיק לְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ חַיֵּי צַעַר לֹא יִחְיוּ, אֶלָּא הֵם מְעוּתָּדִים לָמוּת.
פסוק ח:
אוֹ יִרְצֶה, שֶׁאִם לֹא יֵלְכוּ, עֲתִידִים לָמוּת בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי יֹאמַר ה׳ לָהֶם: לָמָּה לֹא טָרְחוּ לְחַיֵּי נַפְשָׁם?
פסוק ח:
גַּם אֲנַחְנוּ. אָמְרוֹ גַּם פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד בִּנְיָמִין שֶׁאַתָּה יָרֵא עָלָיו בַּהֲלִיכָה זוֹ יִחְיֶה וְגַם הֵמָּה, וְזוּלַת זֶה הִנֵּה הוּא וְהֵם מֵתִים וַדַּאי, וְאֵינוֹ מִן הָרָאוּי שֶׁיָּמוּתוּ כּוּלָּם וְגַם בִּנְיָמִין מִשּׁוּם סְפֵק בִּנְיָמִין. לוּ יְהִי שֶׁסְּפֵק סַכָּנַת בִּנְיָמִין מוּכְרָע כָּאָמוּר בְּטַעֲנַת יַעֲקֹב כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מב:לח) ״כִּי אָחִיו מֵת״.
פסוק ח:
וְאָמְרוֹ גַּם אַתָּה אִחֲרוּ הַזְכָּרַת חַיּוּת אֲבִיהֶם לְחַיּוּתָם, אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְדַבֵּר כְּפִי הַדִּין (יורה דעה רנ״א) שֶׁחַיֵּי אָדָם קוֹדְמִין אֲפִלּוּ לְחַיֵּי אָבִיו. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ, וְהוּא הָעֶלְיוֹן. אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא הֵם לְבַד בַּהֲלִיכָתָם יִחְיוּ, אֶלָּא גַּם אַתָּה צָרִיךְ לַדָּבָר, כִּי אֵין לֶחֶם בְּכָל הָאָרֶץ זוּלַת בְּמִצְרַיִם וְהוּא מְסֻכָּן אִם לֹא יֵלְכוּ.
פסוק ח:
וְאָמְרוֹ גַּם טַפֵּינוּ בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי בָּנָיו שֶׁל אָדָם חֲבִיבִין עָלָיו מִגּוּפוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִדָּוִד שֶׁאָמַר עַל אַבְשָׁלוֹם, הֲגַם שֶׁהָיָה רוֹדֵף אָבִיו (שמואל ב י״ט:א׳): ״מִי יִתֵּן מוּתִי״ וְגוֹ׳.
פסוק ט:
אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ וְגוֹ׳ וְחָטָאתִי וְגוֹ׳ כָּל הַיָּמִים. טַעַם אָמְרוֹ ״כָּל הַיָּמִים״, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צא:י) אָמְרוּ: עוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ יָמִים.
פסוק ט:
וּבְפֶרֶק הַגּוֹלִין (מכות יא:) אָמַר רַב יְהוּדָה: נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה. מְנָלַן? מִיהוּדָה, דִּכְתִיב ״אִם לֹא הֲבִיאוֹתִיו״ וְגוֹ׳. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״יְחִי רְאוּבֵן״ וְגוֹ׳? כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מִתְגַּלְגְּלִין עַד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאִם תֹּאמַר דִּלְמָא עָנְשׁוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי כִּתְנָאֵי בְּנֵי גָד וְכוּ׳ (קידושין סא:), שֶׁהַמַּעֲשֶׂה קַיָּם עַל כָּל פָּנִים.
פסוק ט:
לָזֶה רָאִיתִי לְהַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁתֵּרֵץ כִּי בְּדָבָר זֶה לֹא הָיָה טוֹעֶה יְהוּדָה וְגַם אָבִיו, אֲבָל נִדּוּי שֶׁעַל תְּנַאי שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּטְעֶה יְהוּדָה וְגַם אָבִיו, לְפִי שֶׁלֹּא נוֹדַע דִּין זֶה אֶלָּא מִמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה לִיהוּדָה וְכוּ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן כֶּפֶל הַתְּנַאי שֶׁמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה. דְּבָרָיו נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה כִּכְתָבָהּ יְדוּעָה לָאָבוֹת, אִם כֵּן מִנַּיִן הָיוּ יוֹדְעִים כִּי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שָׁאֲלוּ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהִתְנָה מֹשֶׁה עִמָּהֶם תְּנַאי כָּפוּל? וְאִם הָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַהֲלָכוֹת הַנִּשְׁמָעִים מִתּוֹרַת מֹשֶׁה, לָמָּה תִּגָּרַע הֲלָכָה זוֹ שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹתָהּ? וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁנֵית כָּל אַחַת בִּמְקוֹמָהּ, כְּמוֹ גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח בְּעִנְיַן יַעֲקֹב, בְּסִינַי נִצְטַוּוּ עָלָיו אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ, וּכְמוֹ כֵן כָּל הַהֲלָכוֹת. וְאִם כֵּן דִּין זֶה הַנִּלְמָד מִיהוּדָה כְּמוֹ כֵן נֶאֱמַר בְּסִינַי, וּמֵעַתָּה אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הַהֲלָכוֹת לֶהֱיוֹתָם נִלְמָדִים בְּסֵדֶר זֶה אוֹ בְּסֵדֶר זֶה, וְלִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁיַּעֲקֹב יָדַע הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁיָּדַע זֶה יָדַע זֶה.
פסוק ט:
וְעוֹד גְּדוֹלָה מִזּוֹ אֲנִי רוֹאֶה, כִּי דִּין זֶה דִּתְנַאי כָּפוּל בְּמַחְלוֹקֶת שָׁנוּ לֵיהּ, כִּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר שֶׁאֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹל הַתְּנַאי, וְטַעַם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַטְּעָמִים הָאֲמוּרִים שָׁם בַּגְּמָרָא, מַה שֶׁאֵין כֵּן דִּין נִדּוּי עַל תְּנַאי הֲלָכָה מֻסְכֶּמֶת הִיא וְאֵין חוֹלֵק עָלֶיהָ. וְאִם כֵּן אַדְרַבָּה, יוֹתֵר יֵשׁ לִתְלוֹת עָנְשׁוֹ שֶׁל יְהוּדָה לְצַד שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי, לֶהֱיוֹתוֹ סוֹבֵר כְּדַעַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, וּכְמוֹ כֵן סָבַר יַעֲקֹב. וּלְצַד שֶׁאֵין הֲלָכָה כֵּן, הָיוּ עַצְמוֹתָיו מִתְגַּלְגְּלִים בָּאָרוֹן, מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה – הֲלָכָה פְּשׁוּטָה, וְטָעוּ בָּהּ יַעֲקֹב וּבָנָיו.
פסוק ט:
וְהַנָּכוֹן הוּא כִּי כַּוָּנַת דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה שֶׁאָמַר: נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה – הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם נִדָּה עַל תְּנַאי וְלֹא כָּפַל לוֹמַר ״וְאִם לֹא – לֹא אֶהְיֶה בְּנִדּוּי״, זֶה הוּא שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה, אֲבָל אִם כָּפַל וְשָׁלַל – אֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. וְכַיּוֹצֵא בָּהּ גַּם כֵּן אָמַר שָׁם בַּשַּׁ״ס (מכות יא:) אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי הִיא בָּאָה, מְנָלַן? מֵעֵלִי וְכוּ׳.
פסוק ט:
וְאִם תֹּאמַר: מַה צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ רַב יְהוּדָה בָּזֶה? מִשְׁנָה (קידושין פ״ג מ״ד) עֲרוּכָה הִיא: כָּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנָאֵי וְכוּ׳ הַמַּעֲשֶׂה קַיָּם״. זֶה אֵינוֹ, כִּי בִּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת הָעִקָּר הוּא הַלֵּב, כְּמַאֲמַר רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁדָּרַשׁ (שבועות כ״ו) ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״ – שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ לִבּוֹ וּפִיו שָׁוִים, וְזוּלַת זֶה אֵינוֹ שְׁבוּעָה, וְהוּא הַדִּין נְדָרִים וְנִדּוּיִים. וּמֵעַתָּה יֹאמַר אָדָם כִּי בְּנִדּוּי, הֲגַם שֶׁלֹּא הִתְנָה תְּנַאי כָּפוּל, כֵּיוָן שֶׁלִּבּוֹ לֹא גָמַר לְנַדּוֹת אֶלָּא אִם יִהְיֶה כֵּן, לָמָּה יִתְחַיֵּב בְּדָבָר שֶׁלֹּא הָיָה כֵן בְּלִבּוֹ? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״. לָזֶה הוֹדִיעַ רַב יְהוּדָה שֶׁאִם לֹא כָּפַל, הֲגַם שֶׁעֲשָׂאוֹ נִדּוּי עַל תְּנַאי, צָרִיךְ הַתָּרָה. וְאֵין הוֹכָחָה לְדִין זֶה אֶלָּא מִיהוּדָה. וְטַעַם דִּין זֶה כְּטַעַם דִּין זֶה קִלְלַת חָכָם הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא מַה שֶׁגִּלָּה לָנוּ הַכָּתוּב בְּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה וּבְמַעֲשֵׂה עֵלִי, גַּם מַעֲשֵׂה יַעֲקֹב שֶׁקִּלֵּל (בראשית לא:לב) ״עִם אֲשֶׁר וְגוֹ׳ לֹא יִחְיֶה״, וְכֻלָּן לֹא הָיָה סְתִירַת הַדָּבָר בְּכֶפֶל הַתְּנַאי.
פסוק ט:
וּמַה שֶׁכָּתַב הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי כִּי נֶאֱמַר הַכֶּפֶל וְלֹא נִכְתַּב, כְּבָר דָּחִינוּ הַדְּבָרִים וְאֵין צֹרֶךְ לְהוֹסִיף לִדְחוֹתָם.
פסוק ט:
שׁוּב רָאִיתִי לְהַתּוֹסָפוֹת שֶׁכָּתְבוּ בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה, שֶׁטַּעַם נִדּוּי יְהוּדָה שֶׁחָל, הֲגַם שֶׁהוּא עַל תְּנַאי, הוּא לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, וּלְכָךְ חָל גַּם עַל הַתְּנַאי וְכוּ׳, אֲבָל שְׁאָר תְּנָאִים שֶׁבְּיָדוֹ לְקַיְּמָן, כְּגוֹן שֶׁמְּנַדִּין אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דָּבָר, וַדַּאי לֹא חָל הַנִּדּוּי כְּלָל, עַד כָּאן.
פסוק ט:
וְהִנֵּה לְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, הֲגַם שֶׁכָּפַל הַמְנַדֶּה הַתְּנַאי, אַף עַל פִּי כֵן חָל עָלָיו לְצַד שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, וְזֶה הֵפֶךְ מַה שֶׁכָּתַבְנוּ. וְלֹא יָדַעְתִּי מַה יְפָרְשׁוּ בְּמֵימְרַת רַבִּי אַבָּהוּ הַסְּמוּכָה לָהּ שֶׁאָמַר: קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, וּמוֹכִיחַ מֵעֵלִי שֶׁאָמַר לִשְׁמוּאֵל ״כֹּה יַעֲשֶׂה לְךָ וְגוֹ׳ אִם תְּכַחֵד״, וְהַדָּבָר הָיָה בְּיָדוֹ לוֹמַר לוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד וּבְיָדוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל לוֹמַר לוֹ. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב. וְאַל תַּקְשֶׁה, וַהֲלֹא דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה סְתָם נֶאֶמְרוּ: נִדּוּי עַל תְּנַאי, וְלֹא חִלֵּק בְּדָבָר שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ לְדָבָר וְכוּ׳, כִּי סָמַךְ עַל הַהוֹכָחָה דּוּן מִמֶּנָּה כָּמוֹהָ וְכִמְצִיאוּתָהּ. גַּם לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁכַּוָּנַת רַב יְהוּדָה הוּא עַל הַכֶּפֶל, לֹא חָשׁ עָלֶיךָ רַב יְהוּדָה לְטָעוּת כִּי סָמַךְ עַל הַמְלַמֵּד דַּעַת מִמֶּנּוּ וּבוֹ לֹא הָיָה כֶּפֶל.
פסוק ט:
גַּם הִצַּצְתִּי בְּדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת וְרָאִיתִי כִּי סוֹבְרִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁמְּנַדֶּה עַל דָּבָר שֶׁהוּא בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הִתְנָה תְּנַאי כָּפוּל – אֵין צָרִיךְ הַתָּרָה. וְאִם כֵּן, אִם לֹא הָיָה מִטַּעַם שֶׁחָל הַנִּדּוּי עַל יְהוּדָה שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי – אֵין הַמַּעֲשֶׂה קַיָּם וְאֵין צָרִיךְ תְּנַאי כָּפוּל, וּדְלָא כְּדִבְרֵי הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שְׁנֵי טְעָמִים בְּדִין הַמְנַדֶּה עַל תְּנַאי: הָאֶחָד לְצַד שֶׁלֹּא כָּפַל הוּא שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה וּמִדִּין תְּנַאי כָּפוּל, וְהַשֵּׁנִי לְצַד שֶׁנִּדָּה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְהוּא דַּעַת הַתּוֹסָפוֹת. וְנִשְׁאַר לָנוּ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִתִּיר יְהוּדָה נִדּוּיוֹ.
פסוק ט:
וְרָאִיתִי לְהָרַאבַ״ד זַ״ל בְּהַשָּׂגוֹתָיו עַל רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, הִשִּׂיג עַל מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שָׁם: תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנִּדָּה לְעַצְמוֹ, וַאֲפִילוּ נִדָּה עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ, וַאֲפִילוּ עַל דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו נִדּוּי – הֲרֵי זֶה מַתִּיר לְעַצְמוֹ, עַד כָּאן. הִשִּׂיגוֹ כִּי לָמָּה לֹא הִתִּיר יְהוּדָה לְעַצְמוֹ, וְעַל כָּל זֶה קָשֶׁה לִי: יַעֲקֹב לָמָּה לֹא הִתִּירוֹ, עַד כָּאן.
פסוק ט:
וְרָאִיתִי לְהָרַשְׁבָּ״א שֶׁכָּתַב כִּי מַה שֶׁיָּכוֹל חָכָם לְהַתִּיר נִדּוּיוֹ, דַּוְקָא בִּדְלָא מְחֻיָּב נִדּוּי, וּכְהַהִיא דְּמַר זוּטְרָא וְכוּ׳. וּלְדַרְכּוֹ שֶׁל רַשְׁבָּ״א לֹא קָשֶׁה אֶלָּא קֻשְׁיַת יַעֲקֹב לָמָּה לֹא הִתִּירוֹ, אֲבָל יְהוּדָה אֵינוֹ יָכוֹל. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִיהוּדָה לְקַבֵּץ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת וּלְהַתִּיר לוֹ, וְאֵין בָּזֶה דִּין ״עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ״ שֶׁצָּרִיךְ מִדַּעְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי נִסְתַּלֵּק חִיּוּבוֹ שֶׁשִּׁעְבֵּד עַצְמוֹ לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו. וְעוֹד הָיָה לוֹ לְהוֹדִיעוֹ, וּפְשִׁיטָא כִּי לֹא יַחְפֹּץ לְצַעֵר אֶת יְהוּדָה בְּנוֹ לְלֹא דָבָר. וְהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים אֶצְלִי כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵין קֻשְׁיָא עַל יַעֲקֹב, כִּי לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁיָּדַע הַדִּין שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה, סָמַךְ כִּי יְהוּדָה יַתִּיר עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֶחָיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וְאֵין קֻשְׁיָא עַל יַעֲקֹב, זוּלַת עַל יְהוּדָה יֵשׁ לָנוּ לְפַקֵּחַ לָדַעַת טַעְמוֹ.
פסוק ט:
וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה שֶׁטַּעַם הַהַתָּרָה הִיא שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי, כְּפִי זֶה טַעְמוֹ שֶׁל יְהוּדָה הוּא שֶׁהָיָה סוֹבֵר כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כֶּפֶל הַתְּנַאי, וּבָזֶה טָעָה. אֶלָּא תִּקְשֶׁה, וְלָמָּה לֹא הוֹכִיחוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל מִיהוּדָה שֶׁנֶּעֱנַשׁ, כִּי דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה לְמַה שֶׁהֶעֱמַדְנוּ בְּדִין כֶּפֶל הַתְּנַאי הֵם דְּלֹא כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְלִסְבָרַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁפֵּרְשׁוּ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה כִּי טַעַם שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרַת הַנִּדּוּי הוּא לְצַד שֶׁעֲשָׂאוֹ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁנֶּעְלַם מֵעֵינֵי יְהוּדָה דִּין זֶה, וְיַעֲקֹב הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁיְּדָעוֹ תָּלָה כִּי יְהוּדָה יַתִּיר מֵעַצְמוֹ.
פסוק כג:
שָׁלוֹם לָכֶם וְגוֹ׳. אָמַר כֵּן הָאִישׁ מֵעַצְמוֹ מִבְּלִי דַּעַת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף מַה הִיא, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ כִּי הוּא מְנַשֶּׁה, יָפֶה כֹּחַ הַבֵּן מִכֹּחַ הָאָב וְיָדַע כִּי יַסְכִּים עַל דְּבָרָיו. וְאָמְרוֹ אַל תִּירָאוּ, לְפִי שֶׁהוּכַּר בִּפְנֵיהֶם הַיִּרְאָה דְּהָיוּ יְרֵאִים דִּכְתִיב (בראשית מג:יח) ״וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים״.
פסוק כג:
נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן. פֵּרוּשׁ, אֵיזֶה אָדָם טָמַן שָׁם הַכֶּסֶף, וַה׳ נְתָנוֹ לָכֶם בְּיֵאוּשׁ הַבְּעָלִים, וּבְנֵי נֹחַ אֵינָם מְצֻוִּים עַל הַכְרָזַת אֲבֵדָה. וּלְחַזֵּק לִבָּם הוֹצִיא אֲלֵיהֶם אֶת שִׁמְעוֹן לְהַרְאוֹת כִּי שָׁלוֹם לָהֶם.
פסוק כד:
וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳. אָמַר כֵּן פַּעַם שְׁנִיָּה לֶהֱיוֹת כִּי בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה נִפְסְקָה הַכְּנִיסָה, כִּי נִתְעַכְּבוּ וְעָמְדוּ פֶּתַח הַבַּיִת, פֵּרוּשׁ קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לַבַּיִת. וַהֲגַם שֶׁאָמַר ״וַיָּבֵא הָאִישׁ וְגוֹ׳ בֵּיתָה יוֹסֵף״ הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כח:י) ״וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לָלֶכֶת לְחָרָן, וּלְעוֹלָם עֲדַיִן לֹא נִכְנְסוּ. וְטַעַם שֶׁרָצוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ קוֹדֶם עַל הַכֶּסֶף, לָדַעַת בִּיאָתָם לְמָה, אִם לְטוֹב אִם לְרַע, לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר תְּשׁוּבָתוֹ אֲלֵיהֶם הֻצְרַךְ פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר ״וַיָּבֵא הָאִישׁ בֵּיתָה יוֹסֵף״, פֵּרוּשׁ בַּיִת הַמְשֻׁבָּח שֶׁלּוֹ.
פסוק כו:
וַיָּבִיאוּ לוֹ וְגוֹ׳ הַבַּיְתָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְחֶדֶר הַמְיוּחָד לוֹ, וְהֵם הָיוּ בְּחֶדֶר אַחֵר בַּבַּיִת עַצְמוֹ, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁנִּכְנְסוּ אֶצְלוֹ לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ לְהַכְנִיס הַמִּנְחָה.
פסוק כז:
וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם. פֵּרוּשׁ, מִתְּחִלָּה שָׁאַל בִּשְׁלוֹמָם, כִּי הוּא מֵהַמּוּסָר לְהַקְדִּים לִשְׁאוֹל שָׁלוֹם אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו, וְהוּא אָמְרוֹ לָהֶם לְשָׁלוֹם, וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל עַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שָׁם ״הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם״ וְגוֹ׳:
פסוק כז:
הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן וְגוֹ׳. קָשֶׁה אֵיךְ יֻצְדַּק לִשְׁאוֹל הֲשָׁלוֹם קוֹדֶם שְׁאֵלַת הַעוֹדֶנּוּ חָי? וְאִם הַכַּוָּנָה בִּשְׁאֵלַת הַשָּׁלוֹם הִיא מַה שֶׁפֵּרֵשׁ בְּאָמְרוֹ ״הַעוֹדֶנּוּ חָי״, לָמָּה כָּפַל? גַּם בִּתְשׁוּבַת הָאַחִים קָשֶׁה, שֶׁאָמְרוּ ״שָׁלוֹם וְגוֹ׳ עוֹדֶנּוּ חָי״ – אַחַר שֶׁאָמְרוּ ״שָׁלוֹם״, מַה חִדּוּשׁ בְּאָמְרָם ״עוֹדֶנּוּ חָי״?
פסוק כז:
וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר אִם כְּכֹחוֹ אָז כֹּחוֹ עַתָּה אוֹ הֻחְלַשׁ לְצַד הַזִּקְנָה, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר עוֹדֶנּוּ פֵּרוּשׁ כְּמוֹת שֶׁהָיָה בַּזְּמַן הַקּוֹדֵם, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם גַּם כֵּן לְסַדֵּר שְׁאֵלַת שָׁלוֹם קוֹדֶם שְׁאֵלַת הַעוֹדֶנּוּ חָי, לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וּכְפִי זֶה שְׁאֵלַת הַעוֹדֶנּוּ חָי אֵינָהּ נִכְלֶלֶת בִּשְׁאֵלַת הֲשָׁלוֹם לוֹ, כִּי גַּם עַל אָדָם שֶׁהִזְקִין וְאָפְסוּ קְצָת כֹּחוֹתָיו כְּפִי הַטֶּבַע יֵאָמֵר עָלָיו שָׁלוֹם לוֹ: