פסוק א:אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה וגו׳ וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם. – כְּמוֹ לְבַקְּעָם; כְּמוֹ ״עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף״ (עמוס ב:ו), כְּמוֹ מָכְרָם, וְסָמוּךְ לֵיהּ ״עַל בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד״ (עמוס א:יג). וּפִתְרוֹנוֹ וְדֻגְמָא: ״וְנַבְקִיעֶנָּה״ (ישעיה ז:ו); ״וַיְבַקַּע עֲצֵי הָעֹלָה״ (בראשית כב:ג):
פסוק ה:וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא. דֻּגְמָא: ״וַיִּבֶן אֶת הַמִּלּוֹא״ (שמואל ב ה:ט):
פסוק ה:וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב. כְּלֵי זַיִן, דֻּגְמַת ״וְאִישׁ שִׁלְחוֹ בְּיָדוֹ״ (דברי הימים ב כג:י); ״אִישׁ שִׁלְחוֹ הַמָּיִם״ (נחמיה ד:יז):
פסוק י:עַל מָה אַתֶּם בּוֹטְחִים. לְפִי שֶׁכָּתוּב ״בַּה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטַח״ (מלכים ב יח:ה), וְגַם כְּתִיב שָׁם ״וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר״ (מלכים ב יח:ז), לָכֵן אָמַר: עַל מָה אַתֶּם בּוֹטְחִים שֶׁ״מָּרַדְתָּ בִּי״ (מלכים ב יח:כ):
פסוק י:וְיֹשְׁבִים בְּמָצוֹר בִּירוּשָׁלִָם. כְּדִכְתִיב לָמוּת בָּרָעָב וּבַצָּמָא:
פסוק יב:הֲלֹא הוּא יְחִזְקִיָּהוּ. הַבּוֹטֵחַ בֵּאלֹהָיו הֲלֹא הוּא פָּשַׁע, וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה יְכֹלֶת לַעֲזֹר לוֹ לֹא יִהְיֶה עוֹזְרוֹ, כִּי חָטָא לוֹ, שֶׁהֵסִיר אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד תִּשְׁתַּחֲווּ; וְלֹא מוּטָב שֶׁיִּתְחַוֶה יְהוּדָה לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד, וִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם וְיוֹתֵר? וּמַה מּוֹעִיל אֶחָד לְעַם רַב כָּזֶה? שֶׁהָיוּ סְבוּרִים, שֶׁכָּל אוֹתָן בָּמוֹת שֶׁהֵסִיר, כִּדְלְעֵיל ״וַיְגַדַּע אֶת הָאֲשֵׁרִים וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב יד:ב), שֶׁהָיוּ בְּנוּיִם לְשֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק יד:הֶחֱרִימוּ אֲבוֹתַי. פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְתִגְלַת פִּלְאֶסֶר (דברי הימים א ה:כו):
פסוק יז:וּסְפָרִים כָּתַב לְחָרֵף לַה׳ אֱלֹהֵי. וּבִמְלָכִים (מלכים ב יט:יד) וּבִישַׁעְיָה (ישעיה לז:יד) כְּתִיב ״וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵהוּ וַיַּעַל בֵּית ה׳ וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה׳״:
פסוק יח:בְּקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית וגו׳ לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם. כָּאן סָתַם הָעִנְיָן, וּבִמְלָכִים (מלכים ב יח:כה-לה) מְפֹרָשׁ הֵיטֵב מַה אָמַר לָהֶם; וְגַם בִּישַׁעְיָה (ישעיה לו:יג-כ):
פסוק יט:וַיְדַבְּרוּ אֶל אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלִָם. מִי שֶׁכָּתַב סֵפֶר זֶה הוּא קוֹבֵל עַל נָבָל זֶה, סַנְחֵרִיב, שֶׁחֵרֵף אֱלֹהִים חַיִּים (מלכים ב יט:ד):
פסוק יט:כְּעַל אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ. שֶׁהֵם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, וְדִמּוּ אֶת אֱלֹהֵי יוֹצְרֵנוּ, יוֹצֵר הַכֹּל, לֵאלֹהֵי הָעַמִּים שֶׁהֵם מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם; כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵיל מִי בְּכָל אֱלֹהֵי וְגוֹ׳, כִּי לֹא יוּכַל אֱלֹהֵיכֶם לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי:
פסוק כ:וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ. בִּמְלָכִים (מב יט:טו-יט) וּבִישַׁעְיָה (יש לז:טו-כ) מְפֹרֶשֶׁת הַתְּפִלָּה:
פסוק כא:וּמִיצִיאֵי מֵעָיו. כְּדִכְתִיב ״וּבָנָיו הִכּוּהוּ בֶחָרֶב״ (ישעיה לז:לח):
פסוק כד:וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה׳. כְּדִמְפוֹרָשׁ בִּמְלָכִים (מלכים ב כ:ב-ג):
פסוק כד:וַיֹּאמֶר לוֹ. מָה הָאוֹת?
פסוק כד:וּמוֹפֵת נָתַן לוֹ. ״וְזֶה לְךָ הָאוֹת״; הַכֹּל מְפֹרָשׁ שָׁם (מלכים ב כ:ט):
פסוק כה:וְלֹא כִגְמוּל עָלָיו הֵשִׁיב. לֹא כְּמוֹ שֶׁגָּמַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְחִזְקִיָּהוּ שֶׁרְפָאוֹהוּ, הֵשִׁיב לוֹ יְחִזְקִיָּהוּ:
פסוק כה:כִּי גָבַהּ לִבּוֹ. שֶׁהֶרְאָה ״אֶת כָּל בֵּית נְכֹתוֹ וְגוֹ׳״ עַד ״וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ״ (מלכים ב כ:יג; ישעיה לט:ב):
פסוק כה:וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף וְעַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. עַל זֹאת; וְהַכּוֹתֵב הַסֵּפֶר הַזֶּה קִצְּרוֹ כָּאן, לְפִי שֶׁכָּתוּב בִּמְלָכִים (מלכים ב כ:טז-יח) וּבִישַׁעְיָה (ישעיה לט:ה-ז):
פסוק כו:וַיִּכָּנַע יְחִזְקִיָּהוּ בְּגֹבַהּ לִבּוֹ. כְּדִכְתִיב שָׁם ״וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּה אֶל יְשַׁעְיָה טוֹב וְגוֹמֵר״ (מלכים ב כ:יט; ישעיה לט:ח), וּכְשֶׁנִּכְנַע, לֹא בָא עֲלֵיהֶם הַקֶּצֶף בְּיָמָיו:
פסוק כז:וּלְכָל כְּלֵי חֶמְדָּה. עָשָׂה מִינֵי אֹצָרוֹת:
פסוק כח:וּמִסְכְּנוֹת לִתְבוּאַת. עַל אוֹצְרוֹת הַתְּבוּאָה נוֹפֵל לוֹמַר מִסְכְּנוֹת בְּכָל מָקוֹם, כְּמוֹ ״עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה״ (שמות א:יא), וְכֵן לְעֵיל ״וַיִּבֶן תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר וְאֵת כָּל עָרֵי מִסְכְּנוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת״ (דברי הימים ב ח:ד); וְעַל כָּרְחֲךָ, לְצֹרֶךְ תְּבוּאָה, שֶׁבַּמִּדְבָּר לֹא הָיָה לוֹ לֶאֱצֹר זָהָב וָכֶסֶף:
פסוק כח:וְאֻרָוֹת לְכָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה. אִיצְטַבְּלָאוֹת גְּדוֹלוֹת:
פסוק ל:וַיַּיִּשְׁרֵם לְמַטָּה מַעְרָבָה. הִנְהִיגָם דֶּרֶךְ יָשָׁר לְמַטָּה מַעְרָבָה לְעִיר דָּוִד:
פסוק לא:וְכֵן בִּמְלִיצֵי. שְׁלוּחֵי; דֻּגְמָא: ״כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינוֹתָם״ (בראשית מב:כג) – עַל שֵׁם שֶׁהַשָּׁלִיחַ מֵלִיץ בֵּין הַשּׁוֹלֵחַ לַמִּשְׁתַּלֵּחַ; וְנוֹפֵל עַל פָּסוּק שֶׁאָמַר ״וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל מַעֲשָׂיו״ (דברי הימים ב לא:כא). וְאַחַר כָּל הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁהִצְלִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲזָבוֹ הָאֱלֹהִים, לְנַסּוֹתוֹ לָדַעַת כָּל בִּלְבָבוֹ בְּיַד מְלִיצֵי שָׂרֵי בָּבֶל הַמְשַׁלְּחִים אֵלָיו:
פסוק לא:לִדְרוֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ. לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן, וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתוֹ (פרקי דרבי אליעזר נב); וּמִסֵּיפֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ נִדְרָשׁ:
פסוק לג:בְּמַעֲלֵה. בְּמֵיטַב, כְּמְפֹרָשׁ בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּבָבָא קַמָּא (טז:):
