פסוק יז:וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶת מִי שֶׁלֹּא יָדַע, קַל וָחֹמֶר אֶת מִי שֶׁיָּדַע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם נַפְשְׁךָ לֵידַע מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת, צֵא וּלְמַד מִן אָדָם הָרִאשׁוֹן כוּ׳, הַיּוֹשֵׁב לוֹ מִן הַפִּגּוּלִין וְהַנּוֹתָרוֹת וְהַמִּתְעַנֶּה בְּיוֹם כִּפּוּרִים כוּ׳ (תו״כ ויקרא שסג). יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן לָמָּה נָקַט דַּוְקָא שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה, וְנִרְאֶה לְפִי שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה נִכְשָׁל בַּאֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, עַל כֵּן אָמַר בְּהֶפְכּוֹ, הַנִּזְהָר בַּאֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר יֵשׁ שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת: כִּי הַיּוֹשֵׁב לוֹ מִן הַפִּגּוּלִין הוּא שֵׁם כּוֹלֵל לְכָל אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר כִּי פִּגּוּל הוּא, וְלֹא זוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִן הַמֻּתָּר בְּפִיו אֵינוֹ אוֹכֵל כִּי אִם הַמֻּכְרָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַנּוֹתָר וְאֵינוֹ אוֹכֵל שׁוּם מוֹתָרוֹת יֶתֶר עַל הַמֻּכְרָחוֹת, כִּי הַצַּדִּיק אֵינוֹ אוֹכֵל כִּי אִם לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ לְקִיּוּם הַגּוּף לְבַד. וְאַחַר כָּךְ אָמַר: לֹא זוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מוֹתָרוֹת, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִן הַמֻּכְרָחוֹת הוּא מִתְרַחֵק לִפְעָמִים, וְהוּא הַמִּתְעַנֶּה בְּיוֹם כִּפּוּרִים כְּדֵי לְמָרֵק חָמְרוֹ בְּכוּר עֹנִי, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמִן הָאֲכִילָה תַּקִּישׁ גַּם אֶל שְׁאָר תַּשְׁמִישֵׁי הָאָדָם וּצְרָכָיו. וּמַה שֶּׁסָּמַךְ רַבִּי יוֹסֵי דְּבָרָיו לְפָרָשָׁה זוֹ, נִרְאֶה לִי שֶׁבָּא לְתָרֵץ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַה׳״, שְׁלֹשָׁה אֲשָׁמוֹת אֵלּוּ מַה טִּיבָם? אֶלָּא שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאִם נֶאְשַׁם בְּמַה שֶּׁאָכַל פִּגּוּל, קַל וָחֹמֶר שֶׁיֶּאְשַׁם לֶאֱכֹל מוֹתָרוֹת מִן הַמֻּתָּר בְּפִיו, וְקַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִתְעַנֶּה. וּמִכְּלַל זֶה אַתָּה לָמֵד לְהִזָּהֵר בִּשְׁלָשְׁתָּן מַה שְּׂכָרוֹ.
פסוק כא:נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳. כָּאן הִקְדִּים חֵטְא לַמְּעִילָה, וּבְגֶזֶל הֶקְדֵּשׁ (בפסוק טו) הִקְדִּים מְעִילָה לַחֵטְא, לְפִי שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ מְדַבֶּרֶת בְּכוֹפֵר מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, וַהֲרֵי חָטָא לַחֲבֵרוֹ חֵטְא אֶחָת, וְלַשָּׁמַיִם חֶטְאוֹ כָּפוּל, כִּי מִצַּד הַגְּזֵלָה עָבַר עַל מִצְוַת ה׳ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא הַיְינוּ בַּעֲמִיתוֹ, וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳ שְׁתֵּי מְעִילוֹת כָּאָמוּר. וּלְשׁוֹן מְעִילָה שַׁיָּךְ בְּיוֹתֵר כְּלַפֵּי מַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אֵין מְעִילָה אֶלָּא שִׁנּוּי כוּ׳, כִּי טוֹב ה׳ לַכֹּל וְהוּא לֹא כִגְמוּל יָדוֹ הֵשִׁיב לוֹ, וְהוּא מְשַׁנֶּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ. אֲבָל אֵצֶל בֶּן אָדָם אֵין שַׁיָּךְ לְשׁוֹן מְעִילָה, כִּי מָה טוֹבָה הֵטִיב לוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בְּגָזֵל. אֲבָל בְּגֶזֶל הַקֹּדֶשׁ הִקְדִּים מְעִילָה, כִּי מִיָּד כְּשֶׁאָכַל וְנֶהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ מָעַל בַּה׳, כִּי שָׁלַח יָדוֹ בְּשֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ. וְכָפַל הַמְּעִילָה לְרַבּוֹת הַנֶּהֱנֶה בְּלֹא אֲכִילָה כְּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְחָטְאָה״, כִּי חָטָא גַּם לָאָדָם, כִּי גָּזַל חֵלֶק הַכֹּהֲנִים, כִּי מִן הַקֳּדָשִׁים הֵמָּה יִקְחוּ חֶלְקָם.
פסוק כא:וְעַל צַד הָרֶמֶז אָמַר ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳ וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן״ כִּי בְּכָל לַיְלָה הָאָדָם מַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנְּשָׁמָה חַיֶּבֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי עַל יְדֵי הָעֲוֹנוֹת הִיא נִרְדֶּפֶת עַד חוֹבָה, מִכָּל מָקוֹם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעַכֵּב פִּקְדוֹנוֹ וּמַחֲזִירוֹ לוֹ כְּעֵין שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ. וְזֶה הַמְכַחֵשׁ בְּפִקְדוֹן חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לוֹ, לֹא כִגְמוּל יָדוֹ הֵשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּלְפִי זֶה הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת בְּפִקְדוֹן חֲבֵרוֹ מוֹעֵל בַּשְּׁלִישִׁי דְּהַיְנוּ בַּה׳, אֲשֶׁר צִוָּה לוֹ לְהַחֲזִיר פִּקְדוֹנוֹ.
פסוק כג:וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: כְּשֶׁיַּכִּיר בְּעַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כוּ׳, כִּי כָל חוֹטֵא לְעוֹלָם לֹא יָשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ, וְדֶרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, כִּי הוּא מוֹרֶה לְעַצְמוֹ הֶתֵּר בְּכָל דְּרָכָיו לוֹמַר שֶׁזֶּה חַיָּב לוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי דִּמְיוֹנוֹ, אוֹ נִדְמֶה לוֹ כִּי עָשָׂה לוֹ אֵיזֶה עָוֶל, עַל כֵּן הוּא מְעַכֵּב פִּקְדוֹנוֹ. לְפִיכָךְ בַּיּוֹם שֶׁיָּשִׂים אָשָׁם בְּנַפְשׁוֹ וְיַכִּיר טָעוּתוֹ וְכִי לֹא טוֹב עָשָׂה בְּעַמָּיו, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְאָשֵׁם״, שֶׁיַּאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ, וּמוֹרֶה גַּם הוּא יוֹרֶה אִסּוּר לְעַצְמוֹ עַל יְדֵי שֶׁיַּכִּיר בַּחֲטָאָיו, וְאָז וַדַּאי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל״ – לֹא שֶׁיְּשַׁלֵּם דְּמֵי הַגְּזֵלָה, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר גָּזַל בְּעֵינוֹ. ״וְשִׁלַּם אוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ״ וְגוֹ׳ – כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְוַתֵּר עַל שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מַקְפִּיד אִם יְאַחֵר זְמַן הֲבָאַת אֵיל אֲשָׁמוֹ לַה׳, עַל כֵּן צִוָּה לוֹ לְהַקְדִּים תַּשְׁלוּמִין לְאָדָם לִתֵּן לוֹ בְּרֹאשׁ אֶת כָּל שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָבִיא אֲשָׁמוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה. ״וַחֲמִשִׁיתָיו יוֹסֵף עָלָיו״ – עַל שֶׁהָיוּ מְעוֹתָיו בְּטֵלִים אֶצְלוֹ.
פסוק כג:וְעִנְיַן הַחֹמֶשׁ הוּא, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אֶל הָאָדָם זָהָב וְרֹב פְּנִינִים כְּדֵי שֶׁיְּבַזְבֵּז וְיִתֵּן מִשֶּׁלּוֹ לְשֵׁם ה׳ לַעֲנִיֵּי עַמּוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות נ) הָרוֹצֶה לְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח כב) ״עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ״, וְעִשּׂוּרָא בַּתְרָא כְּעִשּׂוּרָא קַמָּא. וְזֶה הָאִישׁ לֹא זוֹ שֶׁלֹּא בִּזְבֵּז לָתֵת מִמָּמוֹנוֹ חֹמֶשׁ לְצֹרֶךְ הֶקְדֵּשׁ אוֹ לְפַרְנָסַת חֲבֵרוֹ, אֶלָּא אַדְרַבָּא גָּזַל מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ אוֹ מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ, עַל כֵּן הַדִּין נוֹתֵן לְהַעֲנִישׁוֹ בְּתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ, כִּי גְּזֵלַת הַקֶּרֶן יְכֻפַּר בַּהֲשָׁבַת הַגְּזֵלָה, וּמַה שֶּׁלֹּא נָתַן הַחֹמֶשׁ יְכֻפַּר לוֹ בְּמַה שֶּׁיּוֹסִיף חֹמֶשׁ.