ואת הנחל השוטף וכו'. זה אחד מהדברים שלא הודו לו חכמים. אמנם באבות דר' נתן פרק ב' הוא היה מונה ד' דברים שעשה חזקיהו הע"ה והסכימה דעתו לדעת המקום ובכללם שנינו סתם מי גיחון והסכימה דעתו לדעת המקום שנאמר חזקיה סתם מי גיחון ויישרם למטה מערבה בעיר דוד ויצלח יחזקיהו בכל מעשיו וזה הפך התוספתא דפסחים דף נ"ו דקתני ולא הודו לו חכמים ובודאי דחכמים שלא הודו לא סברי דעשה כהוגן והסכימה דעתו לדעת המקום ואני בעניי כתבתי קצת ישוב בקונטריס כסא רחמים דף ע"ו בס"ד ע"ש. ודע דרש"י ז"ל פירש פ"ק דברכות דאין זה גיחון דבד' נהרות דההוא לאו בא"י הוא אלא הוא מעיין קטן בירושלם ונקרא מי השלוח כדכתיב והורדתם אותו אל גיחון ות"י ותחתון יתיה לשלוחא ועיין בגט פשוט סימן קכ"ח ס"ק ל"ז ודלא כהראב"ע והרמ"ה שפירשו שהוא מד' נהרות:
פסוק כב:
וינהלם מסביב. פירוש שלא פחדו מכל סביבותיהם:
פסוק כג:
ומגדנות לחזקיהו. הפירוש כאן מיני זהב וכסף ואבנים יקרות ופירות חשובים דברי אמת כ"י להרב מהר"ש עדני ז"ל:
פסוק לא:
וכן במליצי שרי בבל וכו'. כתוב בתרגום דה"י והיכנא במתורגמנין רבוני מלכא דבבל דאשתלחון לוותיה למתבע תמהא דהות בארעא למחמי ית תרין לוחי אבניא דהוו בארון קיימיה דה' דאצנע תמן משה עם תרין לוחי אבניא דאתברו על חובא דעגלא דעבדו בחורב ארשייה מימרא דה' לאחמיותהון ולא אתנזק למידע כל דהוה בלבביה מטול לנסיותיה: