פסוק ב:מוֹעֲדֵי ה׳ וְגוֹ׳. גְּזֵרַת הַדִּבּוּר. רַזַ״ל אָמְרוּ (תורת כהנים) כִּי הוּא ״אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם״, פֵּרוּשׁ כִּי מוֹעֲדֵי ה׳ הֵם בִּזְמַן שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתָם יִשְׂרָאֵל. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר ״אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לְצַוּוֹת עַל הַשַּׁבָּת. וְעוֹד רוֹאֶה אֲנִי שֶׁחָזַר לוֹמַר פַּעַם שֵׁנִי אַחַר מִצְוַת הַשַּׁבָּת ״אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳״.
פסוק ב:וְנִרְאֶה כִּי שִׁעוּר הַכְּתוּבִים הוּא, שֶׁמִּתְּחִלָּה צִוָּה ה׳ כִּי עִקַּר הַמּוֹעֲדוֹת תָּלוּי בַּזְּמַנִּים אֲשֶׁר יִקְרְאוּ אוֹתָם, וְחָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיִּטְעוּ לוֹמַר שֶׁבִּכְלַל זֶה גַּם כֵּן קְדֻשַּׁת יוֹם הַשַּׁבָּת אִם יַסְכִּימוּ לִדְחוֹתוֹ מִיּוֹמוֹ לְיוֹם אַחֵר יִתְקַדֵּשׁ עַל פִּיהֶם, לָזֶה חָזַר וּפֵרֵשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֵלֶּה שֶׁהֵם שַׁבָּתוֹת הֵם מוֹעֲדַי, מוֹעֲדִים שֶׁקָּבַע הַבּוֹרֵא וְאֵינָם בְּגֶדֶר הִשְׁתַּנּוּת. וְחָזַר לוֹמַר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִרְשֵׁיתִי אֶתְכֶם שֶׁתִּקְרְאוּ אוֹתָם אַתֶּם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְגוֹ׳, פֶּסַח שָׁבוּעוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹם כִּפּוּר סֻכּוֹת, אֵלּוּ אֵין קְדֻשָּׁתָם אֶלָּא עַל פִּי יִשְׂרָאֵל.
פסוק ב:עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם שְׁתֵּי פְּעָמִים, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: עַל שָׁלֹשׁ סִבּוֹת מְעַבְּרִין הַשָּׁנָה – עַל הַתְּקוּפָה, וְעַל הָאָבִיב, וְעַל פֵּרוֹת הָאִילָן. וְיֵשׁ שָׁם דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁבֵּית דִּין מְעַבְּרִין בִּשְׁבִילָן מִפְּנֵי הַדְּרָכִים וְכוּ׳ וּמִפְּנֵי הַגְּשָׁרִים וְכוּ׳ וּמִפְּנֵי תַּנּוּרֵי פְסָחִים וְכוּ׳ וּמִפְּנֵי גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִמְּקוֹמָן וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי לִשְׁתֵּי סִבּוֹת כּוֹלְלוֹת מְעַבְּרִין וּמְאַחֲרִין הַמּוֹעֵד, הָאַחַת לְצַד תְּנָאֵי הַזְּמַן שֶׁיִּהְיֶה בָּאָבִיב, וְהַשְּׁנִיָּה לְצַד כִּשְׁרוֹן הָעָם. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב שְׁתֵּי פְּעָמִים ״אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם״, וְשֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁלְּצַד תְּנָאֵי הַזְּמַן שֶׁהִתְנָה הַכָּתוּב חֹדֶשׁ הָאָבִיב לְבַד מְעַבְּרִין, אֲבָל לְכִשְׁרוֹן הָעָם יַעֲשֶׂה הַמּוֹעֵד בַּזְּמַנִּים הַנִּמְצָאִים מֻכְשָׁרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם.
פסוק ה:בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַה׳. פֵּרוּשׁ, חֵלֶק הַנּוֹגֵעַ לַה׳ מִקָּרְבַּן פֶּסַח שֶׁהוּא מַתַּן דָּמִים וְהַקְטָרַת חֲלָבִים יִהְיֶה בֵּין הָעַרְבַּיִם, אֲבָל חֵלֶק הַנּוֹגֵעַ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא אֲכִילַת הַבָּשָׂר יִהְיֶה בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ פֶּסַח לַה׳, לְצַד שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם שֶׁהוּא פֶּסַח רִאשׁוֹן עָשׂוּהוּ לְאַהֲבַת הֶעָרֵב וְהַמּוֹעִיל, הֶעָרֵב שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יט) שֶׁנִּתְבַּשֵּׂם פִּסְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֵרוּחוֹת גַּן עֵדֶן, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בֹּא (שמות יב:מג), וְהַמּוֹעִיל לִפְסֹחַ הַמַּשְׁחִית עַל בָּתֵּיהֶם, וְכָאן אָמַר כִּי פֶּסַח דּוֹרוֹת יַעֲשׂוּהוּ לְשֵׁם ה׳ הֲגַם שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מִשְּׁתֵּיהֶן.
פסוק טו:וּסְפַרְתֶּם לָכֶם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לָכֶם, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ לִסְפֹּר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג צז.) כִּי לְצַד שֶׁהָיוּ בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם וְרָצָה ה׳ לְהִזְדַּוֵּג לְאֻמָּה זוֹ, דָּן בָּהּ כְּמִשְׁפַּט נִדָּה שֶׁדִּינָהּ לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים, וְצִוָּה שֶׁיִּסְפְּרוּ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וְאָז יִהְיוּ מֻכְשָׁרִים לְהַכְנִיסָתָם כַּלָּה לַחֻפָּה. וַהֲגַם כִּי שָׁם שִׁבְעָה יָמִים וְכָאן שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, לְצַד הַפְלָגַת הַטֻּמְאָה, וְגַם הֱיוֹתָם בִּכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שִׁעֵר הַתְּמִים דֵּעִים כִּי כֵן מִשְׁפָּטָם. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות יט:א) ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת״ וְגוֹ׳. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, פֵּרוּשׁ סִבַּת סְפִירָה זוֹ הִיא לְסִבַּתְכֶם, לְטַהֲרַתְכֶם, שֶׁזּוּלַת זֶה תֵּכֶף הָיָה ה׳ נוֹתֵן לָהֶם הַתּוֹרָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן טַעַם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת וְלֹא מִיּוֹם הַשַּׁבָּת עַצְמוֹ, כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַסְּפִירָה שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַיָּמִים שְׁלֵמִים, וּלְצַד שֶׁיּוֹם ט״ו בְּנִיסָן שֶׁהוּא יוֹם הַשַּׁבָּת הָאָמוּר כָּאן מִקְצָת הַיּוֹם הָיוּ עֲדַיִן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לָזֶה יְצַו ה׳ לִסְפֹּר מִמָּחֳרַת. וַהֲגַם כִּי זֶה הָיָה בְּפֶסַח מִצְרַיִם, כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק עַצְמוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, כִּי כְּמוֹ כֵן יֵעָשֶׂה בְּסוֹד ה׳ כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן. וּכְפִי הַפְּשָׁט לְזִכְרוֹן הָעוֹבֵר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לְזִכְרוֹן ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים״ וְגוֹ׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפָסוּק ״וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ (בראשית ב:ב).
פסוק טו:וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז רָמַז בְּאָמְרוֹ וּסְפַרְתֶּם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת הַלּוּחוֹת, וּבְאֶמְצָעוּת תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ וְטֻמְאַת הַתִּעוּב יִתְלַכְלְכוּ וְיַחְשִׁיךְ אוֹרָם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לב:ב) כִּי הַלּוּחוֹת שֶׁל סַנְפִּרִינוֹן הָיוּ. לָזֶה אָמַר וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת מִנְיָן זֶה אַתֶּם מְאִירִים כְּסַנְפִּרִינוֹן אֶת עַצְמְכֶם.
פסוק טו:מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מֵעַכְשָׁיו קוֹדֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״, וּכְנֶגֶד אַחַר בִּיאָתָם לָאָרֶץ אָמַר מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם וְגוֹ׳, וְלָזֶה הִקְדִּים ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ לֶהֱיוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ אָז, מַה שֶׁאֵין כֵּן ״מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם״ שֶׁהוּא אַחַר בִּיאָה לָאָרֶץ:
פסוק כב:וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר וְגוֹ׳. מַה עִנְיָן זֶה לְכָאן? וְאוּלַי שֶׁבָּא לְחַיֵּב גַּם שָׂדֶה שֶׁהוּבָא מִמֶּנּוּ הָעֹמֶר שֶׁחַיָּב בְּלֶקֶט וּפֵאָה, שֶׁתָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁתְּחִלָּתוֹ נִקְצַר לְקָרְבָּן יִהְיֶה פָּטוּר מִפֵּאָה וְכוּ׳ תַּלְמוּד לוֹמַר. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶלָּא לֶקֶט וּפֵאָה שֶׁהֵם חוֹבַת שָׂדֶה בְּלֹא סוֹבֵב אֶמְצָעִי, וְלֹא הוּזְכַּר שִׁכְחָה שֶׁהִיא בָּאָה מִצַּד בַּעַל הַשָּׂדֶה. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ שֶׁרָמַז ה׳ בָּזֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹתֵן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְהוּא מַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו לְתוֹכוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. מַה שֶׁאָמַר שִׁכְחָה אַף שֶׁלֹּא הוּזְכַּר בַּפָּסוּק, לְצַד שֶׁהִיא מִצְוָה שֶׁחַיָּב בָּהּ כְּלֶקֶט וּפֵאָה כְּלָלָהּ. וְהַכָּתוּב שֶׁלֹּא כָּתַב לְהָעִירְךָ שֶׁנִּתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לַדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְתִּי.
פסוק כז:יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בְּלֹא אֶמְצָעוּת קְרִיאָתָם אוֹתוֹ קֹדֶשׁ, וּבְלֹא עִנּוּי שֶׁמִּתְעַנִּים בּוֹ, הוּא יוֹם כִּפּוּר מִצַּד עַצְמוֹ. וּמֵעַתָּה יֵשׁ שָׂכָר לְמִצְוַת קְרִיאַת קֹדֶשׁ וְעִנּוּי בּוֹ, מִלְּבַד רֶוַח הַכַּפָּרָה.
פסוק כח:וְכָל מְלָאכָה וְגוֹ׳ כִּי יוֹם כִּפּוּרִים וְגוֹ׳. נְתִינַת טַעַם זֶה הוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסוֹטָה דַף מ׳, שֶׁאֵין אוֹמְרִים פְּסוּקִים כְּשֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִין אֶת הָעָם, וְהַטַּעַם אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁמְּבָרְכִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מַאֲזִין? עַד כָּאן. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמַר ״וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ״, וְהַטַּעַם ״כִּי יוֹם כִּפּוּרִים הוּא״, פֵּרוּשׁ כִּי עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם מְכַפֵּר, וְיֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהַזְּמַן מְכַפֵּר עָלָיו וְהוּא עָסוּק בִּמְלַאכְתּוֹ. וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דְּבַר עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם לְבָבוֹ יָבִין הַמְּכַפֵּר, כִּי הוּא אָדוֹן הַמֵּאִיר הַיּוֹם לְסַגֵּל סֶגֶל דָּבָר זֶה.
פסוק לד:הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ יִתּוּר הַזֶּה, וּפֵרַשְׁתִּי הַבָּרַיְתָא בְּפָרָשַׁת מְצוֹרָע (ויקרא י״ד:ז׳).
פסוק לז:מוֹעֲדֵי ה׳. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (תורת כהנים פסוק ל״ה): אֵלּוּ יְמֵי מוֹעֵד שֶׁאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה, עַד כָּאן. וְנִרְאֶה כִּי לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וְגוֹ׳, כָּל נִדְרֵיכֶם וְגוֹ׳, כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַה׳, שֶׁמַּשְׁמַע אֲפִלּוּ עוֹלוֹת, וְאֵין עוֹלוֹת בָּאִין בְּיוֹם טוֹב, כְּאָמְרָם (ביצה יט.): לָכֶם וְלֹא לְגָבוֹהַּ, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.
