פסוק א:וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. טַעַם זִכְרוֹן שֵׁם אֱלֹהִים בִּנְתִינַת תּוֹרָה, לוֹמַר כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה מִמִּדַּת הַדִּין וּמִמִּדַּת הָרַחֲמִים, מִדַּת הַדִּין וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, מִדַּת רַחֲמִים אָנֹכִי ה׳, עוֹד הוֹדִיעַ סוֹד אָמְרוֹ (מלכים א יח:לט) ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״, כִּי דִּבֵּר אֱלֹהִים אָנֹכִי ה׳, וְהוּא מַה שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה בְּפָסוּק ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״:
פסוק א:עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר רַב קְטִינָא (מנחות מא,א) ״עַנְשִׁיתוּ אַעֲשֵׂה״ וְכוּ׳, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁעַל עֲשֵׂה לֹא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב. לָזֶה אָמַר ה׳ כִּי יָבִיא ה׳ בְּמִשְׁפָּט עֹנֶשׁ עַל כָּל הַדְּבָרִים גַּם לָעֲשִׂין הָרְשׁוּמִים בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל הָרְשׁוּמִים בִּתְחִלַּת דְּבַר ה׳ ״אָנֹכִי״ וְגוֹ׳, שַׁבָּת, כִּבּוּד אָב וָאֵם. עַל אֵלּוּ, הֲגַם שֶׁהֵם עֲשֵׂה, יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין ״אֵת כָּל הַדְּבָרִים״, בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַעֲשֶׂה.
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֵת כָּל הַדְּבָרִים, לוֹמַר כִּי אֵין חֵפֶץ בִּמְקַבֵּל תּוֹרָה אֶלָּא אִם יְקַבֵּל כָּל הַתּוֹרָה, וְכָל הַמְקַבֵּל עָלָיו תּוֹרָה חוּץ מִמִּצְוָה אַחַת אֵין לוֹ תּוֹרָה (בכורות ל:).
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁהִקְדַּמְתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, כִּי כְּשֶׁיְּדַבֵּר ה׳ בְּתִגְבֹּרֶת הַמְכֻנֵּית לְשֵׁם אֱלֹהִים, יְדַבֵּר דְּבָרִים מֻפְלָאִים אֲשֶׁר אֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים בְּדִבּוּר אֶחָד כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בִּבְרִיאַת עוֹלָם, כְּמוֹ כֵן בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה דִּבֵּר בְּתִגְבֹּרֶת אֶת כָּל הַדְּבָרִים בְּדִבּוּר אֶחָד.
פסוק א:וְאָמְרוֹ תֵּיבַת לֵאמֹר יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר מַה שֶׁיֵּשׁ לְהָעִיר בְּנֹסַח עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, מַדּוּעַ שִׁנָּה הַכָּתוּב נֹסַח דִּבּוּר מִדִּבּוּר, כִּי בִּתְחִלָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר בְּסֵדֶר זֶה: אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, הוֹצֵאתִיךָ, עַל פָּנַי, כִּי ה׳ הוּא הַמְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָצָא לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ אַחֵר: אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יְנַקֶּה ה׳, שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳, שֶׁהָיָה לוֹ לְסַיֵּם כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״לֹא תִשָּׂא אֶת שְׁמִי, כִּי לֹא אֲנַקֶּה, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשִׂיתִי״ וְגוֹ׳.
פסוק א:אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד,א) ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, פֵּרוּשׁ, בְּתִגְבּוֹרֶת הַדִּבּוּר יוּבַן כִּי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים בְּדִבּוּר אֶחָד כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אֵין הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ כָּל הַגְּבוּרוֹת. וּכְשֶׁהִשְׁמִיעָם לְיִשְׂרָאֵל, הִשִּׂיגוּ הֵם שְׁמוֹעַ שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת מֵהֶם, שֶׁהֵם דִּבּוּר ״אָנֹכִי״ וְגוֹ׳ וְדִבּוּר ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְיָצְתָה נִשְׁמָתָם, כְּאָמְרוֹ (שיר השירים ה:ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״, וְלֹא יָכְלוּ הָבִין עוֹד. וּשְׁאָר הַדִּבְּרוֹת נֶחְצְבוּ לַהֲבוֹת אֵשׁ מִקּוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ וְעָמְדוּ סְדוּרִים עַל הַר סִינַי, עַד שֶׁחָזְרָה נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל בְּטַל חַיִּים. בָּאוּ הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם קוֹלוֹת הָאַדִּיר בָּרוּךְ הוּא וְהָיוּ מְדַבְּרוֹת לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ נֶחְקְקוּ בַּתּוֹרָה כְּסֵדֶר שֶׁאֲמָרָם ה׳: ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ״, כִּי הָאֱלוֹהַּ בִּכְבוֹדוֹ מְדַבֵּר נוֹכֵחַ לְיִשְׂרָאֵל בְּעַד עַצְמוֹ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ כֵן בְּמִצְוַת ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ גַּם כֵּן יְדַבֵּר כְּסֵדֶר זֶה. אֲבָל מִשָּׁם וְאֵילָךְ יְדַבֵּר קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַד מַלְאָכוֹ, כְּאָמְרוֹ ״שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״, ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳״, ״עַל כֵּן בֵּרַךְ ה׳״ וְגוֹ׳, וְכֵן כֻּלָּם, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל הַקּוֹל לוֹמַר ״שַׁבָּת לִי״ וְגוֹ׳, ״עָשִׂיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳ ״וְנָתַתִּי״ וְגוֹ׳, כִּי אֵינוֹ אֶלָּא מַלְאָכוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָבֵן וְיֶעֱרַב לְחִכֶּךָ.
פסוק א:וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) כִּי מֹשֶׁה אֲמָרָם לְיִשְׂרָאֵל, אֶפְשָׁר כִּי מֹשֶׁה הָיָה בּוֹ כֹּחַ וְשָׁמַע כֻּלָּם, וּכְשֶׁבָּאוּ הַקּוֹלוֹת לְדַבֵּר לְיִשְׂרָאֵל הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה גַּם כֵּן מְדַבֵּר. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (שמות יט:יט) ״מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל״. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב) שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הָיָה עוֹמֵד עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לוֹ ״תְּקַבְּלֵנִי עָלֶיךָ״ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ ״הֵן״ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ וְעוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר עַל רֹאשׁוֹ. וּלְפִי זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ לֵאמֹר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּתִגְבֹּרֶת הָאֱלֹהִים וְדִבֵּר כֻּלָּם בְּדִבּוּר אֶחָד, גַּם עָשָׂה כֹּחַ בַּדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יֵאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, כִּי כְּשֶׁלֹּא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ כֻּלָּם מֵהַגְּבוּרָה דִּבְּרוּ הֵם אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
פסוק א:עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי יֵשׁ בְּסֵדֶר זֶה שֶׁנִּדְבְּרוּ בּוֹ הַדְּבָרִים מַעֲלָה וְרוֹמְמוּת לְיִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כו:יח) ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ״ וְגוֹ׳, כִּי הַרְבֵּה תּוֹעֲלִיּוֹת נִמְשְׁכוּ מִזֶּה שֶׁפָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְזֶה יְסוֹד קְנִיַּת הַקְּדֻשָּׁה בָּהֶם לְעוֹלָם.
פסוק א:עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא תולדות) שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַנִּבְרָאִים בַּחַיִּים חַיּוּתָם, מִשּׁוּם (איוב טו:טו) ״הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין״, וְלָזֶה לֹא יִחֵד שְׁמוֹ עַל אַבְרָהָם לוֹמַר עָלָיו ״אֱלֹהֶיךָ״ אֶלָּא אַחַר מוֹתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, פֵּרוּשׁ בְּתִגְבֹּרֶת הַדִּבּוּר כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ, וְהַטַּעַם הוּא לֵאמֹר לָהֶם ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, פֵּרוּשׁ לְיַחֵד שְׁמוֹ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם לוֹמַר לוֹ ״אֱלֹהֶיךָ״, אֲשֶׁר עַל כֵּן הִשְׁמִיעָם אֶת קוֹלוֹ לְיַסְּרָם לְהַפְרִיד מֵהֶם הַזּוּהֲמָא, וּבָזֶה יִהְיוּ רְאוּיִים לוֹמַר לָהֶם כֵּן.
פסוק א:וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתָם, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי כְּשֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם הָיָה זְמַן יְצִיאַת נְשָׁמָה, אָז אָמַר לְכָל אֶחָד מֵהֶם ״אֱלֹהֶיךָ״, וַהֲגַם שֶׁהָיוּ בַּחַיִּים וְשָׁמְעוּ גַּם כֵּן ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ וְגוֹ׳, לֹא יִתְיַחֵס לָהּ אִחוּר, כִּי הַכֹּל אָמַר ה׳ בְּדִבּוּר אֶחָד וְלֹא קָדְמָה אֲפִלּוּ אוֹת לַחֲבֶרְתָּהּ.
פסוק א:עוֹד אָמְרוֹ לֵאמֹר יְכַוֵּן אָמְרָם זַ״ל (זהר ח״ב צג:) שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ רְמוּזָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶם אֲמָרוֹת אֲחֵרוֹת כְּלוּלוֹת וּרְמוּזוֹת. וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם טוֹב בְּהַשְׁמָעַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, כִּי הֵם שְׁנֵי שָׁרָשִׁים לִשְׁנֵי כְּלָלוֹת הַמִּצְווֹת: מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. אָנֹכִי הִיא עִקָּר וְשֹׁרֶשׁ כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה, לֹא יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳ הִיא עִקָּר וְשֹׁרֶשׁ כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, לָזֶה נָטַע ה׳ בָּהֶם מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן שָׁרְשֵׁי שְׁנֵי עִקְּרֵי הַמִּצְווֹת שֶׁבָּזֶה לֹא תִּמּוֹט תּוֹרָה מִזַּרְעֵנוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
פסוק ב:אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳. טַעַם כֶּפֶל אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ וְגוֹ׳ מִבֵּית עֲבָדִים, פְּשַׁט הַדְּבָרִים הוּא שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַגְדִּיל עוֹצֶם שְׁבִיָּתָם שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מָקוֹם שֶׁאֲסִירָיו לֹא פָתַח (ישעיהו יד:יז) וְגוֹ׳, נוֹסָף עַל הַפְלָגַת טֻמְאָתָהּ, וְעוֹד שֶׁהָיוּ שָׁם בְּגֶדֶר עֲבָדִים וְהוֹצִיאָנוּ ה׳.
פסוק ב:עוֹד יְכַוֵּן ה׳ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ – הִנֵּה הִזְכִּיר בִּתְחִלַּת דִּבְרֵי ה׳ שְׁנֵי עִנְיָנִים: הָאֶחָד הֱיוֹתוֹ ה׳ בָּרוּךְ הוּא שֵׁם הֲוָיָ״ה, זֶה יַגִּיד הָאֱמוּנָה כִּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וּבְמַאֲמָרוֹ הָיָה כָּל הֹוֶה וְכָל מַה שֶׁהָיָה וּמַה שֶׁיִּהְיֶה, גַּם יַגִּיד עַל הֲוָיָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיָה וְהֹוֶה וְיִהְיֶה. וְהַשֵּׁנִי אָמַר ״אֱלֹהֶיךָ״, פֵּרוּשׁ שֶׁעֲלֵיהֶם לְקַבֵּל מַאֲמָרוֹ וּגְזֵרוֹתָיו, וְכָל הַמַּמְרֶה אֶת פִּיו יַכֶּנּוּ אֱלוֹהַּ. וּכְנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ בָּא הָאֱלֹקִים לְהַכְרִיחַ כָּל אַחַת מֵהֶם בְּהוֹכָחָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ טַעֲנָה. כְּנֶגֶד אָמְרוֹ אָנֹכִי ה׳, זֶה לְךָ הָאוֹת אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. דַּע כִּי בְּאֶמְצָעוּת יְצִיאַת מִצְרַיִם הֻכְחֲשׁוּ כָּל הַדּוֹבְרִים שֶׁקֶר שֶׁיֵּשׁ חָס וְשָׁלוֹם אֱמוּנָה זוּלָתוֹ, כִּי הֻכְחֲשׁוּ הַמְּאוֹרוֹת כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה בְּהַחְשִׁיךְ ה׳ מְאוֹרָם, הֻכְחֲשׁוּ הַיַּמִּים כִּי ה׳ עָשָׂה בָּהֶם אוֹתוֹת וַהֲפָכָם לְדָם, הֻכְחֲשָׁה הָאָרֶץ בְּהַכּוֹתָהּ ה׳ וַתִּשְׁרֹץ שְׁרָצִים רָעִים, הֻכְחֲשׁוּ בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם וּבְמַזָּלָם חוֹזֶק, הֻכְחֲשׁוּ כָּל אֱלוֹהוֹת בַּעֲשׂוֹת ה׳ בָּהֶם שְׁפָטִים, הֲרֵי כִּי ה׳ הוּא אֲדוֹן כָּל הֹוֶה וְשׁוֹלֵט עַל הֹוֶה וּמַכְחִידוֹ וְגוֹזֵר עַל אַיִן וְיִהְיֶה כַּאֲשֶׁר עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל רוֹאוֹת. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר אֱלֹהֶיךָ שֶׁצְּרִיכִין לְקַבְּלוֹ עֲלֵיהֶם לֶאֱלוֹהַּ לְקַיֵּם כָּל דְּבָרָיו, אָמַר טַעַם הַדָּבָר מִבֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ, כִּי לְצַד שֶׁהָיִיתָ עֶבֶד לַזּוּלַת וַאֲנִי הוֹצֵאתִיךָ מֵעַבְדוּתָם, שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת כִּי תְּקַבֵּל אֱלֹהוּתִי עָלֶיךָ לְקַיֵּם כָּל דָּבָר.
פסוק ב:עוֹד יִרְצֶה בְּכֶפֶל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לְהוֹדִיעַ סוֹד כָּמוּס כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, כִּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הֵן הֵנָּה שֶׁהָיוּ טְבוּעִים בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם, וּבְאֶמְצָעוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבָנָיו אֲשֶׁר יָרְדוּ מִצְרַיִם הוֹצִיאוּ אוֹתָם, כְּאָמְרוֹ (בראשית מו:ג) ״כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם״. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם, וְאָמְרוּ יוֹדְעֵי נִסְתָּרוֹת לַה׳ כִּי הוּא עַצְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עָלָיו (דברים ד:ז) ״כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל״ וְגוֹ׳ שֶׁעָמְדוּ בְּהַר סִינַי. וּכְפִי זֶה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן אָמְרוֹ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא הוֹצָאַת הַנְּשָׁמוֹת מִשִּׁבְיָתָם בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם, פֵּרוּשׁ שֶׁבֵּרְרָם בְּאֶמְצָעוּת מוֹעֲצוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עוֹדָם בְּמִצְרַיִם בְּבֵית עַבְדוּת, וְאָמַר מִבֵּית עֲבָדִים כְּנֶגֶד מַה שֶׁהוֹצִיא הָעָם הַמְבֹרָר לְבַל יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם.
פסוק ב:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי סוכה ה,ד) בְּפֵרוּשׁ ״יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל״ כִּי לֹא נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְהִלַּת מְהַלְּלָיו כְּשֶׁאָמְרוּ אֱלֹהֵי עוֹלָם וְלֹא אֱלֹהֵי הַמַּלְאָכִים, אֶלָּא כְּשֶׁאָמְרוּ ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, וְהוּא אָמְרוֹ אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִתְרַצֵּיתִי בְּשׁוּם כִּנּוּי הַמַּעֲלוֹת אֶלָּא בִּקְרִיאָתוֹ אֱלֹהֶיךָ, וּבָזֶה פִּרְסֵם מַעֲלוֹת יִשְׂרָאֵל בָּעֶלְיוֹנִים. וּכְנֶגֶד פִּרְסוּם בַּתַּחְתּוֹנִים אָמַר אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מָקוֹם שֶׁאֵין מְצִיאוּת לָצֵאת מִשָּׁם, וְהָיְתָה הוֹצָאָתְךָ פִּרְסוּם גָּדוֹל לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. וְצֵא וּלְמַד מִדִּבְרֵי יִתְרוֹ שֶׁהוּא אֶחָד הַמְיֻחָד מֵהָאֻמּוֹת. וְאָמְרוֹ מִבֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ לֹא הוֹצֵאתִיךָ בְּדֶרֶךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר עָלֶיךָ שֵׁם עַבְדוּת. הַמָּשָׁל, אִם הָיָה ה׳ מוֹצִיאָם בְּדֶרֶךְ בְּרִיחָה וְכַדּוֹמֶה, הֲגַם שֶׁהָיְתָה הַהַצָּלָה נְכוֹנָה, אַף עַל פִּי כֵן שֵׁם עַבְדוּת לֹא יֵעָקֵר מֵהֶם כִּי אֵלֶּה עַבְדֵי פַרְעֹה. וּמִמַּה שֶׁהוֹצִיאָם בְּכַמָּה נוֹרָאוֹת עַד שֶׁאָמַר פַּרְעֹה ״הֲרֵי אַתֶּם לְעַצְמְכֶם, הֲרֵי אַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין״ וְכוּ׳ (ילקוט ר״ח), וְעוֹד לוֹ כְּשֶׁרָדַף שֶׁעָשָׂה ה׳ הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל בְּהַטְבָּעָתוֹ בַּיָּם, בָּזֶה פָּקַע שֵׁם עַבְדוּת מֵהֶם.
פסוק ב:עוֹד יִרְצֶה לְדַבֵּר עִם הַנֶּפֶשׁ וְעִם הַגּוּף. כְּנֶגֶד הַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר תַּכִּיר בְּחִינַת הָרוּחָנִיּוּת אָמַר אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, כִּי הַנְּשָׁמָה תַּכִּיר בְּחִינַת הָאֱלֹהוּת. וְאוּלַי בְּאוֹתוֹ רֶגַע עַצְמוֹ הָיְתָה יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ וְהִכִּירָה אֱלוֹהַּ שֶׁלָּהּ כְּשֶׁאָמַר לָהּ ״אָנֹכִי״, וְלָזֶה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד אֱלֹהֶיךָ, כִּי בְּחִינַת הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִתְאַחֶדֶת הִיא וְאֵין בָּהֶם פֵּרוּד בְּעוֹלָם הַפֵּרוּד שֶׁהוּא עוֹלָם הַזֶּה. וְתִמְצָא שֶׁאָמַר דָּוִד בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א יז,כא): ״וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בָּאָרֶץ בִּמְקוֹם הַפֵּרוּד הֵם גּוֹי אֶחָד, כִּי נִתְקַדְּשׁוּ וְנַעֲשׂוּ בָּאָרֶץ כְּמַלְאָכִים, וְהוּא הַשֶּׁבַח שֶׁמְּשַׁבְּחָם בּוֹ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּכְנֶגֶד בְּחִינַת הַגּוּף וְחַיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדּוֹמֶה לְחַיּוּת הַבַּהֲמִי, אָמַר הַכָּרַת חֶסֶד עוֹלָם הַזֶּה כִּי לֹא תוּכַל בְּחוֹן בְּחֵשֶׁק רוּחָנִיּוּת הַנָּאוֹר.
פסוק ב:עוֹד יִרְצֶה אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, פֵּרוּשׁ, קוֹדֶם בִּיאָתְךָ לָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אַתָּה אוֹר מֵאוֹר הַקָּדוֹשׁ חֵלֶק ה׳, כְּאָמְרוֹ (דברים לב,ט) ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״. וּבְחִינָה זוֹ תַּגִּידֶנָּה תֵּיבַת ״אֱלֹהֶיךָ״, כִּי לֹא יִתְיַחֵס דָּבָר זֶה אֶלָּא לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן וְכַנִּרְמָז בְּרוּבֵּי מַאַמְרֵי רַזַ״ל. וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר עַל כֵּן הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָזֶה הִגִּיד טַעַם אֲשֶׁר הִרְעִים וְהִרְעִישׁ ה׳ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֶיהָ שָׁמַיִם וּצְבָאֶיהָ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאָם, כִּי מֵהַנִּמְנָע שֶׁיַּצִּיל חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְקָרְבָם אֵלָיו.
פסוק ב:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אָנֹכִי ה׳, פֵּרוּשׁ, בֵּין בִּזְמַן שֶׁאֲנִי מִתְחַסֵּד עִמְּךָ אֶהְיֶה לְךָ לְרִבּוֹן, בֵּין בִּזְמַן שֶׁאֲנִי מְיַסְּרֶךָ וּמוֹכִיחֲךָ אֶהְיֶה אֱלֹהֶיךָ.
פסוק ב:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים קטז:ד) ״כּוֹס יְשׁוּעוֹת וְגוֹ׳ וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא צָרָה וְיָגוֹן וְגוֹ׳ וּבְשֵׁם״ וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ס,א) מְבָרְכִין עַל הָרָעָה בְּשִׂמְחָה כְּשֵׁם וְכוּ׳, וְהַטַּעַם כִּי בְּחִינַת הַמּוּסָר מֵה׳ אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד הַטּוֹב וְהַחֶסֶד, וְהוּא אָמְרוֹ אָנֹכִי ה׳ פֵּרוּשׁ מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים אֲפִלּוּ כִּזְמַן אֱלֹהֶיךָ, פֵּרוּשׁ שֶׁאֲנִי מְיַסְּרֶךָ.
פסוק ב:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֲנִי אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי עָתִיד לְהוֹצִיאֲךָ מִבֵּית עֲבָדִים, וְזֶה יִרְמֹז עַל גָּלוּת הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר שִׁעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל כָּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן כַּמִּשְׁפָּט הָרָגִיל בְּעֶבֶד, וְרָמַז ה׳ כִּי יוֹצִיאֵנוּ מִבַּיִת זֶה.
פסוק ב:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם וְלֹא הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עִמָּנוּ שֶׁהָיָה ה׳ מַמְשִׁיל יִשְׂרָאֵל שָׁם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְיַעֲבִידוּ בְּעוֹבְדֵיהֶם וְיִשְׁלְטוּ בָּהֶם וְיִקְחוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדָם וְיֵשְׁבוּ בָהּ לְעֵינֵיהֶם, וְיֵשׁ בָּזֶה יוֹתֵר נַחַת רוּחַ לְיִשְׂרָאֵל וְהַגָּדַת עֹצֶם הַיְּכֹלֶת כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ וְשׁוֹלְטִים בָּהּ. לָזֶה אָמַר ה׳ כִּי טַעַם הַדָּבָר הוּא לְצַד שֶׁהָאָרֶץ הִיא בֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים לב:ח) ״בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן וְגוֹ׳ יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״א קח:) כִּי ה׳ חִלֵּק מְקוֹמוֹת הָעוֹלָם לְשָׂרֵי מַעְלָה זוּלַת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ לִשְׁמוֹ כִּבְיָכוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ מִבֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ, מָקוֹם שֶׁהוּא שֶׁל עֲבָדִים שֶׁל ה׳, פֵּרוּשׁ שֶׁמֶּמְשַׁלְתּוֹ מֶמְשֶׁלֶת שַׂר אֶחָד מֵעַבְדֵי ה׳, וְלֹא רָצָה ה׳ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשָּׂרִים אֶלָּא תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל, וְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצַד שֶׁהִיא בֵּית עֲבָדִים לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר הִיא בֵּית אֱלֹהִים.
פסוק ג:לֹא יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁקָּדַם לְצַוּוֹת עַל אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא דָּבָר שֶׁעִקָּרוֹ בַּלֵּב, לָזֶה אָמַר כִּי כְּמוֹ כֵן יִצְטָרֵךְ לְהַרְחִיק מִלִּבּוֹ אֱלֹהוּת הַזּוּלַת, הֲגַם שֶׁלֹּא יוֹצִיאֶנּוּ בִּשְׂפָתָיו, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר בְּתֵיבַת לְךָ, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ. וּכְפִי זֶה מָצִינוּ אַזְהָרָה לְמַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) בְּפָסוּק (יחזקאל יד:ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ״ וְגוֹ׳ שֶׁה׳ מַעֲנִישׁ עַל מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קו:) אֵין עֹנֶשׁ בְּלֹא אַזְהָרָה, הֲרֵי לְךָ אַזְהָרָתוֹ.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי כָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם אֵין פְּעֻלַּת הָעוֹבֵד פּוֹעֶלֶת הַדְרָגָה בַּנֶּעֱבָד לַעֲשׂוֹתוֹ אֱלֹהִים, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂנָה פְּעֻלַּת אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כִּי נוֹתֵן כֹּחַ גָּדוֹל בִּבְחִינַת הָרַע וְכוֹפֶה חָס וְשָׁלוֹם בְּחִינָה הַמְעֻלָּה לִפְנֵי בְּחִינַת הָרַע רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ הֲוָיָה שֶׁלְּךָ תַּעֲשֶׂנּוּ אֱלֹהִים.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הָעוֹבֵד הוּא מַמְצִיא הֲוָיָה אַחַת שֶׁהִיא אֱלֹהִים, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כֵּן קוֹדֶם.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי אֵל זָר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא הַשּׁוֹפֵט נְקָמָה מֵעוֹבְדֵהוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיה ב,יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה, כִּי בַּעֲשׂוֹתוֹ אֵל זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵהַנִּמְנָע שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶחָד, וַהֲגַם שֶׁהוּא לֹא יִרְצֶה לַעֲבֹד אֶלָּא לְאֶחָד, יִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת רַבִּים כִּי אֵין אֶחָד, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יִהְיֶה לְשׁוֹן יָחִיד וְגָמַר אֹמֶר אֱלֹהִים אֲחֵרִים. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר כִּי כְּשֶׁיַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶחָד, לְסוֹף יַעֲבֹד רַבִּים. וְצֵא וּלְמַד מִדִּבְרֵי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל (סנהדרין קב:) רִבּוּי הָאֱלוֹהוֹת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים בָּאָרֶץ בַּעֲוֹנוֹת.
פסוק ג:וְאָמְרוֹ עַל פָּנַי יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, כִּי יֵאָמֵן נָבִיא בִּדְבָרָיו אִם יֹאמַר לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה עַל פִּי ה׳, וְדַוְקָא בִּשְׁאָר מִצְווֹת חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר וּבֶן מָוֶת הוּא, וְזֶה הוּא אָמְרוֹ עַל פָּנַי פֵּרוּשׁ בְּכָל פְּרָטֵי הַזְּמַנִּים, כִּי כְּבָר הִקְדִּים הוֹדָעָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַזְכָּרַת שְׁמוֹ כִּי הוּא הָיָה וְהֹוֶה וְיִהְיֶה בְּאֵין הֶפְסֵק, וּמֵעַתָּה הֲרֵי זֶה הִכְנִיס בִּכְלַל הָאִסּוּר כָּל הַיָּמִים וְהַשָּׁעוֹת וְהָרְגָעִים, שֶׁכֻּלָּם בִּכְלַל אִסּוּר לֹא יִהְיֶה.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ עַל פָּנַי – רָמַז לִשְׁלוֹל טַעֲנַת כַּת הַטּוֹעִים שֶׁעוֹשִׂים עֲבוֹדָה זָרָה לְאֶמְצָעִי, לְטַעֲנַת שְׁלִילוּת הִמָּצְאוֹ חַס וְשָׁלוֹם. לָזֶה אָמַר ״עַל פָּנַי״, פֵּרוּשׁ, כָּל הַהוֹוֶה בָּעוֹלָם הוּא עַל פָּנַי, כִּי עֵינֵי ה׳ מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לְאַזְהָרָתוֹ, כִּי כְּפִי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי יַרְחִיק הַדָּבָר מִטַּעַם כִּי כָּל עוֹבֵד אֵינוֹ עוֹבֵד אֶלָּא לְאֶחָד מִמְּשַׁמְּשָׁיו יִתְבָּרַךְ, וְאַדְרַבָּה מִגְּדֻלַּת הָעֶבֶד גְּדֻלַּת הָאָדוֹן נוֹדַעַת, וְאִם כֵּן הָעוֹבֵד לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ הֲרֵי זֶה עוֹבֵד עֲבָדָיו וּמְשַׁמְּשָׁיו יִתְבָּרַךְ, וְלָמָּה יַקְפִּיד ה׳ עַל הַדָּבָר? לָזֶה אָמַר עַל פָּנַי, פֵּרוּשׁ, לְסִבָּה שֶׁאֲנִי מִתְכַּעֵס עַל הַדָּבָר שֶׁמְּשִׂימִים אֵל לְלֹא אֵל. וְתֵבַת ״פָּנַי״ לְשׁוֹן כַּעַס, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות לג:יד) ״פָּנַי יֵלֵכוּ״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף ״כִּי אָנֹכִי וְגוֹ׳ אֵל קַנָּא״.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה עַל פָּנַי – עַל סִבַּת פָּנַי, לְבַל תִּהְיוּ נִמְנָעִים מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים, כִּי אֵין לְךָ עוֹנֶג בָּעוֹלָם כִּרְאוֹת פְּנֵי ה׳ בְּעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, כִּי הוּא זֶה תַּכְלִית הַמְקֻוֶּה, וְהִזְהִירָם ה׳ לְבַל יְסַבְּבוּ מְנִיעַת עַצְמָם מֵהַשָּׂגָה זוֹ.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כח:י) ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״, וּמֵעַתָּה כְּשֶׁעוֹבֵד אֱלֹהִים אֲחֵרִים הִנֵּה הוּא מַשְׁרֶה בְּחִינַת הָרַע עַל הַפָּנִים אֲשֶׁר שָׁם קָנְתָה הַקְּדֻשָּׁה מְקוֹמָהּ.
פסוק ד:לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת, אַחַר אָמְרוֹ ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ וְגוֹ׳ וַאֲפִלּוּ בְּמַחְשָׁבָה, מַה צֹרֶךְ עוֹד לְצַוּוֹת עַל מַעֲשֵׂה הַפְּסִילִים? וְאִם לְצַוּוֹת עַל עֲשִׂיָּתָם אֲפִלּוּ לְזוּלַת, אִם כֵּן לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר תֵּבַת ״לְךָ״. עוֹד, לֹא הָיָה לוֹ לִגְמֹר אֹמֶר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה אִם לֹא בָּאָה הָאַזְהָרָה אֶלָּא עַל מַעֲשֵׂה אוּמָּן. עוֹד, לָמָּה קָרָא לַצְּלָמִים בְּשֵׁם פֶּסֶל? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם אַחֶרֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ, שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לוֹמַר ״כִּי אָנֹכִי אֵל קַנָּא״ וְחוֹזְרִים הַדְּבָרִים לְהַמְּדַבֵּר בַּתְּחִלָּה ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת, לָמָּה הֻצְרַךְ לָתֵת טַעַם כִּי וְגוֹ׳ אֵל קַנָּא, הֲלֹא בְּלֹא טַעַם זֶה יִתְחַיְּבוּ לְקַבֵּל גְּזֵרַת מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא?
פסוק ד:וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר אִסּוּר מִין עֲבוֹדָה זָרָה חוּץ מֵהַמֻּזְכָּר בַּפָּסוּק ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְהוּא כִּי יֹאמַר אָדָם, הָאֱמֶת כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים וְכָל זוּלָתוֹ אַיִן, אֲבָל לְצַד עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ תִּתְמַעֵט תְּכוּנַת הָאָדָם וְהַשָּׂגָתוֹ לְדַבֵּר לְפָנָיו וְלִשְׁאֹל פְּרָטֵי שְׁאֵלוֹתָיו, כִּי אֵינוֹ מִמּוּסַר גֶּדֶר הַכָּבוֹד שֶׁתָּבֹא בְּרִיָּה שְׁפֵלָה אֲפֵלָה כָּמוֹנִי וְתִשְׁאַל שְׁאֵלוֹת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְלִפְעָמִים יַרְבֶּה בִּפְרָטֵי צְרָכָיו דַּקִּים וְרַבִּים, וְאֵיךְ יִהְיֶה לוֹ כָּל כָּךְ עַזּוּת פָּנִים לְהַרְבּוֹת לִשְׁאֹל דִּקְדּוּקֵי הַשְּׁאֵלוֹת. אֲשֶׁר עַל כֵּן יִתְיַעֵץ בְּדַעַת יִצְרוֹ שֶׁיִּבְחַר לְדַבֵּר דְּבָרָיו לִפְנֵי אֶחָד מִמְּשַׁמְּשֵׁי עֶלְיוֹן הַמְשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו בַּמָּרוֹם, וְהוּא יַעֲזֹר לוֹ גַּם יִהְיֶה אֶמְצָעִי לְדַבֵּר דְּבָרָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בַּדָּבָר הַגָּדוֹל אִם יִצְטָרֵךְ, וּבְאֶמְצָעוּת כֵּן כַּבֵּד יְכַבֵּד אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַהוּא וִיבָרְכֵהוּ וְיִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ כָּל הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲלָה, שֶׁבָּזֶה יִתְרַצֶּה לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת לוֹ צְרָכָיו. וְדַע כִּי טָעוּת זֶה בָּהּ טָעוּ רֹב הָעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי יוֹדְעִים הֵם שֶׁעוֹבְדִים לְלֹא אֱלוֹהַּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְאֶמְצָעִי וְכוּ׳ כַּנִּזְכָּר. וּבְחִינָה זוֹ לֹא יִקָּרֵא לָהּ שֵׁם אֱלוֹהַּ אֶלָּא פֶּסֶל, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי לֹא אֱלוֹהַּ הוּא וְזֶה הוּא פְּסִלוּתוֹ שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ אֱלֹהִי וּפְסֹלֶת הוּא לִפְנֵי הָעִקָּר שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא עוֹלָם. אוֹ קְרָאוֹ פֶּסֶל כִּי הוּא עוֹמֵד לְהִתְפַּסֵּל כְּשֶׁיַּעֲבִירֶנּוּ ה׳ מִמֶּמְשַׁלְתּוֹ עַל יְדֵי סִבָּה אוֹ עַל יְדֵי סִבַּת זֶה הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ שֶׁיְּהֵא גּוֹרֵם לְהִתְפַּסֵּל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (איכה רבתי פ״ב) בְּמַעֲשֵׂה דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁאָמְרוּ ״אָנוּ מַשְׁבִּיעִים לַשָּׂרִים הַמְמֻנִּים״ וְכוּ׳, וַה׳ הֶעֱבִיר מֶמְשֶׁלֶת הַשָּׂרִים, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו מ״ג:כ״ח) ״וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ״. וְצִוָּה ה׳ גַּם עַל בְּחִינָה זוֹ וְאָמַר לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, פֵּרוּשׁ, הֲגַם כִּי לְךָ בְּעַצְמְךָ בְּדַעְתְּךָ שֶׁהוּא פֶּסֶל, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תַּעֲשֵׂהוּ לְךָ.
פסוק ד:וְחָזַר וּפֵרַשׁ מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה, וְאָמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְגוֹ׳, וְאָמַר הַטַּעַם לְהָאִסּוּר כִּי אָנֹכִי ה׳ אֵל קַנָּא, פֵּרוּשׁ, מִתְקַנֵּא אֲנִי עַל הַדָּבָר הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ זֶה. וּלְהָבִין תֹּכֶן הַכַּוָּנָה, הִנֵּה מָצִינוּ לַה׳ שֶׁהִזְכִּיר פְּרָט זֶה שֶׁל הַקִּנְאָה בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא (במדבר ה:יד), דִּכְתִיב ״וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״ וְגוֹ׳, הִנֵּה לִפְעָמִים יִתְקַנֵּא אָדָם בְּאִשְׁתּוֹ עַל בְּנוֹ וְעַל עַבְדּוֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת כַּלָּה הֵם, כָּרָמוּז בְּאֹרֶךְ בְּסֵפֶר קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שִׁיר הַשִּׁירִים. וּמֵעַתָּה כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים לָהֶם בְּעָלִים, הֲגַם שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ וְלֹא יַכְחִידוּ בַּבּוֹרֵא כִּי הוּא אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, הַשֵּׂכֶל יְחַיֵּב כִּי יִתְקַנֵּא הַבַּעַל. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה אֵשֶׁת מֶלֶךְ כִּי תֹּאהַב עֶבֶד מֶלֶךְ אוֹ בְּנוֹ לְהָכִין דִּקְדּוּקֵי פְּרָטִים הַצְּרִיכָה לָהֶם וּתְחַבְּקֵהוּ וּתְנַשְּׁקֵהוּ, הַאִם לֹא יִתְקַנֵּא הַמֶּלֶךְ לְדָקְרָהּ בַּחֶרֶב? כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. וְהַמַּבְחִין אֹפֶן דְּבֵקוּת נֶפֶשׁ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם הַבּוֹרֵא בַּחֲפִיצָה בַּחֲשִׁיקָה בִּדְבִיקָה בְּאַהֲבָה רַבָּה יַשִּׂיג הִתְבּוֹנְנוּת הַמֻּשְׂכָּל. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כִּי אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אֱלֹהֶיךָ״ לִרְמֹז הָאָמוּר, וְהוּא סוֹד הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְיִחוּד שְׁמוֹ, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי אָמַר הַכָּתוּב (דברים ד:יט) ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳״ וְגוֹ׳ לְכָל הָעַמִּים, כִּי הָעַמִּים שָׂרֵיהֶם שָׂרֵי מַעְלָה וְהֵם הַמּוֹשְׁלִים בָּהֶם, לֹא כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא שָׂרֵינוּ הוּא אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ הוּא.
פסוק ד:וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז אָמְרוֹ לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִפְסוֹל אֶת עַצְמוֹ, כִּי בַּחֲטֹא הָאָדָם בַּעֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מִטִּבְעוֹ נִפְסָל וְיוּסַר צֶלֶם אֱלֹהִי, דִּכְתִיב (תהלים לט:ז) ״אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ״, וְלֹא יֵרָאוּ פָנָיו לְמַעְלָה, וְנִכְנָס בְּגֶדֶר אִיסּוּר לִבְנֵי אֵל חַי לְבַל יִסְתַּכְּלוּ בְּפָנָיו, כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (מלכים ב ג:יד) ״לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט״ וְגוֹ׳.
פסוק ה:פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי אָמַר שֶׁהוּא קַנַּאי בָּרוּךְ הוּא, וְיָדוּעַ הוּא כִּי הַקַּנָּאוּת תַּפְעִיל סָמוּךְ לַדָּבָר הַמִּתְקַנֵּא עָלָיו, וְרוֹאִים אָנוּ הַכְחָשַׁת הַדָּבָר חָס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה וְכַמָּה מָרְדוּ וּפָשְׁעוּ וְעָשׂוּ וְהִצְלִיחוּ וְלֹא נָגְעָה יַד הַקַּנַּאי. לָזֶה אָמַר פּוֹקֵד, פֵּרוּשׁ, וְאִם רָאִיתָ הַפְכִּיּוּת הַקִּנְאָה דַּע כִּי אֲנִי פּוֹקֵד, פֵּרוּשׁ, זוֹ הִיא מִדָּתִי שֶׁאֵין אֲנִי נִפְרָע מֵעוֹשֵׂי רֶשַׁע מִיָּד וּמַאֲרִיךְ אַפִּי עַד דּוֹר שֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי, פֵּרוּשׁ לִפְעָמִים, וְאֵין אֲנִי מַאֲרִיךְ אַפִּי אֶלָּא עַד זְמַן זֶה. וְהַטַּעַם, כִּי אִם הָיָה ה׳ מִתְקַנֵּא לָאָדָם תֵּכֶף, אֵין קִיּוּם לַנִּבְרָאִים, לָזֶה מִתְחַכֵּם ה׳ לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה וּמַעֲלִים עַיִן מִלְּאַבְּדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיָּקוּמוּ בְּנֵיהֶם, אוּלַי יֵיטִיבוּ דַרְכֵיהֶם וְנִמְצָא עוֹלָם קַיָּם בָּהֶם, גַּם יוֹעִיל לָאָבוֹת לְזַכּוֹתָם בָּעוֹלָם הַבָּא כְּאָמְרָם (סנהדרין קד,א) בְּרָא מְזַכֶּה אַבָּא. וְאִם דּוֹר שֵׁנִי הִתְעִיבוּ כְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת אָז יִפְקֹד עֲלֵיהֶם עֲוֹן אֲבוֹתָם אִתָּם יִמָּקוּ, וַעֲדַיִן יֶשְׁנוֹ לְקַנְאוֹת רֶשַׁע הָאָב בְּפִרְעוֹן הַבָּנִים. וְלִפְעָמִים יוֹסִיף ה׳ לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ גַּם לְדוֹר שֵׁנִי וְתוֹלֶה לָהֶם עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי לַטַּעַם עַצְמוֹ הָאָמוּר, וּכְשֶׁיַּרְשִׁיעוּ יִפְקֹד עֲלֵיהֶם וְכוּ׳. וְלִפְעָמִים יוֹסִיף גַּם כֵּן לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ גַּם לְדוֹר שְׁלִישִׁי, אֲבָל דּוֹר רְבִיעִי אֵין עוֹד תִּקְוָה לָהֶם, כִּי הֻשְׁרְשׁוּ בַּקְּלִפָּה לֹא יִנָּתְקוּ מִמֶּנָּה, וּבָעֲרָה בָּם קִנְאַת ה׳ עֲוֹנָם וַעֲוֹן אֲבוֹת אֲבוֹת אֲבוֹתָם מִדּוֹר רִאשׁוֹן יֶחֱרַב, וְהַטַּעַם כִּי כֻלָּם בְּחִינַת רַע שַׁלְשֶׁלֶת אַחַת. וְאַשְׂכִּילְךָ כִּי בְּעֵרֶךְ הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ עַד דּוֹר רְבִיעִי יִקָּרֵא מִיָּד, כִּי שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת הֵם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, וּכְמוֹ שֶׁיֹּאמַר תֵּכֶף וּמִיָּד בְּעֵרֶךְ הָאָדָם שֵׁשׁ וָשֶׁבַע שָׁעוֹת כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה בְּעֵרֶךְ הָאָדוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וּבָזֶה תִּמְצָא יִשּׁוּב טַעַם לָמָּה הֶאֱרִיךְ ה׳ לוֹמַר עַל וְעַל וְלֹא אָמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל ״פּוֹקֵד עֲוֹן עַד רִבֵּעִים״, כְּאָמְרוֹ בְּעוֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, כִּי יִשְׁתַּנֶּה זֶה מִזֶּה, וְהָבֵן, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ:
פסוק ה:וְדַע כִּי הִתְבּוֹנְנוּת בְּדָבָר זֶה שֶׁאֵין ה׳ מִתְקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי רֶשַׁע הוּא דָּבָר מַבְהִיל, וּמַה גַּם רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרִשְׁעָתוֹ וּמַצְלִיחַ בְּרוּם הַהַצְלָחוֹת. וְהַמַּשְׂכִּיל בַּגָּדֵר אֲשֶׁר גָּבַל הַבּוֹרֵא שֶׁהוּא לְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת יַצְדִּיק מִשְׁפָּט יָשָׁר, וְהוּא שֶׁאָמַר אָסָף (תהלים עג,יז) ״אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם״, פֵּרוּשׁ, אַחֲרִית קִצְבַת הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר קָצַב ה׳. וְדַע כִּי כֹּחַ בְּחִינַת הָרַע יֶשְׁנוֹ עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת וְלֹא יִפָּרַע ה׳ מִדּוֹר חֲמִישִׁי עֲוֹן אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהוּא חֲמִישִׁי לָהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁתִּגְדַּל עַד אֶלֶף וַאֲלָפִים.
פסוק ו:וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁגַּם עוֹשֶׂה חֶסֶד אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֵּם לוֹ כָּל חַסְדּוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, אֶלָּא בּוֹחֵר לוֹ אֹפֶן פֵּרָעוֹן הַנָּאוֹת לוֹ לְדוֹרוֹת, וְהוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ בְּכָל דּוֹר אֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ אֵלָיו, וְיֵשׁ בּוֹ דָּבָר הַמַּעֲמִיד הֲגָנָה וְהַצָּלָה עַד אֲלָפִים, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מד,ג) שֶׁאִם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ לָאָבוֹת שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּמָה הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים בְּנֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבַגָּלֻיּוֹת.
פסוק ו:וְאָמְרוֹ וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי, פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לא,א) שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת עִם ״לַאֲלָפִים״, כִּי אֵלּוּ שֶׁהֵם עוֹבְדִים מִיִּרְאָה אִם יִצְטָרְכוּ הַדּוֹרוֹת לִזְכוּתוֹ לֹא יַאֲרִיךְ אֶלָּא עַד אֶלֶף, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפָסוּק אַחֵר, דִּכְתִיב (דברים ז:ט) ״לְאֶלֶף דּוֹר״ וְגוֹ׳.
פסוק ז:לֹא תִשָּׂא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי הַשְּׁבוּעָה תַּגִּיד גְּדוֹלוֹת וּנְשִׂיאוּת לַה׳, יַחְשׁוֹב אָדָם כִּי יִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, כִּי הוּא זֶה רִבּוֹנוֹ וְשַׁלִּיטוֹ, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה לַשָּׁוְא מַה בְּכָךְ אִם הַנִּשְׁבָּע לוֹ לֹא יַכִּיר בְּשִׁקְרוֹ, כִּי אִם יֵדַע שֶׁהוּא אֲדוֹנוֹ שֶׁל זֶה וְהוּא בְּאוֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה הַהֵפֶךְ. לָזֶה אָמַר לֹא תִשָּׂא אֲפִילוּ יֵשׁ נְשִׂיאוּת לַשֵּׁם שֶׁאַתָּה נִשְׁבָּע בּוֹ, כִּי לֹא יְנַקֶּה ה׳ הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לָשֵׂאת אֶת שְׁמוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא לַשָּׁוְא.
פסוק ז:עוֹד יִרְצֶה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁבוּעַת שָׁוְא הוּא נוֹשֵׂא מֵעָלָיו שֵׁם ה׳ הַנִּקְרָא עָלָיו, וּמִתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת הָרַע הַמִּתְיַחֶסֶת בְּשֵׁם שָׁוְא, כִּי שֵׁם ה׳ אֱמֶת וְהַמַּזְכִּירוֹ בְּשֶׁקֶר פּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ בְּחִינַת הַשֵּׁם לְסִבַּת בָּחֳרוֹ בַּשָּׁוְא, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב לֹא תִשָּׂא מֵעָלֶיךָ שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְסִבַּת שָׁוְא, וְאָמַר כִּי לֹא יְנַקֶּה ה׳ לְעוֹשֵׂי כֵן.
פסוק ז:עוֹד יִרְמוֹז שֶׁלֹּא יִהְיֶה נוֹשֵׂא עָלָיו שֵׁם ה׳ שֶׁהוּא אֱלוֹהוֹ, וְאוֹמֵר לַכֹּל שֶׁהוּא אִישׁ יְהוּדִי וְעוֹבֵד ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ שֵׁם ה׳ שֶׁהוּא אֱלֹהֶיךָ וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשׁוֹב, וְהוּא אָמְרוֹ לַשָּׁוְא, וְאַזְהָרָה זוֹ שֶׁלֹּא יְרַמֶּה ב״ה לוֹמַר כִּי הוּא מֵעֲבָדָיו וְלֹא כֵן הוּא. וּבִכְלַל אַזְהָרָה זוֹ שֶׁלֹּא יַרְאֶה עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא.
פסוק ח:זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּזְכְּרֵהוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְלָזֶה הִקְדִּים הַמְּאֻחָר, כִּי מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַקְדִּים לוֹמַר ״שֵׁשֶׁת יָמִים״ וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״זָכוֹר״, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַזְּכִירָה תִּהְיֶה מִיּוֹם רִאשׁוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁכָּל יוֹם יֹאמַר ״הַיּוֹם יוֹם א׳ בַּשַּׁבָּת״ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ וּבָזֶה יְקַדְּשׁוֹ וְלֹא יִטְעֶה בּוֹ.
פסוק ח:גַּם יִרְצֶה לְקַדְּשׁוֹ לְשׁוֹן הַזְמָנָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז,א) מֵחַד בְּשַׁבָּא לְשַׁבָּא.
פסוק ח:גַּם יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים צב) כִּי יוֹם שִׁשִּׁי שֶׁבּוֹ נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְחָטָא וְיָצָא חַיָּב בְּדִינוֹ, בָּא יוֹם שַׁבָּת וְנַעֲשָׂה סָנֵגוֹר לָאָדָם לִפְנֵי ה׳ וְאָמַר: ״רִבּוֹן הָעוֹלָם, לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם וְכִי אֲנִי מַתְחִיל״ וְכוּ׳, וְנִצּוֹל אָדָם. וּכְשֶׁרָאָה אָדָם כֹּחָהּ שֶׁל שַׁבָּת הִתְחִיל לְשׁוֹרֵר ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״. לָזֶה אָמַר ה׳ זָכוֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּזְכּוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ נִתְקַיֵּם אָדָם וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וְרָאוּי לְהַחְשִׁיבוֹ כִּי הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וִיקַדְּשׁוֹ. וְתִמְצָא כִּי מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס בְּיוֹם אֶחָד יִהְיֶה הַיּוֹם הַהוּא מְכֻבָּד וְחָשׁוּב בְּעֵינָיו תָּמִיד מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְזֶה יוֹתֵר עַל בְּחִינָה זוֹ שֶׁהַשַּׁבָּת עַצְמוֹ הוּא הַמַּצִּיל, וְלָזֶה אָמַר זָכוֹר לֶהֱיוֹת הַדָּבָר רָחוֹק מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.
פסוק ח:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ הַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל שַׁבָּת, וְהַטַּעַם לְקַדְּשׁוֹ, כִּי כְּשֶׁאַתָּה מַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל שַׁבָּת בְּיוֹם זֶה בָּזֶה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב זָכוֹר אֶת יוֹם, וּמַה יִזְכּוֹר? שַׁבָּת. וְטַעַם לְקַדְּשׁוֹ, כִּי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁבָּת כְּמַאֲמַר רַשְׁבִּ״י (זהר ח״ב פח:), וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר הַכָּתוּב מַה יּוֹם מִיָּמִים וְאָמַר שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי עַל יוֹם ז׳ שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הוּא אוֹמֵר.
פסוק ט:שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן יְצַו ה׳ לַעֲבֹד בְּשֵׁשֶׁת יָמִים. גַּם מַה הִיא כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי (ויקרא כה:כ) ״וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וְגוֹ׳ וְצִוִּיתִי״ וְגוֹ׳, וְהֵם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים כָּאן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״ שֶׁאֵין בּוֹ דִּבְרֵי חוֹל, אִם כֵּן הָעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, מַה יֹאכַל בַּיּוֹם הַמְּקֻדָּשׁ, לָזֶה אָמַר שֵׁשֶׁת יָמִים לְבַד תַּעֲבֹד וּבָהֶם תַּעֲשֶׂה כָל מְלַאכְתֶּךָ, פֵּרוּשׁ, הַצְּרִיכָה לְךָ לְשִׁשִּׁי וְלִשְׁבִיעִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שם) ״וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ״ וְגוֹ׳, כִּי מַבְטִיחַ ה׳ לְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו.
פסוק ט:עוֹד יִרְצֶה לְצַוּוֹת לְבַל יַחְשׁוֹב בִּמְלֶאכֶת חוֹל בְּשַׁבָּת, וְהוּא אָמְרוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳, וְיִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ כְּבָר כָּל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ לַעֲשׂוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא): שְׁבוֹת כְּאִלּוּ מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה, שֶׁזּוּלַת זֶה יַחְשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת לְכוֹנֵן מְלַאכְתּוֹ וַאֲשֶׁר יֶחְסַר מֵהַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹתָהּ בַּחוֹל, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה הֶחָסִיד (שבת קנ:) שֶׁקָּנַס עַצְמוֹ עַל אֲשֶׁר חָשַׁב לִגְדּוֹר גָּדֵר נִפְרָץ בְּשַׁבָּת לְבַל יִבְנֵהוּ עוֹד וְכוּ׳:
פסוק י:וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי בַּעֲשׂוֹתוֹ שַׁבָּת לַה׳ בָּזֶה אַתָּה עוֹשֶׂה ה׳ כִּי הוּא אֱלֹהֶיךָ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כה) כִּי שָׁקוּל שַׁבָּת כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְאוּלַי כִּי רְמוּזָה הִיא כָּל הַתּוֹרָה בְּתֵבַת שַׁבָּת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: תרי״א הֵם מִצְווֹת שֶׁלֹּא שְׁמָעוּם מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא מִפִּי נָבִיא, וּשְׁתֵּי מִצְווֹת ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ שֶׁהֵם שְׁתֵּי מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, מִצְוַת ״אָנֹכִי״ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ הִיא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וּכְבָר הוֹדִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מִצְווֹת עֲשֵׂה יִתְכַּנּוּ לְשֵׁם הָרַחֲמִים לְפִי שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קַבָּלַת שָׂכָר, וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְכַּנּוּ לְשֵׁם אדנ״י לְפִי שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הַדִּין לָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם. וְהִנֵּה חֶשְׁבּוֹן הוי״ה אדנ״י עוֹלֶה צ״א וְתרי״א הֲרֵי שַׁבָּת.
פסוק י:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת קיח:) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כֶּאֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳ בָּזֶה נַעֲשָׂה הוּא אֱלֹהֶיךָ וְלֹא זוּלָתוֹ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּמְחַל לוֹ מַה שֶׁקִּבֵּל לֶאֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
פסוק י:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ שַׁבָּת לַה׳, כִּי לֹא תִהְיֶה הַמְּנוּחָה וְהַשְּׁבִיתָה לִמְנוּחָתוֹ וּלְמַרְגּוֹעוֹ, אֶלָּא לְמִצְוַת ה׳ אֱלֹהָיו.
פסוק י:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְגוֹ׳, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי גַּם כֵּן יִהְיֶה לְךָ מְלָאכָה אַחַת, וּמַה הִיא? שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְלֹא מִיעַטְתִּי לְךָ יוֹם הַשְּׁבִיעִי אֶלָּא מִמְּלַאכְתְּךָ שֶׁל עַצְמְךָ.
פסוק יא:וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. כָּאן נִתְחַכֵּם ה׳ לֶאֱסוֹר מְלָאכוֹת אֲשֶׁר מָנוּ חֲכָמִים אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת [חָסֵר אַחַת] שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְלָאכָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם טוֹרַח כְּלָל בַּעֲשִׂיָּתָהּ, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר הַמּוֹצִיא כְּלִי מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה רַבִּים, וְחִיְּבָה הַתּוֹרָה מִיתָה עֲלֵיהֶם. וְיֹאמַר אָדָם: מַה טוֹרַח יֵשׁ בְּדָבָר זֶה לְהִתְחַיֵּב? לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וַיָּנַח וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, דּוֹק וְהַשְׂכֵּל בַּטַּעַם וְתֵדַע כִּי אֵין הַדָּבָר לְצַד הַטּוֹרַח לְבַד, וַהֲרֵי מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ישעיהו מ:כח) ״לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע״ וּבוֹ לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר מְנוּחָה, אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא לְצַד הַפְּעֻלָּה הַיּוֹצֵאת אָנוּ דָּנִים, הֲגַם שֶׁלֹּא תִהְיֶה בָּהּ יְגִיעָה וָטוֹרַח. וְלָזֶה כָּל שֶׁשֵּׁם מְלָאכָה עָלֶיהָ, הֲגַם כִּי יַעֲשֶׂנָּה אָדָם בְּלֹא הַרְגָּשַׁת דָּבָר, הֲרֵי זֶה חַיָּב עָלֶיהָ.
פסוק יא:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי לֹא עָשָׂה בִּתְכוּנַת בְּרִיאָתָם שֶׁיַּעַמְדוּ אֶלָּא שֵׁשֶׁת יָמִים, וּמֵעַתָּה יִצְטָרֵךְ ה׳ לְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה בְּכָל יוֹם, וּבְאֶמְצָעוּת נֶפֶשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא הַשַּׁבָּת שֶׁבָּרָא ה׳ נָח מֵהַתְמָדַת הַמְּלָאכָה, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה י,ט) שֶׁהָיָה הָעוֹלָם רוֹפֵף וְרוֹעֵד וּבְבֹא שַׁבָּת עָמַד בְּקִיּוּמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְיוֹם זֶה מַעֲמִיד הָעוֹלָם עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים, וּבְכָל יוֹם שִׁשִּׁי לָעֶרֶב שֶׁכָּלְתָה תְּכוּנַת הָעוֹלָם יָבֹא שַׁבָּת וִיקַיֵּם הָעוֹלָם עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים אֲחֵרִים וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְעַיֵּן פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בראשית ב:ב).
פסוק יב:לְמַעַן יַאֲרִיכוּן. אָמַר יַאֲרִיכוּן שֶׁמַּשְׁמָע מֵעַצְמָם, וְלֹא אָמַר ״אַאֲרִיךְ יָמֶיךָ״. אוּלַי שֶׁיִּרְצֶה לוֹמַר כִּי מִצְוָה זוֹ סְגֻלָּתָהּ הִיא אֲרִיכוּת יָמִים מִלְּבַד שְׂכָרָהּ מֵה׳, כִּי יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סְגֻלּוֹת נִפְלָאוֹת מִלְּבַד שָׂכָר אֲשֶׁר קָבַע לָהֶם ה׳, וְזוֹ גִּלָּה אוֹתָהּ ה׳.
פסוק טז:דַּבֵּר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְאִם לְצַד כִּי כְּשֶׁיְּדַבֵּר ה׳ עִמָּנוּ נְקַבֵּל גְּזֵרוֹתָיו, מֵעַתָּה הֲרֵי אָנוּ מְקַבְּלִין מִמְּךָ, וְאִם כֵּן אֵין צוֹרֶךְ בַּדָּבָר, וְלָמָּה נִסְתַּכֵּן? וְהוּא אָמְרוֹ פֶּן נָמוּת. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה, פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה כֹּחַ בָּנוּ לִשְׁמוֹעַ, אֲבָל אִם יְדַבֵּר ה׳ עִמָּנוּ – פֶּן נָמוּת וְלֹא נִשְׁמַע:
פסוק יז:אַל תִּירָאוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּכֶם עוֹד, כִּי לְבַעֲבוּר וְגוֹ׳, וּכְבָר עָשָׂה ה׳ מַחֲשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה וְעָשָׂה אֶתְכֶם נֵס שֶׁהֵם מוּבְדָּלִים לְטוֹבָה, כִּי פָּסְקָה זוּהֲמָתָם בְּאֶמְצָעוּת דְּבַר הָאֱלֹהִים. וְגַם טַעַם שֵׁנִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי בַּעֲקִירַת הַזּוּהֲמָא מֵהֶם הִנֵּה קָנְתָה הַיִּרְאָה שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ מָקוֹם לִהְיוֹת בִּתְמִידוּת עַל פְּנֵיהֶם, כִּי צֶלֶם אֱלֹהִי אֲשֶׁר יָצַר ה׳ אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ חָזַר לְקַדְמוּתוֹ. וְהַרְוָחַת שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ הוּא ״לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ״, כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים שֶׁהִיא יִרְאָתוֹ הָאֲמוּרָה, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא.
פסוק יז:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לָכֶם טַעֲנָה לָמָּה לֹא יְנַבֵּא ה׳ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי נִסָּה אוֹתָם בִּנְבוּאָה וְלֹא יָכְלוּ עֲמוֹד.
פסוק כ:לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ תֵּיבַת אִתִּי. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) דָּרְשׁוּ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ הַכְּרוּבִים אַרְבָּעָה, וְהוּא אָמְרוֹ אֱלֹהֵי זָהָב שֶׁמַּעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָשׂוּ אֱלֹהֵי זָהָב, וְלֹא יַעֲשׂוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁל כֶּסֶף וְאִם עָשׂוּ מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם וְכוּ׳, גַּם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ צוּרָה לְדִמְיוֹן ה׳ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהּ (ראש השנה כד,א) וְכַוָּנָתָם לַה׳ וְלֹא צוּרַת שַׁמָּשִׁים שֶׁל ה׳. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בְּדִקְדּוּק עוֹד לָמָּה חָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי וְגוֹ׳. עוֹד לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת לָכֶם?
פסוק כ:אָכֵן יְכַוֵּן ה׳ לְצַוּוֹת עַל שְׁנֵי מִינֵי עֲבוֹדוֹת אֵל אַחֵר: הָאֶחָד הוּא הָעוֹבֵד בֶּאֱמוּנַת לִבּוֹ כִּי מַאֲמִין בָּהּ וְכוֹסֵף לְעָבְדָהּ, וּכְנֶגְדָּהּ אָמַר לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף, פֵּרוּשׁ אֱלֹהֵי בְּכוֹסֶף, וְזֶה יוֹרֶה עַל הָעוֹבֵד מֵאֱמוּנַת לִבּוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אִתִּי כִּי הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ הוּא מַמְשִׁיךְ בְּשֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ בְּחִינַת הָרַע שֶׁבְּשֹׁרֶשׁ הֶעָוֹן הַהוּא, וְהוּא סוֹד (איכה רבה א,לא) נָחָשׁ הַמְקַנֵּן בְּמִגְדָּל, כִּי כְּבָר הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, דִּכְתִיב (דברים לב:ט) ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, וּבְעָבְדוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה בֶּאֱמוּנַת נַפְשׁוֹ נוֹתֵן מָקוֹם לְס״מ לִיכָּנֵס בִּמְקוֹם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ הַהִיא שֶׁהוּא מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה, וְהוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי ל:כב) ״תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ״, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי, וְאָמַר אֱלֹהֵי כֶסֶף פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן כּוֹסֶף שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ מִכָּסְפוֹ בּוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלָן.
פסוק כ:וְהַשֵּׁנִי, הַיּוֹדֵעַ בְּלִבּוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי הַכֹּל הוּא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם, אֲבָל עוֹבְדָהּ לְסִבַּת הֲנָאָה לַהֲנָאַת הַמּוֹעִיל, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מָמוֹן עַל מְנָת לְעָבְדָהּ, וְיֹאמַר הָאָדָם בְּלִבּוֹ ״רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי״ וּבְלִבִּי אֲנִי מְחָרֵף וּמְגַדֵּף בַּעֲבוֹדָה זָרָה זוֹ וְאֵין מַעֲשַׂי אֶלָּא לְתַכְלִית הָרֶוַח, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵין לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ מַאֲמִינִים בָּהּ דָּבָר אֶלָּא לְצַד שֶׁזֶּה אָהַב הַזָּהָב וּבִשְׁבִיל הֲנָאַת זְהָבוֹ הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תַעֲשׂוּ.
פסוק כ:וְגִלָּה שֶׁחֵטְא זֶה הוּא דַּוְקָא בִּבְחִינַת הָאָדָם שֶׁהוּא פּוֹגֵם עַצְמוֹ וּמְמַעֵט דְּיוֹקָנוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לָכֶם לְצַד שֶׁלֹּא חָטָא אֶלָּא בְּמַעֲשֶׂה וְהַמַּחְשָׁבָה מְנַגֶּדֶת כַּגָּלוּי לִפְנֵי יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, לָזֶה לֹא יַעֲשֶׂה הַחֵטְא סִבָּה שֶׁתַּכְנִיעַ בְּחִינַת הָרַע אֶת בְּחִינַת הַטּוֹב כְּמַעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן.