פסוק ג:כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ וְגוֹ׳. לִרְבוּתָא נָקַט ״אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ״, וַ״אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה״, כִּי מִסְתָמָא יוֹסֵף בֵּרֵר לְאֶחָיו וּלְבֵית אָבִיו הַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְקֻלְקָל כָּל כָּךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. וְכֵן מִסְתַּמָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרֵר לְיִשְׂרָאֵל הַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְקֻלְקָל כָּל כָּךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר (שמות כג ל) ״מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ״, וְקֹדֶם שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת כֻּלָּם יֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יִלְמְדוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם. עַל כֵּן אָמַר שֶׁאֲפִלּוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשׂוּ, וְקַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר תּוֹעֵבוֹת מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא יְשַׁבְתֶּם בָּהֶם, וְקַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת. אֲבָל לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ בְּהֵפֶךְ זֶה מַמָּשׁ קָשֶׁה, וְכִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לוֹמַר שֶׁדַּוְקָא כְּאוֹתָן אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בָהֶם וַאֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה הַמְקֻלְקָלִים מִכֻּלָּם לֹא יַעֲשׂוּ, אֲבָל כְּמַעֲשֵׂה אוֹתָן שֶׁאֵינָן כָּל כָּךְ מְקֻלְקָלִין יַעֲשׂוּ, חָלִילָה מִלּוֹמַר כֵּן, אֶלָּא לִרְבוּתָא נָקַט, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל מָקוֹם לִטְעוֹת בָּהֶם וְלוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁהוּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן וַדַּאי הַטַּעַם לְפִי שֶׁאֵין מַעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים כָּל עִקָּר, וְכֵן מֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל אֶרֶץ זוֹ וַדַּאי אֵין מַעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, וּמָה שֶׁגֹּרְשׁוּ מֵאַרְצָם הַיְינוּ לְפִי שֶׁיָּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, שֶׁהֲרֵי הַכְּנַעֲנִי הָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ הָאָרֶץ מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם, עַל כֵּן הֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹדִיעַ שֶׁגַּם הֵמָּה מַעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, וְאִם לֹא כָּל כָּךְ כְּזוּלָתָם, מִכָּל מָקוֹם כְּדַי בִזָּיוֹן וָקֶצֶף יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְקַל וָחֹמֶר לְזוּלָתָם.
פסוק ג:וּמִדְּלָא עָרְבִינְהוּ וְאָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים ״לֹא תַעֲשׂוּ״, נוּכַל לוֹמַר שֶׁפֵּרַט כָּל עָוֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהַכָּתוּב מַאֲשִׁים אֶת יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לֵישֵׁב יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה סוֹף פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ (מז כז) עַל פָּסוּק ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן״, שֶׁבְּאַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל יְדַבֵּר, וְהֶאֱשִׁימָם אֱלֹהִים עַל שֶׁבִּקְשׁוּ לֵישֵׁב יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע בְּמָקוֹם אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים לָהֶם כִּי יִהְיוּ שָׁמָּה גֵּרִים וְלֹא תּוֹשָׁבִים. וְכָל זֶה עָשׂוּ בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ אֲדוּקִים בְּגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל (כ ה-ח) ״וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְגוֹ׳ וַיַּמְרוּ בִי וְגוֹ׳ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ״ וְגוֹ׳. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת בֹּא (י כג) שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ דּוֹר רְשָׁעִים שֶׁלֹּא רָצוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם וּמֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר כָּאן ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״, כְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעֲשִׂיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמַהוּ הַמַּעֲשֶׂה הָרַע אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם – ״אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ״, שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם בָּהּ יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע מִצַּד שֶׁחָשְׁקָה נַפְשְׁכֶם בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה. לֹא תַּעֲשׂוּ עוֹד כָּאֵלֶּה לְבַקֵּשׁ יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע בֵּין עַם סוֹרֵר הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב, פֶּן תִּלְמְדוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם, כִּי כֵן קָרָה לָכֶם בְּמִצְרַיִם.
פסוק ג:וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן, הַיְינוּ שֶׁהוּא מַאֲשִׁים אֶת יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁמָּאֲסוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הָיְתָה חֲבִיבָה עַל הָאָבוֹת, וְהֵמָּה מָאֲסוּ בָהּ עַד אֲשֶׁר הֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲבִיאָם שָׁמָּה בְּעַל כָּרְחָם שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן״, כְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעֲשִׂיתֶם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וּמַהוּ הַמַּעֲשֶׂה – ״אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה״, כִּי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת שֶׁאֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה בְּעַל כָּרְחֲכֶם. כִּי בְאֵלִים אָמְרוּ (שמות טז ג): ״מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּיַד ה׳ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״; הַמְרַגְּלִים אָמְרוּ (במדבר יד ד): ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״; וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במד״ר כא י): הַנָּשִׁים הָיוּ מְחַבְּבוֹת הָאָרֶץ וְהָאֲנָשִׁים שְׂנֵאוּהָ; וְכֵן הֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַסִּיבָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ מִצְרַיְמָה. וּמִכָּל זֶה רְאָיָה שֶׁמָּאֲסוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַנִּבְחֶרֶת מִימוֹת הָאָבוֹת לִמְקוֹם קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, וְרוֹב מִצְווֹת הַתּוֹרָה תְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, וּבְכָל אֵלֶּה מָאֲסוּ יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר הֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲבִיאָם שָׁמָּה בְּעַל כָּרְחָם וְלִשָּׂא אוֹתָם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְעַל יְדֵי סִבּוּב מִדְבָּרוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מָקוֹם לַחֲזוֹר. לֹא תַּעֲשׂוּ כֵן עוֹד, אֶלָּא תֵּלְכוּ לִרְצוֹנְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר הָאֱלֹהִים, כִּי זֶה הוּא הַמּוּכָן לִשְׁמִירַת כָּל מִשְׁפְּטֵי ה׳ וְחֻקּוֹתָיו. וְנָתַן טַעַם עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, עַל מָה שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא יְבַקְשׁוּ יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע בְּאֶרֶץ טְמֵאָה בְּמִצְרַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבוֹתָם, עַל זֶה אָמַר ״וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ״. וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן שֶׁזֵּרְזָם לָלֶכֶת אֶל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, עַל זֶה אָמַר ״אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ״ וְגוֹ׳, כִּי הֵמָּה מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ.
פסוק ד:אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ. כָּאן הִקְדִּים הַמִּשְׁפָּטִים לַחֻקִּים וְאַחַר כָּךְ הָפַךְ הַסֵּדֶר וְאָמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי״, לְפִי שֶׁפָּסוּק רִאשׁוֹן מְדַבֵּר בִּשְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה, מִדְּקָאָמַר ״לָלֶכֶת בָּהֶם״, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה נִקְרָא הָאָדָם מְהַלֵּךְ, שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ג ז): ״וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה״, כִּי הַמַּלְאָךְ נִקְרָא עוֹמֵד כִּי הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה אַחַת, אֲבָל הָאָדָם נִקְרָא מְהַלֵּךְ. וְכֵן לָעוֹלָם הַבָּא נִקְרָא גַּם הָאָדָם יוֹשֵׁב, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יז.): צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְיוֹשְׁבִים דּוּגְמַת הָעוֹמֵד כִּי הוּא יוֹשֵׁב בִּמְנוּחָה וּכְבָר קָנָה כָּל שְׁלֵמוּתוֹ. וּבִשְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה הִקְדִּים הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁהֵם מִן הַמּוּשְׂכָּלוֹת, אֶל הַחֻקִּים שֶׁאֵין טַעֲמָם נִגְלֶה, לוֹמַר לְךָ לֹא זוֹ שֶׁבִּזְכוּת הַמִּשְׁפָּטִים תִּזְכֶּה לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, שֶׁהֲרֵי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת תּוֹעַלְתָּם כִּי אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ כוּ׳, אֶלָּא אַף זוֹ שֶׁבְּקִיּוּם הַחֻקּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין טַעֲמָם נִגְלֶה, מִכָּל מָקוֹם תִּזְכֶּה עַל יָדָם לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳.
פסוק ד:אָמְנָם בַּפָּסוּק ״וָחַי בָּהֶם״ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הָפַךְ הַסֵּדֶר דֶּרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ, כִּי בְּקִיּוּם הַחֻקּוֹת פְּשִׁיטָא שֶׁתִּזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין אַתָּה מַרְגִּישׁ בְּתוֹעַלְתָּם פְּשִׁיטָא שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיךָ לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוֹת בּוֹרְאֶךָ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּקִיּוּם הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁכְּבָר קִבַּלְתָּ שְׂכָרְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאַתָּה מְקַיְּמָם בַּעֲבוּר הֲנָאָתְךָ, כִּי קִיּוּם הָעוֹלָם תָּלוּי בָּהֶם, מִכָּל מָקוֹם תִּזְכֶּה גַּם בַּעֲבוּרָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְלָמָּה, ״כִּי אֲנִי ה׳״, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מְקַיְּמָם בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי ה׳ צִוִּיתִיךָ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תו״כ קדשים קכח): אַל יֹאמַר אִי אֶפְשִׁי לֶאֱכֹל חֲזִיר וְנַפְשִׁי קָצָה בּוֹ, אֶלָּא אֶפְשִׁי וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר עָלַי כוּ׳. וְעַל כֵּן מָצִינוּ שֶׁהוּא מַזְכִּיר עֵקֶב רַב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים בְּיוֹתֵר אֶל הַחֻקִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט לג): ״הוֹרֵנִי דֶרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב״, ״נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּךָ לְעוֹלָם עֵקֶב״. (תהלים קיט קיב) וּמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת עֵקֶב (תתמו): ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ״ זֶה שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת קַלּוֹת, וּמְנָא לֵיהּ לוֹמַר כֵּן, אֶלָּא לְפִי שֶׁהַמִּצְוֹת קַלּוֹת בְּנֵי אָדָם דָּשִׁים בְּעִקְבֵיהֶם, וְהַשָּׂטָן וְהָאֻמּוֹת מוֹנִין עֲלֵיהֶם לוֹמַר: מָה הַמִּצְוָה הַזֹּאת לָכֶם, וְזֶה מָצוּי בְּיוֹתֵר בַּחֻקִּים שֶׁאֵין טַעֲמָם נִגְלֶה וְהֵם מִתְנַגְּדִים אֶל בְּנֵי הָאָדָם הַמּוֹנִין עֲלֵיהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר (תהלים לא כ): ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בְּךָ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם״, וְהַיְנוּ בְּדָבָר הַמִּתְנַגֵּד אֶל שִׂכְלוֹ שֶׁל אָדָם, וְהַיְנוּ הַמִּצְוֹת קַלּוֹת.
פסוק ד:וְהִזְכִּיר תָּמִיד לְשׁוֹן שְׁמִירָה בַּחֻקּוֹת, כִּי כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְהָרְסִים צָרִיךְ שְׁמִירָה בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת בֹּא (יב כה) עַל פָּסוּק ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת״, הָאָמוּר עַל בֵּן הָרָשָׁע הַמְבַקֵּשׁ לַהֲרֹס הָעֲבוֹדָה, כָּךְ שְׁמִירָה זוֹ הָאֲמוּרָה בַּחֻקּוֹת הִיא נֶגֶד בְּנֵי אָדָם הַמּוֹנִין עַל הַחֻקּוֹת.
פסוק ו:אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ וְגוֹ׳. קְרִיבָה הַמְּבִיאָה לִידֵי גִלּוּי עֶרְוָה וְהַיְנוּ הַיִּחוּד כִּי הוּא הַמֵּבִיא לִידֵי עֶרְוָה. וּלְכָךְ אָמַר ״אִישׁ אִישׁ״ דַּוְקָא כְּשֶׁיִּהְיֶה כָּל אִישׁ וָאִישׁ לְבַדּוֹ עִם הָאִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֻתָּרִים לְהִתְיַחֵד עִם אִשָּׁה אַחַת, וְאֵין ״אִישׁ אִישׁ״ כִּי אִם כָּל אִישׁ לְבַדּוֹ. וְאָמַר ״לֹא תִקְרְבוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, לְהַזְהִיר גַּם אֶת הַנְּקֵבָה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י. וְטַעַם אִסּוּר הָעֲרָיוֹת פֵּרַשׁ הָרַמְבַּ״ם שֶׁהוּא לְמַעֵט הַמִּשְׁגָּל כִּי אֵלּוּ הַנָּשִׁים קְרוֹבוֹת אֵלָיו וּמְצוּיוֹת אֶצְלוֹ תָּמִיד. וְהָרַמְבַּ״ן סָתַר זוֹ הַדֵּעָה כִּי רָאִינוּ שֶׁהַכָּתוּב הִתִּיר לוֹ נָשִׁים לַאֲלָפִים. עַל כֵּן פֵּרֵשׁ שֶׁמִּצְוָה זוֹ סוֹד. וְנִרְאֶה שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר בָּהּ ״אֲנִי ה׳״, רוֹצֶה לוֹמַר אֲנִי הַיּוֹדֵעַ טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, וְלָכֶם חֻקָּה.
פסוק כד:אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה. מַשְׁמָע שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן מִן הָרַע שֶׁתִּטְמָא הָאָרֶץ עַד שֶׁיִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת״, מַשְׁמָע אֲפִלּוּ בְּמִקְצָתָן תִּטְמָא הָאָרֶץ. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר שְׁנֵי מִינֵי עֳנָשִׁים, הֲלֹא הֵמָּה הֲקָאַת הָאָרֶץ, וּכְרִיתוּת הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂוֹת. וּמִתְּחִלָּה הִזְהִיר שֶׁאַל יִטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה לַעֲשׂוֹת כֻּלָּם, כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם וְהִגִּיעוּ אֶל הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁתִּטְמָא הָאָרֶץ וְנִפְקַד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וְנַעֲשֵׂית כְּחוֹלֶה הַמֵּקִיא, וַתָּקִיא אֶת יוֹשְׁבֶיהָ כִּי נִתְמַלָּא סְאָתָהּ, וְדֶרֶךְ סְאָה מְלֵאָה לִשְׁפּוֹךְ וּלְהָקִיא כִּי לֹא תָּכִיל עוֹד. וְעַל כֵּן הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יִקְרֶה גַּם לָכֶם כֵּן, כִּי אָז אַנְדַּרְלָמוּסְיָא בָּא וְהוֹרֵג טוֹבִים וְרָעִים, כִּי כֵן יָצְאוּ בַּגּוֹלָה הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר וְיִרְמְיָה וְסִיעָתוֹ. וְאַחַר כָּךְ הוּא מַזְהִירָם ״וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם וְגוֹ׳ וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת״ אֲפִלּוּ מִקְצָת מֵהֶם לֹא תַּעֲשׂוּ, כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ וְהָיוּ בְּעֹנֶשׁ הֲקָאַת הָאָרֶץ, אֲבָל אַתֶּם אִם תַּעֲשׂוּ מִקְצָתָן לֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, לֹא תִהְיוּ בִּכְלַל עֹנֶשׁ הַהֲקָאָה אֲבָל מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ עֹנֶשׁ אַחֵר, וְהוּא ״כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת״, אֲפִלּוּ מִקְצָתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדִּין נוֹתֵן לְכַלּוֹת טוֹבִים וְרָעִים כְּאֶחָד, מִכָּל מָקוֹם ״וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂוֹת״ לְפָחוֹת. לְפִיכָךְ ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת״, אֲפִלּוּ מִקְצָת מֵהֶם. וְקָרוֹב לְפֵרוּשׁ זֶה רָאִיתִי בְּסֵפֶר חָדָשׁ.
פסוק כה:וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וְגוֹ׳. אִם יוֹשְׁבֶיהָ חָטְאוּ הִנֵּה הָאָרֶץ מָה פָּשְׁעָה שֶׁאָמַר ״וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ״. וְנִרְאֶה שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִן חֵטְא הַקָּדוּם, כִּי אָמַר ה׳ ״תּוֹצֵא הָאָרֶץ עֵץ פְּרִי״, שֶׁיִּהְיֶה טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי, וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן, לְפִיכָךְ כְּשֶׁחָטָא הָאָדָם נִפְקְדָה גַּם הִיא עַל עֲוֹנָהּ וְנִתְקַלְּלָה. וְיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת לָמָּה לֹא נִתְקַלְּלָה מִיָּד. אֶלָּא לְפִי שֶׁעִקַּר הַשִּׁנּוּי הוּא שֶׁרָצָה ה׳ שֶׁתִּתֵּן חוֹמֶר זַךְ וְדַק בְּכָל הַנִּמְצָאִים, וְדָבָר זֶה נוֹגֵעַ בְּכָל הַנִּמְצָאִים אֲשֶׁר מִן הָאָרֶץ מוֹצָאָם, וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן אֶלָּא נָתְנָה חוֹמֶר גַּס וְעָב בְּכֻלָּם, וְדָבָר זֶה גָּרַם שֶׁלֹּא הָיָה טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי, כִּי הָיָה הַחוֹמֶר גַּס וְעָכוּר, וְזֶה גָּרַם גַּם אֶל הָאָדָם לִהְיוֹת לוֹ תְּשׁוּקָה אֶל הַתַּאֲווֹת הַמֻּחָשׁוֹת בְּיוֹתֵר, וְאִם הָיָה חָמְרוֹ זַךְ וְנָקִי לֹא הָיָה בָּא לִכְלַל חֵטְא. עַל כֵּן לֹא נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה עַד שֶׁחָטָא הָאָדָם, כִּי אָז הָיָה הַנֵּזֶק נִכָּר בְּיוֹתֵר, אֲבָל בְּעֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי לֹא הָיָה הַנֵּזֶק כָּל כָּךְ גָּדוֹל.
פסוק כה:וְהָרַמְבַּ״ן כָּתַב בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (ב ט) שֶׁפְּרִי עֵץ הַדַּעַת הָיָה מוֹלִיד תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְלָכֵן כִּסּוּ מַעֲרוּמֵיהֶם אַחַר שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ. עַל כֵּן מָצִינוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁחֵטְא שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת מָצוּי אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲוֹן הָאָרֶץ, כִּי הִיא גָּרְמָה לָאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁחָטָא בְּעֵץ הַדַּעַת וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה לוֹ נְטִיָּה גְּדוֹלָה אֶל הָעֲרָיוֹת, כִּי בְּדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהָיָה הַזְּנוּת מָצוּי שָׁם נֶאֱמַר (בראשית ו יג): ״וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ״, כְּמוֹ עִם הָאָרֶץ, כִּי גַּם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁל מַחֲרֵשָׁה נִתְקַלְקְלוּ, וְזֶה הָיָה לָאָרֶץ עַל צַד הָעוֹנֶשׁ לְטַהֲרָהּ בְּרוֹתְחִין. וּמִטַּעַם זֶה נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל ״אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה״, לְפִי שֶׁלֹּא גֻשְׁמָה בְּיוֹם זָעַם כִּדְאִיתָא בִּיחֶזְקֵאל (כב כד), וּכְתִיב (ויקרא כו לב): ״וַהֲשִׁמּוֹתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ״. וּמִכָּאן רְאָיָה שֶׁבִּשְׁעַת הַכַּעַס גּוֹרֵם הַחֵטְא שֶׁהָאָרֶץ מְקֻלְקֶלֶת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כט כא-כב): ״וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה ה׳ בָּהּ, גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ״, כִּי בְּרוֹתְחִין קִלְקְלָה וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנָה בִּשְׂרֵפָה כָּל אַרְצָהּ, וְכֵן בְּדוֹר הַמַּבּוּל כְּתִיב (בראשית ו ה): ״וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ״, שֶׁנִּתְפָּעֲלָה הָאָרֶץ מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ.
פסוק כה:וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה ה׳ בָּהּ״, יֹאמַר עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁכָּל חוֹלֶה דַּרְכּוֹ לְהָקִיא מַה שֶּׁבְּקִרְבּוֹ, כָּךְ נֶאֱמַר גַּם כָּאן בְּפָרָשַׁת עֲרָיוֹת ״וַתָּקִיא הָאָרֶץ אֶת יוֹשְׁבֶיהָ״, כִּי תִּהְיֶה בְּדִמְיוֹן הַחוֹלֶה הַמֵּקִיא הַמַּאֲכָל אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ״. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
