ויתפלל יונה אל ה' אלהיו ממעי הדגה. אמרו רבותינו דברישא כתיב וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה והיה זכר והיה יונה עומד בריוח ולא נתן לב להתפלל רמז הקב"ה לדג והקיאו לתוך פיה של נקבה והיתה מלאה עוברים והיה שם בדוחק גדול והתפלל שם שנאמר ממעי הדגה:
פסוק ג:
ויאמר קראתי מצרה לי אל ה' ויענני. אפשר דבראות יונה שבתחילה היה בדג זכר והוא חשב ששם ימות באיזה אופן ולכך קבל עליו המיתה ולא התפלל והיה ממתין המיתה בכל רגע. וכאשר ראה השינוי והפלא הזה שניתן בדגה כדי שיהיה לו צער. מזה נתעורר שינצל והקב"ה כביכול מתאוה לתפלתו ויוציאהו לאורה. וז"ש קראתי מצרה לי מה שסמכתי לקרות לה' הוא מצרה לי בראותי שנתחדש לי צרה להצטער במעי הדגה. זאת היתה לי שקראתי אל ה' ובטוח שיענני שראיתי שעשית אופן כי מבטן שאול שועתי ואתה בטובך שמעת קולי רצית שאתפלל אליך:
פסוק ה:
ואני אמרתי. כשהושלכתי לים ובלעני הדג נגרשתי מנגד עיניך וכל אלו הם דבקי מיתה בתוכחות על עון אשר ברחתי. אך בהיות שלפניך נגלו תעלומות נמצא מיעוט בעוני וזהו אך כי כונתי לכבוד ישראל כמ"ש רז"ל. וזו המחשבה טובה דין גרמ"א אוסיף להביט אל היכל קדשך: