ויאמר ה' אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים וגו'. הא דנאמר זאת למשה בפלטין של פרעה כמו שהוכיח רש"י נראה לבאר הטעם כי פרעה היה בכור ובחמלת ה' ניצל רק מה בכך דכיון דניתן רשות למשחית אינו מבחין בין טוב לרע וע"כ הוצרכו ישראל ליתן מדם הפסח על המזוזות והמשקוף ולכך נגלה השכינה בפלטין של מלך ואף שלאחר הדבור למשה נסתלקה השכינה מ"מ לא זזה השכינה עד שנשאר רושם ונשאר רשומי קדושה ולא היה כח למשחית לבוא לבית פרעה להשמידו והיה זה לפרעה כמו דם על המשקוף לישראל ולכך אמר משה וירדו עבדיך אלה אלי ולא פרעה בעצמו כי לא רצה משה שפרעה ילך חוץ לחדרו ופלטין שלו פן יקרה לו רע בפגעו בו המשחית:
פסוק א:
כשלחו כלה יגרש אתכם מזה דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו וגו'. נראה לבאר המשך הפסוקים דאה"ע הוציאו קול דהמצרים גרשו את ישראל ממצרים כי עם שפל ובזוי הוא והקב"ה לא הוציאם כלל ממצרים ועיין ביוסיפון לרומים שכ' נגד אפיאנו המדקדק ימ"ש כי הוא כתב כזה אמנם בצאתם ברכוש גדול וטוב מצרים בידם א"א לומר שגירשם דא"כ איך לא נטלו מהם את שלהם וע"כ יודו כולם שהקב"ה הוציאם שלא בטובתן של מצרים וזהו אמר כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה היינו שיש לחוש שיוציאו לעז שהמצרים גורשו את ישראל משנאתם אותם על כן דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו וגו' כדי שיודו שהקב"ה הוציאם שלא בטובתם של מצרים:
פסוק ב:
דבר נא באזני העם. הא דהוצרך לומר לשון בקשה דבלא בקשה נמי אין אחד ימרה את פי ה' שלא לשאול ממצרים כלי כסף וכלי זהב אבל נראה דיש שני טעמים דהוצרך לבקשה הטעם האחד הוא דישראל לא רצו לשאול מהם שע"י כן יתעוררו לב המצרים לרדוף אחריהם ע"כ אמר לשון בקשה דאדרבה דזה היה רצון ה' שירדופו אחריהם ויקרה נס קריעת ים סוף והטעם השני הוא כי הצדיקים שבהם לא ירצו לשאול מהם דאז יהיה היציאה שלא לשם שמים רק כדי להרויח ממון ולכך לא ביקשו ממון רק יצאו לש"ש לעבוד את ה' כאשר הבטיחן משה בצאתם ממצרים יעבדו את ה' ולכך אמר הקב"ה דבר נא בל' בקשה לקיים הבטחתו שהבטיח לאברהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול:
פסוק ג:
ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם. נראה לבאר שהוחזק אצלם משה לאיש גדול צדיק וישר ותמים במפעליו וא"כ שפטו כאשר אמר דרך שלשת ימים נלך לא יכזב ולא ישקר וא"כ ודאי ישובו הנה ולא נשאר אצלם ספק שימנעו להשאיל להם וע"י כן נתן ה' את חן העם בעיני מצרים ובאמת הם שבו אחור לקיים דיבורו של משה: