פסוק ב:מוֹעֲדֵי ה׳ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. וּסְמִיךְ לֵיהּ מִצְוַת הַשַּׁבָּת, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י מַה עִנְיָן שַׁבָּת לַמּוֹעֲדִים כוּ׳. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: כִּי כְּבָר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל (לה ב) עַל מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י הִקְדִּים שַׁבָּת לִמְלֶאכֶת מִשְׁכָּן לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין מִשְׁכָּן דּוֹחֶה שַׁבָּת, כִּי בְּכָל מָקוֹם הַמִּצְוָה הַמֻּקְדֶּמֶת דּוֹחָה אֶת הַמְּאֻחֶרֶת. וּפָסוּק זֶה ״אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ״, מְדַבֵּר בִּקְבִיעוּת הַשָּׁנָה וְהַחֹדֶשׁ וְעִנְיַן הָעִבּוּר. וּמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשָׁה זוֹ: מִנַּיִן שֶׁמְּחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת לְהָעִיד עֲלֵיהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם״. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמְּחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת לְהָעִיד עֲלֵיהֶם, כָּךְ יְחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת לְהוֹדִיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁנִּתְקַיְּמוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ״ כוּ׳. וְעַל כֵּן הִקְדִּים לְמִצְוַת שַׁבָּת מִצְוַת הָעִבּוּר לְהוֹדִיעַ שֶׁהָעִבּוּר דּוֹחֶה שַׁבָּת. וְאַחַר הַשַּׁבָּת חָזַר וּפֵרֵט מִצְוַת הָעִבּוּר בְּפָסוּק ״אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳״, כְּדֵי לְהַקְדִּים מִצְוַת הַשַּׁבָּת לָעִבּוּר, לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין הָעִבּוּר דּוֹחֶה שַׁבָּת, וְהָא לְהָעִיד עֲלֵיהֶם, וְהָא לְהוֹדִיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁנִּתְקַיְּמוּ. וְדִין זֶה יֵשׁ גַּם בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק א׳.
פסוק ב:דָּבָר אַחֵר ״אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם״, קְרִיאָה זוֹ הִיא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בְּהִלְכוֹת פֶּסַח בַּפֶּסַח כוּ׳ לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּמוֹעֲדָם״, וְעַל קְרִיאָה זוֹ אָמַר ״אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי״. אָמְנָם כְּשֶׁאֵין עֲסוּקִים בָּהֶם כִּי אִם בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אֵינָן מוֹעֲדֵי ה׳ כְּלָל, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה א יד): ״חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי״. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה׳ בְּמוֹעֲדֵיכֶם״, (במדבר כט לט) לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן חֶצְיוֹ לַה׳ וְחֶצְיוֹ לָכֶם.
פסוק טז:וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה׳. סִימָן לְיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲדָשָׁה אֵצֶל הָאָדָם בְּכָל יוֹם כְּאִלּוּ הַיּוֹם קִבְּלָהּ מֵהַר סִינַי. וּמַה שֶּׁלֹּא נִזְכַּר בַּתּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ כִּי יוֹם זֶה מַתַּן תּוֹרָה, וְכֵן לֹא נִזְכַּר בַּתּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם דִּין, וְטַעַם שְׁנֵיהֶם אֶחָד הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּחִבּוּרִי עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם, שֶׁעַל מַתַּן תּוֹרָה לֹא רָצָה ה׳ לְהַגְבִּיל יוֹם יָדוּעַ, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁיְּהֵא דּוֹמֶה לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם קִבְּלָהּ מֵהַר סִינַי, כִּי בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד:) שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְדַד זֶה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ הוּא מוֹצֵא בּוֹ טַעַם חָדָשׁ, כָּךְ הַתּוֹרָה כָּל הַהוֹגֶה בָּהּ מוֹצֵא בְּכָל יוֹם טַעַם חָדָשׁ, עַל כֵּן דִּין הוּא שֶׁיִּהְיֶה דּוֹמֶה אֵלָיו בְּכָל יוֹם כְּאִלּוּ הַיּוֹם קִבְּלָהּ מֵהַר סִינַי, וְאִם כֵּן כָּל יוֹם הוּא מַתַּן תּוֹרָה אֵצֶל הַהוֹגִים בָּהּ, עַל כֵּן אֵין רָאוּי לְהַגְבִּיל יוֹם יָדוּעַ לִנְתִינָתָהּ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי ואתחנן ו ו): שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה חֲדָשִׁים עָלֶיךָ, וְלֹא כְּדָבָר הַיָּשָׁן שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם קָץ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת אַתָּה מוֹצֵא בָּהּ דְּבַר חִדּוּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְעַל כֵּן אֵין יוֹם נְתִינָתָהּ מְבֹאָר בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁנִּרְמַז בַּהֲבָאַת מִנְחָה חֲדָשָׁה, לְהוֹרוֹת שֶׁהַתּוֹרָה מִנְחָה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם.
פסוק טז:וְהָיוּ בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם הֶחָמֵץ אֲשֶׁר הַיֵּצֶר הָרָע נִמְשַׁל בּוֹ, כִּי בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יז) הוּא נִקְרָא ״שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה״, לְפִי שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁהַתּוֹרָה מְצוּיָה שָׁם אֵין הַיֵּצֶר הָרָע יָכוֹל לְהַזִּיק, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע בָּרָאתִי לוֹ תַּבְלִין, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה. וְאִלְמָלֵא יֵצֶר הָרָע לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד הַתּוֹרָה מִן הָעֶלְיוֹנִים אֶל הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי בְּטַעֲנָה זוֹ נִצַּח מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֶת הַמַּלְאָכִים כְּשֶׁאָמְרוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֶמְדָּה גְנוּזָה יֵשׁ לְךָ כוּ׳ וְאַתָּה רוֹצֶה לִתְּנָהּ לְבָשָׂר וָדָם, וְהֵשִׁיב לָהֶם מֹשֶׁה: כְּלוּם יֵשׁ יֵצֶר הָרָע בֵּינֵיכֶם כוּ׳ (שבת פח:-פט.), וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לִתֵּן הַתּוֹרָה אֶל הַתַּחְתּוֹנִים כְּדֵי לִתֵּן לָהֶם תַּבְלִין עַל הַיֵּצֶר הָרָע הַכָּרוּךְ בָּהֶם, לְמַלֵּא חֶסְרוֹנָם, לְכָךְ נֶאֱמַר ״חָמֵץ תֵּאָפֶינָה״.
פסוק טז:וְזֶה הַטַּעַם גַּם כֵּן הֶעְלֵם יוֹם דִּין שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אָדָם בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ וִיסַגֵּל עֲוֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְיַחְשֹׁב לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לְיוֹם ה׳ אֲשֶׁר בּוֹ יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין, אֶלָּא יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ כְּאִלּוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם ה׳ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט וּמִתְבַּקֵּר פִּנְקָסוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה כָּל יוֹם וָיוֹם בִּתְשׁוּבָה. וְכֵן אִיכָּא לְמָאן דְּאָמַר אָדָם נִדּוֹן בְּכָל יוֹם (ר״ה טז), שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ז יח): ״וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ״. וּבְחִבּוּרִי הַנִּזְכָּר הֶאֱרַכְתִּי בִּשְׁנֵי טְעָמִים אֵלּוּ כִּי נְכוֹנִים לְמוֹצְאֵי דָעַת.
פסוק כב:וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם וְגוֹ׳. סְמִיכוּת פָּסוּק זֶה לְפָרָשַׁת הָעֹמֶר נִרְאֶה עַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ (במ״ר יז ה) הָאוֹמֵר שֶׁסִּבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִצְווֹת בְּכָל מַעֲשֶׂה: יָצָא לַחֲרֹשׁ – לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר, יָצָא לִזְרֹעַ – לֹא תִזְרַע כִּלְאַיִם, יָצָא לִקְצֹר – לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ כוּ׳. וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁשָּׂדֶה זוֹ שֶׁכֵּיוָן שֶׁקּוֹצְרִין מִמֶּנּוּ הָעֹמֶר וּכְבָר נַעֲשָׂה בָּהּ מִצְוָה אַחַת, שׁוּב אֵינוֹ חַיָּב לְמֶעֱבַד בָּהּ מִצְוָה אַחֲרִיתִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ״, לוֹמַר לְךָ שֶׁמִּכָּל מָקוֹם מִצְוָה זוֹ אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אוֹתְךָ מִן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה. וּבְזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁלֹּא הִזְכִּיר פֶּרֶט כַּרְמְךָ, לְפִי שֶׁאֵין קְצִיר הָעֹמֶר שַׁיָּךְ בַּכֶּרֶם, וּמֵהֵיכָא תֵּיתֵי לְפָטְרוֹ. וּרְאָיָה גְדוֹלָה לִדְבָרֵנוּ מַה שֶּׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט (אמור כג י) בְּשֵׁם תּוֹרַת כֹּהֲנִים: אַף מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ מַתְחִיל וְקוֹצֵר וּפָטוּר מִלֶּקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה כוּ׳, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁכָּל הַשָּׂדֶה פְּטוּרָה, קָא מַשְׁמַע לָן.
פסוק כב:דָּבָר אַחֵר כִּדְמַסִּיק בַּגְּמָרָא (ר״ה טז): אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבִיאוּ עוֹמֶר בַּפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁתִּתְבָּרֵךְ לָכֶם תְּבוּאָה שֶׁבַּשָּׂדֶה, וְעַל יְדֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם יִתְבָּרְכוּ פֵּרוֹת הָאִילָן, וְעַל יְדֵי נִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג יִתְבָּרְכוּ גִּשְׁמֵי הַשָּׁנָה. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִם לְבָבוֹ דָּבָר בְּלִיַּעַל לֵאמֹר, מֵאַחַר שֶׁבִּזְכוּת הָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְנִסּוּךְ הַמַּיִם יִתְבָּרְכוּ תְּבוּאוֹת הַשָּׁנָה, אִם כֵּן לָמָּה זֶה אֶתֵּן מַתְּנוֹת עֲנִיִּים לְמַעַן יְבָרְכֵנִי ה׳, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבְקֻצְרְכֶם״ וְגוֹ׳, כִּי טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח יָדֶךָ, כִּי הָא וְהָא גַּרְמָא. אֲבָל לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י קָשֶׁה, מָה עִנְיַן קָרְבָּנוֹת לְמַתְּנוֹת עֲנִיִּים. וּכְפִי הַנִּרְאֶה יֵשׁ קְצָת דִּמְיוֹן בֵּינֵיהֶם, כִּי גַּם הַקָּרְבָּנוֹת רֻבָּן נֶאֱכָלִין לַכֹּהֲנִים דֶּרֶךְ צְדָקָה. וְהָרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ רֶמֶז לִקְצִיר הָעוֹמֶר שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה לֶקֶט וּפֵאָה.
פסוק כד:שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ר״ה כט:): כְּתִיב (במדבר כט א) ״יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם״, וּכְתִיב ״זִכְרוֹן תְּרוּעָה״, הָא בְּחוֹל הָא בְּשַׁבָּת, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה״. וְדַוְקָא בַּגְּבוּלִין יֵשׁ חִלּוּק בֵּין שַׁבָּת לְחוֹל, אֲבָל לֹא בַּמִּקְדָּשׁ, וּרְאָיָה לַדָּבָר מִדִּכְתִיב פָּרָשַׁת פִּינְחָס: ״יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה״ וְגוֹ׳, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמְּדַבֵּר בְּמָקוֹם שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת קְרֵבִין, וְהַיְנוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁשַּׁבָּת דְּחוּיָה אֵצֶל הַקָּרְבָּנוֹת, וְאָז תִּדָּחֶה גַּם מִפְּנֵי הַשּׁוֹפָר. אֲבָל כָּאן נֶאֱמַר ״זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם״ וְגוֹ׳, מִדְּהִרְחִיק מַאֲמַר ״וְהִקְרַבְתֶּם״ וְסָמִיךְ לְ״זִכְרוֹן תְּרוּעָה״ צִוּוּי אִסּוּר מְלָאכָה, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁבַּגְּבוּלִין הוּא מְדַבֵּר, שֶׁשָּׁם נוֹהֵג אִסּוּר מְלָאכָה לְבַד וְאֵין שָׁם קָרְבָּן. וְנוּכַל לוֹמַר עוֹד שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין ״וַעֲשִׂיתֶם״ לִ״וְהִקְרַבְתֶּם״ כִּי עֲשִׂיָּה הַיְנוּ בְּפוֹעַל מַמָּשׁ וְהַיְנוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל הַקְרָבָה נוֹפֵל גַּם עַל זִכְרוֹן הַקָּרְבָּנוֹת בַּתְּפִלָּה, כִּי עַל יְדֵיהֶם יִשְׂרָאֵל קְרוֹבִים אֶל ה׳ וְהַיְנוּ בַּגְּבוּלִין.
פסוק כז:אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ וְגוֹ׳ יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. כָּל אַכִּין וְרַקִּין מִעוּטִין הֵמָּה, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח:): וְכִי בַּתְּשִׁיעִי מִתְעַנִּין, וַהֲלֹא בָּעֲשִׂירִי מִתְעַנִּין, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ שֶׁכָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה לוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁגַּם יוֹם תְּשִׁיעִי חָשׁוּב כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה בּוֹ, שֶׁמָּא גַּם הוּא מְכַפֵּר כְּמוֹ יוֹם הָעֲשִׂירִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ״ וְגוֹ׳, לוֹמַר לְךָ שֶׁעֲשִׂירִי לְבַד מְכַפֵּר וְלֹא תְּשִׁיעִי. וְזֶה יוֹתֵר מְחֻוָּר מִן מָה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ מְכַפֵּר הוּא לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְכַפֵּר לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים (עיין שבועות יג.), וּמִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ לְפָרֵשׁ מַאי מַשְׁמַע שֶׁלְּשׁוֹן ״אַךְ״ לְמַעֵט הַבִּלְתִּי שָׁבִים, שֶׁהֲרֵי לְשׁוֹן ״אַךְ״ קָאֵי עַל יוֹם הֶעָשׂוֹר, וּמַשְׁמָעוּתוֹ לְמַעֵט הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים. וּלְיַשֵּׁב פֵּרוּשׁ רַשִׁ״י אוֹמֵר אֲנִי שֶׁמִּדְּקָאָמַר ״אַךְ בֶּעָשׂוֹר״, וּבָא לְמַעֵט הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁגַּם הַיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי יוֹם כִּפּוּר נִקְרְאוּ יְמֵי תְּשׁוּבָה, דְּאִם לֹא כֵן מֵהֵיכֵי תֵּיתֵי שֶׁיְּכַפְּרוּ הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים עַד שֶׁהֻצְרַךְ לְמַעֲטָם, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁגַּם עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים הֵם עֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁיְּמֵי הַתְּשׁוּבָה מְכַפְּרִין מִיָּד עַל כָּל עֲבֵרוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן שֶׁיֵּשׁ לְךָ עֲבֵרוֹת שֶׁתְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם כִּפּוּר מְכַפֵּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז ל): ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם״. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ויק״ר ל ז): בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְוַתֵּר שְׁלִישׁ, וּבַעֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה גַּם כֵּן שְׁלִישׁ, אֲבָל בְּיוֹם כִּפּוּר מְוַתֵּר הַכֹּל, לְכָךְ נֶאֱמַר ״מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם״, וּמִכְּלָל זֶה אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין יוֹם כִּפּוּר מְכַפֵּר כִּי אִם לַשָּׁבִים, דְּאִם לֹא כֵן מֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁיְּכַפְּרוּ עַד שֶׁהֻצְרַךְ לְמַעֲטָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּתּוֹרָה מְפֹרָשׁ שֶׁהַיָּמִים הַקּוֹדְמִים הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה, מִכָּל מָקוֹם שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא כְּמוֹ הַתְרָאָה שֶׁיָּשׁוּבוּ בַּיָּמִים שֶׁבֵּינְתַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ג ו): ״אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ״.
פסוק לט:אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, יָכוֹל תִּדְחֶה הַחֲגִיגָה אֶת הַשַּׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ״. וְקָשֶׁה, שַׁבָּת מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ. וְנִרְאֶה שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, ״אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בְּאׇסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ״, הַיְנוּ בְּיוֹם שֶׁמֻּתָּר לֶאֱסוֹף הַתְּבוּאָה מִן הַשָּׂדֶה לְכָל הַפָּחוֹת לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, דְּהַיְנוּ בְּיוֹם טוֹב שֶׁאֵינוֹ חָל בְּשַׁבָּת, בְּאוֹתוֹ יוֹם תָּחֹגּוּ הַחֲגִיגָה, אֲבָל לֹא בְּיוֹם שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם אֲסִיפָה מִן הַשָּׂדֶה בְּשׁוּם צַד, אַף אִם אֵין לוֹ מָה לֶאֱכוֹל, וְהַיְנוּ בְּשַׁבָּת. וְאִלּוּ לֹא נֶאֱמַר ״אַךְ״ הָיִיתִי אוֹמֵר ״בְּאׇסְפְּכֶם״ הַיְנוּ בִּזְמַן אֲסִיפָה קָאָמַר וְלֹא בְּיוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲסִיפָה.
פסוק מ:וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויק״ר לז) שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁחַיֶּבֶת מַס לַמֶּלֶךְ כוּ׳, כָּךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצְאוּ הַגְּדוֹלִים לִקְרָאתוֹ כוּ׳, וּבַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הַבֵּינוֹנִים, וּבְיוֹם כִּפּוּר הַכֹּל יוֹצְאִין כוּ׳. וְיֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן לָמָּה קְרָאוֹ יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת כְּשֶׁצִּוָּה עַל אַרְבַּע מִינִים אֵלּוּ, וְלָמָּה לֹא קְרָאוֹ רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת כְּשֶׁצִּוָּה עַל הַסֻּכָּה וְהֶחָג, וּמָה רָאָה בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה עַל כָּכָה לַעֲשׂוֹת שָׁלֹשׁ חֲלֻקּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת, וּמָה הָיָה חָסֵר אִם הָיָה אוֹמֵר שֶׁלְּכָךְ נִקְרָא יוֹם רִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁבְּיוֹם כִּפּוּר נִמְחַל הַכֹּל וּבֵין יוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת אֵין עוֹשִׂין עֲוֹנוֹת, עַל כֵּן נִקְרָא יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת.
פסוק מ:וְנִרְאֶה שֶׁבַּעַל מִדְרָשׁ זֶה רָצָה לְתָרֵץ שְׁתֵּי קֻשְׁיוֹת, הֵן קֻשְׁיַת וְכִי רִאשׁוֹן הוּא, הֵן קֻשְׁיַת ״לָכֶם״, וְלֹא רָצָה לְפָרֵשׁ ״לָכֶם״ – מִשֶּׁלָּכֶם לְהוֹצִיא הַגָּזוּל, כִּי הוּא סוֹבֵר שֶׁאֵין זֶה מַשְׁמָעוּת ״לָכֶם״, כִּי מִכֶּם וּבָכֶם הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, כָּךְ מִשֶּׁלָּכֶם הוּא מִכֶּם, וְלָכֶם הַיְנוּ בָּכֶם. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ הֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע כִּתּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל: פְּרִי עֵץ הָדָר, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם וְרֵיחַ, כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי תּוֹרָה וּמִצְוָה, וְהֵם הַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים; וְעַרְבֵי נַחַל, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ, כְּנֶגֶד הַכִּתּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְוָה, וְהֵם הָרְשָׁעִים גְּמוּרִים; וְכַפּוֹת תְּמָרִים, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֹכֶל בְּלֹא רֵיחַ, וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֵיחַ בְּלֹא אֹכֶל, שְׁנֵיהֶם כְּנֶגֶד הַבֵּינוֹנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אוֹ תּוֹרָה בְּלֹא מִצְוָה אוֹ מִצְוָה בְּלֹא תּוֹרָה. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם״, הַיְנוּ לָכֶם מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בָּכֶם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת אֵלּוּ כָּךְ תִּקְחוּ אַרְבַּע מִינִים הַמִּתְיַחֲסִים לְשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת אֵלּוּ. וְאֵצֶל חֲלֻקָּה זוֹ הוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁיּוֹם זֶה רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, וְאִם כֵּן קָשֶׁה לוֹ מָה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהָא בְּהָא תַּלְיָא, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת אֵלּוּ וְהֵם מִתְכַּפְּרִים אַחַת אַחַת, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יוֹם זֶה רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן. וְאִם הָיָה דַּעַת הַמִּקְרָא לִתְלוֹת כָּל הַכַּפָּרָה בְּיוֹם כִּפּוּר לְבַד, לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ הוֹדִיעַ לָנוּ בְּפַעַם זֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל חֲלוּקִים לְשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת, אֶלָּא וַדַּאי כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁאֵין יוֹם כִּפּוּר מְכַפֵּר לְכֻלָּם בְּבַת אַחַת, כִּי אִם מְעַט מְעַט הקב״ה מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן כַּסֵּדֶר שֶׁנִּזְכְּרוּ אֵצֶל אַרְבַּע מִינִים אֵלּוּ, כִּי מִתְּחִלָּה הוּא מְוַתֵּר עֲוֹן הַכִּתּוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִפְרִי עֵץ הָדָר, וְהֵם הַגְּדוֹלִים שֶׁיָּצְאוּ מִתְּחִלָּה לִקְרָאתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה; וְאַחַר כָּךְ מְוַתֵּר הַשְּׁלִישׁ בַּעֲבוּר הַבֵּינוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ לִקְרָאתוֹ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִכְפּוֹת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת; וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם כִּפּוּר מְוַתֵּר לְכֻלָּם, אֲפִלּוּ לָרְשָׁעִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְעַרְבֵי נַחַל, כִּי אָז כֻּלָּם יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ וּמִתְעַנִּין. וְעַל כֵּן לֹא הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל רַשַּׁאי לָבֹא בְּיוֹם כִּפּוּר אֶל הַקֹּדֶשׁ כִּי אִם בַּעֲנַן הַקְּטֹרֶת, כִּי בוֹ מְעֹרָב הַחֶלְבְּנָה עִם סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, לְצָרֵף כָּל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְלַעֲשׂוֹתָם אֲגֻדָּה אַחַת עִם הַטּוֹבִים כְּדֵי שֶׁיְּכַפְּרוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ בְּאַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ: לְאַבְּדָם אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא יֵעָשׂוּ אֲגֻדָּה אַחַת וְהֵם מְכַפְּרִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ. וְאִם חָסֵר אַחַת מִן הַכִּתּוֹת הַלָּלוּ אֵין לְכֹהֵן גָּדוֹל מָבוֹא לָבוֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר מְאֹד.
פסוק מ:וְיִכְלֹל עוֹד בַּאֲגֻדָּה זוֹ עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין הקב״ה מְקַבֵּל כִּי אִם תְּשׁוּבַת הָרַבִּים, אֲבָל תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד אֵין הקב״ה מְקַבֵּל כִּי אִם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ (ר״ה יח) מִן פָּסוּק ״דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ״ (ישעיה נה ו). וְעַל כֵּן רָצָה הַכָּתוּב לִתֵּן טוּב טַעַם וָדַעַת לָמָּה צְרִיכִין לִהְיוֹת אֲגֻדָּה אַחַת בְּיוֹם זֶה יוֹתֵר מִבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים. עַל כֵּן בָּא כִּמְתָרֵץ וְאָמַר, לְפִי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, לוֹמַר לְךָ כִּי בְּוַדַּאי הָיָה מִן הָרָאוּי לַעֲשׂוֹתָם אֲגֻדָּה אַחַת בְּהַתְחָלַת הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּךְ בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה לַעֲשׂוֹת לָהֶם הֲכָנָה אֶל הַתְּשׁוּבָה שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה בְּאִם יֶחֶטְאוּ, וְאָז יִהְיוּ הַשָּׁבִים רַבִּים וְתִהְיֶה תְּשׁוּבָתָם מְרֻצָּה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. אַךְ מִן רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם כִּפּוּר אֵין צֹרֶךְ כָּל כָּךְ לַעֲשׂוֹתָם אֲגֻדָּה אַחַת, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָן הַיָּמִים אֲפִלּוּ תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד מְקֻבֶּלֶת, וּמִן יוֹם כִּפּוּר וְעַד סֻכּוֹת עוֹסְקִין בְּמִצְוַת סֻכָּה וְלוּלָב וְאֵין עוֹשִׂין עֲוֹנוֹת, כִּי מִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסֵק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא מִכָּל חֵטְא, וְגַם בִּזְמַן זֶה אֵין צֹרֶךְ כָּל כָּךְ לִתְשׁוּבַת הָרַבִּים. אַךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חָג שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הֲכָנָה אֶל תְּשׁוּבַת הָרַבִּים, וְהוּא כְּשֶׁיִּהְיוּ כָּל אַרְבַּע כִּתּוֹת הַלָּלוּ בַּאֲגֻדָּה אַחַת וִיכַפְּרוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְאָז תְּשׁוּבָתָם רְצוּיָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. וּבָזֶה הֻתְּרוּ גַּם כֵּן כָּל הַסְּפֵקוֹת בְּדֶרֶךְ נָכוֹן וּבָרוּר.
פסוק מ:וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. אֵין שִׂמְחָתָם לִפְנֵי ה׳ כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁהֵם בַּאֲגֻדָּה אַחַת, וּבִפְרָט שֶׁהַשִּׂמְחָה דַּוְקָא בְּחַג זֶה, לְפִי שֶׁהוּא זְמַן אֲסִיפָה אֲשֶׁר מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לִשְׂמֹחַ בָּהּ בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן הִזְהִירָם שֶׁתִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה לִפְנֵי ה׳ דַּוְקָא, לֹא כְּשִׂמְחַת הָרֵקִים אֲשֶׁר כָּל מְזִמּוֹתָם הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן (ישעיה כב יג), הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן, וּמַרְבִּים מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְשִׂמְחָה זוֹ הֶחֱרִיבוּ שְׁנֵי בָּתֵּי מִקְדָּשִׁים וְגָלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה יב): ״כִּי בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ״. כְּאָמְרוּ רז״ל (קידושין פא.): סְקָבָא דְּשַׁתָּא רִגְלָא, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם סִבְּבוּ כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה כְּמַעֲשֵׂה הָאֶתְרוֹג שֶׁזָּרְקוּ בְּיַנַּאי הַמֶּלֶךְ (עיין סוכה מח:). וְעַל שִׂמְחָה זוֹ אָמַר מַה זּוֹ עֹשָׂה, הֲלֹא עַל יָדָהּ תֵּצְאוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים. אָמְנָם ״בְּשָׁלוֹם״, כְּשֶׁיִּהְיוּ בַּאֲגֻדָּה אַחַת וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם – ״תּוּבָלוּן״ אֶל הָאָרֶץ, ״הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת״, הֵמָּה רָאשֵׁי הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר גֹּבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם (יחזקאל א יח), ״יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה״, כִּי יִהְיוּ קוֹדְמִים לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּדִינָם, וְלֹא יִהְיוּ הַנְּעָרִים דּוֹחֲפִין אֶת הַזְּקֵנִים כְּמַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים. ״וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף״, הֵמָּה כָּל אַרְבַּע כִּתּוֹת הָרְמוּזִים בְּאַרְבַּע מִינִים אֵלּוּ הַבָּאִים מֵעֲצֵי הַשָּׂדֶה, יִמְחֲאוּ כָף לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי ה׳. וְכֵן בְּמָקוֹם אַחֵר (ויק״ר ל ד) דָּרְשׁוּ פָּסוּק זֶה ״אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר״ (תהלים צו יב), עַל אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ, וְרָמַז בְּמִלַּת אָז א׳ ז׳, שֶׁהַלּוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ כָּל שִׁבְעָה וּבַגְּבוּלִין יוֹם אֶחָד.
פסוק מב:כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. נָקַט דַּוְקָא אֶזְרָח שֶׁהוּא לְשׁוֹן תּוֹשָׁב, לְפִי שֶׁבִּזְמַן אֲסִיפַת הַתְּבוּאָה מִן הַשָּׂדֶה כָּל אֶחָד רוֹצֶה לֵילֵךְ מִן הַשָּׂדֶה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ לֵשֵׁב בּוֹ יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע, וְחָשְׁשָׁה הַתּוֹרָה אוּלַי עַל יְדֵי יְשִׁיבַת קֶבַע יָרוּם לְבָבוֹ כִּי מָצְאָה יָדוֹ כַּבִּיר, וְיִשְׁמַן וְיִבְעַט. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״כָּל הָאֶזְרָח״, הָרוֹצֶה לִהְיוֹת כְּתוֹשָׁב בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא כְּגֵר, אֵלָיו צִוָּה ה׳ לָצֵאת מִדִּירַת קֶבַע לְדִירַת אֲרָעִי, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר בִּפְחִיתוּת עֶרְכּוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם גֵּר וְלֹא תּוֹשָׁב, כִּמְדַיַּר בִּי דַּיָּרֵי, וְעַל יְדֵי זֶה לֹא יִבְטַח בְּצֵל קוֹרָתוֹ כִּי אִם בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ בְּבָתִּים סְפוּנִין וַחֲשׁוּבִים כִּי אִם בְּהֶקֵּף שִׁבְעָה עֲנָנִים אֲשֶׁר כְּבוֹד ה׳ הָיָה בְּתוֹכָם, וְזֶהוּ ״בְּצֵל שַׁדַּי״ וְלֹא בְּצֵל קוֹרוֹת בָּתֵּיהֶם אֲרָזִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, כִּי אֵין לוֹמַר שֶׁמְּדַבֵּר בִּסְתָם סֻכּוֹת שֶׁל הוֹלְכֵי דְּרָכִים, דְּאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר ״כִּי בַּסֻּכּוֹת יָשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, מַהוּ ״הוֹשַׁבְתִּי״, מַשְׁמַע שֶׁהקב״ה בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ הוֹשִׁיבָם בַּסֻּכּוֹת, וְאֵין זֶה כִּי אִם הֶקֵּף שִׁבְעָה עֲנָנִים אֲשֶׁר פֵּרַשׂ ה׳ עָנָן לְמָסָךְ עֲלֵיהֶם, כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל שַׁדַּי יִתְבָּרַךְ.
