פסוק ב:קַח אֶת אַהֲרֹן וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה קוֹדֶם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, וְטַעַם שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּאן, לוֹמַר לְךָ שֶׁקָּדְמוּ כָּל מִשְׁפְּטֵי הַקָּרְבָּנוֹת וּפְרָטֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן קוֹדֶם מִלּוּאָיו, כִּי לַעֲשׂוֹת כֻּלָּן נִתְכַּהֲנוּ הוּא וּבָנָיו, וְלֹא נִתְכַּהֵן עַד שֶׁלִּמְּדוֹ מֹשֶׁה כָּל פְּרָטֵי דִּינֵי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְקִיֵּם וְקִבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב, וְאָז אָמַר לוֹ ״קַח אֶת אַהֲרֹן״ שֶׁעַל מְנָת כֵּן נִתְכַּהֵן, וְעוֹד שֶׁזּוּלַת זֶה מַשְׁכַּחַת שֶׁיָּבִיא אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל קָרְבָּן מִיָּד בְּקָרְבָתוֹ לִפְנֵי ה׳ וְלֹא יֵדַע מַה לַעֲשׂוֹת.
פסוק ד:וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה וְגוֹ׳. אוּלַי כִּי בִּרְאוֹתָם מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה שֶׁלָּקַח אַהֲרֹן וּבָנָיו וְהַבְּגָדִים וְגוֹ׳, נִקְהֲלוּ מֵעַצְמָן. אוֹ יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁהֶחְזִיקָם הַמָּקוֹם לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה י:ט) בְּפָרָשַׁת ״הַקְהֵל״ וְגוֹ׳, וְכָאן יוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁכֵּן הָיָה.
פסוק ה:וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ זֶה הַדָּבָר וְגוֹ׳. אָמַר כֵּן לְהוֹדִיעָם לְבַל יְעַרְעֲרוּ עַל הַדָּבָר כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, בְּחָשְׁבָם כִּי מִלִּבּוֹ וּמֵרְצוֹנוֹ הָיָה עוֹשֶׂה. וּמֵעַתָּה אֵין טַעֲנָה לְקֹרַח כִּי שׁוֹגֵג הָיָה, שֶׁהֲרֵי הוֹדִיעוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כִּי זֶה הַדָּבָר הוּא מִצְוַת ה׳ וְלֹא מִלִּבּוֹ וּמֵרְצוֹנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.
פסוק ה:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ב:ו; זבחים קב.) כִּי מֹשֶׁה מֶלֶךְ הָיָה, דִּכְתִיב (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, וּתְנַן (כתובות יז.): מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל. וְהִנֵּה מֹשֶׁה הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָם אֲפִלּוּ עֶבֶד עִבְרִי לַאֲדוֹנוֹ, לִרְחֹץ אוֹתָם בַּמַּיִם וְכוּ׳ כָּל גּוּפָם וְכָל סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה, וְאֵין לְךָ זִלְזוּל גָּדוֹל מִזֶּה. אֲשֶׁר עַל כֵּן הִקְדִּים לוֹמַר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ מִפִּי ה׳ נֶאֱמַר לִי לַעֲשׂוֹתוֹ, וְדַוְקָא זֶה וְלֹא אַחֵר, כִּי הַמֶּלֶךְ אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן הֲגַם שֶׁיַּחְפֹּץ לִמְחֹל, כִּי דַוְקָא זֶה הַדָּבָר, לְצַד שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר מֶלֶךְ שֶׁלֹּא יִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ הוּא שֶׁהִתִּיר וְצִוָּה לִי לַעֲשׂוֹת.
פסוק ה:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בַּפָּסוּק ״וַיִּרְחַץ אוֹתָם בַּמָּיִם״, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכוּ בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם וּבִטְבִילַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת״ לְדוֹרוֹת, כִּי בָּזֶה יִזְכּוּ בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם וּטְבִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְדוֹרוֹת:
פסוק י:וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳. הַטַּעַם שֶׁהִפְסִיק בֵּין לְבִישַׁת אַהֲרֹן לִמְשִׁיחָתוֹ בִּמְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, לְצַד שֶׁמָּצִינוּ שֶׁצִּוָּה ה׳ בִּמְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו קוֹדֶם לִמְשִׁיחַת אַהֲרֹן כָּרָשׁוּם בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי (שמות מ:ט), וּמִן הָרָאוּי הָיָה לְהַקְדִּים מְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן גַּם לִלְבִישַׁת בִּגְדֵי אַהֲרֹן כָּרָשׁוּם שָׁם, וְטַעַם שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן לְצַד שֶׁדִּקְדֵּק מַאֲמַר ה׳ כָּאן בְּפָרָשָׁה זוֹ (פסוק ב) שֶׁאָמַר לוֹ ״קַח אֶת אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה״ וְגוֹ׳, וְאִם מְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן קוֹדֶמֶת גַּם לִלְבִישַׁת בִּגְדֵי אַהֲרֹן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״קַח אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה״ שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא מְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן, וְאֵין מָקוֹם לִטְעוֹת מֵאָמְרוֹ ״קַח אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה״ רִאשׁוֹנָה שֶׁיִּמְשַׁח אַהֲרֹן קוֹדֶם לְבִישַׁת בְּגָדָיו, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמַר ״וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וּמָשַׁחְתָּ אוֹתוֹ״ (שמות כח:מא), אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכַּוָּנָתוֹ הוּא לְהַקְדִּים לְבִישַׁת הַבְּגָדִים קוֹדֶם לִמְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן, וּמַה שֶׁהִקְדִּים מְשִׁיחַת מִשְׁכָּן בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי לִלְבִישַׁת בִּגְדֵי אַהֲרֹן וְלִמְשִׁיחָתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לִמְשִׁיחָתוֹ דַּוְקָא, אֶלָּא לְצַד שֶׁלֹּא רָצָה הַכָּתוּב לְהַפְסִיק בֵּין מִצְוַת הַבְּגָדִים לְמִצְוַת הַמְּשִׁיחָה שֶׁל אַהֲרֹן לָזֶה אָמַר כָּל דִּינֵי אַהֲרֹן יַחַד, וּלְעוֹלָם לֹא תַּקְדִּים מְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו אֶלָּא לִמְשִׁיחַת אַהֲרֹן וְלֹא לַבְּגָדִים, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה כָּאן כַּנִּזְכָּר.
פסוק כח:עַל הָעוֹלָה. שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר מַפְסִיק. וְאוּלַי שֶׁלֹּא שָׁהָה עַד שֶׁאָכְלָה הָאֵשׁ אֶת הָעוֹלָה, אֶלָּא וַעֲדַיִן הָעוֹלָה קַיֶּמֶת.
פסוק לא:כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי. פֵּרוּשׁ, עַל הָאֲכִילָה צִוָּה כְּבָר שֶׁיֹּאכְלוּהָ, וְעַתָּה הוּא מְצַוֶּה עַל הַמָּקוֹם. הָא לָמַדְתָּ: מִצְוָה עַל הָאֲכִילָה, וּמִצְוָה עַל הַמָּקוֹם, וְאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הֲרֵי זֶה בִּטֵּל הַמִּצְוָה, וְאִם יִרְצֶה לֶאֱכֹל חוּץ מֵהַמָּקוֹם הֲרֵי זֶה בִּטֵּל הַמִּצְוָה. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁצִּוָּה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַשְּׁכִינָה.
