פסוק ב:קח את אהרן. תניא, א"ר ענני בר ששון, למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה, לומר לך, מה קרבנות מכפרים אף בגדי כהונה מכפרים .
(זבחים פ"ח ב')
פסוק ג:כל העדה הקהל. במעמד כל העדה, כדי שיהיו נוהגים קדושה בכהונה .
(תו"כ)
פסוק ד:אל פתח אהל מועד. חזן הכנסת פניו כלפי קודש וכל העם פניהם כלפי קודש, שנאמר ותקהל העדה אל פתח אהל מועד .
(תוספתא פ"ג דמגילה)
פסוק ה:זה הדבר. תניא, א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי, מנין שאף מקרא פרשה מעכב, ת"ל ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' – אפי' דבור מעכב .
(יומא ה' ב')
פסוק ז:ויחגר אתו באבנט. ובצואה כתיב (פ' תצוה) וחגרת אותם אבנט, הא כיצד , אלא לעולם אהרן קודם לבניו, ומאי וחגרת אותם, הא קמ"ל, דאבנטו של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט .
(שם ו' א')
פסוק יב:ויצק משמן וגו'. תני, בתחלה מציק שמן על ראשו ואח"כ נותן שמן בין ריסי עיניו .
(כריתות ה' ב')
פסוק טו:וישחט ויקח משה וגו'. כל שבעת ימי המלואים היה משה משמש בכהונה גדולה, לפי שאמר הקב"ה למשה, אתה תשמשני עד שילמוד אהרן, לפיכך נאמר וישחט ויקח משה את הדם וגו'.
(תו"כ)
פסוק כו:וישם על החלבים. תניא, מצות תנופה כיצד, מניח אימורין על פיסת היד וחזה ושוק עליהם , ובכל מקום שיש לחם הלחם מלמעלה, והיכן הוא, א"ר פפא – במלואים, [שנאמר ומסל המצות לקח חלת מצה וחלת לחם וישם על החלבים] .
(מנחות ס"ב א')
פסוק כז:על כפי אהרן. וכי כל הקרבנות נתנים ליד הבעלים , אלא בא ללמדך איך משקין את הסוטה ואיך מטהרין את המצורעים .
(תו"כ)
פסוק כט:למשה היה למנה. אמר רב, משה רבינו כהן גדול וחולק בקדשי שמים היה, שנאמר מאיל המלואים למשה היה למנה .
(זבחים ק"א ב')
פסוק לא:רשם תאכלו אותו. תניא, היו לשכות בנויות בחול ופתוחות לקודש כהנים נכנסים ואוכלים שם קדשי קדשים , והא דכתיב בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אותו – קדשי שעה שאני [שם נ"ו א']
פסוק לד:לעשות לכפר. שבעת ימים קודם יוהכ"פ מפרישין כהן גדול מביתו, ובן שבעת ימים קודם שריפת פרה אדומה מפרישין את הכהן השורף מביתו , מנה"מ, דאמר קרא כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם, לעשות אלו מעשה פרה, – לכפר – אלו מעשה יוהכ"פ .
(יומא ב' א')
פסוק לה:שבעת ימים. תניא, מנין לאבילות שבעת ימים מן התורה, א"ר יעקב בשם ר' זעירא, דכתיב ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת ה', כשם ששימר הקב"ה על עולמו שבעת ימים כך אתם שמרו על אחיכם שבעת ימים [ירו' מו"ק פ"ג ה"ד].
פסוק לה:ושמרתם וגו'. תניא, ר' יוחנן אמר, מלואים – כל הכתוב בהן מעכב בהן, מאי טעמא, רב משרשיא אמר, ושמרתם את משמרת ה' – עכובא , רב אשי אמר, כי כן צויתי – עכובא .
(יומא ה' ב')