רש"י וידבר וגו' מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד נ"ל דה"פ מדכתיב כל הדברים ולא כתיב את הדברים ש"מ דה"פ אילו לא נאמר כל היית אומר שפירש הדברים האלה דהכא הוא במקום לאמור דעלמא כלומר דהיכא שנאמר וידבר ה' אל משה לאמור פירושו וידבר מורה על כלל חיתוך הדיבור ומלת לאמור מורה על פרטי אותו הדיבור הנאמרים כן אחד לאחד כמו שנאמרו ה"נ הוה אמרינן וידבר אלקים מורה על כלל חיתוך הדיבור את הדברים האלה מורה על פרטי הדיבורים הנאמרים אחרי כן והם אנכי ולא יהיה לך וגו' וכל עשרת הדברות אבל מדכתיב כל אתא לאשמועינן חידש זה לומר שכל פרטי הדיבורים הנאמרים אחרי כן כולן נאמרו בבת אחת בכלל דיבור הראשון שאמר עליו וידבר אלקים מה שאי אפשר לאדם לומר כן פי' אבל אפשר לאדם לשומעם ולהבינם כשנאמרו לו כן שהרי ע"כ משה הבינם דאם לא כן מאי רבותיה דקב"ה שאמרו בדיבור אחד למאי נפקא מיניה לאומרן בדיבור אחד אם לא היה נמצא בעולם מי שיבינם ואם כן סברא הוא שמשה הבינם ואין לומר שישראל גם כן הבינום דהא כתיב במשנה תורה אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם דבר ה' וגו' אנכי ה' אלקיך וגו' והוא שנ' כאן בפרשה זו משה ידבר והאלקים יעננו בקול כמו שפי' רש"י לעיל ואין לומר גם כן מה שנ' כאן בפרשה זו אנכי ה' אלקך וגו' הם דברי משה שהגידן לישראל מה ששמע הוא והבין מדברי הקב"ה שאמרן בבת אחת דאם כן היה לו לקבוע פסוק משה ידבר והאלקים יעננו בקול לכאן אחר וידבר אלקים וגו' והכי הל"ל וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור ויהיה פי' הדברים האלה שנאמרו אחרי כן ע"י משה והוה ליה לכתוב מיד משה ידבר והאלקים יעננו בקול אנכי ה' אלקך וגו' ומדלא כתב כן ש"מ שכל אלו דברי הקב"ה בעצמו הן ולכך סיים רש"י דבריו ואמר אם כן מה ת"ל עוד אנכי ולא יהיה לך פי' כיון שע"כ אינם דברי משה אם כן ומה ת"ל כו' ומשני שחזר הקדוש ברוך הוא בעצמו ופי' על כל דיבור ודיבור בפני עצמו ואין להקשות מנ"ל לרז"ל לומר שחזר הש"י בעצמו ופי' על כל דיבור ודיבור בפני עצמו שמא לעולם הש"י לא חזר ופירש' אלא התורה כתבם להודיענו מה הם הדברים שדבר ה' בדיבור אחד דהא ע"כ לא סגי בלא הכי שהוצרכה התורה להודיענו מההם הדברים שדיבר ה' וכמו שנתחבטו בזה הרא"ם ז"ל והרב ג"א שאינו קושיא כלל דהא כיון דכתיב לאמור שפירושו שהיו עונין על הן הן ועל לאו לאו ומשמע שעל דברי הש"י בעצמו היו עונין כן כמו שפרש"י מיד בסמוך ואם לא יצא הדיבור מפי הקב"ה אלא פעם אחד בדיבור אחד אין שייך לומר שהיו עונין על הן הן ועל לאו לאו כיון שלא הבינו כלום כמו שהוכחתי לעיל אלא ע"כ לומר שחזר הש"י בעצמו ופירש על כל דיבור ודיבור וענו ישראל על דיבור של הקב"ה בעצמו על הן הן ועל לאו לאו מיהו על כרחך לומר שלא ענו ישראל עניית הן ולאו אלא על דבור אנכי ולא יהיה לך שהבינו מפיו ית' אבל על שאר הח' דברות שלא הבינו מפיו ית' אין שייך לומר שענו על הן הן ועל לאו לאו הא לא הבינו כלום ואיך יוכלו לענות אחריו הן או לאו וזה אין לומר שלא חזר הקב"ה ופירש אלא שתים הדברות הראשונות ולא יותר ואחר כך התחיל משה ופי' להם שמנה דברות האחרונות כמו שהבינם הוא מפעם הראשון כשנאמרו בדיבור אחד חדא דלא מסתבר הוא שלא יחזיר השם יתברך רק השתים הראשונות ולא יותר דמ"ש אילו מאילו ואין להקשות בהבנת ישראל מאי שנא אילו מאילו למה לא הבינו אלא שתים הראשונות ולא יותר דהא כתיב הטעם במשנה תורה שלא הבינו כי יראתם מפני האש וגו' שלא הגביר עליהם פחד האש הגדולה עד אחר שהבינו השתים דברות הראשונות ואחר כך כשהגביר עליהם הפחד והבהלה מן האש לא יוכלו להבין יותר מתוך הבהלה ואז אמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה וגו' אבל גבי חזרת הש"י הדברות אין טעם לומר שלא חזר אלא שתים דמאי שנא אילו מאילו ועוד דא"כ פסוק משה ידבר וגו' היה לו לקבוע קודם לא תשא וגו' אחר לא יהיה לך וגו' אלא עכ"ל שהקב"ה בכבודו ובעצמו חזר ופירש כל העשרת הדברות וישראל לא הבינו רק השתים הראשונות וכיון שראה משה שלא הבינו יותר התחיל הוא לפרש להם הח' האחרונות אשר על זה נאמר משה ידבר וגו' ולכך כתבה התורה הראשונות בלשון מדבר בעדו והאחרונות בלשון נסתר כפי הבנת ישראל ולפי שמ"מ יצאו כל העשרות דברות מפי הקב"ה פעם שנית שחזר ופירש אותם מה שדבר ראשונה בדיבור אחד ובלי ספק אף על פי שישראל לא הבינום גם בפעם השנית הח' אחרונות ודאי משה שמעם והבינם יותר ממה שהבין בפעם הראשון ועל פי אותה ההבנה פי' אותה לישראל לא רצתה התורה להפסיק בפסוק משה ידבר וגו' בין העשרת דברות כיון שכולם יצאו מפי הקב"ה גם בפעם שנית וזה נ"ל כפתור ופרח והרא"ם ז"ל והרב גור אריה האריכו כאן מאד ונכנסו בדוחקים ביישוב קצת מהקושיות האילו ואין צורך לדבריהם לפי דברי אלה כשתעיין בהם נ"ל:
פסוק ד:
רש"י וכל תמונה כל תמונת דבר אשר בשמים פי' ק' לרש"י דכתיב לא תעשה וגו' כל תמונה אשר בשמים והא התמונה אשר בשמים היא כבר עשויה והיאך יצוה עליה לא תעשה וגומר לכך פרש"י לא תעשה תמונת כל דבר אשר בשמים: