פסוק ו:אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ. הִנֵּה הַתּוֹלֶדֶת הַהוֹוֶה מִשְּׁאֵר בָּשָׂר, בִּהְיוֹת אָז הַפּוֹעֵל וְהַמִּתְפַּעֵל קְרוֹבִים בַּמֶּזֶג, רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה יוֹתֵר הֲגוּנָה וּמְמֻזֶּגֶת, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה בְּתוֹלֶדֶת מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם מֵעַמְרָם וְיוֹכֶבֶד דּוֹדָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל נְשׂוּאֵי בַּת אֲחוֹתוֹ. וְזֶה יִצְדַּק כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ הַפּוֹעֵל וְהַמִּתְפַּעֵל מְכֻוָּנִים לְהָפִיק רְצוֹן קוֹנָם בִּלְבַד. אֶפֶס כִּי זֶה יִקָּרֶה עַל הַמְּעַט, כִּי אָמְנָם מַה שֶּׁיִּקָּרֶה בְּכָל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי אוֹ בְּרֻבּוֹ, בָּזֶה הוּא שֶׁיִּהְיוּ מְכֻוָּנִים לְתַעֲנוּג בִּלְבַד, כְּאָמְרוֹ ״הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי״ (תהלים נא:ז). וּבִהְיוֹת שְׁאֵר הַבָּשָׂר מוּכָן מְאֹד, וְהַהִרְהוּר וְהַתַּעֲנוּג בּוֹ רַב מְאֹד, הִנֵּה כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ חוֹשְׁבִים שְׁנֵיהֶם שֶׁחִבּוּרָם בִּלְתִּי אָסוּר, יִרְבֶּה הַהִרְהוּר וְהַחִבּוּר בֵּינֵיהֶם לְתַעֲנוּג בִּלְבַד, וּבְכֵן יִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה. וּלְכָךְ אָמַר לְגַלּוֹת עֶרְוָה, כִּי אָמְנָם תַּעֲנוּג הַגִּלּוּי בִּלְבַד הוּא הַמְּכֻוָּן בָּרֹב. וּבְכֵן אָסְרָה תּוֹרָה בִּשְׁאֵר בָּשָׂר כָּל יוֹצֵא יָרֵךְ וְהַקְּרוֹבִים לָזֶה הַקַּו בְּמַדְרֵגָה אַחַת. וּמַדְרֵגוֹת הַקֻּרְבָה תַּחְשְׁבֵם הַתּוֹרָה מִן הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה כְּבַעְלָהּ. וּלְזֶה אָסַר אֲחוֹת הָאָב שֶׁהִיא בְּמַדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה אֵצֶל הָאָב, וְהִתִּיר בַּת הָאָח שֶׁהִיא בְּמַדְרֵגָה שֵׁנִית אֶצְלוֹ. וְאָסַר אֵשֶׁת הָאָב וְאֵשֶׁת הָאָח וְאֵשֶׁת הַדּוֹד, אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שְׁאֵר בָּשָׂר כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶחְשָׁבוֹת בְּמַדְרֵגַת בַּעֲלֵיהֶן. וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ נִרְאֶה הֱיוֹת אִסּוּר כָּל הָעֲרָיוֹת.
פסוק יז:זִמָּה הִיא. חִבּוּר נוֹלָד מֵהִרְהוּר עֲבֵרָה בִּלְבַד.
פסוק יח:לֹא תִקָּח לִצְרֹר. אָמַר כִּי לוּלֵא זֶה לֹא הָיָה אוֹסֵר אֲחוֹת אִשָּׁה, מֵאַחַר שֶׁאֵינָהּ יוֹצֵאת יֶרֶךְ הָאִשָּׁה וְשֶׁהָאִשָּׁה עַצְמָהּ מֻתֶּרֶת. אֲבָל אָסַר אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶינָה צָרוֹת, וְלָכֵן לֹא אֲסָרָהּ זוּלָתִי בְּחַיֵּי אֲחוֹתָהּ, וְלֹא כֵן בְּכָל שְׁאָר הָעֲרָיוֹת.
פסוק כא:וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ. כִּי אָמְנָם בְּהַקְרִיבְךָ לָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְלַמֹּלֶךְ תַּקְרִיב אֶת הַבֵּן, הִנֵּה יֵרָאֶה מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה הַמֹּלֶךְ רַב הַמַּעֲלָה מִמֶּנּוּ חָס וְשָׁלוֹם.
פסוק כא:אֲנִי ה׳. לֹא שִׁנִּיתִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לִהְיוֹת אֱלֹהֶיךָ בְּאָמְרִי לְאַבְרָהָם ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״ (בראשית יז:ז). וּמִפְּנֵי שֶׁדִּבֵּר עַל הָעֲרָיוֹת לְהַכְשִׁיר הַזֶּרַע שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לָחוּל עָלָיו שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, דִּבֵּר עַל הַמּוֹלֶךְ שֶׁהָיוּ עוֹבְדָיו חוֹשְׁבִים לְהַכְשִׁיר בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת שְׁאָר הַזֶּרַע אֶל הַהַצְלָחוֹת, וְאָמַר כִּי בַּעֲבוֹדָתוֹ יִהְיֶה חִלּוּל ה׳ וְגוֹרֵם לְסִלּוּק שְׁכִינָתוֹ מֵעַל שְׁאָר הַזֶּרַע.
פסוק כד:אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה. אֲפִלּוּ בִּקְרִיבָה לְגַלּוֹת עֶרְוָה.
פסוק כד:כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם. כִּי תְּחִלַּת פִּשְׁעֵי הַגּוֹיִם בַּעֲרָיוֹת לֹא הָיָה בְּגִלּוּי עֶרְוָה מַמָּשׁ, אֲבָל הָיָה בִּקְרִיבָה בִּלְבַד.
פסוק כה:וַתִּטְמָא הָאָרֶץ. וּמִן הַקְּרִיבָה בָּאוּ לִידֵי כָּךְ שֶׁנִּטְמְאָה הָאָרֶץ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת מַמָּשׁ.
פסוק כו:וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי. שֶׁלֹּא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה.
פסוק כו:וְאֶת מִשְׁפָּטַי. לְהַעֲנִישׁ אֶת הַחוֹטְאִים.
פסוק כו:וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת. וּבְזֶה הָאֹפֶן לֹא תַעֲשׂוּ שׁוּם אַחַת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת.
פסוק כז:כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ. כִּי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְרוּ מֵהַקְּרִיבָה וְלֹא עָנְשׁוּ אֶת הַחוֹטְאִים בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת, עָשׂוּ אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת, כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ. וְכֵן תַּעֲשׂוּ גַּם אַתֶּם אִם לֹא תִשְׁמְרוּ אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וּמִשְׁפָּטַי אֵלֶּה, לָכֵן שִׁמְרוּ אוֹתָם.
פסוק כח:וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי. וּבָזֶה הָאֹפֶן לֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּאוֹתוֹ עִנְיָן רַע שֶׁהִיא קָאָה עַתָּה אֶת הַגּוֹיִם.
פסוק כט:כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת. וְהַטַּעַם שֶׁבַּעֲשׂוֹתְכֶם אַחַת מִכָּל אֵלֶּה תָּקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ בְּאוֹתוֹ אֹפֶן רָע, הוּא כִּי כָּל אַחַת מֵאֵלֶּה רְאוּיָה לְעֹנֶשׁ כָּרֵת.
פסוק ל:וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת. שִׁמְרוּ גַּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוֵּיתִי לִשְׁמִירָה וְגָדֵר, שֶׁלֹּא תִכָּשְׁלוּ בְּכָל אֵלֶּה, כְּמוֹ אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת וְטֻמְאַת נִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת וְזוּלָתָם, וּבָזֶה הָאֹפֶן לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם.
